שפי פז / צילום אריק סולטן
שופט בית המשפט השלום בתל אביב יאיר דלוגין עשה מעשה חמור מאוד, רמס ברגל גסה את חופש הביטוי המקודש והחליט לחנך בכפייה את העם בישראל לכבד את בית המשפט העליון. השופט דלוגין עשה זאת כשפסק כמה עשרות אלפי שקלים לטובת פעילות המחאה נגד המסתננים, שפי פז וסוזי צמח-כהן, לאחר שעיתונאי "הארץ" אסף רונאל כינה אותן "ניאו-נאציות". פסק הדין מנומק מאוד, מפורט מאוד ומחזיק 63 עמודים. אין ספק שהשופט דלוגין עשה עבודה רצינית בניהול התיק.
השופט קיבל כאמור את התביעה, אולם החליט להפחית את גובה הפיצוי לשתיים, עקב התנהלותן, המהווה לשיטתו עילה לקביעה כי הן לא זוכות לשם טוב, ולכן אינן ראויות לקבל את הפיצוי המלא.
בין הנימוקים בעניינה של שפי פז התייחס השופט להתבטאויותיה נגד שופטי בג"ץ שפסלו חוקים, שנועדו לעודד יציאה מן הארץ. לדברי דלוגין, "התנהלות נוספת מצד פז, שיש בינה לבין שריפת התמונות הנזכרת לעיל חוט מקשר מסוים או מכנה משותף, באה לידי ביטוי בכינוי בג"ץ 'מושחת' ו'בוגד בעם'. בית המשפט אינו חסין מביקורת, אולם יש דרך לגיטימית לממש את חופש הביטוי".
דלוגין הוסיף, כי "כינוי בית המשפט 'מושחת' או 'בוגד בעם', אך בשל העובדה שהתקבלה החלטה שאינה לרוחו של אותו אדם, אינה דרך לגיטימית לבקר את בית המשפט. התנהלות שכזו, יש בה גם לכאורה משום שבירת כללי המשחק במדינה דמוקרטית, אשר אחד מיסודותיה הינו כיבוד החלטות בית המשפט. התנהלות כזו נוגדת התנהלות נורמטיבית ראויה במדינה דמוקרטית. כיבוד החלטות בית המשפט אינו מתמצה בביצוע ההחלטה, ככל שהיא הטילה על אותו אדם לבצע דבר מה, אלא משמעותה גם הימנעות משימוש ברטוריקה קיצונית, מתלהמת ומשתלחת, כאשר מתקבלת החלטה שנוגדת את עמדתו של אותו אדם".
דלוגין סיכם נקודה זו באומרו, כי "הרטוריקה של פז, שכינתה את בג"ץ 'בוגד בעם' ובפרט 'מושחת', הייתה, אפוא, קיצונית ולא ראויה בעליל וגם היא יוצרת לפז שם רע ומצדיקה הפחתת הפיצוי".
מדובר בנימוק שערורייתי. אפשר לאהוב את דברי פז, ואפשר לסלוד לה ולבוז לדבריה. מי שם את השופט דלוגין לשומר הסף של התבטאויות לא מנומסות נגד השופטים, שמהווים ערכאת ערעור על פסיקותיו?
דלוגין הכניס לתוך פסק הדין שיקול שפשוט איננו רלוונטי לתביעה, שעסקה בכלל בשאלה אם היא ניאו-נאצית. דלוגין סתם ניצל את ההזדמנות כדי לחנך את שפי פז ואת האזרחים בבית "לדעה הנכונה". בכך פגע דלוגין בצורה קיצונית בחופש הביטוי הזוכה להגנה חוקתית. אני מנסה להבין איך דלוגין לא סבר שיש פה הרבה יותר מטעם לפגם, בכך שהוא מעניש את שפי פז בגין אמירה נגד ערכאת ערעור עליו, ובכך העמיד את עצמו ואת ערכאות הערעור עליו בניגוד עניינים מיותר ופגע במראית פני הצדק.
לפני שמישהו יצעקק "פייק ניוז" אבהיר, כי זו לא הייתה העילה היחידה להפחתת הפיצוי. אך עצם זה ששופט סבור שביקורת חריפה על בג"ץ היא עילה להפחתת פיצויים - מאחר שמי שמבקר בחריפות את בג"ץ אין לו שם טוב - היא שערורייה.
וזה לא משנה אם זה נימוק יחיד או אחד מתוך 1,000.