גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרבעון הראשון של המערכת הבנקאית: יותר עמלות ויותר הפסדי אשראי

הדוחות הכספיים של הבנקים לרבעון הראשון מציבים תמרורי אזהרה להמשך • הבנקים רשמו יותר הפסדי אשראי, הציבור ברח לפיקדונות ושילם יותר עמלות, בעיקר עבור ניירות ערך ועסקאות מט"ח

מנכ"לי הבנקים: דב קוטלר,  חנן פרידמן, סמדר ברבר-צדיק, אורי לוין, אלדד פרשר / צילום: איל יצהר, אביב חופי
מנכ"לי הבנקים: דב קוטלר, חנן פרידמן, סמדר ברבר-צדיק, אורי לוין, אלדד פרשר / צילום: איל יצהר, אביב חופי

הרבעון הראשון בשנת 2020 לא הטיב עם הבנקים בנוגע לתוצאות המיידיות שלהם, בצל היערכותם להרעה משמעותית ביכולת של חלק ניכר מהציבור לעמוד בהחזרי ההלוואות, בשל השלכות משבר הקורונה. בשורה התחתונה של הרבעון, הרווח המצרפי של שבע קבוצות הבנקאות המסחריות בישראל צנח בכ-75% לסך כולל של 729 מיליון שקל. שניים מהבנקים (לאומי ואגוד) אף עברו להפסד, כשהפועלים הצליח לחמוק ממעבר להפסד הודות ל"הפרשות קורונה" שביצע כבר בדוחותיו לרבעון הרביעי ב-2019.

בסיכומו של הרבעון הראשון ישנו בנק אחד שמציג רווח גבוה מעל היתר ושהרוויח כמעט מחצית מהרווח המצרפי - מזרחי טפחות, שמי שמנהל אותו צפוי להיפרד מהבנק בחודשים הקרובים. קרוב לו (בנטרול רווח חד פעמי שרשם מזרחי טפחות) נמצא דיסקונט, כשלצדם ניתן לציין את הבינלאומי שרשם את הירידה המתונה ביותר ברווחים.

אלא שתוצאות הרבעון הראשון ב-2020 לא באמת מספרות את הסיפור של הבנקאות בצל משבר הקורונה. הן בעיקר מהוות תמרור אזהרה בולט להמשך השנה וממחישות את הצעדים שננקטים על ידי המערכת הבנקאית בכללותה כהכנה להרעה אמיתית שתגיע בהמשך השנה.

המצב הקיים, וזה שעתיד לבוא

הרבעון הראשון של 2020 מציג בפנינו שני מצבי עולם. האחד הוא מצב העולם העסקי, שמעיד על המשך תפקוד "כרגיל", עם עלייה בהכנסות מריבית בגין תיק האשראי הקיים של הבנקים ועם עלייה בהכנסות מעמלות - גם הודות למשבר הקורונה שהזין את המסחר בבורסה ואת הצורך של השוק המוסדי במט"ח - וזאת ללא גידול מהותי בהפסדי אשראי שנרשמו בפועל אצל לווים ספציפיים רבים.

מצב העולם השני הוא זה שמסתכל על המשך השנה ושנערך להפסדי אשראי "אמיתיים", שיניבו לבנקים הרבה הפסדי אשראי עם שם לווה ויתרת הלוואה מדויקת. אלה יגיעו כנראה לאחר שמתישהו במהלך הרבעונים השני והשלישי השנה תסתיים תקופת "הגרייס", שבמסגרתה כל הבנקים המקומיים הקלו עם הציבור כשאפשרו דחייה של כמה חודשים בהחזרי הלוואה.

צניחה של 75 ברווח הנקי של הבנקים

זה מה שבעיקר גרר מטה את רווחי הבנקים, דרך ההוצאות בגין הפסדי אשראי שהסתכמו ברבעון הראשון בכ-2.92 מיליארד שקל שנחתכו מהשורה התחתונה בענף. מדובר בהיקף הוצאות בגין הפסדי אשראי גבוה בהרבה מהשגרה בה הורגלנו בשנים האחרונות. הוא גבוה כמעט פי שמונה מההוצאות בגין הפסדי אשראי בהיקף 378 מיליון שקל שנרשמו ברבעון הראשון ב-2019.

אך לא רק זאת, ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון הראשון אינן ההפרשות היחידות שהמערכת הבנקאית ביצעה בצל משבר הקורונה. המציאות הזו החלה למעשה כבר בדוחות הבנקים ברבעון הרביעי של 2019, שפורסמו לקראת סוף הרבעון הראשון השנה. כך, ברבעון הרביעי ב-2019 נרשמו הוצאות בגין הפרשי אשראי בהיקף חריג גם כן של כמעט 1.5 מיליארד שקל, כך שבשני הרבעונים האחרונים ההוצאות הללו הסתכמו בכ-4.4 מיליארד שקל.

למה נסקו ההוצאות בגין הפסדי אשראי

ההוצאות בגין הפסדי אשראי נחלקות בגדול לשני סוגים - האחד הוא הפרשות פרטניות, שנעשות לגבי הלוואות ספציפיות שבהן יש הרעה מסוימת. לצדן יש הפרשות קבוצתיות שהבנקים מבצעים מתוך ציפייה להרעה כוללת בשל קושי בהחזרים, בשלל תחומי פעילות, וללא הרעה ספציפית ידועה שכבר קרתה. כלומר, ההפרשות הקבוצתיות נובעות ממניעים של זהירות ומסתמכות על הערכות, בעוד שההפרשות הפרטניות נעשות בגלל נזקים.

וכך אנו מגיעים למה שבאמת חתך את תוצאות הבנקים הרבעון האחרון, ולמעשה כבר מהרבעון האחרון ב-2019: ההפרשות הקבוצתיות.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי מאמירות

ניתוח הדוחות הכספיים של שבע קבוצות הבנקים העצמאיות מלמד כי בשני הרבעונים האחרונים הבנקים ביצעו הפרשות קבוצתיות בהיקף של כמעט 2.8 מיליארד שקל (כשברבעון הרביעי אשתקד בעיקר מדובר על "הפרשות קורונה" של הפועלים ושל דיסקונט), למול הפרשות פרטניות נטו של כ-1.6 מיליארד שקל. ברבעון הראשון בלבד מדובר על חלוקה קיצונית אף יותר, כשהיקף ההפרשות הקבוצתיות עמד על 2.36 מיליארד שקל בעוד שההפרשות הפרטניות נטו עמדו על 562 מיליון שקל.

אגב, אין להבין מהמספרים הללו שהגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי קרה רק בגלל זהירות מוגברת והיערכות להפסדי אשראי ממשיים בהמשך השנה. גם ההפרשות הפרטניות נטו שנרשמו ברבעון הראשון ב-2020 לבדן מלמדות על גידול ניכר באשראי שכבר נקלע לקשיים ממשיים. זאת מאחר שההפרשות הפרטניות לבדן גבוהות מכל ההוצאה בגין הפסדי אשראי שנרשמה ברבעון הראשון ב-2019. מציאות זו מצטרפת לקפיצה משמעותית אף יותר בהפרשות הפרטניות להפסדי אשראי שנרשמה ברבעון הרביעי אשתקד, אז הן היו גבוהות מ-1.6 מיליארד שקל.

גידול בעמלות, בעיקר הודות למסחר

למול הגידול החד בהוצאות בגין הפסדי אשראי, שהפחיתו מאות מיליוני שקלים מהרווח המצרפי בענף, ישנו גידול של 2% בהכנסות הבנקים מריבית, נטו. בשורה זו בולט הפועלים עם ירידה ביחס לרבעון המקביל, כשיתר הבנקים מציגים גידול.

לצד זאת הבנקים מציגים עלייה בהכנסות מעמלות, במידה רבה הודות למשבר הקורונה. ברבעון הראשון השנה הסתכמו העמלות ששילם הציבור לבנקים בכ-3.38 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ-9% ביחס לעמלות שהציבור שילם לבנקים על שירותיהם, מעבר לריביות בהלוואות. הגידול האמור גורף, כשרק בנק ירושלים הקטן מאוד רשם קיטון בשורה זו.

מדוחות הבנקים עולה כי חלק הארי מהגידול בעמלות נבע משני תחומים. הראשון הוא מסחר בניירות ערך, שזינק בעקבות הסערה בשוקי ההון ושהעמלות בגינו נסקו ב-25% -  מ-622 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד ל-776 מיליון שקל ברבעון הראשון השנה. השני הוא עמלות ההמרה, שנבעו בעיקר מהצורך של הגופים המוסדיים לבצע עסקאות במט"ח ולהתכסות בדולרים. אגב, בעיצומו של משבר הקורונה, עוד במהלך הרבעון הראשון, בנק ישראל התערב בשוק המט"ח וסייע לבנקים על מנת שאלה יסייעו למוסדיים ולספק להם מט"ח, כשבשוק המוסדי טענו אז כי הבנקים מנצלים את הסיוע של הבנק המרכזי ולא מגלגלים אותו אליהם במידה מספקת.

הציבור והעסקים רצים לפיקדונות

הרבעון הראשון השנה מלמד אותנו, ולא בפעם הראשונה, שכשיש סערה בשוקי ההון וחוסר ודאות, הציבור רץ לביטחון של הפיקדונות בבנקים, בגלל הרצון להימלט מהפסדים ולהבטיח תשואה. כך קרה גם הפעם כשהבורסה צנחה והציבור ברח בהמוניו, ואף פדה מעל 40 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות, ופנה לפיקדונות עם ריבית מובטחת (ואפסית). אגב, מי שעשה זאת איבד גם את ההתאוששות בשוקי ההון מסוף מרץ ועד היום.

בצל הסערה בשוקי ההון

כך או כך, עיבוד נתוני הבנקים לרבעון הראשון ב-2020 מלמד כי ברבעון הראשון השנה גדל היקף הפיקדונות בבנקים ב-8.1% לסך מצרפי של 1.42 טריליון שקל. זאת בזמן שמול זאת נרשם גידול מתון בהרבה בשיעור של 2.3% "בלבד" באשראי לציבור, שהסתכם בסוף הרבעון בכ-1.11 טריליון שקל. כלומר, נכון לסוף מרץ 2020 היווה האשראי לציבור "רק" 78.6% מהפיקדונות לציבור, דבר שמלמד על פוטנציאל למתן אשראי נוסף. בהקשר זה נדגיש כי חלק לא זניח מהגידול באשראי לציבור שנרשם ברבעון הראשון השנה נבע מניצול קווי אשראי על ידי חברות שביקשו להיערך להרעה נמשכת.

עם זאת, היקף האשראי לציבור כנראה ישתנה ברבעון השני. זאת משום שהבנקים נכנסו למגננה בסוף הרבעון הראשון והמתינו לתחילת עבודת הקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים, וקרנות אחרות, בסיוע המדינה, יצאו לדרך. זה קרה במהלך הרבעון השני, שבמהלכו צפויה ירידה במשכנתאות.

בכל אופן, הפוטנציאל למתן אשראי על ידי הבנקים גדל בשיעור ניכר במהלך הרבעון הראשון השנה, בין היתר הודות לזרימה של 106 מיליארד שקל מקרנות הנאמנות ומשוק ההון לפיקדונות הבנקים. סביר שחלק מהכסף הזה עשה כבר את הדרך ההפוכה, בצל עליות בשוקי ההון, אבל, עדיין מדובר בזריקת מרץ אדירה למנוע האשראי המרכזי של הבנקים - הפיקדונות. 

עוד כתבות

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב, בהובלת מניות הביטוח והקלינטק

מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.9% ● מניית מזרחי טפחות נופלת לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נופלת גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; בורסות טוקיו ודרום קוריאה שברו שיאים חדשים

הדאקס יורד בכ-0.2% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

איראן: החל סבב השיחות השלישי עם ארה"ב בז'נבה

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים