גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוויכוח על מי הנילוס הכחול מצית אש ומלבה רוחות מלחמה בצפון אפריקה

התוכנית של אתיופיה להקמת סכר ענק על נהר הנילוס הכחול מאיים על שלום האזור כולו ● מצרים הודיעה כי ביטחון האזור כולו בסכנה אם יימנעו ממנה המים שמובטחים לה על פי הסכמים בינלאומיים ● "מיליונים יהיו נכונים לצאת למלחמה עם מצרים", הגיב ראש ממשלת אתיופיה שקיבל נובל לשלום באחרונה

בניית הסכר באתיופיה, אוקטובר 2019. הממשלה מבקשת לחבר את כל 
110 מיליון תושביה 'לאספקת חשמל סדירה
צילום: רויטרס
בניית הסכר באתיופיה, אוקטובר 2019. הממשלה מבקשת לחבר את כל 110 מיליון תושביה 'לאספקת חשמל סדירה צילום: רויטרס

האמרה "מצרים היא מתנת הנילוס" מיוחסת להיסטוריון היווני הרודוטוס שחי במאה החמישית לפני הספירה, ואין פלא שהמצרים נחושים להגן על זכויותיהם בנהר העצום הזה המהווה עבורם עורק חיים מרכזי. בלעדיו, אין לה קיום.

הרודוטוס בן המאה החמישית לפני הספירה, הנחשב להיסטוריון החוקר הראשון שהיה בקיא בגיאופוליטיקה של מזרח הים התיכון, היה מוצא באירועי הנילוס של העשור האחרון כר נפלא לספר חדש. מצרים הנמצאת בחלקו האחרון של הנילוס, נאבקת באתיופיה המתכוונת להשאיר בשטחה כמות ענקית ממי הנילוס, כדי למלא את אגן ההיקוות של הסכר החדש שבנתה, שנקרא "הרנסנס הגדול של אתיופיה", ושאמור למלא את צורכי אספקת החשמל לה ולשכנותיה ולהפוך אותה למעצמה בתחום המים. 

רבים על מי הנילוס הכחול

נתחיל מהסוף: לאחר איומים של שר החוץ המצרי, סאמח שוקרי, במכתב למועצת הביטחון בתחילת מאי, נכתב כי הטיית מי הנילוס הכחול למאגר הסכר תביא לפגיעה חמורה בביטחון האזור כולו. השבוע נקבע כי יחודשו הדיונים בין מצרים ואתיופיה, בהשתתפות סודן, בניסיון להגיע להסכם שיאפשר את הפעלת הסכר עם פגיעה מינימלית באספקת המים למצרים.

הסכם היסטורי מ-1929

הוויכוחים אודות השימוש במי הנילוס הם ארוכי שנים. כבר בהסכם ההיסטורי בין בריטניה לבין מצרים ב-1929, ניתנה לקהיר זכות וטו על כל מהלך שעשוי להתבצע לכל אורך אפיק הנהר ולהשפיע על מנת המים שהיא מקבלת. אותו מסמך אושרר מחדש ב-1959, לאחר כמה שינויים שנערכו בו.

המסמך החדש הקנה למצרים זכות על חלק הארי של מי הנהר - כמות של יותר מ-55 מיליארדי קוב מים, בעוד סודן, שכנתה מדרום, זכתה לכ-18 מיליארד קוב. בכך קיבלו שתי המדינות בעלות על לא פחות מ-87 אחוזים ממי הנילוס. אתיופיה, סודן והמדינות האחרות באגן הנילוס ובהן אוגנדה, טנזניה וקניה דרשו לאורך השנים לשנות את חלוקת המים.

הנילוס בקהיר. מצרים נסמכת כמעט באופן בלעדי על הנהר לצרכי התושביםצילום:AP

מקור המים העיקרי של הנילוס הכחול הוא גשמי הקיץ היורדים בהרי אתיופיה וממלאים את ימת טאנה, המקור העיקרי של הנילוס הכחול.

ניסיון אתיופי להטיה של מי הנילוס הכחול ללא הסכמה מצרית בשנות ה-70 הביא לאיום של הנשיא דאז, אנואר סאדאת, לצאת למלחמה. "נמות בהמונינו במלחמה באתיופיה ולא בצמא במצרים", אמר אז סאדאת. ב-1999 נעשה ניסיון להסכם חדש בין כל מדינות אגן הנילוס אך הוא מעולם לא הושלם.

משבר מים מתמשך

מצרים נמצאת במשבר מים קשה ומתמשך בשל התלות המוחלטת שלה בנילוס - מקור המים הכמעט יחידי של המדינה. לעניין זה יש משמעות קריטית כלפי הספקת המים לתושבים. כך, בעוד שמצרים מצליחה לספק רק 66 מטר מעוקב מים לנפש מדי שנה, בישראל לדוגמה מספקים 100 מ"ק לכל תושב. בינתיים, אוכלוסיית מצרים מונה כיום מאה מיליון נפש והיא גדלה בקצב גובר והולך.

אתיופיה הודיעה על כוונותיה לבנות את הסכר ההידרואלקטרי עוד בעשור הראשון של המילניום, אך הבנייה בפועל החלה רק ב-2011, תוך ניצול מהומות האביב הערבי שגרמו לכאוס השלטוני במצרים.

עלות בניית הסכר מתקרבת לחמישה מיליארד דולרים ובדרך, כפי שקורה לא מעט במדינות אפריקה, הוחלפו החברות המבצעות בשל חשדות לשחיתות. כדי שניתן יהיה לקבל פרופורציות על גודל הפרויקט, האגם המלאכותי שבו אמורים להיאגר המים לפני המעבר בסכר ובטורבינות הענק שלו, גדול משטחה של העיר לונדון כולה, והוא אמור להכיל 74 מיליארד מטרים מעוכבים של מי הנילוס הכחול.

הסכר נבנה סמוך לגבול עם סודן וכדי לקבל את הסכמת שליטי סודן ואת תמיכת המדינות הסמוכות, הבטיחה אתיופיה כי תעביר אליהן חלק מהחשמל שייצר הסכר. בשיאו תפוקת החשמל אמורה להיות 6.45 ג'יגוואט, תפוקה חיונית במיוחד לאתיופיה שבה רק רבע מהאוכלוסייה מחובר לחשמל.

אתיופיה רוצה חשמל

היעד הוא כי ב-2025 כל אוכלוסיית אתיופיה המונה כ-110 מיליון נפש תחובר לאספקת חשמל סדירה. גם במדינות השכנות הרעב לאנרגיה גדול, והמיזם נחשב לגדול מסוגו באפריקה כולה. בניית הסכר והטורבינות כמעט הושלמה, ושר המים והאנרגיה האתיופי, סלשי בקלה, הודיע כי לאור קצב ההתקדמות, הכוונה היא להתחיל למלא את הסכר במהלך חודשי הקיץ הראשונים.

במכתבו בתחילת החודש למועצת הביטחון, הזהיר שר החוץ המצרי שוקרי, כי משמעות הסטת המים ללא בקרה והסכמות מסודרות מהווה פגיעה חמורה בעצם קיומה של מצרים וביכולתם של 100 מיליון אזרחיה, התלויים בנילוס, לשרוד.

האיום הביא להתערבות של נשיא מועצת הביטחון אורמאס ריינסלו מאסטוניה. לאחר סבב שיחות (בטלפון ובזום כמתחייב מהקורונה) הוא הודיע כי הצדדים הסכימו לשבת מחדש למשא ומתן על הסכם שיסדיר את הפעלת הסכר בהסכמה.

בשלב הראשון של השיחות אמורים להשתתף שלושת ראשי הממשלות, עבדאללה חמדוק מסודן, אביי אחמד מאתיופיה, ומוסטפה מדבולי ממצרים. הדרג הבכיר אמור להבטיח הסכמה בחסות האו"ם כאשר גם ארצות הברית בתמונה. וושינגטון הייתה זו שתיווכה בין הצדדים בשנה האחרונה, לאחר שמונה שנות מו"מ עקר בין הצדדים.

בחודש אוקטובר האחרון, זמן קצר לאחר שקיבל את פרס נובל לשלום בזכות סיום המלחמה עם אריתריאה, הודיע ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, כי "שום כוח לא ימנע מאתיופיה להשלים את בניית הסכר". אם זה בכל זאת יגיע לכך, אמר, "מיליונים יהיו נכונים לצאת למלחמה עם מצרים" והוסיף כי הוא ידאג "להשלים את בניית הסכר בכל מחיר".

סמל לאומי חשוב

האמירה הלוחמנית הזו של זוכה הנובל לשלום מוסברת בהיבטים פוליטיים-לאומיים. הנילוס הכחול הוא עבור אתיופיה סמל לאומי חשוב לא פחות מהנילוס הגדול למצרים. אביי, ניצב בפני בשנת בחירות, ובתקשורת המקומית גוברת הביקורת על העיכובים בהשלמת הסכר, המהווה עבור אתיופיה הבטחה כלכלית וחברתית עצומה.

מקצת מהכסף למימון הסכר הגיע באמצעות מכירת אגרות חוב לאזרחים הדורשים תמורה. כלכלת אתיופיה היא אחת הכלכלות הצומחות בקצב המהיר ביותר בעולם, והרעב של התעשייה הצומחת לאנרגיה גדל והולך. הסכר אמור להפוך את אתיופיה ליצואנית האנרגיה הגדולה באפריקה.

מנגד נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, בעברו איש צבא רב עוצמה, שומע סביבו טענות כי הוא מנהל מדיניות פייסנית מדי בנושא שהוא קריטי לביטחונה של מצרים. הוא אמנם אמר כי יש להשיג פתרון של שלום, אך בד בבד החל בגיוס תמיכה להתנגדות לצעדיה של אתיופיה בקרב המדינות שכנותיה. א-סיסי הורה למשרד החוץ שלו לאיים כי יהיה מוכן להתנגד גם בדרכים אחרות, אלימות יותר.

בינתיים, אתיופיה טוענת כי מצרים מטפחת קשרים צבאיים עם יריבותיה ואף שולחת נשק לממשלת דרום סודן. באדיס אבבה מאשימים את קהיר עוד בכך שהיא מעניקה חסות להפגנות נגד הממשלה ומעודדת את המורדים החמושים נגדה. קהיר כמובן מכחישה.

האמירה שהציתה עימות

האמירה של אביי הציתה מחדש את העימות, ובמאמץ אחרון להגיע להסכמות הועתקו הדיונים בין הצדדים בחודש נובמבר לוושינגטון, שם הבית הלבן שימש כמתווך. הנשיא דונלד טראמפ אמר אז, בין השאר, כי הוא (כמו אובמה בשעתו) צריך לקבל פרס נובל על תיווך.

מלבד הנשיא, השתתפו בשיחות צוותים משפטיים טכניים ודיפלומטיים וכן נציגי הבנק העולמי שאחראי למימון חלק מבניית הסכר. בחודש פברואר הודיע שר האוצר האמריקאי סטיב מנוצ'ין כי הושגו עקרונות להסכם. נציגי הצדדים הוזמנו לוושינגטון לחתום עליו, אלא שאתיופיה נעדרה במפתיע מסבב השיחות האחרון, שאמור היה להשלים סופית את ההסכם ולא הופיעה גם לטקס החתימה, שהפך עקב כך לפארסה.

מצרים והמתווכים חתמו, אך נציגי סודן הודיעו כי בהיעדרה של אתיופיה הם לא יכולים להצטרף לחתימה. הנימוק של אתיופיה היה ש"לא הסתיימו כל ההתייעצויות בנושא". אחר כך היא הודיעה כי היא דוחה את ההסכם שכן הוא מביא להפחתה של ממש ביכולת ייצור החשמל של הסכר.

הכישלון הזה הביא לאיום מפורש של מצרים אז, כי תשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להגן על האינטרסים של אזרחיה. משבר הקורונה עיכב גם את המחלוקת הזו אבל באפריל לנוכח הצהרות של אתיופיה, כי תחל כבר ביוני להסיט את המים אל המאגר, הגיבה מצרים בפניה למועצת הביטחון.

הפסגה המשולשת אמורה להתקיים בימים הקרובים בחסות האו"ם, ארצות הברית והבנק העולמי. פקיד מצרי בכיר אמר לעיתון "אל אהראם", כי "מצרים בחרה בשלב הזה למצות את הדרכים הדיפלומטיות, מתוך הבנה לצרכי כל המדינות. עם זאת על המדינות האחרות להבין כי היא לא תוותר על מקור המים והחיים שלה, ותעשה כול שביכולתה כדי למנוע פגיעה בכמות המים המגיעה לה".

באופן מפתיע מעט, לישראל על אף קשריה הטובים עם שתי המדינות אין כמעט קשר לעניין. ואולי מוטב שכך, על רקע ההאשמות העולות מדי פעם בעיתונות המצרית, כי ישראל מעודדת את אתיופיה "לגנוב את מי הנילוס שלנו", כפי שצעקה כותרת אחת בימי הנשיא הקודם. יחד עם זאת, הידע הישראלי בתחום השימוש המושכל במים בחקלאות כבר משמש בחוות חקלאיות גדולות במצרים ומביא לחיסכון רב. גם האפשרות להקמת מתקן התפלה גדול לחופי הים התיכון בסיוע טכנולוגיות ישראליות עלה, והוא אף מופיע כרעיון אפשרי בתכנית המאה של טראמפ.

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה