גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נמאס מכדור הארץ? ראש המשימה הקרובה של נאס"א למאדים בראיון

נג’ין קוקס, המנהלת בנאס"א את צוות התכנון של משימות הרובוטים על מאדים, מספרת איך סדרת טלוויזיה גרמה לה לגלות בחלל את הצד האופטימי של כדור הארץ ●  "חשוב שגורמים נוספים יוכלו להוציא אנשים מכדור הארץ"

נג’ין קוקס.”אם אנחנו מתכננים להרחיב את הנוכחות של האנושות מחוץ לכדור הארץ, אנחנו צריכים קודם כל שהאנושות תהיה ראויה להרחבה”
צילום: גוד אזגורי, שגרירות ארה"ב
נג’ין קוקס.”אם אנחנו מתכננים להרחיב את הנוכחות של האנושות מחוץ לכדור הארץ, אנחנו צריכים קודם כל שהאנושות תהיה ראויה להרחבה” צילום: גוד אזגורי, שגרירות ארה"ב

אם בחודשים האחרונים הרגשתם קלאוסטרופוביה בכדור הארץ וחשבתם שיהיה נחמד לנטוש את מראות הרחובות הסגורים או המחאות בערים ולעבור למאדים, אתם לא היחידים. זה מה שצוות רובוטי המאדים של נאס"א חשב. "אמרנו לרוברית החדשה שלנו, Perseverence - לכי למאדים. אנחנו פה בתוך כל הכאוס והבעיות, אבל את? את יכולה. טוסי לך מכאן", מספרת נג’ין קוקס, מנהלת צוות התכנון של משימות הרובוטים על מאדים בנאס"א. פרסבירנס, המכונה "פרסי" על ידי חברי הצוות, תצטרך לחכות קצת, כמו כולנו. היא מיועדת לצאת למאדים בחודש יולי הקרוב.

השיגור הצפוי של "פרסי" הוא חלק משורה של אירועים מעניינים בתחום החלל שמתרחשים עכשיו. אחד מהם, שתפס כותרות השבוע, הוא השיגור הראשון של אדם לחלל בטיסה מסחרית. אחרי עשור שבו ארה"ב לא שיגרה בני אדם לחלל, חברת SpaceX של אלון מאסק, היזם שמתכוון להקים בעתיד מושבה מאוישת על מאדים, שיגרה שני אסטרונאוטים מנוסים של נאס"א לתחנת החלל הבינלאומית.

קוקס מפרגנת מאוד למיזם הפרטי, ולא משמיעה מילה של ספקנות או ביקורת לגבי האפשרות שחברה עם כוונות רווח תבצע את המשימה המאתגרת הזאת בבטיחות ובאופן שיתרום גם למדע. "אנחנו רואים חשיבות רבה בכך שגורמים נוספים יוכלו להוציא אנשים מכדור הארץ, וכרגע המספר מצומצם מדי. SpaceX הראו שהם יכולים להגיע לחלל בצורה מוצלחת יותר מפעם אחת, ולכן אני רואה אותם כחלק ממקהילה שלנו, אף שהם חברה מסחרית. הם עוברים מגוון תהליכי בקרת בטיחות בנאס"א כדי לוודא שלא חותכים שם פינות".

בזירת מאדים, הכניסה בינתיים היא רק לרובוטים. Perseverence תצטרף לרכב החלל Curiosity. "פרסי תהיה יותר עצמאית, כדי שתוכל להספיק יותר בלי להיות תלויה בתקשורת איתנו", אומרת קוקס, המנהלת את הצוות שמנחה את כלי הרכב הרובוטיים במאדים. "אנחנו נותנים לה יותר שליטה, וזה אתגר לא קטן לאדם לתת שליטה לרובוט שכל כך הרבה תלוי בו ועלה כל כך הרבה כסף. זה שינוי תרבותי, ואנחנו משתנים כמו שמרכז החלל ביוסטון נאלץ להשתנות כשהוא החל לשלוח לחלל אסטרונאוטים תבוניים - בהתחלה חשבו שהם פשוט יבצעו את המשימות בדיוק על פי ההנחיה".

קוקס עם תלמידים במצפה רמון. "ממליצה לסיים תואר מדעי, גם אם זה לא בא בטבעיות"
צילום: גוד אזגורי, שגרירות ארה"ב

איך הצלחתם להשלים את המשימה בזמן, למרות שעבדתם מרחוק בגלל הקורונה?
"מרחוק?! הרובוטית שלי על המאדים! ואני כל הזמן צריכה להרגיש כאילו אני איתה. לא רק זה, יש לנו שיתוף פעולה עם מדענים מכל העולם, בזמן אמת. מכשירי מציאות מדומה ומציאות רבודה הם חלק משמעותי מהיומיום שלנו, וזה באמת עוזר לנו להרגיש שאנחנו יחד. לעבוד מרחוק זה משהו שאנחנו מרחיבים מאוד את ההגדרה שלו".

העובדה שאת חושבת מנקודת המבט של הרובר על מאדים גורמת לך להרגיש לפעמים שאת שם באמת?
"בכל פעם שאני רואה איזה שולחן פיקניק אדום מזווית העין, המוח שלי אומר ‘היי, זה מאדים’. צורת החשיבה שלי תמיד מביאה בחשבון כמה כוכבי לכת, כמו שהחשיבה של שגריר תמיד מביאה בחשבון כמה מדינות וכמה תרבויות. ההתכווננות שלי היא קצת החוצה מהפוליטיקה וכל מה שקורה כאן על כדור הארץ, אבל הרגליים שלי על האדמה".
בחודשים האחרונים היה ודאי מעניין להרגיש שאת לא רק כאן.

"כן, אני מאמינה שכשאתה עושה זום אאוט אתה פחות מקובע. נאס"א לא יכולה לפתור את האיומים הקיומיים על כדור הארץ, אבל אנחנו יכולים לתת פרספקטיבה. אנחנו יכולים להגיד, ‘זה מה שקרה לכוכב לכת שהתחמם’".

מה גילה לכם קיוריוסיטי לגבי האפשרות שאכן היו פעם חיים על המאדים?
"לא גילינו שהיו חיים, אבל כן גילינו שהתנאים על מאדים היו עשויים לאפשר חיים פעם. האתגר של פרסבירנס הוא להביא אלינו לראשונה דגימות ממאדים - משימה קשה מוטורית לרובוט, אבל הוא לא מזהם, וזה היתרון שלו על האדם".

ואיך הוא יחזור לכדור הארץ בעצם?
"אנחנו משאירים אותו בינתיים על מאדים, במקומות שונים, ועובדים על ה-Fetch Rover, שיהיה לו רק תפקיד אחד - לקחת את הדגימות, להרים אותן, ולשים אותן בתוך טיל חדש. אותו טיל חדש צריך לצאת ממאדים חזרה אל רכב חלל אחר, שסובב סביב מאדים, כי לטיל שנמצא על מאדים לא תהיה מספיק אנרגיה גם לצאת מהאטמוספירה של מאדים וגם להגיע עד כדור הארץ. אנחנו בונים את זה ל-2025. וזה אולי נראה לך עוד הרבה זמן למשימה כזו...."

האמת שלא. זה נראה כלום זמן.
"נכון, לכן הגורמים שעובדים על זה כבר התחילו לדחוף אותנו, הצוות שעובד על הפרסבירנס, החוצה. הם אומרים, ‘יש לנו רק חמש שנים! זה דחוף! החדשות הטובות הן שגם סוכנות החלל האירופית התגייסה למשימה, ואם היא תעשה את חלקה, הזמן עשוי להתקצר בחצי, אם כי הניהול הופך להיות הרבה יותר מורכב ומגבירים את הסיכון לטעות אנוש בגלל פערי תקשורת הנובעים מפער תרבויות. אנחנו לא רוצים לגלות שהיד של הרובוט לא מגיעה עד הדגימה כי מדדנו אותה ב-feet ולא במטרים".

האופטימיות של "מסע בין כוכבים"

קוקס החלה להתעניין בחקר החלל בזכות סדרת הטלוויזיה Star Trek, אבל היא צפתה בה בנסיבות קצת שונות מאלה שהייתם מדמיינים. "נולדתי בהודו. אבא שלי הגיע לארה"ב כמדען על מלגת פולברייט, ואמא שלי חזרה להודו כדי ללדת אותי, אבל אחר כך חזרנו לקנזס, שבה העברתי את רוב ילדותי. אבל כשהייתי נערה, אבי, שחקר את מלזיה, נסע ללמד שם, והמשפחה נסעה איתו".

קוקס הנערה שמה לב שהיחס לנשים במלזיה ובהודו שונה מאשר בארה"ב. המחשבה שבתרבות אחרת עלולים ליטול ממנה את זכויות האדם ואת תחושת השוויון שהיו מובנות מאליהן בקנזס הפחידה אותה. "וסטאר טרק, העולם האינקלוסיבי הזה, שכלל גם גברים וגם נשים מכל הסוגים וגם חייזרים - הוא היה כמו קרן אור שנבעה מתוך הטלוויזיה השחורה-לבנה שלנו, עם מסר של תקווה. ואז החלו משימות החלל המאוישות ואמרתי לעצמי, סטאר טרק זה אמיתי, שם אני רוצה להיות".

הדרך של קוקס לנאס"א הייתה מלחמה לא רק בסטריאוטיפים, שהתברר שבכל זאת קיימים גם בעולם המערבי, אלא באופי ובסט הכישורים שלה עצמה. "מה שבלבל את אבא שלי", היא אומרת, "הוא שהייתי דווקא מצוינת בתפקידים המסורתיים. את התואר הראשון עשיתי בפסיכולוגיה ובהנדסה, והייתי טובה מאוד בפסיכולוגיה ולא כל כך בהנדסה. אבל היה הדבר הזה שכל כך רציתי לעשות. היום אני מהנדסת טובה מספיק כדי להיות מנהלת בנאס"א, אבל כישורי הפסיכולוגיה שלי לא פחות חשובים.

"אני ממליצה לצעירים שעבודה מדעית מלהיבה אותם, אבל לא טבעית להם, בכל זאת לנסות לסיים את התואר המדעי ולהתנסות בעבודה המדעית. אולי תגלו שיש תפקידים בחברות מחשבים שבהם לא כותבים קוד כל היום. אולי יש היסטוריונים שלא כותבים מאמרים כל היום. אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה עשיתי חישוב בראש. זה כלי, אבל לא זו העבודה".

"התקשרתי לתא הקולי כל שעה"

כדי ללמוד הנדסה, קוקס הייתה זקוקה למלגה, "כי כל הכסף ללימודים הלך לבנים". ולכן התגייסה לחיל האוויר. "הייתי קצת אובססיבית על העניין הזה", היא מודה. קוקס התקדמה בחיל האוויר, ובמקביל החלה לפנות למשרות בנאס"א. "בסוף מי ששכר אותי הייתה קבוצת מתכנתים שחיפשו איש תפעול שיקשר ביניהם לבין העולם שמחוץ לקוד. אז הייתי גם אישה וגם הלא-מקודדת הראשונה בצוות. עברתי תשעה ראיונות! ואני חושבת שבסוף הם פשוט הבינו שאני ממש רוצה לעבוד שם. אהבתי הכול, אפילו את הקירות.

"אין שום דבר שישווה לקבלת העבודה שתמיד רצית. אין כמו לקבל את המסר בתא הקולי! התקשרתי לתא הקולי כל שעה! אני שם 25 שנה וזה עדיין מה שמחזיק את כל העצמות שלי יחד. נשים באפריקה סוחבות מים ארבע שעות ביום ובכל פעם שיש לי יום רע, אני חושבת - אבל לא סחבתי היום בעבודה אפילו דלי מים אחד. וזה רק בגלל שנולדתי עם מזל. אם אבי היה עומד במילתו לאמא שלו, שיחזיר אותנו להודו, הייתי גדלה במדינה שרק עכשיו מתחילה לגלות את זכויות הנשים. ההודיה שלי על כך שגדלתי בארה"ב היא יומיומית".

גם היום קוקס עדיין רואה קשר ישיר בין חלל להכללה. "אם אנחנו מתכננים להרחיב את הנוכחות של האנושות מחוץ לכדור הארץ, אנחנו צריכים קודם כל שהאנושות תהיה ראויה להרחבה".

את מאמינה שהיום האנושות ראויה להרחבה, או אפילו קרובה לכך?
"אני אופטימית לגבי האנושות והאופטימיות הזו היא חלק מחיי היומיום שלי, כשאנחנו משתפים פעולה עם מדענים מכל העולם. ואם אנחנו יוצאים משיתוף הפעולה הזה לחלל, זה מחזק את המסר שאנחנו חייבים לשמר אותו.

"מצד שני, לפעמים אנחנו פוחדים שאם האנושות תיפול לתקופה מאוד שחורה על כדור הארץ, אנחנו עלולים להגיע למצב שבו יאבדו כל ההישגים שלנו - שהכרנו את החלל, שביקרנו בכל כוכבי הלכת האלה. הרי יש לכך תקדים. בימי הביניים חלק מההישגים של חלק מהתרבויות אבדו. במדינות מוסלמיות ובאסיה הגיעו רחוק בחקר האסטרונומיה ואחר כך היה צריך לגלות את כל זה מחדש. אני יודעת שחברות עוברות רגרסיה. והנה אנחנו מוצאים את עצמנו מנהלים גם במדינה הזו שיחות על זכויות נשים.

"אבל אני מאמינה ומקווה שהחלל הוא אור של תקווה. אם אני רואה מישהו לובש חולצה של נאס"א, אני חשה גאווה אבל בעיקר תקווה, שהוא רואה את עצמו כחלק מחברה שהיא הדור הבא".

תוכנית החלל היא באמת מכלילה?
"דווקא בתקופה שבה צפיתי ב’סטאר טרק’ וחלמתי על כך, היו בפועל רק גברים לבנים בחלל. היום תוכניות החלל הן מגוונות, וכמובן שלהיות חלק מחקר החלל זה לאו דווקא להיות אסטרונאוט. לדוגמה, תוכנית בראשית הראתה לילדים בישראל שיש כל מיני דרכים לחקור ולהיות מעורבים".

קוקס נרגשת כשהיא מגלה שאחד ממייסדי תוכנית בראשית ומוביליה הוא יריב בש, המתנייד בכיסא גלגלים. קבוצת אנשים נוספת שלא נראית כמו האסטרונאוט הקלאסי מרגישה שתוכניות חלל הן גם בשבילה.

"ואני מאוד אוהבת את העובדה שהסיפור של החללית בראשית הוא סיפור של כישלון, שהוא לא באמת כישלון", אומרת קוקס. "גם לנאס"א התרסקו והתפוצצו דברים, אבל מתארגנים וממשיכים הלאה. את המטרה שלהם, להכיר לילדי ישראל את החלל ואת המדע סביבו, הם השיגו. כשאני מראה לאנשים מכל העולם את הנחיתה על מאדים, הם נלהבים אבל אין להם בסיס להשוואה. השיחות עם הילדים הישראלים היו אחרות, הם אמרו ‘זה כמו בבראשית’, זה פתח לי את הפתח לשיחות איתם על איך נראית הדרך להצלחה. זה היה נכון לילדים מכל הארץ, וגם ממזרח ירושלים".

קוקס הגיעה לישראל כמה שבועות לפני התפרצות הקורונה, במסגרת תוכנית הדוברים של שגרירות ארה"ב, המביאה לארץ מומחים אמריקאים כדי לעודד שיתוף ידע בין המדינות. במהלך הביקור, היא הרצתה בפני תלמידי תיכון ונשים מתחומי הטכנולוגיה, וסיפרה להם על המסע האישי שעברה ותרומתה לחקר החלל, במטרה לעורר תחושת מסוגלות ורצון לחתור לקריירה בתחומי ההנדסה, הטכנולוגיה והמדע.

העולם התרגל לקבל תשובות מהירות

המשרה הראשונה שקיבלה קוקס בנאס"א הייתה בצוות השולח את המסרים לרכבי החלל, וספציפית למשימה "גלילאו" שחקרה את צדק וירחיו. "גילינו למשל את האפשרות שעל צדק יהיו מים. גילינו שהירח שלי יופיטר הוא הכי וולקני. זו הייתה תקופה שבה לא העריכו כל כך את הירחים של כוכבי הלכת, אז היה הרבה מה לגלות. כשהגעתי לנאס"א לא ידענו אם נמצא עדויות לכך שהיו אי פעם מים במערכת השמש מלבד על כדור הארץ, וגילינו שיש מים. הם בכל מקום. מדהים שגילינו את זה".

קוקס התקדמה מתפקיד תפעולי לתפקיד ניהולי ובשנים האחרונות היא ממוקדת במאדים. "אין הרבה אנשים עם ניסיון בתפעול רכב שנוסע על המאדים", היא אומרת, "רובם נמצאים בצוות שלנו, ולכן אנחנו תמיד מרגישים אחריות גדולה לשמר את הידע שלנו ולהמשיך לחקור את מאדים".

אל מול אתגרי הקורונה, הרגשתם שהאתגר שלכם חשוב יותר או פחות?
"נפעמנו מההתגייסות של כל העולם לפתור את האתגר הרפואי הזה. כמונו, גם הלוחמים בקורונה עובדים על אתגר ברמה של כלל האנושות, ומהבחינה הזו יש בינינו זיקה. בנאס"א השעו בתקופה הזו כמה מהפעילויות כדי לעבוד על פיתוח מכונת הנשמה לייצור מהיר ופשוט. הכלים שבהם אנחנו משתמשים כדי לפתח מוצר ולוודא שהוא אמין הם אותם כלים הדרושים לביצוע המשימה הזו על ידי צוות רפואי.

"העולם רגיל היום לשאול שאלות ולקבל תשובות במהירות. אבל בעיות קשות הן קשות ולא ניתן לענות עליהן בן לילה. גם בנאס"א וגם בעולם הרפואי אנחנו שואלים שאלה, מתכננים תוכנית גדולה ויקרה שנועדה לתת את המענה ואז מפעילים אותה והמענה יכול להגיע אפילו תוך כמה שנים, ואז שואלים עוד שאלה".

סליחה, מה השעה במאדים? האתגרים שיוצרים פערי הזמנים עם כדור הארץ

מדוע רכשו אנשי הצוות של קוקס שעונים מיוחדים ומה הוביל אותם למסיבת חוף בלוס אנג’לס בשלוש לפנות בוקר? ומדוע אכפת לבעלה ולילדיה של קוקס מה השעה במאדים? קוקס מסבירה: "אנחנו לא רוצים לבזבז אפילו שנייה מזמנו של רכב החלל קיוריוסיטי. לכן אנחנו מנצלים את הלילה במאדים כדי לעבור על המידע העדכני ביותר שהגיע ממנו, ולתכנן לו את המשימות ליום המאדים הבא. כדי להיות יעילים בכך אנחנו חייבים לעבוד לאורך כל ליל המאדים".

אבל הימים והלילות במאדים אינם חופפים את אלה של כדור הארץ. אורכו של יום מאדים הוא בין 24:37 שעות ל-24:39 שעות, בדומה לשלנו, אבל אין סינכרון. "זה בלבל מאוד את המדענים ואת המהנדסים, אז הם התייצבו אצל שען בפסדינה, קליפורניה, ואמרו לו, ‘אנחנו צריכים שעון שזז קצת יותר לאט’". השעון התגלה כיעיל כל כך, שנאס"א החליטה לייצר אותו בעצמה. כעת הוא דיגיטלי ומציג גם את הטמפרטורה ואת עונת השנה במאדים.

המדענים גילו שנוח להם לחיות כאילו הם עצמם מחויבים לשעון מאדים, כלומר, להיות ערים בליל מאדים ולישום ביום מאדים. "המשמעות היא שכל הבית עובר במידת מה לשעון מאדים. בעלי ביקש שאארגן גם לו ולילדים שעון מאדים כדי שהוא יידע מתי יש סיכוי לשוחח איתי ומתי עדיף לא לעשות רעש, כשהזמן הנכון או הלא נכון משתנה ב-40 דקות כל יום". במשרדי הצוות מחשיכים את כל האורות, כדי לא להתבלבל בשעות. העבודה בסגנון הזה קשה מאוד לגוף, וגם לחיי החברה. "אתה מתחיל להרגיש שאתה בניתוק משאר העולם", אומרת קוקס.

"אחד העובדים שלנו העביר בחודש אוגוסט את כל המשפחה שלו לשעון מאדים. הרי אין בית ספר, אז הם הלכו לבואלינג בלילה ולים באחת לפנות בוקר, והם גילו שאפשר להגיע לכל מקום בלוס אנג’לס בקלות כשאין תנועה! כך פיתחנו מנהג - אם אנחנו מסיימים משמרת עם עלות השחר במאדים, ומתברר שהשעה שלוש לפנות בוקר בכדור הארץ, אנחנו נוסעים לים ועושים מסיבה. ובכל פעם שנחתנו באיזה בר בשלוש לפנות בוקר ואנשים שאלו אותנו, ‘מי אתם, אנשים מוזרים שעושים מסיבה של העבודה בשעה כזו?’ אמרנו להם שאנחנו אנשי מאדים. וכך הרגשנו".

עם הזמן התברר שדרוש שינוי גם באופן שבו מדברים על הזמן. יום מאדים נקרא Sol. "התרגלנו להגיד שעשינו משהו Yestersol, אתמול, או שנעשה אותו Solorrow או ToSol כדי למנוע בלבול", אומרת קוקס. "עם הזמן גילינו שהצוות שעובד על הרוברים אומר ToSol ולעומת זאת הצוות שעובד על המשימות הלא רובוטיות אומר משהו שנשמע יותר דומה ל-ToSoul , כלומר אני יכולה לזהות על איזו משימה הם עובדים לפי המבטא המאדימי שלהם".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם