גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כששופטים שופטים שופטים: הלקח שלמדנו מהחלטת הנציב אורי שהם

החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים אורי שהם בתלונה שהוגשה נגד השופט מני מזוז, מדגימה את הקושי בכך שתלונות שמוגשות נגד שופטי ביהמ"ש העליון מתבררות ע"י שופט עליון בדימוס, עמית שלהם לשעבר

מני מזוז ואורי שהם / צילום: רפי קוץ
מני מזוז ואורי שהם / צילום: רפי קוץ

לא הגיוני בעיניי, ולא רצוי, שתלונות שמוגשות נגד שופטי בית המשפט העליון בטענה להתנהלות בעייתית שלהם, יתבררו על-ידי עמית שלהם, שופט בית המשפט העליון בדימוס. אדם שעד לא מזמן ישב לצדם בהרכבים שיפוטיים ובילה עמם במסדרונות בית המשפט שבגבעת רם בירושלים.

למה? מהסיבה הפשוטה שגם שופטים הם בני אדם ושזו משימה כמעט בלתי אפשרית לבן אדם לבקר באופן אובייקטיבי לחלוטין וחסר פניות אדם אחר שכל כך מקורב אליו. מה עוד שגם לא צריך להעמיד את המבקר במבחן כזה. כמו כל ביקורת, גם תלונות הציבור נגד שופטי העליון צריכות להתברר על-ידי אדם אובייקטיבי שאין לו היכרות מוקדמת קרובה, שלא לומר חברות מוקדמת, עם מושאי ביקורתו.

זה אמור להיות מובן מאליו. אבל המצב אצלנו הוא הפוך. נציב התלונות על השופטים, השופט אורי שהם, הוא שופט בית המשפט העליון בדימוס שכיהן בתפקיד החל מ-2012 ועד אוגוסט 2018. חודשים ספורים אחרי פרישתו משיפוט, בנובמבר 2018, הוא מונה לנציב התלונות. גם קודמיו של שהם בתפקיד החשוב, טובה שטרסברג כהן, אליעזר גולדברג ואליעזר ריבלין, היו שופטים בדימוס של בית המשפט העליון.

הבעייתיות בכך שנציב התלונות על שופטים הוא שופט עליון לשעבר, פוחתת, עד נעלמת, כאשר מוטל עליו לברר תלונות שמוגשות נגד שופטי בתי המשפט המחוזיים, השלום, בתי המשפט למשפחה ובתי הדין לעבודה (כל עוד אין לו קירבה מיוחדת אליהם). ראשית, שופטי בית המשפט העליון ממילא רגילים בביקורת על החלטות של שופטי הערכאות היותר נמוכות. שנית, זה דבר מקובל שחברי פרופסיה מסוימת דנים בתלונות אתיות נגד חבריהם למקצוע. כך נעשה למשל גם בלשכת עורכי הדין, בבית הדין של ההסתדרות הרפואית ועוד. מטבע הדברים, חלק הארי של התלונות שמתבררות בנציבות התלונות על שופטים הן נגד שופטים שאינם מכהנים בבית המשפט העליון.

ואולם, כאמור, הבעייתיות נוצרת כאשר הנציב נדרש לברר תלונות, שהן נדירות, שמוגשות נגד שופטים שכיהנו לצדו בערכאה העליונה.

התשובה שסיבכה את השופט מזוז

ביטוי לאותו קושי ניתן למצוא בבירור הנציב אורי שהם תלונה שהוגשה לאחרונה נגד שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, בעקבות החלטה של מזוז בעתירת פסלות שהגיש נגדו שר המשפטים היוצא, אמיר אוחנה.

ראשית הפרשה בראיון שערך הח"מ עם השופט מזוז בכנס המשפט השנתי של הפקולטה למשפטים באונ' חיפה ב-14 בנובמבר 2019. בכנס משתתפת כל צמרת עולם המשפט. אחת המסורות שלו היא קיום מושב עם שופט מכהן של בית המשפט העליון, שמאפשר למנחה, ובעיקר לקהל שמגיע לכנס, לשאול את השופט שאלות. מכיוון ששופטים של העליון לא נוהגים להתראיין לתקשורת, מדובר בהזדמנות נדירה של הציבור לקיים איתם דיאלוג.

עם זאת, האירוע נחשב רגיש מבחינתו של השופט שכן לפי מיטב המסורת של מערכת המשפט שופטים מכהנים "מדברים בפסקי הדין", ולא מעבר לכך. ואכן, בשיחות ההכנה לקראת המפגש עם מזוז הובהר לי היטב שהוא לא ידבר על תיקים שתלויים ומתנהלים או על ענייני דיומא. במהלך האירוע מזוז דיבר בצורה מעניינת ופתוחה יחסית אבל, כמצופה ממנו, גם באופן מאוד מתון ותוך שהוא השתדל מאוד שלא להתייחס לעניינים שנדונים בבתי המשפט, או למערכות יחסים אישיות במערכת.

ואז הגיעה שאלה מהקהל שהתשובה לה סיבכה את מזוז והביאה אותנו עד הלום. אותו אדם שאל, או ליתר דיוק, אמר לשופט מזוז כך: "מערכת המשפט איננה מאמינה לעצמה עד כדי מצב שיש שר שאפילו זורק בליסטראות בה (בהתכוונו לשר המשפטים הקודם, אמיר אוחנה. ח',מ'). איך אתם חושבים להגן על מצב אבסורדי כזה, שבו המערכת מתקיפה את עצמה, כאילו שזו הייתה איזו מחלה אוטואימונית?".

על כך השיב השופט מזוז, בכנות רבה, בין היתר: "המצב של שר משפטים לעומתי או בכלל שר לעומתי הוא מצב בעייתי, מטריד, מציק". מזוז הוסיף ואמר כי: "זה נכון אגב, זה בעייתי, גם במשרדים אחרים. גם אם השר לאיכות הסביבה שמופקד על איכות הסביבה, על הגנת הסביבה יהיה אדם שחושב שאין, שכל נושא הגנת הסביבה הוא עניין של ירוקים תמהוניים, אז זאת היה בעיה. אז זה מצב שלא המערכת המשפטית בחרה בו היא לא יכולה להשפיע על זהות השר, והיא לא אמורה להשפיע. אבל זה מקשה, זה כמובן מקשה על התפקוד שלה, והכרעה בעניין הזה לא מסורה למערכת המשפטית".

 אמירה מופרכת על גבול האמת

אמר מזוז את שאמר, חלפו כמה חודשים מאז הכנס והגיעה לשולחנו של מזוז עתירה נגד החלטתו של שר המשפטים אוחנה למנות את עו"ד דן אלדד למ"מ פרקליט המדינה. אוחנה, כמו אוחנה, מיהר לקפוץ על ההזדמנות וכמוצא שלל רב פנה למזוז וביקש אותו לפסול את עצמו מלדון בעתירה נגדו, לאור התבטאותו בכנס חיפה כלפיו.

שלא למרבה ההפתעה, ובצדק, מזוז סירב לפסול את עצמו. אבל שכן למרבה ההפתעה הוא טען בתשובה לעתירת אוחנה כי כלל לא התייחס באופן ספציפי לאוחנה באותה תשובה שנתן בכנס חיפה. וכך הסביר מזוז בהחלטתו של לפסול את עצמו, את דבריו בכנס חיפה: "דברים קצרים אלה, שהיו תשובה לשאלה, לא התייחסו באופן ספציפי למבקש (כלומר, לאוחנה. ח',מ'), או לפעולה קונקרטית שלו, אלא באופן כללי לתופעה של 'שר לעומתי', כאשר הדוגמה שצוינה התייחסה דווקא לשר להגנת הסביבה, וכל זאת, תוך הדגשה כי זהות השר אינו עניין המסור להחלטת המערכת המשפטית". מזוז הדגיש כי: "אין בדברים אלה כל הבעת עמדה אישית כלפי המבקש (אוחנה), או פעולה או החלטה קונקרטית שנקט".

עכשיו, זה שמזוז לא היה צריך לפסול את עצמו מלדון בעתירה (שלבסוף נמחקה) בשל אותם דברים שאמר בכנס חיפה זה הגיוני. שהרי, על העובדה שאוחנה פעל כשר לעומתי למערכת המשפט, שביקר אותה בחריפות חסרת תקדים, ועל כך שזה מצב "מטריד, בעייתי", כמעט שלא יכולה להיות מחלוקת וקשה מאוד לראות באמירה הטריוויאלית כמעט, ככזו שצריכה להביא לפסלות מזוז.

לעומת זאת, האמירה של מזוז, בהחלטה שיפוטית, כי הוא כלל לא התייחס בדבריו ספציפית לאוחנה היא ממש מופרכת, שלא לומר, אי אמירת אמת. כל מי שהאזין לתשובתו של מזוז הבין שהוא דיבר על אוחנה. הוא עשה כן הן באופן ישיר (ראו ציטוט דבריו), והן בעקיפין תוך שימוש באלגוריה כשנתן את הדוגמה של המשרד לאיכות הסביבה (העיתונאי גיא זוהר עסק בכך גם הוא בתוכניתו "מהצד השני" המשודרת ב"כאן").

פשוט לומר את האמת

הסאגה לא הסתיימה כאן. בעקבות הנימוק של מזוז בהחלטתו שלא לפסול את עצמו, הגישו הפורום למען ישראל ציונית ודמוקרטית, ארגון "בצלמו", ועו"ד אביעד ויסולי, תלונות נגד מזוז לנציב התלונות על שופטים, שהם. בתלונה נטען שמזוז לא אמר אמת. וכך, שהם, עמיתו של מזוז, שישב לצדו בהרכבים שיפוטיים, נדרש לברר תלונה נגד עמיתו משכבר הימים.

איך הנציב שהם פתר את הקונפליקט שבו עמד? הוא בחר ללכת בין הטיפות. מחד, הוא דחה את הטענה המרכזית בתלונות ולפיה מזוז לא אמר אמת. מאידך, הוא לא התכחש לעובדות שנטענו בתלונה נגד מזוז. לדברי שהם בהחלטתו בתלונות נגד מזוז: "המאזין לשאלה ולתשובתו של השופט (מזוז) יכול להתרשם כי דבריו של השופט או חלקם כוונו באופן ספציפי אל שר המשפטים המכהן". שהם ציין כי "מעצם האפשרות כי דברי השופט יתפרשו באופן זה, נגזרת המסקנה כי ראו יהיה להימנע מאמירת הדברים באופן שבו הם נאמרו".

באותה הנשימה הוסיף וכתב שהם: "אדגיש, כי על יסוד החומר שלפניי, אינני רואה לייחס לשופט אי אמירת אמת בהחלטתו המדוברת". בסופו של דבר שהם קבע כי על שופט להיות זהיר בהתבטאויותיו וציין כי "בהערותיי כאמור לעיל, מוצה בירור התלונות".

המסקנה מכל זה איננה שמזוז לא צריך היה להתראיין, היא גם איננה שמזוז היה צריך לפסול את עצמו, אלא שבסה"כ הוא צריך היה לומר אמת מלאה ושלמה ולא להתכחש לדבריו. וכאמור, המסקנה הלא פחות חשובה היא שהגיע הזמן שבירור תלונות על שופטי בית המשפט העליון יעשה ע"י אדם שלא היה בעצמו שופט בית המשפט העליון. "אחד משלהם". 

עוד כתבות

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות הבנקים והביטוח יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, נבחן המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

השוק מתמחר הורדת ריבית ומניות הבנייה מזנקות; אבל לא כולם משוכנעים

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שמזנקות בחדות בבורסה ● רונן מנחם, ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק, מזהיר: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים הם משובשים לחלוטין. להפך, רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בת"א; הורדת הריבית בדרך? מניות הנדל"ן מזנקות בחדות אחרי נתוני האינפלציה

מדד הבנייה מזנק ב-3.5% ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● אופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר