ליאור כשריאן, מגדל שוקי הון / צילום: אלירן אביטל
חודש מאי המשיך להיטיב עם קרנות הנאמנות, כשהשוק כולו רשם גיוסים מצרפיים בהיקף של כ-4.9 מיליארד שקל. מדובר בחודש שני ברציפות של גיוסים בשוק הקרנות, שנובעים מהתאוששות של המשקיעים מהירידות החדות שנרשמו מאמצע פברואר ועד לשליש האחרון של מרץ בעקבות משבר הקורונה, אך עדיין מהווים חלק מינורי מהכספים שזרמו החוצה מהשוק בעיצומו של המשבר, ושהחמיצו את העליות שנרשמו מאז בשוקי ההון.
בשקלול גיוסים של כ-3.7 מיליארד שקל שנרשמו בחודש אפריל, יוצא כי בחודשיים האחרונים נרשמו בשוק קרנות הנאמנות גיוסים מצרפיים של 8.6 מיליארד שקל, שמהווים כ-21% בלבד מהיקפי הכספים שנפדו משוק הקרנות במרץ בלבד, ו-19% מהפדיונות שנרשמו בשוק הקרנות בכל הרבעון הראשון של 2020. לאור זאת, מתחילת השנה עדיין מדובר בשוק פודה, ובגדול. היקף הפדיונות בשוק קרנות הנאמנות מתחילת השנה עומד על כ-35.1 מיליארד שקל.
בשקלול הפדיונות והתשואות שרשמו קרנות הנאמנות, עולה כי בחמשת החודשים הראשונים של 2020 קטן שוק קרנות הנאמנות בכ-16%, ומבחינה כספית בכ-56 מיליארד שקל, לסך כולל של 296.3 מיליארד שקל. עם זאת, 2020 התחילה עם גיוסים ותשואות חיוביות, כך שב-23 בינואר רשם השוק את היקף הנכסים הכי גבוה שרשם עד כה השנה - 359.3 מיליארד שקל. משיא זה ועד היום, הצטמק שוק קרנות הנאמנות בכ-17.5%.
מול זאת, בחודשיים וחצי האחרונים יש התאוששות בשוק מנקודת השפל שנרשמה בשיא משבר הקורונה, כשהשוק כולו עמד על שווי של 255.3 מיליארד שקל. זה קרה בדיוק חודשיים אחרי השיא השנתי, ב-23 במרץ, ובמהלכם שוק הקרנות השיל מעצמו 104 מיליארד שקל.
סדר גודל של מחצית מהסכום האמור אבד בתשואות השליליות הניכרות שנרשמו מאמצע פברואר ועד אותו מועד, וחציו השני נפדה, ובעיקר דרך יועצי ההשקעות הוזרם לאפיקים אחרים. ההזרמה נעשתה בעיקר לפיקדונות הבנקים, שנהנו גם ממכירה של ניירות ערך שהוחזקו ישירות על ידי הציבור, ושרשמו צמיחה אדירה של 106 מיליארד שקל בפיקדונות הציבור ברבעון הראשון השנה.
כך או כך, מאז 24 במרץ ועד לסוף מאי צמח שוק הקרנות בכ-16.1%, הודות לגיוסים כאמור והודות לרווחי השקעה, שנבעו מתשואות חיוביות.
מגדל בראש, פסגות בתחתית
על פי גורמים בשוק הקרנות, עיקר הגיוסים בשוק התמקדו בקרנות מנייתיות - בקרנות סל, בקרנות מחקות ובקרנות מנוהלות, ולצדן בקרנות אג"ח כללי.
בחודש מאי היו "רק" שמונה גופים פודים, כשבתחתית ניצב בית ההשקעות פסגות, שפדה בחודש החולף 127 מיליון שקל, אף שרשם גיוסים של 160 מיליון שקל בקרנות המחקות. מנגד, בצד השני בולטים לחיוב כמה גופים מגייסים, ובראשם מגדל שוקי הון, שמוביל את טבלת הגיוסים במאי. בית ההשקעות של קבוצת מגדל גייס בחודש החולף 1.3 מיליארד שקל, מתוכם כמעט 1.1 מיליארד שקל בקרנות מחקות ובקרנות סל, שעוקבות אחר המדדים.
אחריו ברשימה ניצבים קסם של אקסלנס ואלטשולר שחם קרנות נאמנות, עם גיוסים חודשיים נאים של 957 מיליון שקל ו-856 מיליון שקל, בהתאמה. לגבי השניים האלה נציין כי מדובר בגופים שגייסו הכי הרבה בקרנות המסורתיות.
כך, קסם שמחזיקה בנתח של 13.4% משוק הקרנות, ושרכשה באחרונה את אלומות ואז נכנסה להוסטינג במקביל לשיתוף פעולה ייחודי עם אזימוט, גייסה בחודש החולף 410 מיליון שקל בקרנות המסורתיות. קסם שנייה בהיבט זה רק לאלטשולר שחם קרנות נאמנות, שגייסה במאי בקרנות המסורתיות סך של 852 מיליון שקל - הגבוה בשוק בהיבט זה. גם ילין לפידות ומיטב דש בולטים לחיוב, עם גיוסים של קצת פחות מ-400 מיליון שקל כל אחד בקרנות המסורתיות.
בניגוד למגמה המעורבת עם רוב למגייסים שנרשמה במאי, הרי שמתחילת השנה יש רק מגמה אחת ששולטת בשוק - פדיונות. כל החברות המנהלות פדו בחמשת החודשים, כשהמיקום בטבלה הוא גם נגזרת של גודל, כשהגופים הקטנים שכבר נשחקו קודם למשבר הקורונה, נהנו מפדיונות לכאורה נמוכים במונחים שקליים, בשל קוטנם ולא משום הצטיינות.
על פי נרמול לגודל, עולה כי הפודים הכי גדולים מתחילת 2020 ועד לסוף מאי, הם מודלים, שכמעט נמחק לגמרי, תמיר פישמן, אילים, אפסילון, סיגמא, מור, פורסט, רוטשילד, ואז פסגות (בסדר יורד, מהפודה הגדול ביותר ומטה).
מנגד, המצטיינים בפדיונות מתחילת השנה ביחס לגודלם, הם אלטשולר שחם, קסם של אקסלנס, מגדל שוקי הון, הראל, איילון, ואז מיטב דש (גם בסדר יורד, מהמצטיין ומטה).