גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דלק מוטורס תקבל חזרה מס בהיקף כ-5 מיליון שקל ששילמה לרשות המסים

רשות המסים קבעה כי יש להתעלם מהנחה שנתנה מאזדה לדלק מוטורס במחיר חלקי חילוף שרכשה, וחייבה את החברה במס יבוא על מחירם המלא; ביהמ"ש קיבל את עמדת דלק מוטורס לפיה לא ניתן לחייב אותה במס יבוא בגין המחיר המלא, והורה לרשות להשיב לה את המס ששילמה

גיל אגמון, יו"ר דלק מוטורס / צילום: איל יצהר
גיל אגמון, יו"ר דלק מוטורס / צילום: איל יצהר

יבואנית הרכב דלק מוטורס תקבל חזרה מס בהיקף כ-5 מיליון שקל ששילמה לרשות המסים בגין הנחות שקיבלה מיצרנית חלקי החילוף מאזדה - כך קבע בית המשפט המחוזי מרכז, בפסק דין במסגרתו קיבל את עמדתה של דלק מוטורס לפיה לא ניתן לחייב אותה במס יבוא בגין המחיר המלא של חלקי החילוף שרכשה ממאזדה, כפי שדרשה רשות המסים.

חברת דלק מוטורס עוסקת ביבוא ובשיווק כלי רכב וחלפים לכלי רכב מסוגים שונים, לרבות יבוא מכוניות וחלפים מדגם מאזדה. תביעת החברה נגד אגף המכס והמע"מ סבבה סביב הודעות חיוב שהוציאה רשות המסים, בהן נקבע כי נוצר גירעון בסכום מיסי היבוא בהתייחס לרשימונים שהוצאו לדלק מוטורס בגין יבוא חלפים בשנים 2012-2015, וכי על החברה לשלם את מיסי היבוא על-פי המחיר המלא בגין החלפים, ולא על-פי מחירם לאחר ההנחה שהתקבלה ממאזדה.

התביעה סבבה סביב הנחה שקיבלה דלק מוטורס ממאזדה על מחירי חלקי החילוף שהיא מייבאת ארצה. היצרן הסכים להעניק לה הנחה באחוז מסוים מערך הקנייה בכל חשבון מכר, אולם לפי ההסכם ההנחה הותנתה בכך שהיבואנית תעמוד ביעדי רכישה שנתיים.

אגף המכס והמע"מ קבע כי לצורכי מס יש לשלול את ההנחות שניתנו, בנימוק כי מדובר בהנחה מותנית, שפקודת המכס מורה שאין להתחשב בה, והוציא לחברה הודעת חיוב בהיקף מיליוני שקלים, בגין כל ההנחות שקיבלה שנים קודם לכן.

בנוסף, בנוגע לשנים שלאחר מכן נאלצה דלק מוטורס לשלם מיליוני שקלים - אותם שילמה "אגב מחאה", ועד להכרעה במחלוקת המשפטית - בגין סכומי הנחות שלא שולמו על-ידה בפועל, אך מבחינת המכס עדיין נחשבו לחלק מערך הטובין המיובאים לצורכי מכס.

בתביעה שהגישה לבית המשפט המחוזי מרכז טענה דלק מוטורס, באמצעות עו"ד אליס אברמוביץ, כי ההנחות, שעל הנייר אכן היו הנחות מותנות, בפועל לא היו כאלה, ולמעשה גם בשנים שבהן דלק מוטורס לא עמדה ביעדי הרכישה השנתיים - הן מעולם לא נשללו ממנה רטרואקטיבית. לכן, נטען, החלטת המכס שלא להתחשב בהנחות, פירושה מיסוי של סכומים שמעולם לא שולמו בגין חלקי החילוף באופן המייקר אותם ללא כל הצדקה.

השופט שמואל בורנשטין קבע כי גם אם צודק המכס בטענתו כי ההנחה הייתה מותנית - במובן זה שאי-עמידה ביעדי הרכישה שקבע היצרן הייתה מביאה לשלילה רטרואקטיבית של ההנחה שניתנה - עדיין לא ניתן היה לחייב את דלק מוטורס לשלם את מסי היבוא על מחירם המלא של הטובין, תוך התעלמות מההנחה. זאת, מפני שכל עוד לא הוכחה שלילה בפועל של ההנחה על-ידי היצרן, אין למכס סמכות לחייב יבואן בתשלום מסי יבוא על סכומים שלא שולמו על-ידו בפועל.

השופט קבע כי אם תקבל גישת המכס, משמעות הדבר תהיה כי יבואן שקיבל הנחה מותנית, ימוסה על אותה ההנחה פעמיים: פעם אחת ביבוא הראשון, כשהמכס יתעלם מההנחה שניתנה בשל היותה מותנית; ופעם שנייה ביבוא השני, כשמחיר המוצר יעלה בגובה ההנחה עקב אי-העמידה בתנאי (במקרה הזה - עמידה ביעדי רכש).

השופט ציין כי "בסופו של יום, שתי אפשרויות עומדות על הפרק, ובשתיהן גלומות הנחות שונות אשר מביאות לתוצאות שונות: האחת, המניחה כי היבואן לא יעמוד בייעדי המכירות, כי החזר ההנחה לא יתבצע באמצעות תוספת למחיר המשלוח הבא, אלא באמצעות תשלום בפועל, וכי היבואן יסתיר מרשות המכס כי שילם בפועל סכום גבוה יותר עבור הטובין מהסכום שהוצהר על-ידו. תוצאתה של אפשרות זו היא תשלום מס ביתר; השנייה, המניחה כי ההנחה לא תוחזר שכן היבואן יעמוד ביעדי המכירה, ואם לא ההנחה תוחזר באמצעות תוספת למחיר המשלוח הבא שעליו ישולם - יעמוד בהם מלוא המס, ואם תוחזר בדרך אחרת, היבואן יצהיר על כך לרשות המכס וישלם את תוספת המס. תוצאתה של אפשרות זו היא תשלום מס לפי המחיר ששולם בפועל".

מבין שתי אפשרויות אלה העדיף השופט את האפשרות השנייה.

עוד נקבע כי המכס לא יכול לאחוז במקל משני קצותיו: מצד אחד לטעון כי מדובר בתנאי שלא ניתן לאמוד את ערכו, ולכן לא ניתן להתחשב בהנחה המותנית במעמד היבוא; ומצד שני לקבוע מה הסכום המדויק שיש להוסיף למחיר העסקה בדיעבד.

לדברי השופט, רשות המסים, אשר סבורה כי אין לקבל את מחיר העסקה בפועל לאור ההנחה המותנית, לא פנתה לקביעת ערך הטובין על-פי השיטות החלופיות המפורטות בסעיף 132 לפקודת המכס (השולל הנחה מותנית), ולא בחנה אם מחיר העסקה לאחר ההנחה הוא כמחירם של טובין זהים, דומים או אולי כמחיר מכירת החלפים בישראל- וכל מה שהרשות עשתה הוא הוספת סכום ההנחה למחיר העסקה.

לדבריו, "הנתבעת מוצאת לה דרך להוסיף את סכום ההנחה למחיר העסקה, תוך שהיא פוסחת על שני הסעיפים: מחד, היא טוענת כי מדובר בתנאי שניתן לאמוד את ערכו, ולפיכך אף ניתן לקבוע מה הסכום המדויק שיש להוסיף למחיר העסקה; מאידך, היא טוענת כי מדובר בתנאי שלא ניתן לאמוד את ערכו, ולפיכך אין להביאו בחשבון".

על כך אומר השופט כי ספק בעיניו אם סעיף 132 לפקודת מס הכנסה מאפשר סוג כזה של יצור כלאיים. "או שמדובר בתנאי שלא ניתן לאמוד את ערכו, ולפיכך לא ניתן לקבוע את ערך הטובין על-פי מחיר העסקה, אלא יש להיזקק לשיטות חלופויות, כגון ערך טובין זהים או דומים; או שמדובר בתנאי שניתן לאמוד את ערכו, ואזי לא חל 132(ב)(2) לפקודה, ויש להביא את ערך התנאי בחשבון", נקבע.

לדברי עו"ד אליס אברמוביץ, "פסק דין זה מהווה חוליה נוספת בפסיקות הנוגעות להכרה לצורכי מכס בהנחות המתקבלות אצל היבואן. כך, בסוף שנת 2019 דחה בית המשפט המחוזי מרכז, תחת מותב אחר, ערעור שהגיש המכס על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה, וקבע כי חברת פלאפון תשלם מסי יבוא על פלאפונים לפי הערך בו נרכשו, ולא לפי ערכם המלא. בית המשפט חזר אז על ההלכה לפיה 'הכלל בדיני מס הוא שיש למסות עסקה על-פי תוכנה הכלכלי ועל-פי מהותה האמיתית, ולאו דווקא על-פי חזותה החיצונית', וקבע כי המכס אינו יכול למסות את מכשירי הפלאפון לפי ערכם המלא, בשעה שפלאפון רכשה אותם בהנחה של 50%.

"בית המשפט קבע, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי בהתאם לעיקרון המחייב גביית מס אמת, קו פרשת המים לצורך חיוב במיסי יבוא הוא מועד היבוא. יבואן שקיבל הנחה בחשבון היבוא יהיה זכאי אפוא לא להיות ממוסה בגינה, וזאת אף אם מדובר בהנחה מותנית הצופה פני עתיד".

עוד כתבות

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר מעקב"

מייסדי נבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: טריפאקשנס

עוד הנפקה ישראלית: נבן צפויה להגיש תשקיף למסחר בניו יורק

כבר שנים שנבן נחשבת למועמדת ליציאה להנפקה, אך כעת זה קורה: חברת התיירות העסקית האמריקאית, שנוסדה בידי ישראלים, צפויה להגיש בקרוב תשקיף גלוי למסחר בבורסה בניו יורק ● עפ"י ההערכות, החברה תנסה לגייס לפי שווי של 7-8 מיליארד דולר ● ברקע, זו החברה הרביעית שיוצאת להנפקה, במה שנראה כמו הגל הישראלי הגדול ביותר מאז 2021

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

השליטים החדשים של כספי הציבור: המוסדיים קיבלו ביצת זהב ומינפו אותה

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגיאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק