יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר
שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ הציג היום את תוכנית משרד האנרגיה להגדיל את היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל ל-30% מסך יכולת ייצור החשמל עד 2030, לעומת 5% כיום. יו"ר רשות החשמל ד"ר אסף אילת אמר כי התכנית אינה צפויה להביא לייקור תעריף החשמל.
על-פי התוכנית, בשעות הצהריים יגיע היקף הייצור החשמל הסולארי לכ-80% מסך החשמל הנצרך ובשעות מסויימות מעל 100% - כשעודפי החשמל ייאגרו במצברים. העלות הכוללת של התוכנית מוערכת בכ-80 מיליארד שקל, כמחציתם במתקנים ייצור, והיתר במתקני אגירה, פיתוח רשת החשמל והשקעות נלוות.
השמש תהווה מקור לכ-90% מסך החשמל שיופק ושאר מקורות האנרגיה המתחדשת כמו רוח, מים וביומסה יספקו עוד כ-10%.
במסיבת עיתונאים אמר היום שטייניץ כי "בפתח הקדנציה השנייה שלי במשרד האנרגיה אני רוצה להכריז על המהלך המרכזי: הבא הפיכת השמש לגורם מרכזי ומשמעותי בתחום ייצור האנרגיה במדינת ישראל. אנחנו מדברים על יעד של 30% אנרגיה מתחדשת, שיהפוך את מדינת ישראל לבין המובילות בעולם בשימוש באנרגייה סולרית. תוך 10 שנים נצטרך להקים מתקני אנרגיית שמש ואגירת חשמל בהיקף ששווה לכל תחנות הכוח וייצור החשמל הקיים בישראל היום".
יעד שמרני לעומת אירופה
יעד של 30% ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת נחשב שמרני למדי בהשוואה ליעדים שקבעו מדינות אירופה, שחלקן אף קבעו יעד של 100% ייצור מאנרגיות מתחדשות. באירופה הרוח היא המקור המרכזי לייצור חשמל בעוד שבישראל פוטנציאל ייצור החשמל ברוח כמעט אפסי.
עם זאת, מחקר שנעשה בהזמנת המשרד להגנת הסביבה הראה כי ישראל יכולה להגיע ליעד שאפתני יותר של 50% בניצול מירבי של השטחים הקיימים. בהתייחס לכך אמר שטייניץ כי "לישראל אין נהרות כמו לנורבגיה או אלבניה, רוח כמו לדנמרק או אנרגיה גיאו-תרמית כמו לניו זילנד ולכן אי אפשר להשוות אותנו אליהן". אילת אמר כי "נורא קל לזרוק מספרים אבל בפועל הלכנו עם התוכנית הזו עד לקצה האפשרי מבחינת ההסתמכות על אנרגיה סולרית ואגירה".
לדברי שטייניץ, עם 26% מכושר הייצור שלה מאנרגיה סולארית, ישראל תהיה בין המדינות המובילות בעולם מבחינת יכולת ייצור החשמל הסולרית.
כדי להגיע ליעד שקבע משרד האנרגיה יידרשו למשק החשמל מערכות סולאריות בהיקף של 15,773 מגה ואט, לעומת ההספק המצטבר הנוכחי שעומד על 2,248 מגה ואט בלבד. כושר האגירה של המערכת אמור לגדול פי עשרה מ-300 מגה ואט היום לכ-3,000 מגה ואט ב-2030. מצד שני שטייניץ ציין כי הצורך בבניית תחנות כוח קונוונציונליות חדשות יצטמצם משמעותית.
ייצור חשמל סולארי מחייב שטחים נרחבים ולהערכת רשות החשמל יידרשו כ-140 אלף דונם מהם כ-84 אלף דונם שטחים פתוחים והיתר שטחי גגות (כ-41 אלף דונם), מאגרי מים ובריכות דגים (כ-45 אלף דונם) ושטחי קרקע כלואים בתוך מחלפים. על פי מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי המשרד יזום מהלך חקיקה שיחייב כל מבנה ששטח הגג שלו עולה על 750 מ"ר להקים מערכת סולארית על מחצית משטח הגג לפחות; הקמת קרן למתן ערבויות מדינה להקמת מתקנים עבור גופים ציבוריים ושיתוף פעולה עם מפעל הפיס להקמת גגות על מבני ציבור. שינויים רגולטוריים נוספים כוללים ביטול הצורך לפטור מהיתר קרינה והקלת האפשרות להקמת מתקנים סולאריים על גגות בתים משותפים (תוך הגמשת הדרישה הקיימת המחייבת הסכמת כל הדיירים).
שטייניץ אמר כי מדובר באתגר אדיר והסביר כי לפי התוכנית תידרש השקעה כספית של מעל 80 מיליארד שקל כדי לעמוד ביעדי הייצור והאגירה. לדבריו, ההשקעות האלה יהיו בבחינת מנוע כלכלי אדיר שייצר המון מקומות עבודה וייצור משק חשמל מבוזר תוך הפחתת זיהום האוויר. "נצטרך להתקין פאנלים על עשרות אלפי גגות, מאגרי מים מחלפים. זה מהלך שישנה את פני מדינת ישראל ושיבוצע על-ידי השוק הפרטי. יש המון מקום לצמיחה לחדשנות וליזמות", אמר שטייניץ.
אילת אמר כי התוכנית תבוצע בעיקר על-ידי חברות קטנות המשוק הפרטי, בניגוד לענף הקמת תחנות הכוח הקונוונציונליות שמחייב ייבוא הון, ציוד ועובדים מחו"ל.