דעה: המשבר הכלכלי - לא לחזור על שגיאות העבר

האתגרים הכלכליים והחברתיים שעומדים בפני ממשלת ישראל עצומים. משבר דומה לזה שבו אנחנו נמצאים היום חווינו בפעם האחרונה רק בשנת 2003. האבטלה השתוללה, המשק עמד בפני קריסה והפתרון של שר האוצר סילבן שלום וזה שהחליף אותו ואימץ באדיקות את משנתו, בנימין נתניהו, היה, בין השאר, פגיעה אנושה במרכיביה החלשים ביותר של החברה הישראלית.

הפתרון אז לא כלל הגדלת תקרת התשלום לביטוח הלאומי למקבלי שכר גבוה, הוא גם לא הלך לכיוון של הטלת מס ירושה על בעלי ההון ומשפחותיהם. התוכנית הכלכלית המהוללת של נתניהו ושלום כיוונה ישירות לבטן הרכה של האזרחים בישראל מתוך מחשבה שיש כאן מאות אלפי ישראלים שלא רוצים לעבוד ומעדיפים להישאר בבית או לבלות בים או בפארקים הציבוריים ולחיות על "חשבון המדינה" וקצבאות הקיום שהיא מעניקה.

תוכנית החילוץ מהמשבר הכלכלי של 2003 הייתה מנוגדת לחלוטין לערכי תנועת ז'בוטינסקי וחמשת המ"מים שקבע מייסדה. גם הפעולות שביצעו שר האוצר ופקידיו בשנים שהגיעו לאחר מכן עם הפעלתה, הניסיונית, של תוכנית ויסקונסין, שהייתה תוכנית נכונה בעיקרה אך כשלה באופן מחפיר בשלבי הביצוע, הראו רק דבר אחד. משרד האוצר מבקש להפחית למינימום את מוטת השליטה של מדינת הרווחה ועקרונותיה תוך שהוא רומס בדרך כל חלקה טובה של אנושיות וסולידריות חברתית וכלכלית.

שר האוצר החדש, זה שהגיע מבית מדרשו של ז'בוטניסקי, נחשב לאיש כוחני במיוחד. אני מקווה כי יצליח למצוא בתוכו את הכלים המקצועיים שיאפשרו לו להוציא את מדינת ישראל מהבור התקציבי אליו נפלה מבלי לפגוע במאות אלפי הישראלים הזקוקים לקצבאות הקיום השחוקות של הביטוח הלאומי כדי להתקיים. אני מקווה שהשכל הישר יוביל אותו למסקנה כי דווקא עדכון והגדלה, גם אם זמנית, של קצבאות הקיום יחסכו לממשלה, בטווח הבינוני והארוך כסף רב אותו תצטרך להוציא כדי לטפל בעוני רב דורי שילך ויגדל, במצוקות דיור שירקיעו שחקים ובחוסר יכולת להתקדם במערכות התעסוקה המבטיחות שכר ראוי.

אני מאחל לשר האוצר הנכנס הצלחה גדולה בתפקיד הלא פשוט שלקח על עצמו. הוא יצליח בו רק אם לא יקבל כפשוטן את תוכנית הפקידים המסורים הבאים מתפישה כלכלית המעדיפה לתת לשוק החופשי לעשות את שלו מבלי לייצר רשת תמיכה כלכלית מספיקה לאלו שהשוק החופשי אינו מעוניין בהם. אני מקווה ששר האוצר ישכיל לעבוד יחד עם שרי הרווחה והכלכלה כדי לקדם הכשרות מקצועיות שאינן תנאי לקבלת קצבאות הקיום הבסיסיות, שיפעל לייצר מקומות עבודה, גם אם יזומים, כדי לאפשר לאנשים לצאת בבוקר מהבית לעבודה ולחזור אחה"צ מבלי שכבודם העצמי נרמס.

ויותר מכל שרי האוצר והרווחה כמו שאר חבריהם לממשלה צריכים להפנים את העובדה שאנשים החיים מקצבאות הביטוח הלאומי אינם רמאים או גנבים. הם אנשים שברוב המקרים איתרע מזלם והם התדרדרו לחיים של עוני ומחסור, דווקא מי שהיה שם במחאת 2011 צריך להבין ולעשות הכל כדי לעזור להם לטפס מהבור אל האוויר הצח.

הכותב הוא מייסד ומנהל נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית