הפגנת מחאה בשיקגו בשבוע שעבר / צילום: Nam Y. Huh, Associated Press
הדיון הציבורי הסוער בנושאי אפליה וגזענות ממסדית באמריקה, שהחל בעקבות המחאות על אלימות משטרית נגד שחורים, מגיע עכשיו גם לפסגת מקצוע הכלכלה.
פרופ' הראלד אוליג, המלמד במחלקה הנודעת לכלכלה באוניברסיטת שיקגו, הושעה בסוף השבוע מתפקידו כעורך 'כתב העת לכלכלה פוליטית', הנחשב לאחד מכתבי העת המובילים בתחום, על רקע שורה של התבטאויות בעייתיות בנושאי גזע, כולל בשיעורים בכיתה.
המקרה של אוליג, שהגיע לכותרות בארצות-הברית, מתחבר לדיון נרחב יותר שהחל בקרב הכלכלנים באמריקה, על אפליה במקצוע. אפילו הוועדה המנהלת של האגודה האמריקאית לכלכלה קבעה בנחרצות, בהצהרה שפרסמה עוד בתחילת החודש: "גילינו שהאקלים המקצועי עוין לכלכלנים שחורים".
הסערה הספציפית סביב אוליג (המחזיק באזרחות גרמנית) החלה בעקבות ציוץ שלו מסוף השבוע שעבר, בו הביע זלזול בדרישות של אנשי תנועת Black Lives Matter לקצץ בתקציבי המשטרה, השווה אותם למי שטוענים שכדור הארץ הוא שטוח ולבריאתנים, והציע להם 'לא לשבור שום דבר ולחזור הביתה עד שמונה בערב'.
עד מהרה צצו התבטאויות בעייתיות קודמות שלו, למשל השוואה שלו מ־2017 בין מחאת שחקני פוטבול על אלימות משטרתית נגד שחורים, למקרה תיאורטי שבו שחקנים היו מתלבשים בבגדי קו קלוקס קלאן במהלך ההמנון.
ההתבטאויות האלה הובילו רבים מעמיתיו, כולל באוניברסיטת שיקגו (אוליג עמד בעבר בראש המחלקה לכלכלה בשיקגו), לגנות אותו, וגם לפרסום עצומה הקוראת להתפטרותו מתפקיד עורך כתב העת היוקרתי, שמתפרסם תחת האכסניה של אוניברסיטת בשיקגו.
הנימוקים שלהם: ההתבטאויות שלו פוגעות בשחורים במקצוע הכלכלה, מטילות בספק את שיקול הדעת שלו כעורך, ופוגעות בדימוי הדיסציפלינה כולה.
גם ג'נט ילן, יו"ר הפד לשעבר, אמרה ל'ניו יורק טיימס' ביום רביעי שעבר כי אוני' שיקגו צריכה לבדוק את תפקודו של אוליג ואת התאמתו להמשיך כעורך.
דיון על חופש הביטוי
לקריאות להשעיית אוליג נלווה דיון על חופש הביטוי וגם ביקורת על המתקפה עליו, מכיוונם של כלי תקשורת ימניים כמו פוקס וברייטברט. אבל מה שהוביל בסופו של דבר להדחתו היו גילויים על התנהגותו כמרצה בשיקגו. ד"ר בוקר בה מאוני' פנסילבניה, סיפר ביום חמישי האחרון בטוויטר שהשתתף בשיעור של אוליג ב־2014, במהלכו אמר זה שאולי ייקבע שיעור ביום הזיכרון למרטין לותר קינג (יום חופש), התבדח על חשבון ד"ר קינג ואנשים המכבדים את זכרו, ושאל את בה (השחור) בסרקסטיות אם נפגע.
העדות של בה זכתה לאישוש מצד סטודנט אחר שנכח בשיעור. לאחר מכן דיווח עוד סטודנט כי גם השנה אוליג השמיע הערות דומות. אוני' שיקגו פתחה בבדיקה, והודיעה ביום שישי כי היא "אינה סובלת התנהגות מפלה, מאיימת, עוינת או פוגענית שמופנית כלפי קבוצות או בודדים".
גם הוועד המייעץ של כתב העת לכלכלה פוליטית נימק את השעיית אוליג בהתנהגותו בכיתה. בנוסף, הפדרל רזרב של שיקגו הודיע ביום שישי על ניתוק קשריו עם אוליג, ששימש שם חוקר.
הפרופסור מתנצל
אוליג, מצדו, פרסם שורה של התנצלויות בטוויטר וגם בתגובות לכתבות השונות בכלי התקשורת, אם כי הן לא סיפקו בהכרח את מבקריו. באימייל ל'ניו יורק טיימס', קבע ש"גזענות ואפלייה הן פסולות", והוסיף שהיה שמח לראות יותר סטודנטים, דוקטורנטים ואנשי סגל שחורים (תוך שהוא תוהה "אולי אלה כלכלנים אפרו־אמריקאים?"), וש"הרושם שלי הוא שהטובים מאוד מבוקשים". ואילו במייל ששלח ל'שיקגו טריביון' אמר שאינו זוכר את המקרה מ־2014 וכתב כי הוא "הרגיש חוסר נוחות עמוקה לגבי ההערות שהוא אומר שהשמעתי", וגם הדגיש ש"לקח לו שש שנים להגיד את זה!"
מי שמחפש הסבר לקושי של סטודנטים שחורים להתלונן על סביבה פוגענית עשוי למצוא אותו בעובדה שבמחלקה לכלכלה של שיקגו, כמו גם בבית הספר למנהל עסקים, אין חברי סגל שחורים. זו לא בעיה של אוניברסיטת שיקגו בלבד.
בהודעה של האגודה האמריקאית לכלכלה, בה היא מסבירה ש"אנחנו רק מתחילים להבין את הגזענות והשפעתה על המקצוע והדיסציפלינה שלנו", מובאים הנתונים הבאים: רק 3% מהכלכלנים מזהים עצמם כשחורים, בעוד שחלקם של השחורים באוכלוסיית ארה"ב הוא 13%; 47% מהמשיבים השחורים העידו שחוו אפליה בשדה הכלכלה ורק 45% מכלל המשיבים (בלי קשר לגזע), אמרו שהם מאמינים שכלכלנים לא־לבנים זוכים לכבוד במקצוע.
פרופ' דני רודריק, המלמד בבית הספר קנדי לממשל בהרווארד, קשר בטוויטר בין 'בעיית הגזע' של מקצוע הכלכלה, כהגדרתו, למאפיינים אחרים של הענף - העובדה שמדובר בתחום המתנהל כמועדון סגור עם היררכיה נוקשה, והמוכן לסבול 'מניאקים' (jerks), כל עוד יש להם הרבה פרסומים בכתבי עת נחשבים. אין פלא, הוא כותב, שנשים ובני קבוצות מיעוט מרגישים מופלים במקצוע.
ואילו פרופ' ליסה קוק, כלכלנית שחורה בעלת שם המלמדת באוניברסיטת מישיגן סטייט, קראה אתמול למנוע מאוליג ללמד סטודנטים ואמרה בשבוע שעבר לסוכנות הידיעות AP כי אחד הפתרונות למיעוט השחורים בשדה הכלכלה הוא פשוט לפתוח בפניהם יותר אפשרויות תעסוקה: "לא שוכרים אנשים שחורים במחלקות (לכלכלה). לאן הם אמורים ללכת?".