גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המינוי שבוטל ועורר סערה: בכירים בליכוד אספו חומרים על מנכ"לית קרן היסוד המיועדת לפני שנפסלה

פולי ברונשטיין כבר נבחרה לתפקיד מנכ"לית קרן היסוד והתחילה חפיפה, כשפתאום קיבלה הודעה על ביטול המינוי ● הנימוק הרשמי: קיצוצים בעקבות משבר הקורונה ● בכיר בליכוד ל"גלובס": "היא, שפעלה להפיל את נתניהו, באמת חשבה שתוכל להתמנות לתפקיד במוסד לאומי חשוב?"

פולי ברונשטיין / צילום: אלעד גוטמן
פולי ברונשטיין / צילום: אלעד גוטמן

פרשת ביטול מינויה של פולי ברונשטיין לתפקיד מנכ"לית קרן היסוד ממשיכה לעורר גלים. בעוד שבקרן היסוד מכחישים כל קשר ללחץ פוליטי מצד הליכוד או משפחת נתניהו בביטול המינוי, בכיר בליכוד עצמו ובעל תפקיד בכיר במדינה אומר ל"גלובס": "פולי ברונשטיין שפעלה בכל הכוח להפיל את נתניהו בשתי מערכות בחירות באמת חשבה שתוכל להתמנות לתפקיד כה בכיר במוסד לאומי חשוב?".

יושב ראש קרן היסוד, סם גרונדוורג, הודיע במכתב לראשי הקרן בארץ ובעולם על ביטול מינויה ודחה את הטענות כי מאחורי הביטול עומדים לחצים פוליטיים ותלה את הביטול במשבר הקורונה. במכתב ששלח יו"ר הקרן נאמר, כי אף שברונשטיין עברה בהצלחה רבה את שלבי המיון והסינון לתפקיד, משבר הקורונה הביא לקיצוצים ניכרים בפעילות הקרן ובכוח האדם שלה ולכן החליט הדירקטוריון שלא לגייס כוח אדם נוסף בעת הזו. "אנו מחויבים גם לנראות כלפי הציבור שלנו, לקהילות היהודיות שעוברות משבר לא קטן בשל הקורונה", כתב גרונדוורג שימלא את תפקיד המנכ"ל בעצמו.

עם זאת, לפי סיפור שנחשף לראשונה על ידי טל שלו באתר "וואלה", ולדברי אחד מבכירי הקרן, ביטול המינוי כרוך בעברה של ברונשטיין שהייתה ממייסדות ארגון "דרכנו" ועמדה בראשו, ופעילותה ב-V-15. שני הארגונים פעלו להגדלת שיעור ההצבעה בבחירות ונחשבו מזוהים עם השמאל והמרכז.

רשימה מוקפדת של דברי ברונשטיין

למרות ההכחשות, בכיר בליכוד ובמדינה שלח ל"גלובס" כמה קטעים שנראה כי נאספו בקפידה, ובהם ראיונות וציטוטים מראיונות של ברונשטיין בשתי מערכות הבחירות של 2015 וזו המתמשכת של השנה וחצי האחרונות. "קרא ואחר כך נדבר", אמר הבכיר.

הבכיר הפנה לראיון של ברונשטיין עם ירון לונדון בפברואר 2015, שבו ניסתה לגונן על הטענה כי ארגון דרכנו שהיא עמדה בראשו, א-פוליטי. אבל, בלחצו של לונדון אמרה בין השאר: "אנחנו רוצים להחליף את מה שיש, מה שיש לא עובד. מיצינו את הימין, אנחנו רוצים לראות אותו נח באופוזיציה". בראיון אחר שאותו מצטט הבכיר היא אומרת: "אנחנו תופסים את הליכוד כמפלגה שהקצינה ימינה והיא קיצונית יותר ממצביעיה. אנחנו מחפשים את הציבור שיכול להתאחד סביב אותם ערכים: מדינה יהודית ודמוקרטית, שתי מדינות כדרך היחידה לשמור על מדינה יהודית שלא רוצה לספח 2.6 מיליון אזרחים בגדה. אנחנו מדברים על צדק חברתי ועל סולידריות חברתית".

"נו?!", שאל הבכיר בליכוד, "פולי ברונשטיין שפעלה בכל הכוח להפיל את נתניהו בשתי מערכות בחירות באמת חשבה שתוכל להתמנות לתפקיד כה בכיר במוסד לאומי חשוב? נראה לך שראש הממשלה היה מאפשר למי שעמד בראש קמפיין העמותות נגדו בכמה מערכות בחירות, לרבות האחרונות, לעבוד במקום שבו הוא בפועל קובע את התפקידים הבכירים? זה סוג של עזות נפש לנסות להיות כל כך אנטי-ביבי וליכוד, ולאחר שנכשלת להפיל אותם, לבוא ולעבוד תחתם"!

אם כך איך אפשרו לה להתקדם בתהליך המינוי?

"שאלה טובה", אומר הבכיר, "למיטב ידיעתי היו מי שהרימו גבה לאורך הדרך והזהירו את גרונדוורג, אבל במערכת התרשמו ממנה מאוד לטובה, וכך גם חלק מהמעורבים האמריקאים שבהנהלת הקרן. כנראה שבגלל תקופת הבחירות ולצד זה הקורונה קרתה תקלה וזה פשוט חמק מתחת לרדאר של נתניהו ואנשיו".

הביטול ברגע האחרון מעלה שאלות ותהיות, והזרקור הופנה אל לשכת ראש הממשלה נתניהו והמעורבות שלו ושל הליכוד במניעת המינוי. פניות אל לשכת ראש הממשלה בעניין לא נענו.

הסבר אפשרי נוסף למהלך של ביטול העסקת ברונשטיין, קשור גם הוא לליכוד. הקונגרס השנתי של קרן היסוד יתקיים באוקטובר ובו ייבחרו חברי דירקטוריון ויו"ר חדשים. לפי אחת הגרסאות, מי שמועמד לתפקיד הוא השגריר באו"ם דני דנון, שמסיים את תפקידו. בכל מקרה, היו"ר שייבחר יבקש למנות מנכ"ל חדש ובכירים נוספים, במסגרת חלוקת התפקידים והמשרות הנהוגה במוסדות האלה כבר הרבה שנים, מקום המדינה ולפניה.
מוסדות "לאומיים", אבל בשליטת המפלגות

אבל האם קרן היסוד הוא גוף ממשלתי או קואליציוני? בפועל כל הגופים מסוג זה, כמו הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל, ההסתדרות הציונית וקרן היסוד, שמוגדרים "מוסדות לאומיים", הם גופים הנשלטים היסטורית על ידי המפלגות בישראל. בעלי התפקידים הבכירים הם לרוב חברי המפלגות או מקושרים אליהן. בחירת הדירקטוריון היא על פי מפתח מפלגתי, בדירקטוריון חבר יעקב חגואל, יו"ר תנועת הליכוד העולמית, וסגן יו"ר ההסתדרות הציונית.

יושב ראש קרן היסוד הקודם, למשל, היה מודי זנדברג, ח"כ לשעבר בצומת של רפול, שלאחר קפיצות רבות בין כמה מפלגות מרכז-ימין, חבר בחזרה לליכוד. שמו של זנדברג עלה בפרשת הצוללות שם הוא מואשם, בכפוף לשימוע, בלקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס.

סם גרונדוורג עצמו, יושב ראש קרן היסוד היה בעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס ונחשב אחד מה"קבוצה האמריקאית" של נתניהו, שבה נמצא בין השאר השגריר בוושינגטון, רון דרמר.

פולי ברונשטיין הייתה אמורה להתחיל בתפקידה בתחילת החודש, לאחר שכבר עברה חפיפה ולא מעט פגישות עבודה. היא נבחרה במכרז פתוח על פני לא מעט מועמדים אחרים. לפי מי שהיה מעורב בבחירה, היא הרשימה מאוד באישיותה וגם ביכולותיה לגייס כספים, המטרה העיקרית שלשמה קיימת קרן היסוד. בעברה עמדה ברונשטיין בראש משלחת הסוכנות היהודית לבריטניה וכיהנה במקביל גם כשליחה מרכזית של תנועת הצופים למערב אירופה. בשנים שקדמו לתפקידים אלה, ניהלה ברונשטיין את המחלקה הבינלאומית של תנועת הצופים, ואת עמותת עתיד - שותפות בינלאומית של תנועות נוער ציוניות פלורליסטיות מישראל, אנגליה וארה"ב.

בעבר הייתה גם עורכת וכותבת במוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות". היא בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת מאוניברסיטת ת"א ותואר שני בלימודי המזרח התיכון (בהצטיינות) מאותה אוניברסיטה.

מריבות מתוקשרות יש לה עם השמאל דווקא - כאשר הזמינה לעצרות לזכרו של יצחק רבין אנשי ימין, בהם השר צחי הנגבי וראש מועצת אפרת עודד רביבי. היו בשמאל מי שכינו אותה "בוגדת".

עיקר הכנסות הקרן מגיע מתרומות

עלות השכר השנתית של תפקיד המנכ"ל היא קצת יותר מ-700 אלף שקל בשנה ב-2018. עלות שכרם של ארבעת הבכירים האחרים שתחת המנכ"ל היא 500-600 אלף שקל. בשורה התחתונה, החיסכון בעלות שכר המנכ"ל הוא מינורי לנוכח התקציב הכולל והמוסדות החופפים, שתקציביהם מגיעים למיליארדי שקלים בשנה. קרן היסוד גם תיאלץ כנראה לשלם לברונשטיין פיצויים על ביטול העסקתה, מה שמערער עוד יותר את הטיעון הכספי.

ההכנסות של קרן היסוד הסתכמו ב-2018 ב-870 מיליון שקל, 97% מהם מגיעים מתרומות, בעיקר מחו"ל. היא מחזיקה כ-150 עובדים בישראל, חלקם במשרות חלקיות ועשרות מהם הוצאו לחל"ת בשל הקורונה. עוד כ-30 שליחים פועלים בקהילות היהודיות בחו"ל.

הכנסות הקרן, שמהן נגזרות גם הוצאות התיפעול שלה, לרבות שכר ושכר הבכירים, נפגעו מהקורונה. הקרן אחראית על איסוף התרומות מהקהילות היהודיות בכל העולם למעט ארה"ב, ובאירופה ובאמריקה הלטינית, שנפגעו קשה מאוד מהקורונה, היקף התרומות נפל מאוד. בשלב ראשון קוצצו משרות רבות ובוטלו פעילויות, כמו שליחויות זמניות, מיזמי קליטת עלייה וכו'. הקרן נוסדה ב-1920 בידי ההסתדרות הציונית כדי להיות זרוע לגיוס כספים וניהולם, להקמת היישוב היהודי בישראל.

מקרן היסוד נמסר בתגובה, כי היא מחוייבת לגיוס כספים לפרויקטים חברתיים בתחומים כגון עלייה וקליטה, נוער בסיכון ותמיכה בפריפריה. האוכלוסיות החלשות בישראל נפגעות באופן מיוחד ממשבר הקורונה, ולכן האחריות של קרן היסוד כלפיהן גדולה אף יותר. לאור הפגיעה בהכנסות מפילנתרופיה בכל העולם, קרן היסוד צמצמה עד כמה שניתן בהיקף פעילות וכן הוציאה עובדים רבים לחל"ת, כדי לעמוד במחוייבויותיה לחברה בישראל. בצער, הארגון נאלץ לעצור גם תהליכי קליטה מתוכננים של כוח אדם חדש, בתוכו גם תפקיד המנכ"לית, שעמה קיוותה קרן היסוד לעבוד. אנו שואפים לעמוד ביעדים למען הפרוייקטים ולחזור לשגרת פעילות בהקדם".

ברונשטיין העדיפה לא להגיב.

פולי ברונשטיין:
בת 45, גרה בת"א עם בן זוגה + 2 ילדים ● תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה ושני בלימודי המזה"ת ● ממייסדות דרכנו ופעילה ב-V-15 ● עמדה בראש משלחת הסוכנות לבריטניה • ניהלה את המחלקה הבינלאומית של הצופים ● הייתה עיתונאית ב"ידיעות אחרונות"

עוד כתבות

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות