מתוך ההפגנה בדטרויט, מישיגן / צילום: Paul Sancya, Associated Press
המאבק המתמשך והמתיש בנגיף הקורונה מעולם לא היה אמור להניב פירות אלקטורליים לדונלד טראמפ. זה קמפיין מועד לכישלון לכל נשיא, על אחת כמה וכמה לטראמפ, יורה סדרתי ברגלו שלו, שהשתמש בבימת הבית הלבן כדי להמליץ לשומעיו לטהר את קרביהם בנוזלי חיטוי ביתיים כ"אקונומיקה".
המהומות שמרעידות את ארה"ב כבר יותר משבוע בעקבות רציחתו הברוטלית של ג'ורג' פלויד, שנחנק תחת ברכו של שוטר במיניאפוליס, מספקות לממשל טראמפ הזדמנות נדירה לשנות את הנרטיב המורבידי של מגפת הקורונה ולהמציא לממשל אויב אטרקטיבי יותר מאשר "האויב הסמוי" שהבית הלבן לא מצליח למגר.
מבחינת היועצים הפוליטיים של הנשיא, שעוקבים בדאגה אחרי שחיקתו המתמדת בסקרים, מה קל, אסתטי ובעיקר יעיל יותר? לשלהב המונים נגד נגיף בלתי נראה או להגיש להמונים אויבים בשר ודם, שאפשר לרתום אותם לצרכים הפוליטיים של נשיא שנאבק על כסאו ולתעל אותם לאנרגיות התסכול של אזרחי ארה"ב מהמגיפה טורפת ההמונים, מהאבטלה הגוברת ומההפגנות נגד הגזענות האמריקאית. לטראמפ אין סיכוי נגד נגיף הקורונה, אבל תנו לו יריבים בני אדם, והוא כבר ימצא דרך למסמר אותם. כאן בדיוק נכנסת אנטיפה לתמונה.
ארגון מסודר עם היררכיה?
"הממשל האמריקאי יגדיר את אנטיפה כארגון טרור", צייץ טראמפ ביום ראשון. אבל מי הוא ארגון אנטיפה ששמו פחות מוכר לקהל הישראלי? והאם בכלל ניתן להגדיר אותו כארגון מסודר עם היררכיה מובנית, מנהיג, ודרכי פעולה מסודרות?
השם אנטיפה הוא קיצור של אנטי־פשיסטים, קואליציה רופפת של קבוצות שמאל קיצוניות, רובן מעוטות חברים, שפעילה בזירה הפוליטית האמריקאית (ולעיתים הגלובלית) נגד צמיחת מגמות פשיסטיות מזה עשרות שנים.
הקואליציה כבר עלתה על הכוונת של הממשל הנוכחי בעבר. בחוגי הימין האמריקאי מוצגת הקואליציה הזו בעיקר ככת של לניניסטים אדוקים, שידה מנסה לתקוע סכין בלב הפועם של הקפיטליזם העולמי - מן סוג של מפלצת מרקסיסטית אמורפית שנועדה לקעקע את המערכת החברתית של העולם המערבי.
אבל להעלאת אנטיפה מאוב דווקא עתה יש ערך מוסף ששעון על היגיון פוליטי מושחז: איך יכול ממשל טראמפ לעשות את הניתוח העדין ולהפריד בין המחאות הלגיטימיות על רציחתו של ג'ורג' פלויד במיניאפוליס, לבין גל מעשי הביזה בעשרות ערים בארה"ב שמלווה חלק ממחאות אלה? כיצד ניתן לבודד את המוחים מהבוזזים בלי להסתכן בהכפשת הראשונים? איך עוטפים באהבה את האבלים ורומסים את אלה שתפסו טרמפ על רכבת המחאות? הטקטיקה העכשווית של הבית הלבן, ובעקבותיו של המפלגה הרפובליקאית היא: האשימו את אנטיפה. זה ארגון טרור לכל דבר.
טרוריסטים מהשמאל
בשיחת ועידה של דונלד טראמפ עם מושלי מדינות בתחילת השבוע, הוא האשים את אנטיפה באחריות לבעיות שמכרסמות בארה"ב אחרי רצח פלויד. "אי אפשר להגיע לתוצאות כלשהן כאשר משחררים מהכלא חשוד בוונדליזם או אלימות אחרי שבוע", אמר הנשיא. "אלה טרוריסטים. אלה טרוריסטים. הם מנסים להזיק לארצנו. אלה אנטיפה, אנשי השמאל הרדיקלי".
החלטת טראמפ לרומם קואליציה של גופים אנטי־פשיסטיים, שרוב האמריקאים לא שמעו עליה מעולם, לקדמת החזית הפוליטית בעיתוי הרה-גורל, נותנת כמובן משמעות מיוחדת להצהרתו ב־22 במארס: "כמה אנשים כבר אמרו זאת, אבל אני חש זאת בעצמותיי. אני נשיא של תקופת מלחמה. זו מלחמה. זו מלחמה. מלחמה שונה מאלה שהיו לנו עד עתה".
ובכן, במלחמה כמו במלחמה. נשיא ארה"ב שואף להפעיל את הצבא הפדרלי ל"דיכוי" אי־סדרים אזרחיים בערים. הוא איתחל את מנגנון הפרופוגנדה המשומן של הימין האמריקאי כדי להעצים את אנטיפה כגיס חמישי, שיש להצמיתו מיד.
"טראמפ צודק: אנטיפה הוא ארגון טרור. תמיד היה", כתב אתמול "וושינגטון אקזמינר", אתר ימני במימון המליארדר פיליפ אנשוץ. "הפרעות שמשתוללות עתה ברחבי ארה"ב בכלל אינן קשורות להתנהלויות בלתי הולמות של שוטרים. רציחתו חסרת הטעם של ג'ורג' פלויד בידי המשטרה אמנם חוללה כמה הפגנות בלתי אלימות, אך עתה הרצח הזה נותן תירוץ ללהקה של מהפכנים מקצועיים, כנופיות שודדים משוטטות. הם משתמשים בתקריות בערים כדי לבדוק באיזו מידה מגוייסיהם החדשים יסכימו לעבור על החוק".
"עכשיו, כשאנו רואים בבירור (שאנשי) אנטיפה הם טרוריסטים, אפשר כבר להתחיל לחסל אותם כמו את אלה שמגיעים מהמזה"ת", שאל ציר בית הנבחרים הרפובליקאי מאט גץ, בציוץ בטוויטר.
השאלה היא עד כמה מעוגנות במציאות טענות ממשל טראמפ והימין בארה"ב נגד אנטיפה. האם לפנינו ארגון צבאי למחצה שמנסה לערער מבפנים את יציבות הממשל האמריקאי, או שאנו עדים למסע הכפשות מאורגן של הבית הלבן?
"הרעיון שאנטיפה היא המוח של מה שמתרחש בארה"ב בימים אלה הוא מגוחך", אמר בראיון לו"ושינגטון פוסט" ההיסטוריון מארק בריי, מחבר הספר "אנטיפה: המדריך לפעילות אנטי-פשיסטית" שיצא לאור ב־2017. "אנו עדים להשקעה ממשית של הממשל ושל בעלי בריתו במאמצים להציג את המחאות שאירעו באחרונה כמבצעים צבאיים מתוכננים בקפידה, מההתחלה ועד הסוף, ולא כהתפרצויות זעם ספונטניות".
"לו אנטיפה היתה מסוגלת לתאם ולהוציא אל הפועל מסע כלל ארצי של הצתת תחנות משטרה ומרכזי קניות, היא היתה עושה זאת כבר לפני שנים", אמר בריי. "אנשי אנטיפה מסכימים עם פעולות כאלה. אבל מספר האנשים שהיה יכול להיות מעורב בכך קטן מדי".
שני הצדדים אשמים
כבר באוגוסט 2017, ניסה טראמפ לצייר את אנטיפה כארגון בריוני שאינו שונה למעשה מארגוני הימין הקיצוני שהוא אמור להיאבק בהם. בשורת התנגשויות בעיר שארלוטסוויל, וירג'יניה, בין ארגונים גזעניים לבין קבוצות של אנטיפה, קראו חברי ארגונים ניאו־נאציים, "יהודים לא יחליפו אותנו" ו"הייל טראמפ".
בעקבות זאת אמר הנשיא, כי "אני חושב שצריך להטיל את האשם על שני הצדדים. בצד אחד הייתה קבוצה רעה. בצד האחר הייתה קבוצה שאף היא הייתה אלימה מאוד. איש אינו רוצה לומר זאת, אז אומר זאת בעצמי... הייתה קבוצה בצד אחד. אפשר להגדירה כקבוצה של השמאל והיא הסתערה באלימות על הקבוצה האחרת. אתם יכולים לומר מה שאתם רוצים, אבל כך זה היה".
ובהתבטאות נוספת אחרי אותו אירוע אמר טראמפ: "יש אנשים טובים מאוד בשני הצדדים". בכך הוא עורר עליו את זעמם של רבים וטובים, לרבות מחוקקים משתי המפלגות, שקבלו על כך שטראמפ חיפש ומצא בסיס להקבלה מוסרית בין ניאו־נאצים לבין מתנגדיהם".
אלימות בעייתית
בלי קשר להתנהלותו של נשיא ארה"ב, השבוע וב־2017, אנטיפה אולי אינה טלית שכולה תכלת, אבל, לפחות מנקודת מבט יהודית, המסד האידיאולוגי שלה ראוי להערכה.
על פי נייר עבודה של הליגה נגד השמצה, חולקים חברי הקואליציה הזו את ההנחה שהמפלגה הנאצית לעולם לא היה מגיעה לשלטון בגרמניה אם תושבי המדינה היו נאבקים באגרסיביות רבה יותר בפעילים הנאצים ברחובות ברלין בשנות ה־20 וה־30 של המאה שעברה. הנחה זו משפיעה במישרין על התנהלותם הפוליטית העכשווית של חברי אנטיפה. כאשר אזרחים מהשורה מופיעים לאירוע פוליטי ציבורי כלשהו בהשתתפות גורמים של הימין הקיצוני, הם ינהגו ללא אלימות. אך כאשר חברי אנטיפה מגיעים, הסיכוי לעימות פיזי באירוע גדל משמעותית, אומר המסמך.
האלימות של חברי אנטיפה היא בעייתית, קובע נייר העבודה של הליגה נגד השמצה. התנהלות אלימה של חברי אנטיפה בהתנגשויות עם ארגונים גזעניים מחזקת את תחושת ההתקרבנות של גזענים אמריקאים ומאפשרת להם לטעון שהיהודים האלימים "סותמים להם את הפה". מבחינה מסוימת, זה עלול להיות להיות מכשיר יעיל לגיוס חברים חדשים לארגונים ניאו־נאציים. בכל אופן, אין שום סימן שתוקפנות אנטיפה נמצאת בסימן התרככות.