האם האוטובוסים הריקים בימי הקורונה יעלו למדינה מיליארד וחצי שקל?

האם המדינה באמת משלמת לחברות האוטובוס יותר כדי להסיע פחות? מוזר, אך אמיתי • "המשרוקית של גלובס"

בצלאל סמוטריץ’ / צילום: יצחק קלמן
בצלאל סמוטריץ’ / צילום: יצחק קלמן

רגע לפני שבצלאל סמוטריץ' עזב את משרד התחבורה הוא התפנה לבכות אבסורד כלכלי. דווקא כשהתחבורה הציבורית עובדת בחצי כוח, הוא הסביר בפייסבוק, היא עולה למדינה יותר: "הירידה בקיבולת האוטובוסים מפחיתה מיליארד וחצי שקל מתקבולי הנוסעים, מה שכמובן מגדיל אוטומטית במיליארד וחצי שקל את תקציב הסובסידיה, שעומד על סכום אסטרונומי של כמעט עשרה מיליארד שקל בשנה". לסכום הזה, הוא המשיך, נוספים עוד עשרות מיליוני שקלים לתגבור קווים, להפרדה בין הנהג לנוסעים ועוד.

פחות נוסעים - יותר סובסידיות? נשמע חשוד. יצאנו לחקור את התעלומה, ולהלן הממצאים.

מימון התחבורה הציבורית בישראל לא מבוסס רק על מכירת כרטיסים, שכפי שהראינו בבדיקה קודמת, הם בין הזולים ב-OECD. כדי שהמחירים יישארו נמוכים, הממשלה מעניקה לחברות האוטובוס ולרכבת ישראל סובסידיות לכיסוי עלות ההפעלה של הקווים. אלה הסתכמו ב-2019, לפי משרד התחבורה, ב-9.15 מיליארד שקל, קצת פחות מעשרת המיליארדים שציין סמוטריץ'.

מקצת מהסכום הזה מממן הנחות לאוכלוסיות כמו קשישים וסטודנטים, אבל חלק הארי מוגדר כסובסידיה שוטפת - והוא משתנה אוטומטית לפי עיקרון מעניין. בחוזים שהמדינה חותמת עם מפעילי הקווים, היא מתחייבת להשלים את ההפרש בין עלות ההפעלה לבין ההכנסות ממכירת כרטיסים. "עלות ההפעלה" היא סכום תיאורטי, ומחושבת באמצעות נוסחה שמביאה בחשבון, בין השאר, כמה קילומטרים נסעו האוטובוסים וכמה אמור לעלות קילומטר נסיעה. המשמעות: אם האוטובוסים ממשיכים לנסוע, אבל ההכנסות יורדות בשקל - המדינה חייבת להוסיף שקל.

האם ההכנסות באמת ירדו בגלל המגפה במיליארד וחצי שקל? ברשות לתחבורה ציבורית טענו שאין בידם נתונים מדויקים על הירידה בפדיון. סמוטריץ' הסביר לנו שהנתון עלה בדיונים בין משרדי התחבורה והאוצר, והוא מבוסס "על הנחה של ירידה של כ-50% בפדיון השנה. הפדיון השנתי עומד על קצת יותר מ-3 מיליארד שקל בשנה. הגבלת הקיבולת ל-20 נוסעים באוטובוס, כשליש מהקיבולת הרגילה". אבל סמוטריץ' הודה שזו הערכה בלבד, ואם הגבלת הצפיפות באוטובוסים תוסר בקרוב, הסכום ירד.

נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראים שהפדיון השנתי של חברות האוטובוס התקרב בשנים האחרונות ל-4 מיליארד שקל. לכן, אם הפדיון אכן ירד ב-50%, המדינה תצטרך להשלים אפילו יותר ממיליארד וחצי שקל. אבל גורם אחר יכול לקזז את העלייה. משרד התחבורה מסר לנו שבשיא הסגר האוטובוסים גמאו רק רבע מהקילומטרז' הרגיל. לפי הנוסחה שבחוזי ההפעלה, "עלות התפעול" אמורה לרדת ואיתה הסיוע של המדינה.

בשורה התחתונה: דברי סמוטריץ' נכונים ברובם. הסובסידיות לחברות האוטובוס עומדות על כ-9 מיליארד שקל בשנה. אם פדיון חברות האוטובוס אכן יפחת בחצי בגלל הקורונה, המדינה תצטרך להגדיל אותן בקצת יותר ממיליארד וחצי שקל.

תחקיר: אוריה בר-מאיר