מחלבת בקר / צילום: שאטרסטוק
חג השבועות עבר לו, ואיתו, כנהוג בחגי ישראל גם רולטת המחסור - אילו מוצרי יסוד יחסרו במדפים? לקראת הפסח חסרו ביצים. בחג השבועות מוצרי החלב הבסיסיים כמו שמנת להקצפה או אולי חמאה. הרולטה הפכה להרגל, ונתפסת בעיני הצרכן הישראלי כגזירת הגורל. היא לא. המחסור לא נובע מחוסר יכולת אמתית של היצרנים לעמוד בקצב הביקוש של הצרכנים. חג השבועות מגיע כל שנה ואפשר להתכונן מראש, ויוכיחו מדפי הגבינות המגוונות המלאות כל טוב. המחסור הוא תנובת הניסיון הישראלי לתכנן משקים חקלאיים ואת משק החלב והחמאה בפרט.
איך עובד תכנון החלב? בתחילת כל שנה נדרש שר החקלאות ל’חזות’ כמה חלב יצרכו הישראלים ולקבוע על פי זה את היקף ייצור החלב המקומי השנתי. למעשה לא מדובר בתחזית אלא בהכתבה של כמות צריכת החלב המקומית. גם אם הביקוש גבוה בהרבה הצריכה תוגבל בהתאם לתוצר שקבע השר.
בשלב הבא מחולק היקף הייצור על ידי ועדת המכסות בין הרפתות כמכסות ייצור. הרפתות אינן רשאיות לייצר חלב מעבר למכסות שהוקצו להן ואינן יכולות לסחור במכסות ללא קבלת היתר מהוועדה. רפתות יעילות שמסוגלות להוזיל את מחיר החלב באמצעות ייצור כמות גדולה יותר של חלב מנועות מלעשות זאת, תמריץ הרפתות האחרות להתייעל נמוך ביותר.
הרכיב הבא בסבך התכנון הוא מחיר המטרה - המחיר המינימלי שרשאיות מחלבות לשלם עבור ליטר חלב גולמי. חישוב המחיר הוא הליך מסובך, אך מספיק שנציין כי הוא מבוסס על העלות הממוצעת של ייצור החלב בכלל הרפתות. רפת תחרותית יכולה אמנם להוזיל את עלות הייצור ותרוויח יותר, אבל הצרכן לא ירגיש בכך וימשיך לשלם את מחיר חוסר היעילות של שאר הרפתות.
אבל התכנון לא נעצר כאן ומתערב גם בתוצרי החלב. קחו את החמאה כמשל. כדי לייצר חמאה צריך להפריד בין החלבון ובין השומן. למחלבות משתלם לייצר חמאה רק אם ניתן לגלם את עלויות ייצור החלבון המבוקש פחות במחיר השומן שנמצא בביקוש גבוה. כיוון שמחיר החמאה בישראל מפוקח לא ניתן לעשות זאת והיקף ייצור החמאה מוגבל מאוד. כך נולד לו מחסור קבוע ומובנה בחמאה. המחיר המוטבע על מדף החמאה אולי נמוך, אך המדף יוותר ריק.
ניתן היה למלא את החסר באמצעות יבוא, וכך ביקשה המדינה לעשות, אך במקביל ביקשה גם לייצא את התכנון לשוק והטילה מכס על החמאה המיובאת למעט מכסות מוגבלות ליבוא בפטור. הניסיון לא צלח, ולאחרונה הגיע משרד האוצר למסקנה המתבקשת וביטל את המכס, אך השאיר את מחיר החמאה תחת פיקוח. מוקדם עדיין לקבוע אם ה היבוא ישתלם בכל זאת או לא.
השאלה המתבקשת היא בשביל מה צריך את כל זה? מטרות התכנון מוגדרות בחוק משק החלב משנת 2011: ייעול וביסוס משק החלב; הבטחת אספקה סדירה של החלב ומוצריו; והבטחת מחירים נאותים יצרנים למחלבות ולצרכנים. אך כפי שראינו את המטרות האלו התכנון החטיא, ובגדול. אספקה סדירה אין, מחירים נאותים גם לא. התכנון גם לא מסייע לחקלאים החרוצים לבסס את המשק, לייעל או לפתח אותו, אדרבה כפי שראינו התכנון מדכא את התמריץ להמשיך ולהתייעל. תכנון החלב גם אינו מסייע להתיישבות או לתפיסת שטחים, ייצור החלב, בניגוד לגידולי שדה, נכנס בגדר תעשייה קליה ואינו תופס מרחב.
התכנון משרת קבוצה מצומצמת של חקלאים שחוששים מתחרות מבית ומחוץ, ומסרבים לשפר את יכולות הייצור שלהם. למרבה הצער לקבוצה מצומצמת זו יש השפעה גדולה על מקבלי ההחלטות. יש לקוות שהממשלה החדשה תשכיל שלא להיכנע ללחצים ותפרום את פקעת הרגולציה למען רווחת הציבור כולו.
הכותב הוא סמנכ"ל פורום קהלת