צילום: Shutterstock
במהלך החודשיים האחרונים נתקלתי בלא מעט מנהלים שמשבר הקורונה הביא לצמצום משמעותי בתפקידם, לפגיעה בטווח האחריות, בסמכויות, במספר העובדים הכפופים ובשכר, שבמקרים מסוימים ירד בעשרות אחוזים. רק שבעוד את הפגיעה בשכר תפסו רבים מהם כזמנית - כולם חששו מאוד שהתכווצות התפקיד תביא פגיעה בערך המותג שלהם בשוק העבודה, ובהתאמה בפוטנציאל הקריירה.
משקל התפקיד האחרון
הם צודקים. כפי שכבר כתבתי לא אחת, התפקיד הנוכחי/אחרון בקריירה הוא זה שנושא על גבו את עיקר ערך המותג, שנפגע משמעותית כאשר מתרחשת שחיקה/נסיגה, ועוד באותה החברה בה עובדים. מבחינת מעסיקים פוטנציאליים המשמעות היא ביצועים לא מספיק טובים שבעקבותיהם צומצמו הסמכויות של המנהל, שהרי כמעט אף אחד לא משקיע יותר מידי זמן בחיפוש הסברים אלטרנטיביים, כמו קורונה למשל. רואים נסיגת קריירה ומיד מתייגים את המועמד כפחות טוב, שהרי בעוד שנה מי בכלל יזכור שהייתה קורונה.
החשש מפגיעה בפוטנציאל הקריירה הביא כמה מהמנהלים לשקול התפטרות, למרות הקורונה וההתכווצות הדרמטית של שוק העבודה, העיקר שערך המותג שלהם לא ייפגע.
הם טועים. מהלך התפטרות עלול לחבל בערך המותג ובערך השוק הרבה יותר, ולא רק בשל הקורונה, וזאת משתי סיבות עיקריות:
הראשונה - ככל שתקופת האבטלה ארוכה יותר, הפגיעה בערך המותג גבוהה יותר, וכשמדובר בתפקידי ניהול, ממילא תהליך החיפוש יכול להמשך חודשים ארוכים ויותר, שמתארכים ככל שהתפקיד בכיר יותר, גם בתקופות פריחה כלכלית. במשבר הקורונה התהליך עלול להימשך שנה ויותר, והתוצאה היא פגיעה קשה עוד יותר בערך המותג.
פשרה עמוקה
הסיבה השנייה שבעטיה ממש לא מומלץ להתפטר - מובטלים נוטים להתפשר על תפקידים הרבה פחות איכותיים, כאלה שהיו דוחים על הסף לו היו עובדים - כולל מובטלים שיכולים להרשות לעצמם כלכלית לא לעבוד תקופה מאוד ארוכה (הקושי הרגשי של רבים מהמובטלים גדול לפחות כמו הקושי הכלכלי).
תחברו את שתי הסיבות הללו, בנוסף למשבר כלכלי עמוק, והסיכוי שתתפשרו על תפקיד פחות איכותי מזה שאליו "שונמכתם" עקב הקורונה הוא גבוה מאוד. כלומר, ההתפטרות שבאה למנוע פגיעה בערך המותג, תביא לפגיעה משמעותית יותר - על כל המשתמע מכך לפוטנציאל הקריירה בטווח הארוך.
אז מה עושים? לא זזים. לא משנה כמה נפגע מעמדכם ו/או שכרכם, תמשיכו לעבוד באותו המקום עד שתמצאו תפקיד חלופי, דומה באיכותו לתפקידכם ערב המשבר, ייקח כמה זמן שייקח. בדרך הזו אתם משמרים את האפשרות שעם התאוששות השוק תפקידכם ישודרג חזרה (תכולה, הגדרה, שכר), ובמקביל מחפשים אלטרנטיבות איכותיות מחוץ לארגון.
ומה על הפגיעה בערך המותג עקב הצמצום בתפקיד? למרות התכווצות התפקיד, אל תשנו כלום בקורות-החיים! מבחינת מעסיקים פוטנציאליים תיתפסו כמי שאוחזים בתפקיד טרום המשבר ובערך השוק שבצידו, לפחות עד ראיון העבודה, במהלכו תספרו את האמת. כך תמנעו מצב שיפסלו אתכם על הסף, ומאידך תהיה לכם תשובה מעולה לשאלה מדוע אתם מחפשים עבודה ("פעילות החברה נפגעה מאוד במשבר הקורונה, והתפקיד שלי התכווץ, ולצערי אני לא רואה שינוי בטווח הנראה לעין. לכן אני מחפש/ת אלטרנטיבה").
תחושת שליטה מדומה
ומה עם התסכול, הכעס והפגיעה הרגשית? אכן התחושות הקשות הללו הן מנת חלקם של רבים ממי שנאלצים להתמודד עם פגיעה במעמדם בארגון ו/או בשכרם, במיוחד אלה המשוכנעים שנפגעו יותר בהשוואה לאחרים, ושלא בצדק. לעתים התפטרות מבחינתם היא האקט היחיד שנותן להם תחושת שליטה במצב, פתרון אולטימטיבי לעוול שלתפיסתם נעשה להם ("אני לא סמרטוט של אף אחד"), והם מתקשים להשלים עם העובדה שהפגיעה היא קרוב לוודאי לא אישית אלא תוצאה של משבר כלכלי שאת מחירו משלמים רבים בסביבה המיידית והרחבה.
אך תחושת השליטה הזו מדומה. למעט מצבים ייחודיים, ברוב המכריע של המקרים עדיף להכיל עד כמה שניתן את הרגשות הקשים, וללמוד להתמודד איתם מבלי שיחבלו יותר מדי בתפקוד המקצועי/בין-אישי בעבודה, פשוט משום שהמחיר, עד כמה שהוא גבוה, עתיד להיות נמוך בהרבה מהאלטרנטיבה.
לא רחוק היום שהמשבר יחלוף, ועבור מרביתנו המצב ויחזור פחות או יותר לקדמותו, בארגון או מחוצה לו. בהצלחה!
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com