משרדי JFrog, אחת מחברות הפורטפוליו של אינסייט / צילום: שלומי יוסף, פליקר
משבר הקורונה נמשך בארה"ב ובמדינות שונות בעולם ומשפיע בעוצמה רבה על עסקיהן של חברות הייטק ישראליות, שההכנסות שלהן מתבססות על מכירות מוצרים ושירותים לשווקים גלובליים. המשבר הנוכחי הוא ייחודי מכיוון שאין טיסות וחלקים גדולים במגזר העסקי משותקים, דבר שפוגע בתהליכים עסקיים, למשל בתהליכי השיווק או הטמעת המוצרים. לכן ההתמודדות עם המשבר הופכת את התקופה הזאת למלחימה ומאתגרת במיוחד עבור יזמים ומנכ"לים.
התפרצות המגפה היא אמנם מאורע יוצא דופן, אך אחת הדרכים להקל על תחושת אי הוודאות היא ללמוד ממשברים כלכליים בעבר. הבנה של חלק מהדינמיקה בשווקים והאופן שבו התמודדו איתה עשויה להיות בעלת ערך גם היום. כך לפחות מאמינים בקרן אינסייט פרנטנרס - קרן השקעות אמריקאית הממוקדת בחברות תוכנה בשלבי צמיחה, שנחשבת לאחת הקרנות המובילות כיום והמשפיעות ביותר על תעשיית ההייטק הישראלית.
בחודש שעבר, אינסייט ערכה סקר בקרב כמה מהמנכ"לים בהם השקיעה לאורך השנים. הנתונים שאספה הקרן נועדו לספק ליזמים בהם השקיעה לאחרונה תובנות מנסיונם של יזמים שהובילו חברות בתקופה המשבר הכלכלי העולמי של 2008.
למעשה, אינסייט ידועה בהסתמכותה הרבה על נתונים, בהם היא משתמשת כמשקיעה מעורבת בחברות הפורטפוליו שלה. כבר למעלה מעשור שהקרן אוספת נתונים אנונימיים על החברות בהן היא השקיעה לאורך השנים. את הנתונים הללו היא ממנפת לצורך מדידה כמעט אובססיבית של ביצועי החברות הקיימות שלה והשוואתן לביצועיהן של חברות דומות בעבר. כל זאת, על מנת להפיק תובנות שיכולות לתמוך בקבלת החלטות של חברות לגבי כל תחומי פעילותן.
באינסייט מעריכים כי סקטור התוכנה צפוי להתגבר על הקשיים שהמשבר יביא בטווח הקצר ולהתאושש, ואף יותר מכך בטווח הארוך של שנתיים-שלוש. בנוסף, לפי הניתוח של אינסייט, המשבר יצר מצב נורמלי-חדש שבליבו נמצאת טכנולוגיה חדשה. הם מאמינים שחברות התוכנה הטובות יצליחו לתפוס את ההזדמנויות שיצופו מהמשבר, ויחזרו לאחר המשבר לשיעורי צמיחה גבוהים.
ההערכה של אינסייט לגבי זמן ההתאוששות מתבססת בין היתר על מגמות במשבר הקודם: בשיאו, בשנת 2009, הצמיחה בהכנסותיהן של חברות תוכנה ירדה ב-60%, אך שיעור הירידה היה כמחצית משיעור הירידה בתוצר העולמי. בנוסף, חברות צמיחה רבות כבר חזרו לקצב צמיחה חזק בהכנסותיהן עד שנת 2013, במקביל להתאוששות של הכלכלה הגלובלית. מהבדיקה שביצעה הקרן עולה כי מכפילי הצמיחה של חברות SaaS (שירות כתוכנה) התייצבו כבר במחצית 2012, אך המכפילים של חברות התוכנה המסורתיות נשארו נמוכים ולא התאוששו.
המחקר משווה בין שני סוגים של חברות תוכנה: חברות צמיחה פרטיות מהפורטפוליו של אינסייט וחברות ציבוריות. מהמסקנות שלו עולה כי חברות הצמיחה הפרטיות ספגו במשבר הקודם פגיעה משמעותית יותר. הסיבה היא שחברות ציבוריות הצליחו להפחית את הפגיעה בהן מכיוון שהיה להן קהל לקוחות גדול שהתפרס על פני כמה גיאוגרפיות, וכן מגוון מוצרים. כך, לפי המחקר, חברות תוכנה ציבוריות עם מוצרי תוכנה שנמכרו במודל SaaS חוו ירידה של 38% בהכנסותיהן בין 2008 ל-2009, ואילו חברות צמיחה פרטיות מהפורטפוליו של הקרן חוו ירידה של 85% באותה התקופה.
הפחתת הוצאות ורכישות אטרקטיביות
השאלה היא לא רק מה קרה לאותן חברות, אלא גם מה הן עשו כדי להתאושש. הקרן ממליצה לחברות הפורטפוליו הנוכחיות שלה לנקוט בצעדים דומים כדי להתמודד עם משבר הקורונה. ראשית, כדי להתמודד עם הירידה בביקושים, חברות חתכו בהוצאות בכל תחומי הפעילות שלהן. הקרן בחנה את צמצום ההוצאות של חברות תוכנה ציבוריות (כשיעור מההכנסה השנתית שלהן) בשנים 2008-2010. המסקנה שלה שהוצאות השיווק והמכירות ירדו ב-24% - משיעור של 51% מההכנסות בתקופה של לפני המשבר ל-39% אחריו; הוצאות המחקר והפיתוח ירדו גם כן בקצב דומה, והמשקל שלהן בהכנסות ירד מ-21% ל-16%; הוצאות הנהלה וכלליות ירדו ב-17% ולאחר המשבר היוו 15% מההכנסות השנתיות.
אינסייט זיהתה גם דרך התמודדות פרואקטיבית עם המשבר בקרב חברות הצמיחה בהן השקיעה: מסתבר שחברות צמיחה רבות זיהו את ההזדמנות בשוק ופנו לאסטרטגיה של מיזוגים ורכישות, כדרך לחזק את הצמיחה שלהן בשוק המשברי. לפי אינסייט, הרכישות תרמו לחיזוק מצבת כוח-האדם, רכישה של לקוחות והרחבת היצע המוצרים שלהן.
כאשר הערכות השווי של חברות אחרות ירדו, והיה להן קשה להשיג מימון, הן הפכו ליעד מוצלח לרכישה עבור חברות צמיחה לפני שלב ההנפקה הראשונית לציבור. כך, חברות כמו Cvent, פורטינט, האבספוט, רילפייג' ואחרות, שיצאו להנפקה בין השנים 2009-2014, רכשו כל אחת בין שלוש לתשע חברות בתקופה זו. גם רכישות שהתבצעו על ידי חברות ציבוריות היו נפוצות באותה התקופה, מציינת הקרן. כך למשל, אורקל רכשה 53 חברות ומיקרוסופט רכשה 36 חברות בחמש השנים הללו.
אי אפשר לעצור את השינויים הטכנולוגיים
מן הנתונים הללו אינסייט מסיקה שלוש מסקנות המתייחסות לשוק התוכנה במשבר הנוכחי: ראשית, הצמיחה של שוק התוכנה צפויה להאט, אך לא להיעצר; שנית, תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית יאיצו ולכן הערך של מוצרי תוכנה יעלה; ושלישית, התוכנה תהיה בליבו של ה"נורמלי החדש", ותאפשר את החיים במצב הזה.
אינסייט מצטטת מחקר של חברת הייעוץ מקינזי, לפיו, בעוד שהצמיחה בהוצאות על טכנולוגיות מידע צפויה להאט בקרוב ל-3% השנה, ההוצאות על מוצרי תוכנה דווקא צפויות לצמוח ב-2%. שיעור הצמיחה משנה לשנה יהיה חמישית בכל הסקטור בהשוואה לשיעור הצמיחה בשנה שעברה. עם זאת, באינסייט מעודדים מכך שהשוק במשבר הנוכחי גדול פי שניים משהיה במשבר הקודם. ההשוואה לגודל השוק ב-2008 נועדה כי לשקף את היכולת של חברות לשרוד את המשבר.
עוד נכתב בניתוח כי תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית התחזקו בשנת 2020 - לפי הסקר, סמנכ"לים של טכנולוגיות מידע בארגונים הגדולים מאמצים טכנולוגיות רלוונטיות בשיעור של 66%, ביחס ל-43% בשנת 2018. לכן, הקרן צופה שחברות המפתחות מוצרי תוכנה קלים להטמעה ודינאמיים, שמסוגלים לענות על צרכים המשתנים באופן תדיר, יזכו לביקושים גבוהים.
הסבלנות של אינסייט במשבר הדוט-קום התבררה כהצלחה
משברים כלכליים לא זרים לקרון אינסייט האמריקאית - היא הוקמה על ידי ג'ף הורינג וג'רי מורדוק ב-1995, התקופה שלפני התפוצצות בועת הדוט-קום. בתחילת דרכה נהנתה אינסייט מאקזיטים רבים ועד שנת 2000 היא גייסה ארבע קרנות. התפוצצות הבועה הביאה להפסדים כבדים בכמה מההשקעות הראשונות של הקרן הרביעית, אבל באינסייט גילו סבלנות ו"משכו" את הקרן לאורך 3-4 שנים.
ההמתנה להתאוששות של השוק איפשרה להם לבצע מספר השקעות מוצלחות בשנים 2003-2004 וכך לגייס קרן נוספת. את המשבר של 2008 הקרן צלחה עם השקעה בכמה מהפלטפורמות האינטרנטיות המבטיחות שצמחו מהמשבר כמו טוויטר, טאמבלר ו-Wix הישראלית.
כיום אינסייט מנהלת סכום אדיר של 34 מיליארד דולר. מתוכם, למעלה כ-11 מיליארד דולר מנוהלים בקרן האחרונה שנסגרה באפריל, הקרן ה-11 של החברה. הקרן מעורבת מאוד בחברות בהן היא משקיעה, והיא מחזיקה צוותי מכירות, תמיכה, שיווק, תוכנה, מוצר, כספים, ועוד - כולם עומדים לשירות חברות הפורטפוליו שלה.