אדם עוטה מסיכת מגן במהלך התפרצות מגפת הקורונה בניו יורק / צילום: Mike Segar, רויטרס
עם פרוץ משבר הקורונה, נשואות עיני העולם אל חברות ומדענים בתחומי מדעי החיים, בעיקר חברות פארמה ומכשור רפואי, בתקווה לפריצת דרך טכנולוגית. הכרזתו של המכון הביולוגי, למשל, על פיתוח נוגדן לנגיף הקורונה, עוררה עניין ציבורי רחב והזכירה לכולנו כי טכנולוגיות העוסקות במניעה, אבחון וטיפול בקורונה הן אלה שישיבו לנו מעט מן העולם שקדם למשבר. למרות זאת, האפשרות לגייס הון בבורסה בישראל מוגבלת מבחינתן של חברות בסקטור מדעי החיים (לרבות בתחומי הבריאות הדיגיטלית, פיתוח תרופות, טכנולוגיות אבחון ועוד).
לכאורה התחום צומח, שכן היקף הגיוס של הסקטור ב-2018 עמד על שיא של כ-1.5 מיליארד דולר. כמו כן, חברות ישראליות בתחום נרכשו באותה שנה בסכום כולל של 2.7 מיליארד דולר (מזור רובוטיקה לבדה נרכשה בכ-1.64 מיליארד דולר). ואולם בפועל, מרבית החברות בסקטור זה מתקשות לגייס כספים, שכן עבור המשקיע הישראלי מדובר בענף שבו רבה האי-ודאות ושהוא עתיר סיכון.
שיעורי ההצלחה של חברות בתחום נמוכים יחסית ונדרשים בו פרקי זמן ממושכים יותר עד להצלחה מסחרית, לעומת תחום ההייטק, למשל. על פי נתוני האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), בין החברות הפעילות בסקטור מדעי החיים ב-2018 בישראל, כ-60% נמצאות בשלב המו"פ, ואף ש-34% מהן כבר התחילו במכירות, אצל מרביתן אלה מכירות ראשונות בלבד. על פי דוח האיגוד, רק 64 חברות (4%) היו בשלב של צמיחת המכירות. כפועל יוצא, מרבית הנכסים בחברות בתחום מדעי החיים אינם מוצרים ממוסחרים, אלא קניין רוחני - בעיקר פטנטים.
גורם נוסף ומורכב יותר לקושי בגיוס הון נגזר מהקושי של הגופים המוסדיים ושל ציבור המשקיעים להעריך מהימנה את שווי הקניין הרוחני - נכסן העיקרי של החברות בתחום. החברות משקיעות הון לא מבוטל במו"פ, שמדווח כהוצאה, בעוד פירות ההשקעה הזו, הפטנטים, לא מוצאים להם מקום כלל בדיווחים הכספיים של החברות. התוצאה היא שהוצאות המו"פ נרשמות כהפסד, בלי שנרשם נכס בעל ערך כנגדן. היעדר הדיווח מקשה על יצירת ערך מאזני, ובהתאם מגביל את פוטנציאל הגיוס של החברות.
מתי יגולם פטנט כנכס בלתי מוחשי
ועדת ברנע שהוקמה ב-2003, נדרשה לעניין והציעה דרישות גילוי ייעודיות לענפים שונים, ובהם מדעי החיים, במסגרת תשקיפים, דוחות תקופתיים, ודיווחים מיידים, כדי לאפשר למשקיעים לקבל החלטות מושכלות יותר. ואולם, הצעות אלה לא מצאו להן מקום בתקינה החשבונאית. כיום, פטנטים מגולמים בדוחות כספיים תחת נכסים בלתי מוחשיים רק באותם מקרים שבהם הפטנטים נרכשו מגורם שלישי.
בשלהי 2012, במסגרת פרויקט שיפור הדוחות, פורסמה טיוטה להערות הציבור על ידי רשות ניירות ערך בנושא הנחיות גילוי בנוגע לפעילות בתחום מדעי החיים. מטרת הטיוטה היתה להביא את הדוחות למצב שיהיו פשוטים, רלוונטיים, השוואתיים ובעלי ודאות רבה יותר. בין השאר, צוין כי תקנות הדוחות הנוכחיים מותאמות למודלים העסקיים של תאגידים תעשייתיים, אבל אינן רלוונטיות לתאגידי מדעי החיים, הפועלים על פי מודלים עסקיים שונים בתכלית. עוד צוין כי ייטב אם חובות הגילוי יכללו מידע אודות ניסויים קליניים, אישורים רגולטוריים, ובעיקר מידע הנוגע לקניין הרוחני, ובראשו בקשות לפטנט ופטנטים העומדים בליבת פעילות החברה, הן הנוכחית והן העתידית.
בעולם נרשמה התקדמות בנושא, אם כי בעיקר בנוגע למיזוגים ורכישות. התקן החשבונאי הבינלאומי IAS38 דן בטיפול החשבונאי של נכסים בלתי מוחשיים, וקובע כי יש להכיר בנכס בלתי מוחשי המקיים שלושה תנאים: היותו בר-שליטה, ניתן לזיהוי, ועשוי להביא להטבה כלכלית עתידית. על פי התקן, תנאים אלה מתקיימים עבור נכס הנרכש על ידי חברה, למשל; פטנט יוכר כנכס לראשונה במסגרת מיזוגים ורכישות, והשווי שלו יהיה השווי שהוערך במסגרת העסקה.
ואולם, למרבה ההפתעה, דווקא קניין רוחני, פרי פיתוחה של החברה, אינו עומד בתנאי התקן - ולכן לא מוכר כנכס. היעדר הסימטריה בין פטנט שנרכש לבין פטנט פרי פיתוח החברה, עורר, כצפוי, מחלוקת. שכן פטנטים פרי פיתוח פנימי מהווים לרוב את ליבת הפטנטים שמצויים בבעלות חברה, ומבטאים באופן מהימן לאן הופנו משאבי החברה שהוכרו כהוצאות במאזן.
שיפור הדיווח בנושא פטנטים במאזנים יאפשר למשקיעים לתמחר את פוטנציאל ההשקעה של המוצרים הפיננסיים בתחום באופן משוכלל יותר. גילוי מידע מהותי זה נחוץ עוד יותר לאור רמת הסיכון הגבוהה הנלווית לסקטור מדעי החיים. ניכר גם כי מגזרי הטכנולוגיה וההייטק ייהנו מביטוי טוב יותר של קניין רוחני בדיווחים בורסאיים, לטובת כלל ציבור המשקיעים.
הכותבת היא עורכת פטנטים בקבוצת ריינהולד כהן, העוסקת בקניין רוחני. אין במידע הכלול לעיל כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא, ובכלל זה ייעוץ משפטי, או תחליף לייעוץ כאמור, ואין להסתמך עליו בעת קבלתה של כל החלטה מכל סוג שהוא.