אבו מאזן / צילום: רנין סוואפטה, רויטרס
"יא אבו מאזן - זו הכלכלה אבו מאזן", הייתה הקריאה הנואשת כמעט של אבו סמיר, סוחר ותיק מבית לחם, שלא מצליח להבין מה בער למנהיג הרשות הפלסטינית והפת"ח להודיע על ביטול ההסכמים עם ישראל. "מה נעשה עכשיו? איך ניכנס לישראל לפגישות עם הספקים, לקניית סחורה ולשחרור המכולות? על זה הוא חשב לפני שיצא בהצהרה בומבסטית?".
בעניין הזה הופכים ודשים בימים האחרונים ברשות ובישראל, מעבר לתיאום הביטחוני החשוב לכשעצמו. זאת מהסיבה הפשוטה שהרשות הפלסטינית ואזרחיה תלויים לחלוטין בישראל במובן הכלכלי. כ-130 אלף פלסטינים עובדים בישראל בשכר ממוצע של יותר מ-6,000 שקל לחודש (יותר מכפול מהשכר הממוצע ברשות), ומפרנסים כמעט מחצית מהאוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית. הסוחרים, החקלאים והתעשיינים הפלסטינים תלויים במעברי הגבול ובנמלי האוויר והים של ישראל. כלומר לרשות הפלסטינית נתק כלכלי משמעו קריסה.
וזו גם הסיבה שפקידים פלסטינים מנהלים מגעים עם עמיתיהם הישראלים במטרה להרגיע ולהבהיר כי אין מדובר בניתוק מלא של הקשר. גורם המעורב במגעים מגלה ל"גלובס" כי הפלסטינים מעבירים מסר ולפיו מדובר בהצהרה העוסקת בסוגיות המדיניות - ואכן מקטינה מאוד לטווח הקצר את הקשר והתיאום הביטחוני - אבל לא נוגעת בהיבטים הכלכליים. ההוכחה היא ההעברה השגרתית של פניות יומיומיות בנושאי מסחר וכלכלה למינהל האזרחי ומתאם הפעולות בשטחים בצד הישראלי. גם ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתייה, מודה כי הפסקת התיאום פסחה בינתיים על התיאום האזרחי. "ההודעה (על ביטול ההסכמים) לא אומרת שאנחנו מוותרים על הזכויות הבסיסיות שלנו", אמר בראיון.
המגעים בניסיון לחזור לשגרה בהיבט הכלכלי מנוהלים בדרגי פקידות בכירה, בין השאר בשל חילופי השלטון בישראל וכניסתם של שרי מפתח חדשים - בני גנץ בביטחון, ישראל כ"ץ באוצר ועמיר פרץ בכלכלה.
מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, אומר כי התיאום האזרחי לא יכול להיפסק באחת, שכן בלעדיו אין לרשות קיום ואין לה דרך לנהל את חיי אזרחיה - אישורי מעבר, קבלת טיפול רפואי, גביית מסים, מתן אישורי מעבר לאח"מים, בין היתר. "מה יעשה כעת אבו מאזן כשירצה לצאת מרמאללה - הרי הוא חייב לתאם את זה עם ישראל. אם הוא רציני הוא כלוא ברמאללה", הוא אומר. לדבריו, "הפלסטינים בונים על זה שהחלטת הרשות לא רצינית - כפי שהיה בעבר, ויש סיכוי לכן שהיא תיקח צעד אחורה אם ישראל תדע להפגין גדלות רוח, ואולי אפילו תשהה או תעקוף את מהלך קיזוז כספי התשלומים לאסירים".
לפי אודי אבנטל, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, ההחלטה על ביטול ההסכמים התקבלה על רקע המצוקה אסטרטגית החמורה של הרשות, ובה בין השאר המשבר הכלכלי בשל הקורונה, שהביא בין השאר לצפי לצמיחה שלילית של 8.5% ב-2020.
עוד נתונים מראים על פי שלושה מובטלים ברשות בשל הקורונה, עלייה מ-16% לקרוב ל-50%, וירידה של 60% בהכנסות הרשות ממסים מקומיים. בנוסף לכך הצפי הוא להקטנת הסיוע לרשות ממדינות אירופה בשל הצרות שלהן עצמן, והמשבר מחריף והולך.
אבל האם ביטול ההסכמים מסייע לפתרון המשבר הכלכלי? להפך. הסכמי פריז מ-1994 הסדירו את ההתנהלות הכלכלית של ישראל והרשות הפלסטינית ולפיה המעטפת הכלכלית אחידה, וישראל גובה עבור הפלסטינים את המכס והמסים האחרים הנובעים מיבוא ויצוא, ומעבירה אל הרשות. מדובר בנתח נכבד מתקציב הרשות, נתח שקוצץ לפני שנה בעקבות חוק הקיזוז של משכורות המחבלים. אבל באמצעות דרכים יצירתיות, חלק ניכר מהכסף עובר בכל זאת לרשות באמצעו "הלוואות" למשל. אחת כזו בהיקף של 300 מיליון שקל הועברה לפלסטינים לאחרונה בנימוק של טיפול במשבר הקורונה.
הצהרה מעורפלת ודואליות שמבלבלת את השטח
הכותרת מהנאום שנשא אבו מאזן בתום ישיבת ראשי אש"ף בשבוע שעבר, הייתה מדבריו כי "משמעות הצהרות ישראל וארצות הברית על סיפוח שטחים פלסטינים היא שישראל ביטלה את הסכמי אוסלו וההסכמים הנלווים אליו. אש"ף ומדינת פלסטין משוחררים מכל ההסכמים וההבנות עם ממשלות ישראל וארצות הברית". יש מי שגורסים שמדובר באמירה מעורפלת משהו ולא בביטול מלא.
ההמשך מסבך את העניין אף יותר, מצד אחד: "מעתה על שלטון הכיבוש הישראלי לשאת במלוא האחריות בפני הקהילה הבינלאומית ככוח כובש בשטחי מדינת פלסטין על כל ההשלכות הכרוכות בכך ולפי אמנת ז'נבה והחוק הבינלאומי" - כלומר כולל הדאגה לרווחתם הכלכלית של תושבי האזור. מנגד, הצהרה המעידה על המשך שליטה והחלטות תקציביות של הממשלה הפלסטינית: "הרשות תמשיך להעביר תשלומים לשאהידים, לפצועים ולאסירים הפלסטינים למרות הלחצים". הדואליות הזו מבלבלת את השטח ולא מן הנמנע כי דרג הפקידים מנסה לתקן את מה שנראה כי הנהגת הפלסטינים שכחה מאחור - חיי היום יום של התושבים.
בהיבט הביטחוני מדווחים בישראל כי הקשר קיים, אם כי התיאום נפסק כמעט לגמרי. הראיה, הפסקה של מבצעי המעצרים הליליים של כוחות הביטחון הישראליים בערים הפלסטיניות. ללא תיאום, סכנת החיכוך וההתלקחות בהם גדולה במיוחד. עם זאת ולאור הצהרת אבו מאזן כי יימשך המאבק בטרור, יש עדיין חילופי מידע וקשר בין גורמי הביטחון משני הצדדים. בין היתר בגלל ההכרה המשותפת כי חמאס והג'יהאד האסלאמי ינסו לנצל את ההזדמנות ולערער את השטח באמצעות פיגועי ראווה. פיגועים כאלה יגרמו לצעדי תגובה ישראלים ויערערו את מעמדה של הרשות.
בכיר ביטחוני פלסטיני אומר ל"גלובס" כי ההיגיון של החלטת אבו מאזן ברור - "די נמאס לנו להיות שק חבטות של ביבי וטראמפ, וצריך צעד דרסטי להיאבק בכך. אבל אם לא יהיה לנו כסף לשלם למשכורות של אנשי הביטחון שלנו, מי ישמור על היציבות של הרשות? מי ישמור על אבו מאזן?" האיש הזהיר כי הדבר מעורר מאבק פנימי בין אלה שרואים את עצמם כיורשיו של הראיס.
נתק כלכלי עם הרשות יפגע גם בישראל
לבד מהפגיעה האנושה בכלכלה הפלסטינית, נתק כלכלי יפגע גם בישראל. לפועלים הפלסטינים מעמד חשוב בענף הבנייה הישראלי וכ-70 אלף פועלים אמורים היו לשוב לעבודה בשבוע הבא. לפחות מחציתם נדרשים לחידוש אשרת המעבר והעבודה בישראל, תהליך העובר דרך הרשות, ואף שהפקידים כאמור מנסים להניעו, שני הצדדים ממתינים להנחיות מלמעלה. נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, כבר נזעק ופרסם הודעה ולפיה ההחלטה של אבו מאזן עלולה לגרור את ענף הבנייה לכאוס - במקום להתאוששות שהייתה צפויה החל מהשבוע הבא.
בשורה התחתונה, הפסקת הקשר הכלכלי/אזרחי בין ישראל לרשות הפלסטינית, היא לא אופציה. לשני הצדדים. גורם ישראלי אומר כי בימים הקרובים יוחלט בישראל כיצד לנהוג, ולא מן הנמנע כי יעשה שימוש בכלי הכלכלי להשבתו של התיאום הביטחוני. "אסור שביטחונם של אזרחי ישראל ייפגע - וההנהגה הפלסטינית לא תוכל לעמוד בפני אזרחיה הדורשים תעסוקה ופרנסה. צריך למצוא את הדרך לשלב בין השניים, לפחות לתקופה הקרובה. מה יקרה אם באמת יהיה סיפוח? את זה קשה להעריך, אבל ברור שהרשות תנסה לפוצץ את העסק".
הפלסטינים, לפחות אלה המפוכחים והרואים את התלות הכלכלית בישראל, מחפשים את הסולם לרדת מהעץ, וייתכן שאחד מהצעדים הראשונים של ממשלת האחדות הממותנת יותר יהיה ללכת לקראתם ולאפשר את זה.