גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילה גמליאל בולמת את תוכנית המשרפות של קודמה בתפקיד

ל"גלובס" נודע כי חודש לאחר שאושרה הקמתן, השרה להגנת הסביבה החליטה להקפיא את יישום התוכנית להקמת משריפות פסולת, לצורך בחינה מחודשת של מדיניות הפסולת בישראל ● התוכנית השנויה במחלוקת, עוררה התנגדויות בקרב ראשי ערים, פעילים סביבתיים ומומחי סביבה

השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ
השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ

רק לפני פחות מחודש הכריז המכרז להגנת הסביבה על התקדמות התהליך להקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת, אך היום, כך נודע לגלובס, החליטה השרה הנכנסת גילה גמליאל להקפיא את התוכנית ולבחון אותה מחדש. במפגש שקיימה היום השרה להגנת הסביבה עם ארגוני הסביבה, היא עדכנה אותם על החלטתה לבחון את הקמת המתקנים מחדש במסגרת גיבוש מדיניות פסולת, ולמידת הפתרונות הנוספים בתחום. ההחלטה מתקבלת לאחר התנגדויות רבות שצפו מעל פני השטח בתקופה האחרונה, לאור תוכנית הקמת משריפות הפסולת שקידם השר היוצא - זאב אלקין.

לאחר שנים של ניסיונות כושלים להפחית את היקף הטמנת הפסולת בישראל, הוחלט לאחרונה במשרד להגנת הסביבה לקדם הקמה של מתקנים להשבת אנרגיה באמצעות שריפת פסולת, שיטפלו ב-23% מהפסולת המצטברת והגדלה משנה לשנה בישראל, פסולת שייורית שלא ניתן למחזר. רק בחודש מאי, אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות הליך מזורז להקמת שלושה מתקנים בצומת מורשה, במתחם חירייה ובאשדוד, בנוסף לשני אתרים שאושרו לפני כן בנגב, באורון ובנאות חובב, ובנוסף למתקן שהמשרד להגנת הסביבה פרסם כבר מכרז לבנייתו ליד מעלה אדומים. המשרד להגנת הסביבה אף תיכנן להרחיב את המתקנים למוקדים נוספים ברחבי הארץ. ההשקעה במשרפות נאמדת בכ-4 מיליארד שקל, שהצטברו לאורך השנים בקרן הניקיון (קרן שאליה מועברים כספי היטל ההטמנה), ופרויקט המשריפות נחשב לפרויקט דגל של מנכ"ל המשרד, גיא סמט, ושל השר הקודם - זאב אלקין.

מדינה בְּזבל

מדינת ישראל ממוקמת במקומות האחרונים מבין מדינות ה-OECD בנושא ניהול הפסולת שלה, כשהיא מטמינה כ-80% מהפסולת הרבה הנוצרת בבתי האב. הטמנת פסולת פוגעת בקרקע, במקורות המים ואף מייצרת זיהום אוויר המהווה איום על בריאות האדם ועל הסביבה, ויתר על כן - גוזלת שטחים הולכים וגדלים, בהתאם לגידול המהיר באוכלוסייה. בנוסף לכך, רק לאחרונה דיווח המשרד להגנת הסביבה כי כלל שריפות הפסולת בישראל באתרים מוסדרים ופיראטיים תרמו בשנת 2018 כ-60% מפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר.

מתקני השבת אנרגיה מפסולת פועלים ברחבי העולם, כשהם מנצלים את הערך האנרגטי שבפסולת לצורך יצירת חשמל. יחד עם זאת, התהליך בישראל מלווה בהתנגדויות רבות של מועצות ורשויות מקומיות, וכן של ארגוני סביבה. לדברי המתנגדים, התהליך נעשה בלא שיתוף ציבור, כאשר כלל לא בטוח שבשנת 2020, כשהעולם מיישם יותר ויותר פתרונות של כלכלה מעגלית ומחזור פסולת, דווקא בישראל מקדמים פתרונות שיושמו במקומות אחרים לפני שנים רבות, וייתכן כי יש טובים מהם. עוד חוששים הארגונים כי שיעור הפסולת שתועבר אל המשריפות יהיה גדול מכפי שטוען המשרד להגנת הסביבה, והדבר יבוא על חשבון העברת פסולת למיחזור - כאשר בישראל אין תעשיית מיחזור, והמשרפות עלולות להפוך לפתרון לכל פסולת באשר היא. בנוסף, תושבים רבים וארגוני סביבה שונים חוששים שבהיעדר פיקוח ואכיפה סביבתית הדוקה, מתקנים אלה יהפכו למטרדים, ויובילו לפליטת מזהמים דווקא בסמוך למקומות ישוב. כמו כן, המודל הכלכלי שהמדינה מציעה, על פיו המשריפות יוקמו על ידי יזמים פרטיים, מוריד את המעורבות, האחריות והמחויבות של הרשויות המקומיות, ולא משיב לציבור את הכסף שהוא משלם על הטיפול בפסולת שלו.

"אדם פותח את החלון ותחתיו ייסעו אלפי משאיות זבל"

אחד המתנגדים הבולטים להקמת המשריפות, הוא אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון. לדבריו, הקמת משרפות בסמוך לעיר תוביל לעצירת התרחבות העיר ותוביל ליצירת בעיית מגורים באזור המרכז, כאשר השטח עליו מתוכננת לקום המשרפה, מיועד למתקני תשתית שיאפשרו את המשך התרחבותה של רמת השרון. "אם תוכניות הבנייה כפי שהן יצאו לפועל ותוכנית המשרפות תעמוד על תילה זה יצור מציאות המקבילה לכך שמישהו ישים מתקן כזה בכיכר רבין. אדם פותח את החלון ותחתיו נוסעות אלפי משאיות זבל", אמר גרובר. "באירופה מתקנים כאלה הם חוליה אחרונה בשרשרת אחרי טיפול של הפרדה במקור בבתי התושבים. האחוז מהפסולת שמטופל במתקנים הוא מזערי ולכן אי אפשר להשוותו לישראל. כאן מעיפים הכול לאש ומה שיהיה יהיה. אין לזה אח ורע".

גרובר מודאג גם מהשפעות בריאותיות, ואומר: "בדיונים על מתקני השריפה אנשי משרד הבריאות הודיעו שהם אינם יודעים להעריך את הנזק הבריאותי שיגרם מהם. אנחנו לא ניתן לתושבי רמת השרון להיות שפני ניסיון", אומר גרובר. "מצד אחד עוצרים את המשק כולו בגלל סכנת קורונה ומצד שני בונים מתקנים שעלולים להוות סכנה בריאותית. במיקום הנוכחי הן נמצאות מאות מטרים מבתי מגורים, ברדיוס לא הגיוני. יהיו מפגעי ריח וגזים שיסכנו את בריאות התושבים".

גם מומחי סביבה, אינם שבעי רצון מהתוכנית להקמת המשרפות כפי שהיא מתוכננת בשלב זה, ומהדרך שבה נבחר פיתרון המשרפות על פני פתרונות אחרים. "מדינת ישראל לא יכולה לקבל בשלב זה החלטות באופן הטיפול בפסולת. כל ההתנהלות עד היום, לא הייתה מסודרת, ולא הייתה מבוססת על מחקר בלתי מוטה. אין ראייה מרחבית מבחינת הטיפול בפסולת, ואין מחקר פסולת משמעותי. אי אפשר לעבוד בשליפות. צריך לבצע עבודה מקיפה - לרבות בחינת חלופות וניתוח כלכלי מקיף", אמרה פרופ' אופירה אילון, העוסקת מזה שנים רבות במחקר בנושא פסולת במוסד שמואל נאמן ואוניברסיטת חיפה. "אם תבוצע עבודה כזו, תתקבלנה תשובות שונות לגבי אזורים שונים בארץ. יכול להיות שהפתרונות שמתאימים לבאר שבע, לא מתאימים לקריית שמונה. יכול להיות שלבאר שבע, הפיתרון שמתאים כרגע הוא פתרון הטמנה, לעומת מצב שונה לחלוטין בקריית שמונה, שם אולי נכון לקדם משריפות או מתקנים קטנים לטיפול אנארובי. סט הטכנולוגיות קיים, לא צריך להמציא אותו. המשרד להגנת הסביבה ביקש להקים מתקנים של 1,500 טון לשריפה ביום - אלו מתקנים גדולים מאוד, כאשר בעולם מדברים על מתקנים של 500-700. לא ברור על סמך מה".

כדי לבחון את הדרכים האופטימליות לטיפול בפסולת, בשנת 2014 פורסם במשרד מכרז בהיקף של 40 מיליון שקל להקמת מרכז מחקר פסולות לאומי לחומרים, פסולות ומיחזור. מטרת המרכז הייתה לגייס את מיטב המוחות באקדמיה הישראלית ליצירת פתרונות מעשיים בתחום החומרים, הכלכלה המעגלית והטיפול בפסולת ולשמש כזרוע ייעוץ מקצועי למשרד. מסיבות שונות, התקציב קוצץ ויועד לפעילות אחרת.

אילון אף מדגישה את הצורך הרב בעירוב הציבור, לשם הצלחת פרויקטים תשתיתיים. "נושא קריטי נוסף הוא עירוב הציבור - לא "שיתוף הציבור". ראינו באיטליה למשל איך מערבים את הציבור. לרשויות המקומיות יש אינטרס, הן יכולות להיכנס למתקנים ולראות את הביצועים הסביבתיים, כי הן שותפות. בארץ, המטרה היא לעבוד עם היזמים בעוד הרשויות המקומיות לא מעורבות. אם לא יהיה עירוב ציבור, יהיה שידור חוזר של 'ליוויתן'. אנחנו נראה מחאה והתנגדות של התושבים. כשאין אמון, הכל מתמוטט".

בארגונים הסביבתיים, בירכו על החלטת השרה לבצע חשיבה מחודשת על ההחלטה. "שמחנו לשמוע את התלבטויותיה של השרה גמליאל לגבי התכנית לקדם בשריפת פסולת בישראל ועל הבנתה את הצורך לקדם תכנית לאומית לטיפול בפסולת, אשר תבטיח שימור מקסימלי של כל חומרי הגלם שנמצאים בפחי האשפה ותמנע את זיהום האוויר שייגרם כתוצאה מהמשרפות", אמרה מאיה יעקבס, מנכ"לית ארגון 'צלול', שנאבקה בהחלטה לקדם הקמת משרפות. "לאור ריבוי הדעות המקצועיות בתחום, ארגוני הסביבה סיכמו כי יפעלו יחד לגיבוש נייר המלצות, אשר יבטיח בחינה מחודשת של הנושא. כל ארגוני הסביבה תמימי דעים כי שריפת הפסולת היא החלופה הגרועה ביותר והבלתי רצויה. השאלה שיש לענות עליה היא האם ניתן להימנע לחלוטין משריפה או אם תהיה חובה להקים משרפה אחת. בכל מקרה, אין חולקים על כך שחייבים למנוע הקמת 8-9 משרפות אשפה ברחבי הארץ ולמקסם את המיחזור ואת הפרדת הפסולת במקור".

בתגובה לדברים, אמרה השרה גמליאל: "כחלק מהליך קביעת המדיניות, השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל מבצעת בימים אלה בדיקת עומק של אסטרטגיית הטיפול בפסולת על כל מרכיביו. השרה מתכוונת לבדוק מגמות עולמיות ומודלים כלכליים וכן להתייחס לעמדות הציבור והארגונים השונים. השרה טרם גיבשה את עמדתה כלפי מתקני השבת האנרגיה או כל מיזם אחר".

עוד כתבות

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"