אלון מאסק והחללית דרגון. רושם עוד ניצחון / צילום: Jae C. Hong PA
אלון מאסק, המיליארדר שהזכיר לכולם בשבועות האחרונים עד כמה הוא יכול להיות פרובקטור לא קטן, עומד להקפיץ את ארה"ב לעידן היסטורי חדש של חקר החלל. אם הכול יתקתק כמתוכנן, חברת SpaceX תשגר אל מחוץ לכדור הארץ שני אסטרונאוטים של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ביום רביעי. המהלך גם יסמן עוד אבן-דרך בהפרטת שירותים ציבוריים שזה מכבר היום ממשלתיים.
הפעילות של SpaceX, שהרשויות הגדירו כחיונית, לא הופרעה כמעט על ידי הקורונה. מתקנים רבים של החברה נשארו מאוישים לפחות בחלקם, בניגוד למפעלי חברת רכבי של מאסק, טסלה.
עד היום ולמרות יומרות שונות, אף חברה פרטית או ציבורית לא פיתחה יכולות טיסה מסחריות להובלת בני אדם לתחנת החלל הבינלאומית, שמקיפה את כדור הארץ במסלול לווייני נמוך ומשמשת גם כתחנת מחקר.
אם המאמץ יעלה יפה, זה יהיה הישג מדהים ל-SpaceX, ששמה המלא הוא "טכנולוגיות מחקרי חלל" ולמייסד שלה, המיליארדר אלון מאסק. זה יהיה גם ציון דרך בתולדות נאס"א, סוכנות החלל הלאומית של ארה"ב.
4 שנות עיכובים ו-2 פיצוצים
נאס"א, סוכנות החלל והאווירונאוטיקה הלאומית של ארה"ב, הקדישה שנים למעבר מהתהליך המפרך של בנייה ותכנון של חלליות ממשלתיות אל שותפויות ציבוריות-פרטיות, ותשלום לקבלנים פרטיים על שירותים ספציפיים.
הניסיונות של SpaceX לשגר אסטרונאוטים לחלל סבלו מעיכובים שונים, שהצטברו יחד לכארבע שנים, כולל שתי התפוצצויות הרות אסון של טילי פלקון-9 ובעיות בטיחות מתמשכות בקפסולת דרגון (דרקון) שבראש הטיל, שבו נמצאים האסטרונאוטים.
מערכת אמריקאית אמינה תייתר את הצורך של האסטרונאוטים של נאס"א "לתפוס טרמפ" על טילים וחלליות מתוצרת רוסיה, כפי שהיה נהוג מאז שצי מעבורות החלל המתיישן של ארה"ב הוצא משימוש לפני תשע שנים.
במבט לעתיד, נאס"א והבית הלבן רואים לנגד עיניהם חיפושי חלל מעמיקים של צוותי חלל פרטיים-ממשלתיים, שיגבילו את התקציבים והפיקוח הפדרליים, ויביאו אסטרונאוטים לירח כבר ב-2024 ואחר כך למאדים ומעבר לו.
אבן-דרך בהפרטת תוכנית החלל
כאמור, זו תהיה עוד אבן-דרך בהפרטת תוכנית החלל האמריקאית. בשנות השישים התחרו ארה"ב ורוסיה על הבכורה ו"השליטה" על החלל. "הגביע הקדוש" של המרוץ לחלל היה הנחיתה על הירח. בעוד שהאמריקאים היו הראשונים להנחית אדם על הירח, הרוסים היו הראשונים בהנחתה (למעשה ריסוק מתוכנן היטב) של חללית בשלמותה עליו. הנשיא ג’ון פ. קנדי שרטט את המטרה בנאום אלמותי בקונגרס ב-25 במאי 1961. היעד, אמר קנדי, הוא "להנחית לפני תום העשור אדם על הירח ולהחזירו לכדור הארץ בשלום". יעד שהושג לבסוף ב-20 ביולי 1969 כאשר ניל ארמסטרונג ובאז אלדרין נחתו על הירח.
העלויות האדירות של התכנון, הבנייה, השיגור, הנחיתה על הירח והחזרה לכדור הארץ, עמדה אז על 25.4 מיליארד דולר על פי דיווח לקונגרס ב-1974 (כמעט 200 מיליארד דולר במונחים של ימינו). אלו עלויות שרק מדינות עשירות יכלו לעמוד בהן באותן ימים. אלא שהזמנים השתנו והעלויות של נאס"א, שהן כאמור לצרכי מחקר בלבד, הכבידו על משלם המסים האמריקאי. הצורך בחקר החלל כבר נראה פחות רלוונטי וזוהר. העלויות הנמוכות יותר שהציעה SpaceX לממשל האמריקאי שינו את התמונה.
הצוות של מאסק הציג טיל ענק - מפלדה אל-חלד ובגובה כולל של 40 קומות בניין - שיכול לשאת עליו מעבורת מתוצרת SpaceX לחלל העמוק, שתוכל בסופו של דבר לשגר כמות נוסעים גדולה.
עד כה, נאס"א התחייבה ב-135 מיליון דולר לסיוע לפיתוח חלק, שיוכל לשמש רכב נחיתה על הירח.
כמה משקיפים ותיקים על נאס"א רואים את המשימה הנוכחית כקרש קפיצה חיוני, אולי כמו משימות חלליות ג’מיני במחצית שנות ה-60, שסללו את הדרך לנחיתות מעבורות אפולו על הירח. אבל הפעם, הפיכת הממשל ל"לקוח ולא מפעיל מדהימה כפי שהוא נועזת עבור נאס"א", אמר מארק אלברכט, יועץ חלל לשעבר לבית הלבן ובכיר בתעשיית התעופה והחלל לשעבר. הוא מוסיף אזהרה: "נאס"א תקבל את האחריות לכישלונות, ותאפשר ל-SpaceX לקבל את רוב התהילה של ההצלחות".
החללית מאובזרת בצגי מגע
קפסולת "דרגון" מאובזרת באוטומציה החדשנית ביותר כולל בקרת צגי נגיעה שדומה למחוונים של מכוניות אלקטרוניות. למרות זאת, היא סבלה עד כה מסדרה של תקלות, כולל גנרטורים מגושמים מדי של חמצן, מאיצים שלא פעלו כראוי ומצנחים בעייתיים. אלה הביאו לדחיות שונות בלוחות הזמנים שתוכננו בקפידה.
אם מזג אוויר, שבימים האחרונים דווקא היווה מקור לדאגה ב-SpaceX ובנאס"א, יאפשר זאת ולא יהיו תקלות של הרגע האחרון, הספירה לאחור אמורה להתחיל 10 שניות לפני 16:30 שעון החוף המזרחי ביום רביעי (23:30 בלילה שעון ישראל).
לאחר ההמראה (וחזרת הטיל למתקן הנחיתה בארה"ב), קפסולת "דרגון" תשייט אל עבר תחנת החלל הבינלאומית שמקיפה את כדור הארץ, תתחבר אליה ותשהה שם במשך כחודשיים. עם סיום המשימה, היא תעשה את דרכה עם שני האסטרונאוטים חזרה לכדור הארץ.
הבטיחות של קפסולת "דרגון" והצוות שלה תלויה בתערובת של מרכיבים מסובכים שתלויים זה בזה כמו כלים שלובים - מהתחברות אוטונומית למעבדת החלל ועד מערכות הצלת חיים - שעובדים ברצף מדויק בניסוי הראשון, אומר הווארד מק’ארדי, היסטוריון חלל בארה"ב. לדבריו, סוכנות החלל הרוסית השיגה רקורד בטיחותי טוב בהעברת אנשים לחלל, בזכות היסטוריה ארוכה ויציבה של שיגורים.
טראמפ רוצה להנחית אדם על מאדים
כמאמר הקלישאה, השיגור הוא רק צעד אחד "קטן" בתוכנית שאפתנית וגדולה הרבה יותר. אם הכול יתנהל כשורה בכן השיגור בפלורידה ולאורך החזרה והנחיתה באוקיינוס האטלנטי, נאס"א מקווה לאשר במהירות את החלליות של SpaceX, כמוניות חלל שיביאו צוותי נוסעים להקיף את כדור הארץ ואז לחזור בחזרה.
"טיסות חלל אנושיות הן עניין באמת מורכב וקשה", אמר בנג’י ריד, מנהל ניהול משימות צוותים ב- SpaceX במצגת וידאו שנערכה ביום שישי האחרון, שבה הוא ודוברים נוספים תיארו את מסלול ההתגברות על הבעיות שצצו לאורך כל הדרך. המהנדסים של החברה ושל נאס"א עבדו יחד כדי לזהות את הסיכונים ולבטל אותם. "כולנו אחראים לדבר הזה ביחד", הוא אמר.
הנשיא דונלד טראמפ, שרק לפני חצי שנה הכריז על הקמת "חיל החלל" בצבא ארה"ב ומדגיש את חשיבות תוכניות החלל הצבאיות והאזרחיות כאחת בכל הזדמנות, אמור להיות נוכח בשיגור ביום רביעי. "החלל נהיה תחרותי יותר ויותר, ודורש ממשרד ההגנה להצליח להבטיח את האינטרסים של וושינגטון", אמר טראמפ בדצמבר 2019. באותה הזדמנות הוא גם אמר שהוא מעוניין לשלוח מחדש אסטרונאוטים לירח. הוא הגדיל לעשות וחתם על צו שבו נכתב כי הוא מעוניין לשלוח כלי טיס מאויש למאדים.
האם מאסק יהיה האיש שיגשים את חלומו של הנשיא? חלום, שצריך להודות, מסתדר לא רע עם כל "החזיתות" הישנות שהוא פותח מחדש מול מעצמות העולם, רוסיה וסין - שתי מדינות שצברו בעצמן קילומטראז’ לא מבוטל בחלל ואף הנחיתו חלליות על הירח.
המיליארדר רושם עוד ניצחון על מתחרותיו
אלון מאסק לא לבד. מאחורי הקלעים של הטיסה הנוכחית והטיסות המסחריות לחלל בכלל התקיימה מלחמה קרה בין מספר חברות מסחריות שלא הייתה מביישת את ה"מרוץ לחלל" של שנות החמישים והשישים בין ברית המועצות לארצות-הברית. במקביל למאסק, בואינג פיתחה קפסולה יריבה, סטארליינר, שהיו לה קשיים טכניים משלה, ואולי תצליח לבצע טיסת מבחן בהמשך השנה, אך ללא אסטרונאוטים. מאסק, בינתיים רושם עוד ניצחון.
SpaceX החלה את דרכה ב-2002 עם כתריסר עובדים במחסן לשעבר ליד מרכז קניות בדרום קליפורניה. היא הפכה לכוח עולמי שהתפרסם ביכולת הורדת המחירים של שיגור מטענים מסחריים וממשלתיים לחלל.
עם כ-7,000 עובדים כיום, ומתקנים ממדינת וושינגטון במערב ארה"ב עד טקסס בדרום ופלורידה במזרח, החברה כבר רשמה כמה שיאים: היא הייתה היישות הפרטית הראשונה שהציבה לוויין בחלל, הראשונה שהנחיתה חלקים חשובים של טילים חוזרים לשימוש רב-פעמי, והראשונה ששיגרה רכב חלל שנצמד למעבדה הבינלאומית שמקיפה את כדור הארץ.
"קשה להאמין שאנחנו הולכים לשגר"
אחרי השקעה של כ-7 מיליארד דולר מכספי משלם המסים האמריקאי לתמיכה במאמצי SpaceX ובואינג לחדש את המראות האסטרונאוטים, מנכ"ל נאס"א ג’ים ברטיידסטיין רואה את השיגור ברביעי כמימוש של דרך חדשה מצד אמריקה ומדינות אחרות להגיע לחלל. "לאסטרונאוטים של ארה"ב צריכה להיות נגישות לחלל, לא רק עבור נאס"א אלא עבור כל האנושות", הוא אמר החודש.
עידוד השקעות פרטיות במיזמים כאלו, אומרים אקדמאים ואנשים בתעשייה, מגדיל את הסיכוי שנאס"א תציב בני אדם על הירח במהירות ותמסד שם נוכחות לטווח ארוך, במקום לסמוך רק על סיוע פדרלי.
על פניו נראה שמימון פדרלי מסורתי כשלעצמו לא יספיק לתמיכה בשאיפות החלל של ארה"ב, אמר הווארד מק’ארדי, היסטוריון חלל בארה"ב. "אופציות המימון הוותיקות בהחלט אינן בנות קיימא. הן לא יכולות לממן אפילו מודל חוזר של טיסות אפולו", הוא אומר.
אבל אפילו טיסה נקייה מבעיות לא צפויה לבשר את הגעתו של עידן פורח של טילים קטנים וזולים - מה שמאסק ואחרים בתחום חשבו בעבר שהוא בלתי נמנע. "אלון מאסק פתח את הדלת להפיכת עסקאות חלל למתקבלות על הדעת", אמרה קריסה כריסטנסן, מנכ"לית חברת הייעוץ ברייס ספייס אנד טכנולוג’י.
יזמי הון סיכון ויזמים בכלל הולידו עשרות חברות הזנק כאלו ברחבי העולם, אבל עוד לפני מגפת הקורונה, רק קומץ חברות כאלו של טילים מדור חדש צברו נוכחות משמעותית. כעת, הקורונה מוסיפה בעיות רציניות חדשות. עם כמה יוצאים מהכלל - מעבדת הטילים של ניו זילנד, "וירג’ין אורביט" של ריצ’רד ברנסון ו"בלו אוריג’ין" של ג’ף בזוס (מייסד אמזון) - הנגיף פשוט שחק את סיכויי המימון והשיווק של מיזמים רבים.
מעבר לרווח הכספי והאסטרטגי שצפוי לארה"ב ולתעשיית התעופה והחלל שלה, אנשי מקצוע רבים נוטים לתאר את הטיסה ברביעי במונחים גרנדיוזיים. הם מתמקדים ביעדים הרחבים והמוחשיים יותר של שיגור בני אדם לחלל. הצבת לוויינים או כלי רכב רובוטיים היא דבר יפה, אבל טיסת חלל אנושית היא מקור גאווה שקשה למצוא לו מקבילה.
דאג הארלי, אסטרונאוט נאס"א בדימוס שטס במעבורת החלל האחרונה ויהיה מפקד השיגור של SpaceX, אמר בצוות חשיבה בבית הלבן החודש שהמציאות של מה שיקרה עדיין לא חדרה לתודעתו: "בכמה מובנים, ממש קשה להאמין שאנחנו הולכים לשגר", הוא אמר.