האם אחוזים משמעותיים מבדיקות הקורונה מציגות תוצאה חיובית כוזבת?

בימים האחרונים מסתובבות ברשתות החברתיות, עדויות מטרידות לפיהן פרופ' איתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות, טוען כי רוב התוצאות החיוביות בבדיקות הקורונה הן "חיובי כוזב", כלומר רוב החולים המאומתים אינם באמת חולים. אם הדברים הללו אמנם נאמרו על ידי גרוטו, מה זה אומר על מספרי החולים המאומתים, לפיהם המדינה מנהלת את חיינו? והאם נשלחו אנשים לאשפוז ב'מלון קורונה' מבלי שהייתה להם קורונה, ושם בעצם חלו בקורונה? אין ספק שזו אחת הטענות היותר מערערות עבור מי שמנסה לקבל הכוונה ומידע ממשרד הבריאות.

לבדיקות הקורונה אכן יכולה להיות תוצאה חיובית כוזבת. בתנאים אידאלים מדובר בכ-4% אחוז מהבדיקות שיוצאות חיוביות למרות שהנבדק אינו חולה בפעול, ובתנאים לא אידאליים שבהם בדיקת המטוש לא מבוצעת כהלכה, לא משונעת כהלכה או לא מעובדת כהלכה, יכול המספר להגיע אף למעל 10%. לכן שאלנו את משרד הבריאות האם נהוג לבצע לפחות שתי בדיקות בטרם מחליטים שאדם מצטרף לרשימת החולים המאומתים ולפני שמאשפזים אותו במלון קורונה? התשובה שקיבלנו מרגיעה רק באופן חלקי.

כדי להבין את התשובה כדאי להכיר לעומת את המשמעות של תוצאה חיובית כוזבת. בתנאי בדיקה אידאליים, אם נדגום 100 אנשים בריאים, 4 מהם יופיעו בטעות כחולים. כאשר גרוטו אומר כי 'מכל 10 בדיקות חיוביות רק אחת אמיתית', הוא מכוון רק למצב שאנחנו מעריכים שקיים היום בציבור, שבו הרוב המוחלט של הציבור הם בריאים. הטענה של גרוטו נועדה להסביר מדוע משרד הבריאות לא מבצע בדיקות סקר רחבות באוכלוסיות שאין סיבה לחשוב שנמצא בהן חולים.

אם נדגום 2,000 איש בקבוצה שאין בה שום חולה, עדיין יהיו לנו המון בדיקות חיוביות - על פי נתון של 4% חיובי כוזב לבדיקת PCR אידאלית, הרי שמתוך אותם 2,000 בריאים, 80 אנשים יקבלו תשובה שהם חולים. אם נדגום 2,000 איש ויש שם חולה אחד, הרי שכנראה שנזהה את החולה היחיד (הרגישות של הבדיקה בתנאים אידאליים היא 100%), אבל יחד איתו נאבחן 79 בריאים כחולים. לכן משרד הבריאות נזהר מלבצע בדיקות סקר רחבות.

לעומת זאת, אם נדגום אוכלוסיה של 2,000 איש שיש בה 80 חולים, כנראה נאבחן כמה עשרות בריאים כחולים ועוד 80 חולים כחולים - יחס יותר טוב, שבו יש רק חיובי כוזב אחד עבור כל חיובי אמיתי, ואז כבר היה כדאי לבצע את הבדיקה.

אז איך אנחנו יודעים אם החולים המאומתים שלנו, אותם 17,000 שאנחנו סופרים, הם חיוביים כוזבים או אמיתיים? אולי לא היו כאן חולי קורונה בכלל? אחת הדרכים היא לבצע שתי בדיקות, מה שיוריד את שיעור החיובי הכוזב ל-0.16%. זה אומר שאם נבצע שתי סדרות של בדיקות אידאליות ב-2,000 אנשים בריאים, רק כ-3 מהם יאותרו כחולים בטעות, במקום 80 כשעושים רק בדיקה אחת.

אפשרות אחרת היא להסתכל ולראות אם האדם מולך מתקשה לנשום ומפתח קרישי דם מפושטים. הנתון הזה, בשילוב עם בדיקת ריצוף גנטי המעידה כי בדמו ישנו וירוס קורונה, מובילים למסקנה הגיונית שאכן מדובר במקרה של קורונה.

ציפינו לשמוע ממשרד הבריאות כי איש לא אושפז במלון קורונה או נספר ברשימת החיוביים מבלי שבוצעה בדיקת אימות שניה, אך ככל הנראה בתקופה שבה היה מחסור בבדיקות, הסתמך משרד הבריאות יותר על השיטה השנייה.

על פי תגובת המשרד: "במצבים בהם נבדקים אנשים ללא תסמינים וללא כל סיפור של מגע עם חולה מאומת, עולה סבירות קלינית שהתוצאה היא חיובית כוזבת, ואז אנו חוזרים על הבדיקה. כך מקובל גם לגבי כל בדיקה רפואית שמתקבלת בה תוצאה שנראית לא מתאימה לתמונה הקלינית. היות שמדיניות המשרד נותרה בעינה ואיננה כוללת בדיקה של אסימפטוטיים שלא היו להם מגעים עם חולים מאומתים, אנו סבורים שמקרים כאילו אינם נפוצים. זאת למעט בתי אבות, בהן בוצעו בשלב קודם בדיקות נרחבות, ובמקרה של תוצאה חיובית במטופל אסימפטוטי חזרו על הבדיקה, בכדי לוודא שלא שולחים מטופל בסיכון שאינו נשא או חולה בקורונה לבית חולים.

"בנוסף יש להדגיש עוד כי יתכן וגם בבדיקה חוזרת תתקבל תוצאה חיובית כוזבת, ולכן לא ניתן להימנע לחלוטין מטעות כגון זו, ובהתאם לכך יש להימנע מבדיקה של אסימפטוטיים שאינם מגעים של חולים מלכתחילה".