סין | ניתוח

נשיא סין מנצל את המגפה במערב כדי לשנות את מארג היחסים במזרח

שי ג'ינפינג נוקט בצעדים מדיניים תוקפניים כלפי הונג קונג, טייוואן, מלזיה, הודו ואחרות • בימים כתיקונם פעולות אלה היו זוכות לגינוי בינלאומי בוטה והתנגדות תקיפה • בינתיים, הוא בסך הכול מצליח לחמוק מהביקורת, בגלל שארה"ב ובעלות בריתה עסוקות כמעט באופן בלעדי במגפת הקורונה

הפרלמנט הסיני מריע לנשיא שי ג'ינגפינג בהגיעו להצבעה על הגבלת האוטונומיה של הונג קונג, ב־28 במאי / צילום: Mark Schiefelbein, Associated Press
הפרלמנט הסיני מריע לנשיא שי ג'ינגפינג בהגיעו להצבעה על הגבלת האוטונומיה של הונג קונג, ב־28 במאי / צילום: Mark Schiefelbein, Associated Press

רק לפני פחות מארבעה חודשים, הנשיא שי ג'ינפינג עמד בפני המשבר הגדול ביותר של תקופת כהונתו, שהוכתמה על ידי תגובה הסינית המבולגנת הראשונית להתפרצות הקורונה.

מאז הוא ניצח על מהפך בלתי רגיל, עם הצלחה סינית בריסון הנגיף בעוד שמדינות כמו ארה"ב ודמוקרטיות רבות אחרות עדיין מתקשות לרסן אותו. בעוד אלה מתקשות, שי ניצל את הרגע כדי להתקדם בתחומים מרכזיים ב"חלום הסיני" - תכנית למדינה מאוחדת חזקה במשקל שווה, אם לא למעלה מזה, לזה של ארה"ב, תוך טאטוא מחדלי הממשל שלו אל מתחת לשטיח.

כאשר וושינגטון ובעלות בריתה עסוקות כול כולן במגפה ובנשורת הכלכלית שלה, שי עושה צעדים בוטים בתחומים, שבהם הוא עמד בדרך כלל בפני התנגדות בינלאומית תקיפה, כולל הונג קונג, טייוואן, ים הסיני הדרומי וסכסוכי הגבול עם הודו.

"ההנהגה הבכירה מעריכה שסין חזקה יחסית לארה"ב כרגע", אמר שי יינהונג, יועץ ממשלתי ופרופסור לנושאים בינלאומיים באוניברסיטת רנמין בבייג'ינג. "מובן שהם רואים את המצב הנוכחי כחלון הזדמנות אסטרטגי".

האג'נדה של שי

המנהיג שי הפך את ביסוס השליטה בשטחים שסין תובעת עליהם בעלות לחלק מהאג'נדה שלו, וכעת הוא ניצב בפני לחץ ציבורי מהבית - וכן מחוגים ניציים באליטה הפוליטית - להתקדם למימוש היעדים הללו כאשר המגפה מגבילה את ההתקדמות הכלכלית שהוא הבטיח, אומרים מומחים למדיניות סין.

המהלכים שלו נראים משתלמים לפי שעה, הם אומרים, אך הסכנה היא שהם יחזקו את ההתנגדות הבינלאומית כלפי סין, שהתחדדה במגפת הקורונה, ועלולה להפוך לתגובה מתואמת כאשר המשבר יחלוף.

המהלך הסיני הדרמטי ביותר בא בשבוע שעבר, כשהיא הכריזה על הטלת חוקי ביטחון לאומי חדשים על הונג קונג, שמבטיחים לה סמכויות נרחבות לפעול נגד מבקרים שלה במושבה הבריטית לשעבר.

מדיניות חוץ כוחנית
 מדיניות חוץ כוחנית

הנשיא טראמפ מאיים

ביום שישי איים הנשיא טראמפ בעיצומים על פקידים סינים והונג קונגים, ש"מעורבים ישירות או בעקיפין בשחיקת האוטונומיה של הונג קונג". יומיים לפני כן הצהיר משרד החוץ האמריקאי שהונג קונג כבר אינה נהנית מדרגה גבוהה של אוטונומיה מסין, במה שסלל את הדרך לנקיטת אמצעים אמריקאים כמו שלילת זכויות הסחר המיוחדות של העיר עם ארה"ב.

בפתיחת המליאה השנתית של קונגרס העם הסיני בשבוע שעבר, ראש הממשלה לי קקיאנג השמיע גם דברים תקיפים יותר כלפי טייוואן - אי דמוקרטי של ממשל עצמי שבייג'ינג רואה כשטח סיני. בהתייחסות לתכניות לשלב את האי בסין בנאום המדיניות השנתי שלו, לי השמיט את הניסוח המקובל ל"פתרון של שלום" - שהיה נהוג במשך כמעט 30 שנה. גם מנהיגים בכירים אחרים חידשו את האזהרות מפני המאמצים לחתור לעצמאות מלאה של טייוואן, באומרם שהשתלטות בכוח על האי נשארה אופציה, למרות שהם מעדיפים פתרון של שלום.

ספינות מלחמה ומטוסים סיניים קיימו השנה תרגילים צבאיים סמוך לטייוואן, שמשרד ההגנה שלה מתאר כניסיונות להפחיד את טייפה כדי שתוותר בנושאי ריבונות, וכדי להסיח את הדעת מהמחדלים המוקדמים של בייג'ינג בעניין הקורונה.

משרד ההגנה הסיני מסר שהתרגילים הצבאיים נועדו להגנה על הריבונות הלאומית ועל תושבי טייוואן מפני פעילים למען העצמאות באי.

סוגרים את הפער הצבאי

באינדיקציה לנחישותה לסגור את הפער הצבאי בינה ובנין ארה"ב, סין הכריזה ביום שישי לפני תשעה ימים על העלאת תקציב ההגנה ב־6.6%. זה נתון נמוך יחסית להעלאה של 7.5% ב־2019 אבל עדיין ראוי לציון מיוחד, מפני שסך ההוצאה הממשלתית של סין אמור השנה לרדת ב־0.2%.

סכסוך גבולות ותיק בין סין והודו התלקח שוב בשבועות האחרונים, אחרי שחיילים סינים נכנסו לאזור שנוי במחלוקת בהימלאיה, קרוב לאזור שבו הודו משדרגת תשתיות שלה. בין הצדדים התפתח עימות מקומי.

בייג'ינג הפרה גם את הסטטוס קוו בים הסיני הדרומי בשבועות האחרונים. היא הקימה שני אזורים מנהליים חדשים בשטח שנוי במחלוקת, עם ציון של 80 נקודות גאוגרפיות בו - מהלך סיני ראשון כזה מאז 1983 - ושיגרה אוניות למים מול חופי וייטנאם ומלזיה.

דיפלומטים סינים אימצו אגב כך ניסוחים לוחמניים יותר כלפי המערב, יחד עם העלאה על נס של הסיוע הסיני למדינות אחרות, והגברת המאמץ לצייר את הנשיא שי כגיבור החדש של הגלובליזציה והרב־צדדיות.

משרד החוץ הסיני מסר בתגובת פקס שבייג'ינג תגן תמיד על הריבונות והביטחון שלה, והזהיר את ארה"ב מפני התערבות בענייניה הפנימיים של סין. הוא אמר שסין העמידה את ההומניות במרכז במהלך המגפה, ו"לא היה לה שמץ עניין במניפולציה פוליטית".

במסיבת עיתונאים לפני שבוע, שר החוץ הסיני וונג יי הגן על זכות הדיפלומטים שלו להגיב בתקיפות על "השמצות זדוניות", הכחיש שבייג'ינג משתמשת במגפה כדי להתקדם בים סין הדרומי, והאשים את טייוואן בניצול המצב כדי לחתור לעצמאות מסין.

לפני שבועיים קרא הנשיא שי לחפש הזדמנויות חדשות מול העוינות, והזהיר שסין עומדת בפני אתגרים רבים, ביניהם הנזק הכלכלי שגרמה הקורונה והביקורת על הגלובליזציה. "אנחנו חייבים לחתור לפיתוח של ארצנו בעולם שהוא יותר ויותר לא יציב וחסר ודאות", אמר שי ליועצים ממשלתיים בתחילת חודש מאי. "אנחנו חייבים לעבוד קשה כדי לטפח הזדמנויות חדשות במצבי משבר".

פרץ הפעילות האחרון אותת למשקיפים רבים ששי ג'ינפינג מנסה לחזק את הדימוי שלו, לנעול הישגים אסטרטגיים ולהסיח את הדעת מהטיפול המוקדם הכושל בהתפרצות המגפה.

"מבחינת שי ג'ינפינג, המגפה הייתה תחילה אסון", אמר דנג יאוון, לשעבר סגן עורך סטאדי טיימס, עיתון שמוציא לאור בית הספר המרכזי של המפלגה, שמכשיר את האליטה הפוליטית הסינית. "אבל המעבר של המגפה מהמזרח למערב מחזק כעת את הסמכות שלו".

"לפני שהיריבות המבעבעת זה זמן רב בין סין וארה"ב תסלים עוד יותר, שי רוצה לסגור את כל הפערים ולתקן את כל הליקויים, ובמקרה של הונג קונג הליקויים הם בביטחון הלאומי", אמר דנג.

הפעולות של שי בהונג קונג במיוחד מחזקות שוב את הדימוי שלו כמנהיג תקיף והחלטי. עיתון המפלגה הראשי הדגיש את הדימוי הזה בשבוע שעבר, כשפרסם את שי בעמודו הראשון כ"מפקד העליון".

שי חשף את חזון "החלום הסיני" שלו זמן קצר אחרי עלייתו לשלטון בסוף 2012. הוא התחייב לבנות מעצמה עולמית חזקה ועשירה עד שנת 2049, שנת המאה להשתלטות המפלגה הקומוניסטית על המדינה. המשמעות היא ביסוס הוצאות באסיה, שיהיו שקולות או יעלו על אלה של ארה"ב בתחומים רבים. הוא גם כולל שליטה מלאה בטריטוריות שסין טוענת לבעלות עליהן, כמו הונג קונג, טייוואן, רוב ים סין הדרומי, חלקים מים סין המזרחי, שטחים גדולים סביב הגבול עם הודו והמחוזות המערביים של טיבט ושינג'אינג, שבהם היא נאבקת בתנועות בדלניות.

היעדים הכלכליים של סין

הנהגת סין פירטה גם יעדים כלכליים, כולל מחיקת העוני והכפלת התוצר המקומי הגולמי בשנים 2010־2021, שנת המאה להקמת המפלגה הקומוניסטית הסינית. המגפה מעמידה בספק רבים מהיעדים הכלכליים הללו, וסין ויתרה על יעד הצמיחה הכלכלית שלה לשנה זו.

למרות שזו מכה לשאיפותיו של שי, היא מעניקה לו תירוץ לכישלונות מוקדמים שאפשר כעת להאשים בהם את המגפה - כמו הקצב האיטי של הרפורמות הכלכליות, החובות המופרזים של רשויות מקומיות וההתקדמות האיטית של תכנית התשתיות "חגורה ודרך" (Belt and Road) העולמית.

המגפה גם יצרה תמריצים לשפר את הביצועים בתחומים אחרים לקראת יום השנה המאה למפלגה בשנה הבאה והקונגרס של 2022, שבו צפוי שי לבקש כהונה שלישית של חמש שנים כמנהיג המדינה, ולחרוג בכך מתקדים שתי הכהונות של קודמו.

"כולם מדברים על שי ג'ינפינג כעל מנהיג לכל החיים, אבל זה לא מובטח", אמר ראיין מנואל, מנהל חברת המחקר Official China מהונג קונג. הוא ציין שכל מהלכי סין האחרונים הם בתחומים ששי אחראי עליהם ישירות. "הסגנון שלו הוא לקבל אשראי על דברים. הוא רוצה את השם שלו על ההישגים".

חריג אחד ראוי לציון היה התגובה לקורונה, תחום שבו שי מינה את ראש הממשלה לי לאחראי בסוף ינואר. אנליסטים רבים ראו זאת כניסיון לבודד את עצמו מהכעס הציבורי. שי חזר וקיבל אשראי כשהנגיף היה כבר בשליטה.

סין היתה מבצעת חלק מהלכיה האחרונים גם ללא המגפה. משקיפים אומרים שהחקיקה החדשה בעניין הונג קונג הוכנה כבר זמן מה לפני כן, והייתה נחשפת מוקדם יותר השנה אלמלא המגפה.

ברנרד צ'ן, חבר בבית המחוקקים הסיני ובמועצת הניהול של הונג קונג, מסביר כי מבחינת בייג'ינג, החששות לגבי הביטחון הלאומי עולים במשקלם בהרבה על כל חשש מפגיעה אפשרית בדימוי של סין. "סין בטוחה למדי שיהיה כאב בטווח הקצר, אבל בטוח הארוך הם לא רואים בהונג קונג בעיה", אמר צ'ן.

השיקולים העיקריים של סין בענייני ריבונות כמו הונג קונג היו פוליטיקה פנימית סינית והדימוי של שי, ולא יחסי ארה"ב וסין, אמר וו שינבו, דיקאן המכון ללימודים בינלאומיים באוניברסיטת פודאן בשנחאי.

בכל זאת, דווקא החרפת המתחים עם ארה"ב שכנעה את ממשל שי שהוא יכול להתעלם מתגובה אמריקאית כשיקול בקבלת ההחלטות, מפני שהסנטימנט האנטי־סיני צפוי להמשיך להתחזק בלי קשר למה שסין תעשה, אמר וו.

גורם אחר שמציינים כמה מומחים לסין הוא, שטראמפ לא מרפה ממאמציו לנתק בין כלכלות ארה"ב וסין, ולפעול נגד ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי, גם במהלך המגפה.

עלייה בסנטימנט הלאומני

העלייה האחרונה בסנטימנט הלאומני בסין, בייחוד במדיה החברתית, הפחידה אפילו קולות ניציים כמו זה של קייאו לנג, גנרל בדימוס בחיל האוויר שכתב ספר ב־1999 שמתאר איך סין יכולה להכות יריב עדיף מבחינה טכנולוגית כמו ארה"ב.

בראיון למגזין פרו־סיני בהונג קונג החודש, הוא אמר שארה"ב אמנם נחלשה במגפה, אך היא עדיין יכולה להתערב בעימות על טייוואן בצורה ישירה או עקיפה, על ידי סגר מסחרי או עיצומים כלכליים. "זו ללא ספק זכותו של העם הסיני להשלים את היעד הגדול של איחוד מחדש, אבל זו עדיין טעות לעשות את הדבר הנכון בעיתוי הלא נכון", הוא אמר. "אנחנו לא צריכים לעשות דבר טיפשי שיגרום לנו לאבד הכול". גנרל קייאו, פרופסור באוניברסיטת הביטחון הלאומי הסינית, לא הגיב לבקשת תגובה.

כמה אקדמאים סינים חוששים שבייג'ינג מפחיתה מחשיבות העוינות כלפי סין בין מדינות נוספות מלבד ארה"ב. "מצב הרוח הבינלאומי כלפי סין לא היה מעולם כה לא־ידידותי. זה לא רק האמריקאים אלא גם האירופים ועמים נוספים", אמר ז'ו פנג, מומחה ליחסי החוץ של סין באוניברסיטת ננג'ינג. אם סין תדחוף יותר מדי כדי לקצור הישגים דיפלומטיים קצרי טווח כעת, הוא אמר, זה יכול להיות "אסון".