גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנחיות לא חד משמעיות ומיעוט אישומים: על מערכת האכיפה ועדות שקר

על רקע החלטת המשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד שתי עובדות במעון רה"מ בחשד למתן עדות שקר לטובת שרה נתניהו, "גלובס" בדק ומצא כי בתיהמ"ש לא ממהרים להפנות לחקירה עדי שקר, וכי הנחיות פרקליט המדינה בשאלה אם להעמיד לדין בגין עדות שקר קובעות כי יש לאזן בין שיקולים שונים

שירה רבן (מימין) ושרה נתניהו. ההחלטה לפתוח בחקירה בגין עדות שקר חריגה בנוף המשפטי בישראל / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
שירה רבן (מימין) ושרה נתניהו. ההחלטה לפתוח בחקירה בגין עדות שקר חריגה בנוף המשפטי בישראל / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

משטרת ישראל הודיעה באחרונה כי היחידה הארצית לחקירות הונאה פתחה בחקירה בחשד למתן עדות שקר של שתי עובדות במעון ראש הממשלה. עדויות ותצהירי השקר, על פי החשד, נמסרו על ידי שתי עובדות במעון רה"מ לטובת אשת רה"מ, שרה נתניהו, במסגרת התביעה האזרחית שהגישה העובדת לשעבר, שירה רבן, נגד שרה נתניהו. זאת, בטענה כי התעללה בה בעת העסקתה במעון רה"מ. "גלובס" בדק כיצד מתייחסת מערכת האכיפה הישראלית לעדות שקר.

בדיקת "גלובס" מעלה כי בין השנים 2014 ל-2018 הוגשו בסך הכל 13 כתבי אישום בגין סעיף 237 לחוק העונשין שעניינו מתן עדות שקר. סעיף זה קובע כי "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו - מאסר תשע שנים". למרות שמדובר בעבירה שעונשה חמור במיוחד, למעשה סעיף 237 לחוק העונשין הפך כמעט לאות מתה במערכת האכיפה הישראלית. בשנת 2014 הוגשו שלושה כתבי אישום בגין סעיף זה, ב-2015 הוגשו ארבעה, ב-2016 כתב אישום בודד, ב-2017 הוגשו חמישה וב-2018 לא הוגשו כלל כתבי אישום בגין סעיף זה.

כתבי אישום בגין עדות שקר

בגין עבירת של מתן עדויות סותרות, לפי סעיף 240 לחוק העונשין, הוגשו בין 2014 ל-2018 שני כתבי אישום סך הכל. אישום אחד ב-2015 ואישום נוסף בשנה שלאחריו. בגין עבירת סירוב להעיד, לא הוגשו כל כתבי אישום בכל השנים הללו. בגין עבירת ידיעות כוזבות הוגשו סך הכל 240 כתבי אישום בשנים אלה.

קביעות נחרצות, ללא הפניה לחקירה

מדיניות זו של אי העמדה לדין מובהקת, אף כאשר עדות השקר נחשפת ומתגלה במהלך החקירה או במהלך הדיון בבית המשפט. כך, לדוגמה, השופטת נסרין עדוי-ח'דר נהגה לפני חודש במסגרת פסק דין בתביעה אזרחית לקבלת פיצויים מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. "אציין, כי העד שיקר במצח נחושה... לא ניתן להטיל אף לא צל של ספק כי העד הוא שהשתתף בשיחה... מהמקובץ לעיל, שוכנעתי כי שני העדים הנ"ל שיקרו שקר גס". חרף זאת, השופטת החליטה שלא להעביר את מסקנתה ביחס לעדים למשטרת ישראל ולפרקליטות.

כך נהגה, לדוגמה, גם שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לימור מרגולין-יחידי שכתבה בפסק דין לפני כחצי שנה כי "למשמע העד לא ניתן היה אלא להתרשם שמדובר בעדות שקרית מוזמנת של מי שלמד מספר הצהרות וחזר עליהן כמו מנטרות". מרגולין-יחידי הוסיפה עוד וחרצה את דינו של העד "נתון זה, ביחד עם ההודיה וההרשעה, וביחד עם ההתרשמות השלילית מהעד, מובילים למסקנה חד משמעית שהעד שיקר על דוכן העדים". אולם חרף קביעתה הנחרצת, בחרה השופטת שלא להעביר את מסקנתה למשטרה על מנת שתעמיד לדין את עד השקר.

בהליך בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב נדונה פרשת עגינות קשה. בפסק הדין נכתב כי "המסקנה ברורה כי העד העיד עדות שקר בבית הדין". באותו פסק גם נכתבה ביקורת חריפה על עו"ד אליעד שרגא שהעיד בהליך. "עו"ד אליעד שרגא, כפי הנראה, מוצלח בתור פרקליט יותר מבתור עד. עדותו לא נשמעה אמינה כלל ונעדרה כל אותות אמת". עוד נכתב כי "...'נרטיב' זה מופיע במדויק בכל העדויות מטעם נתבע מס' 2 עד שאי אפשר להימנע מתחושה כי טרם כניסתם לדיון שיננו העדים שוב ושוב 'דף מסרים' מטעם משרד עו"ד אליעד שרגא. ל'ביסוסו' של הנרטיב מציגים כל העדים, לעיתים אפילו בסגנון זהה ומביך...מדובר בנרטיב שקרי וכוזב". גם במקרה זה לא ננקטו סנקציות נגד מי שנקבע כי העיד עדות שקר.

סגן נשיא בית המשפט השלום בתל אביב ירון בשן דחה תביעת נזיקין שהגיש צעיר, תוך שהוא קובע כי "אין מנוס מלקבוע שהגרסה העובדתית שבכתב התביעה ועדויות התובע ועדיו בבית המשפט אינן אמת". השופט הוסיף בפסק הדין כי "בית המשפט הזהיר את התובע ואת חבריו שוב ושוב על חובתם לומר אמת בעת שהם מעידים - וגם אזהרה זו לא הועילה כלל.... מצוות הנימוס אוסרת על בית המשפט לכנות בשם ההולם לכך את עדויות התובע ועדיו. הם הציגו מסכת עובדתית מתואמת שאינה אמת". ושוב גם במקרה בחר השופט שלא להעביר את מסקנתו למשטרה על מנת שתעמיד לדין את עד השקר.

ההנחיה: איזון בין שיקולים

הנחיית פרקליט המדינה מתייחסת למדיניות העמדה לדין בגין מתן עדות שקר. על פי ההנחיה, יש לאזן בין השיקולים השונים, ולא דומה מתן עדות שקר בהליך פלילי למתן עדות שקר בהליך אזרחי.

על פי ההנחיה, "יש להבחין בין עלילה לבין מסירת אמרה כוזבת או סותרת שאינה מגעת לכדי עלילה. ככלל, התעורר חשד לכך שאדם העליל עלילת שווא נגד אחר בקשר עם עבירה פלילית, יעביר תובע את העניין לחקירת משטרה".

לעומת זאת, כך על פי ההנחיה, אם התעורר חשד לכך שאדם מסר בחקירה או במשפט אמרה שקרית או אמרה הסותרת הודעה קודמת בפרט מהותי מתוך כוונה להטעות, יאזן התובע את האינטרסים השונים וייטה להפנות את העניין לחקירה רק בהתקיים מספר תנאים, כגון "הכזב שבאמרה נתגלה בשל גורם חיצוני, להבדיל מכך שהעד חזר בו מגרסתו הכוזבת באופן אוטונומי ומתוך רצון חופשי, כביטוי של חרטה ומתוך מטרה לקדם את תכלית בירור האמת".

עוד נכתב כי "ככל שהאמרה ניתנה במסגרת הליך פלילי, וככל שהאמרה נסובה על עבירה פלילית חמורה יותר, תגבר הנטייה להורות על פתיחה בחקירה". עוד נכתב כי "ככל שהעד חזר בו מגרסתו השקרית ביוזמתו ומסר, בסופו של יום, גרסת אמת והנזק שנגרם כתוצאה מהאמרה השקרית אינו חמור, עשוי הדבר להוות שיקול שלא לפתוח בחקירה, וזאת מתוך אינטרס ציבורי שלא להרתיע עדים מלחזור בהם מגרסתם השקרית המוקדמת".

עוד נקבע כי "על מנת שלא לפגוע בהליך שבו נחשפה אמרת הכזב או האמרה הסותרת, תידחה בדרך כלל פתיחת החקירה בגין העבירות המנויות בהנחיה זו, למועד שלאחר הכרעת הדין, אלא אם ישנן נסיבות המצדיקות פתיחה בחקירה באופן מיידי".

לאור האמור נראה כי ההחלטה לפתוח בחקירה נגד שתי העובדות במעון רה"מ בעיצומו של ההליך האזרחי, לאחר שאחת מהן חזרה בה מיוזמתה בפני יועמ"שית משרד ראש הממשלה מעדותה הראשונית, הינה בהחלט חריגה מאוד בנוף המשפטי בישראל. יש לסייג כי ייתכן שהראיות והנסיבות שידועות למשטרה ולפרקליטות מצדיקות את הצעד החריג, וכי ייתכן שישנה ראשית ראיה לכך שהעובדות הודחו בעדותן על ידי הממונה עליהן. 

 משרד המשפטים דחה אמש את טענות עורכי דינה של משפחת נתניהו לרדיפה ולתפירת תיקים. בהודעה נכתב כי מדובר בדברי בלע, אין בהן בדל של אמת וכי מדובר בטענת כזב. "כפי שמסרה משטרת ישראל, החקירה מתנהלת באישור היועץ המשפטי לממשלה ובליווי ופיקוח של פרקליטות המדינה. רשויות האכיפה תמשכנה לפעול לבירור האמת בלא מורא, באופן ענייני ומקצועי, ולא יהססו לפעול בכל מקרה שיצדיק זאת".

מהרשות השופטת נמסר כי ההחלטה אם להעביר ממצאים בדבר "עדות שקר" לבחינת רשויות האכיפה נתונה לשיקול דעתו של היושב בדין.

שירה רבן תבעה את שרה נתניהו: חוויתי התעללות

עובדת מעון ראש הממשלה לשעבר שירה רבן הגישה תביעת נזיקין נגד רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו. לטענתה, היא חוותה התעללות מצידה של גברת נתניהו. רבן הועסקה במעון ראש הממשלה חודש ימים בלבד, במהלכו עבדה בסך-הכול 13 ימים בצמוד לרעיית ראש הממשלה.

התקופה הקצרה שבה עבדה במעון הספיקה לרבן על-מנת לצאת למאבק משפטי מלא טענות קשות כלפי מעסיקתה שרה נתניהו, שבו חושפת העובדת לשעבר את מאחורי הקלעים הלא מחמיאים לכאורה של בית ראש הממשלה. תביעתה של רבן, על סך 225 אלף שקל, מופנית גם נגד משרד ראש הממשלה וחברת כוח-האדם באמצעותה הועסקה.

לטענת רבן, נתניהו הציבה דרישות בלתי סבירות ובהן קוד לבוש קפדני סודי, שחייב אותה להחליף בגדים עשרות פעמים ביום כדי לשמור על "סטריליות", וכן צעקות והשפלות מתמידות שהסתיימו בהרמת יד לכאורה של שרה נתניהו לעברה בכדי להכותה.

בתגובה לשלל הטענות הקשות שהעלה רבן בתביעתה ובתצהירה, הגישה גם נתניהו תצהיר מטעמה, שבו טענה כלפי רבן כי היא "חוזה חזיונות-שווא וזקוקה בדחיפות לאבחון פסיכולוגי". שתי עובדות במעון ראש הממשלה תמכו בגרסת שרה נתניהו לאירועים. עדויות אלה נמצאות כעת בליבה של חקירת המשטרה. 

הנחיית פרקליט המדינה

● יש להבחין בין עלילה לבין מסירת אמרה כוזבת או סותרת שאינה מגעת לכדי עלילה
● ככלל, כאשר התעורר חשד לכך שאדם העליל עלילת שווא נגד אחר בקשר עם עבירה פלילית, יועבר העניין לחקירת משטרה
● אם התעורר חשד לכך שאדם מסר בחקירה או במשפט אמרה שקרית או אמרה הסותרת הודעה קודמת בפרט מהותי מתוך כוונה להטעות, יאזן התובע את האינטרסים השונים וייטה להפנות את העניין לחקירה רק בהתקיים מספר תנאים, כגון הכזב שבאמרה נתגלה בשל גורם חיצוני, להבדיל מכך שהעד חזר בו מגרסתו הכוזבת מתוך רצון חופשי, כביטוי של חרטה
● ככל שהאמרה ניתנה במסגרת הליך פלילי, וככל שהאמרה נסובה על עבירה פלילית חמורה יותר, תגבר הנטייה להורות על פתיחה בחקירה
● ככל שהעד חזר בו מגרסתו השקרית ביוזמתו ומסר, בסופו של יום, גרסת אמת והנזק שנגרם כתוצאה מהאמרה השקרית אינו חמור, עשוי הדבר להוות שיקול שלא לפתוח בחקירה

עוד כתבות

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית