גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כששופטים שופטים שופטים: הלקח שלמדנו מהחלטת הנציב אורי שהם

החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים אורי שהם בתלונה שהוגשה נגד השופט מני מזוז, מדגימה את הקושי בכך שתלונות שמוגשות נגד שופטי ביהמ"ש העליון מתבררות ע"י שופט עליון בדימוס, עמית שלהם לשעבר

מני מזוז ואורי שהם / צילום: רפי קוץ
מני מזוז ואורי שהם / צילום: רפי קוץ

לא הגיוני בעיניי, ולא רצוי, שתלונות שמוגשות נגד שופטי בית המשפט העליון בטענה להתנהלות בעייתית שלהם, יתבררו על-ידי עמית שלהם, שופט בית המשפט העליון בדימוס. אדם שעד לא מזמן ישב לצדם בהרכבים שיפוטיים ובילה עמם במסדרונות בית המשפט שבגבעת רם בירושלים.

למה? מהסיבה הפשוטה שגם שופטים הם בני אדם ושזו משימה כמעט בלתי אפשרית לבן אדם לבקר באופן אובייקטיבי לחלוטין וחסר פניות אדם אחר שכל כך מקורב אליו. מה עוד שגם לא צריך להעמיד את המבקר במבחן כזה. כמו כל ביקורת, גם תלונות הציבור נגד שופטי העליון צריכות להתברר על-ידי אדם אובייקטיבי שאין לו היכרות מוקדמת קרובה, שלא לומר חברות מוקדמת, עם מושאי ביקורתו.

זה אמור להיות מובן מאליו. אבל המצב אצלנו הוא הפוך. נציב התלונות על השופטים, השופט אורי שהם, הוא שופט בית המשפט העליון בדימוס שכיהן בתפקיד החל מ-2012 ועד אוגוסט 2018. חודשים ספורים אחרי פרישתו משיפוט, בנובמבר 2018, הוא מונה לנציב התלונות. גם קודמיו של שהם בתפקיד החשוב, טובה שטרסברג כהן, אליעזר גולדברג ואליעזר ריבלין, היו שופטים בדימוס של בית המשפט העליון.

הבעייתיות בכך שנציב התלונות על שופטים הוא שופט עליון לשעבר, פוחתת, עד נעלמת, כאשר מוטל עליו לברר תלונות שמוגשות נגד שופטי בתי המשפט המחוזיים, השלום, בתי המשפט למשפחה ובתי הדין לעבודה (כל עוד אין לו קירבה מיוחדת אליהם). ראשית, שופטי בית המשפט העליון ממילא רגילים בביקורת על החלטות של שופטי הערכאות היותר נמוכות. שנית, זה דבר מקובל שחברי פרופסיה מסוימת דנים בתלונות אתיות נגד חבריהם למקצוע. כך נעשה למשל גם בלשכת עורכי הדין, בבית הדין של ההסתדרות הרפואית ועוד. מטבע הדברים, חלק הארי של התלונות שמתבררות בנציבות התלונות על שופטים הן נגד שופטים שאינם מכהנים בבית המשפט העליון.

ואולם, כאמור, הבעייתיות נוצרת כאשר הנציב נדרש לברר תלונות, שהן נדירות, שמוגשות נגד שופטים שכיהנו לצדו בערכאה העליונה.

התשובה שסיבכה את השופט מזוז

ביטוי לאותו קושי ניתן למצוא בבירור הנציב אורי שהם תלונה שהוגשה לאחרונה נגד שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, בעקבות החלטה של מזוז בעתירת פסלות שהגיש נגדו שר המשפטים היוצא, אמיר אוחנה.

ראשית הפרשה בראיון שערך הח"מ עם השופט מזוז בכנס המשפט השנתי של הפקולטה למשפטים באונ' חיפה ב-14 בנובמבר 2019. בכנס משתתפת כל צמרת עולם המשפט. אחת המסורות שלו היא קיום מושב עם שופט מכהן של בית המשפט העליון, שמאפשר למנחה, ובעיקר לקהל שמגיע לכנס, לשאול את השופט שאלות. מכיוון ששופטים של העליון לא נוהגים להתראיין לתקשורת, מדובר בהזדמנות נדירה של הציבור לקיים איתם דיאלוג.

עם זאת, האירוע נחשב רגיש מבחינתו של השופט שכן לפי מיטב המסורת של מערכת המשפט שופטים מכהנים "מדברים בפסקי הדין", ולא מעבר לכך. ואכן, בשיחות ההכנה לקראת המפגש עם מזוז הובהר לי היטב שהוא לא ידבר על תיקים שתלויים ומתנהלים או על ענייני דיומא. במהלך האירוע מזוז דיבר בצורה מעניינת ופתוחה יחסית אבל, כמצופה ממנו, גם באופן מאוד מתון ותוך שהוא השתדל מאוד שלא להתייחס לעניינים שנדונים בבתי המשפט, או למערכות יחסים אישיות במערכת.

ואז הגיעה שאלה מהקהל שהתשובה לה סיבכה את מזוז והביאה אותנו עד הלום. אותו אדם שאל, או ליתר דיוק, אמר לשופט מזוז כך: "מערכת המשפט איננה מאמינה לעצמה עד כדי מצב שיש שר שאפילו זורק בליסטראות בה (בהתכוונו לשר המשפטים הקודם, אמיר אוחנה. ח',מ'). איך אתם חושבים להגן על מצב אבסורדי כזה, שבו המערכת מתקיפה את עצמה, כאילו שזו הייתה איזו מחלה אוטואימונית?".

על כך השיב השופט מזוז, בכנות רבה, בין היתר: "המצב של שר משפטים לעומתי או בכלל שר לעומתי הוא מצב בעייתי, מטריד, מציק". מזוז הוסיף ואמר כי: "זה נכון אגב, זה בעייתי, גם במשרדים אחרים. גם אם השר לאיכות הסביבה שמופקד על איכות הסביבה, על הגנת הסביבה יהיה אדם שחושב שאין, שכל נושא הגנת הסביבה הוא עניין של ירוקים תמהוניים, אז זאת היה בעיה. אז זה מצב שלא המערכת המשפטית בחרה בו היא לא יכולה להשפיע על זהות השר, והיא לא אמורה להשפיע. אבל זה מקשה, זה כמובן מקשה על התפקוד שלה, והכרעה בעניין הזה לא מסורה למערכת המשפטית".

 אמירה מופרכת על גבול האמת

אמר מזוז את שאמר, חלפו כמה חודשים מאז הכנס והגיעה לשולחנו של מזוז עתירה נגד החלטתו של שר המשפטים אוחנה למנות את עו"ד דן אלדד למ"מ פרקליט המדינה. אוחנה, כמו אוחנה, מיהר לקפוץ על ההזדמנות וכמוצא שלל רב פנה למזוז וביקש אותו לפסול את עצמו מלדון בעתירה נגדו, לאור התבטאותו בכנס חיפה כלפיו.

שלא למרבה ההפתעה, ובצדק, מזוז סירב לפסול את עצמו. אבל שכן למרבה ההפתעה הוא טען בתשובה לעתירת אוחנה כי כלל לא התייחס באופן ספציפי לאוחנה באותה תשובה שנתן בכנס חיפה. וכך הסביר מזוז בהחלטתו של לפסול את עצמו, את דבריו בכנס חיפה: "דברים קצרים אלה, שהיו תשובה לשאלה, לא התייחסו באופן ספציפי למבקש (כלומר, לאוחנה. ח',מ'), או לפעולה קונקרטית שלו, אלא באופן כללי לתופעה של 'שר לעומתי', כאשר הדוגמה שצוינה התייחסה דווקא לשר להגנת הסביבה, וכל זאת, תוך הדגשה כי זהות השר אינו עניין המסור להחלטת המערכת המשפטית". מזוז הדגיש כי: "אין בדברים אלה כל הבעת עמדה אישית כלפי המבקש (אוחנה), או פעולה או החלטה קונקרטית שנקט".

עכשיו, זה שמזוז לא היה צריך לפסול את עצמו מלדון בעתירה (שלבסוף נמחקה) בשל אותם דברים שאמר בכנס חיפה זה הגיוני. שהרי, על העובדה שאוחנה פעל כשר לעומתי למערכת המשפט, שביקר אותה בחריפות חסרת תקדים, ועל כך שזה מצב "מטריד, בעייתי", כמעט שלא יכולה להיות מחלוקת וקשה מאוד לראות באמירה הטריוויאלית כמעט, ככזו שצריכה להביא לפסלות מזוז.

לעומת זאת, האמירה של מזוז, בהחלטה שיפוטית, כי הוא כלל לא התייחס בדבריו ספציפית לאוחנה היא ממש מופרכת, שלא לומר, אי אמירת אמת. כל מי שהאזין לתשובתו של מזוז הבין שהוא דיבר על אוחנה. הוא עשה כן הן באופן ישיר (ראו ציטוט דבריו), והן בעקיפין תוך שימוש באלגוריה כשנתן את הדוגמה של המשרד לאיכות הסביבה (העיתונאי גיא זוהר עסק בכך גם הוא בתוכניתו "מהצד השני" המשודרת ב"כאן").

פשוט לומר את האמת

הסאגה לא הסתיימה כאן. בעקבות הנימוק של מזוז בהחלטתו שלא לפסול את עצמו, הגישו הפורום למען ישראל ציונית ודמוקרטית, ארגון "בצלמו", ועו"ד אביעד ויסולי, תלונות נגד מזוז לנציב התלונות על שופטים, שהם. בתלונה נטען שמזוז לא אמר אמת. וכך, שהם, עמיתו של מזוז, שישב לצדו בהרכבים שיפוטיים, נדרש לברר תלונה נגד עמיתו משכבר הימים.

איך הנציב שהם פתר את הקונפליקט שבו עמד? הוא בחר ללכת בין הטיפות. מחד, הוא דחה את הטענה המרכזית בתלונות ולפיה מזוז לא אמר אמת. מאידך, הוא לא התכחש לעובדות שנטענו בתלונה נגד מזוז. לדברי שהם בהחלטתו בתלונות נגד מזוז: "המאזין לשאלה ולתשובתו של השופט (מזוז) יכול להתרשם כי דבריו של השופט או חלקם כוונו באופן ספציפי אל שר המשפטים המכהן". שהם ציין כי "מעצם האפשרות כי דברי השופט יתפרשו באופן זה, נגזרת המסקנה כי ראו יהיה להימנע מאמירת הדברים באופן שבו הם נאמרו".

באותה הנשימה הוסיף וכתב שהם: "אדגיש, כי על יסוד החומר שלפניי, אינני רואה לייחס לשופט אי אמירת אמת בהחלטתו המדוברת". בסופו של דבר שהם קבע כי על שופט להיות זהיר בהתבטאויותיו וציין כי "בהערותיי כאמור לעיל, מוצה בירור התלונות".

המסקנה מכל זה איננה שמזוז לא צריך היה להתראיין, היא גם איננה שמזוז היה צריך לפסול את עצמו, אלא שבסה"כ הוא צריך היה לומר אמת מלאה ושלמה ולא להתכחש לדבריו. וכאמור, המסקנה הלא פחות חשובה היא שהגיע הזמן שבירור תלונות על שופטי בית המשפט העליון יעשה ע"י אדם שלא היה בעצמו שופט בית המשפט העליון. "אחד משלהם". 

עוד כתבות

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ג'ף שוורץ / צילום: שלומי יוסף

הוא ניהל את אחת החברות הגדולות בעולם ואז עזב הכול לטובת ישראל. זה הסיפור שלו

שיחה עם ג'ף שוורץ, מנכ"ל טימברלנד לשעבר ויו"ר ארגון מעוז, מתוך כנס החברות המשפחתיות ● על העסק המיתולוגי, ההחלטה לא להעביר אותו לדור הרביעי וגם ההשקעות כדי לחזק את המדינה

עכביש שפרזיט השתלט עליו / צילום: Reuters, CABI/Cover Images

זן מפחיד במיוחד של עכבישים התפרץ בארה"ב. מה חושבים עליהם החוקרים?

לאחרונה הגיעו לארה"ב עכבישים זומביים, שפרזיטים השתלטו עליהם וגורמים להם לצאת למתקפות מבעיתות ולא אופייניות ● יצורים שמשתלטים על בעלי חיים אחרים ומשנים את התנהגותם היו תמיד חלק מעולם החי, כולל בני אדם ● פרופ' פרדריק ליברסאט, מהחוקרים המובילים של פרזיטים כאלה, אומר שהם יכולים להיות מפתח להבנה של מחלות נפש ומוח

טלטלה בשווקים / צילום: ענבל מרמרי

האם נותרו הזדמנויות באפיק שכל הישראלים רוצים - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

משקיע העל ביל אקמן בוחן הזדמנויות נוספות בישראל ● האפיק הסולידי שהמשקיעים הישראלים נוהרים אליו ● וגם:האם זה הזמן להוציא את הכספים מהקרנות האיריות?

הרס בדוחא לאחר המתקפה הישראלית, השבוע / צילום: Reuters, Ibraheem Abu Mustafa

סערה במפרץ לאחר התקיפה הישראלית בדוחא: האם הסכמי אברהם עומדים בפני סכנה

המתקפה בקטאר הציפה גל גינויים חריפים ממרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות - שם אף הדירו את ישראל מתערוכה יוקרתית ● כעת מומחים חוששים מ"שלום קר", בדומה ליחסים עם מצרים ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

בודקים את המיתוס. החצב כלל לא מסמן את בוא הסתיו / צילום: 11asaf - ויקיפדיה

החצב כלל אינו מסמן את בואו של הסתיו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הפרח התמיר הפך לסמל של התחלות חדשות וחילופי עונות, אבל לא ממש בצדק

בנייה / צילום: Shutterstock

ירידה חדה בהיקף העסקאות של זוגות צעירים בשוק הדיור

מעורבות הזוגות הצעירים ברכישת דירות בשוק החופשי ירדה ל־45% בלבד, לעומת 53% אשתקד ● ירידה של כ־10% במכירות לעומת 2024, אף שבחודש יולי נרשם זינוק נקודתי אחרי דעיכת המלחמה ● בשוק המסובסד נמשכת מגמת הביקוש הגבוה להגרלות דירה בהנחה

סלט בחוות רום / צילום: עמר גואטה

אוסף של מנות מיוחדות מידי שף וקונדיטורית בחווה צפונית שצופה לנוף מרהיב

מסעדה שמגישה קיש חמאתי מביצים אורגניות ופאדג' שמנת מתוקה, מתחם ספא שמזכיר את קופנגן וניחוחות כנאפה שהטריפו גם את העיזים ● ביקור ביישובי המועצה האזורית משגב

אמיתי קלמר וד''ר דן רביב / צילום: Weifan Chen

הגל נמשך? יוניקורן הפינטק הישראלי לנדבאז הגיש תשקיף לקראת הנפקה

לנדבאז, שהגיעה לשווי של יותר ממיליארד דולר והוכתרה רשמית כחד-קרן בשנת 2023, הודיעה היום כי הגישה תשקיף לרשות ניירות הערך האמריקאית וכי בכוונתה לרשום את מניותיה למסחר תחת הסימול LBZZ ●  שימת החתמים כוללת את גולדמן זאקס, ג'יי.פי. מורגן ו־RBC קפיטל מרקטס כבנקי ההשקעות הראשיים. אליהם מצטרפים טי.די. סקיוריטיז, סיטיזנס קפיטל מרקטס, קיף, ברויאט אנד וודס (חברת בת של סטייפל) ונידהם אנד קומפני כחתמים נוספים

מוחים דורכים על דגלי ישראל וארה''ב במהלך הפגנת תמיכה בפלסטינים. בחריין, אוקטובר 2023 / צילום: Reuters, Hamad I Mohammed

ברחוב הערבי מוטרדים משינוי מאזן הכוחות האזורי לטובת ישראל

הסכמי אברהם סייעו לישראל לייצר שורה של קשרים כלכליים, ביטחוניים ותרבותיים עם מדינות ערב - אך ההישגים לא באים ללא אתגר ● המלחמה בעזה והפערים סביב הסוגיה הפלסטינית העמיקו את החשדנות ועיצבו תדמית של ישראל ככוחנית ומתרחקת מהשתלבות אזורית ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

איש העסקים שנאלץ לשלם לעובד שפיטר 5.5 מיליון שקל, והסיבה

למרות היעדר מסמכים והוכחות ישירות לקיומם, ביהמ"ש לענייני משפחה חייב אישה לשלם 3.2 מיליון שקל לפרוד שלה, בגין יהלומים שלטענתו גנבה מביתו ● המחוזי קבע כי חברת הלוואות בעלת שיעבוד על דירה בבני ברק היא בעלת הזכויות בנכס - ולא בני זוג שטענו כי רכשו את הדירה טרם שיעבודה ● איש עסקים חוייב לשלם 5.5 מיליון שקל למנהל פרויקטים בכיר שלו לשעבר, לאחר שזה הוכיח בהקלטות סתר כי ניתנו לו התחייבויות כספיות שונות ● 3 פסקי דין בשבוע

גם זה קרה פה / צילום: דוברות משרד האוצר, גיא יחיאלי

סאגת הגוש הגדול מלמדת: לפעמים משתלם לחכות 50 שנה

כמה זמן לוקח להבדיל בין גבר לאישה ● מה ייתן מגה-משרד של עורכי דין ● ולמנהלים המיוחדים לגוש הגדול היה שווה לחכות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מגרש במטולה נמכר ב־350 אלף שקל / צילום: נוה לוי

המגרש שנרכש רק לפני שנתיים וכעת נמכר שוב, במחיר נמוך יותר

המגרש בשטח 516 מ"ר נמצא בדרום הר צפייה, ולפני כשנתיים נמכר ב־10,000 שקל יותר ● שוק הנדל"ן הקטן ממילא של מטולה, כמעט שבק חיים מאז פרוץ המלחמה ● עצם זה שהרוכש לא היה מוכן לשלם על המגרש סכום גבוה יותר מבטא את חוסר האמון שלו שהשכונה תקרום עור וגידים בשנים הקרובות

דניאל רמות, מנכ''ל ויה (Via) / צילום: יח''צ

החברים מתלפיות הנפיקו הלילה חברה בניו יורק: ״לקח לנו חמש שנים להשיג לקוח״

חברת התחבורה הציבורית הדיגיטלית ויה, שהוקמה על ידי דניאל רמות ואורן שובל, צפויה להתחיל להיסחר הערב בבורסת ניו יורק לפי שווי של מיליארדים ● בריאיון לגלובס מספר רמות על הפיבוט הגדול מה-B2C למכירת טכנולוגיה לערים וממשלות, על הדרך הממושכת לשכנע את המשקיעים, ועל החזון להפוך ל"מוח הדיגיטלי" של התחבורה הציבורית בעולם

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

הכריה בשדה בריר חזרה? נתניהו שלף אקדח ריק מול חסידי גור

בהחלטה בהולה אישרה הממשלה השבוע ל–ICL לכרות פוספטים בשדה בריר, אחרי 20 שנות דיונים ומריחה ● למה דווקא עכשיו? יש מי שבטוח שזו הנקמה המושלמת - מפגן כוח מול המגזר הכי צומח בערד הסמוכה ● נתניהו הזכיר לחרדים שכדאי להם להישאר קרובים לצלחת

השבוע בעולם / צילום: ap, Niranjan Shrestha, Alex Goodlett, Alex Brandon

הרצח הסנסציוני של צ'ארלי קירק, משפיען ימני שעזר לטראמפ להגיע לשלטון

צ'ארלי קֶרק הזיז את אמריקה ימינה, ואהב את ישראל ● מלחמת עולם על אש קטנה בשמי פולין ובמימי האוקיאנוס השקט ● נשיא צרפת מאבד ראש ממשלה רביעי ● קטמנדו בוערת ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אשר דהן, תומר וינגרטן, רפי עמית / צילום: מתוך לינקדאין, יח''צ, רענן טל

הישראלית הקטנה מיקנעם שזינקה ב-800% בשלושה ימי מסחר

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● מניית חברת Wearable Devices, המפתחת מכשירים לבישים מבוססי-AI, טסה בכ-800% בימים בודדים, במחזורי מסחר גבוהים במיוחד ● קמטק זינקה לאחר שהודיעה על הנפקת אג"ח להמרה בריבית 0%, בהיקף של 425 מיליון דולר ● וסנטינל וואן קפצה, לאחר שהודיעה על רכישת חברת AI אמריקאית

פעילות אירובית תסייע בחידוש תאים במוח, גם בגיל השלישי / צילום: Shutterstock

"זה ממש כמו סוד שמור": כך תשמרו על פעילות המוח גם בזקנה

הדרדרות המוח בעת זקנה? ד"ר הדס אראל מאוניברסיטת רייכמן בטוחה שזה לא גזירת גורל, וממליצה על פעילות אירובית שעשויה להיות גיים צ'יינג'ר עבור הגיל השלישי ● "כולנו נוטים לקום באוטובוס לאנשים מבוגרים, אולי אנחנו לא צריכים למהר לעשות זאת", היא מסבירה

האם AI יכול להחליף את מנהל ההשקעות שלכם? / צילום: Shutterstock

חוקרים נתנו לצ׳אט לנהל תיק השקעות. התוצאות היממו אותם

מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, ועולה השאלה האם היא יכולה גם לנהל את תיק ההשקעות שלכם טוב יותר ממומחה אנושי ● מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לענות בדיוק על השאלה הזאת והגיעו לתשובות מפתיעות ● וגם: הכירו את קרנות ה־AI הישראליות

רפאל בז'רנו / צילום: Jefferies

הוא בן 41, בן להורים ישראלים, בכיר בעולם ההשקעות וזה מה שהוא חושב על עתיד השווקים

רפאל בז'רנו, ראש תחום בנקאות ההשקעות ושווקים פיננסיים בג'פריס, הוא אחד האנשים הכי בכירים בג'פריס העולמי ● בז'רנו מספר מדוע למרות נטישה של משקיעים זרים, "העניין בטכנולוגיה ישראלית מעולם לא היה גדול יותר", ומספק תחזית אופטימית לשווקים ולסקטורים מומלצים

עינת גז / צילום: יונתן בלום

את מי להרוג ראשון? "משחק חברה" בהשתתפות עינת גז מסעיר את הרשת - "רק סאטירה"

הרשת סוערת לאחר שהיזם והמשקיע דני לשם הפתיע את מנכ"לית חד הקרן פאפאיה גלובל, עינת גז, עם קלפי משחק בשם "Kill Kill Kill", וביקש ממנה לקבוע "את סדר ההריגה", בין אלכס בואזיז, מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ המתחרה, דיל, דובי פרנסס וראש הממשלה בנימין נתניהו ● איך הגיבה גז?