גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשוק ההון האישי נגזר מהבנת הציבורי

בימי הקורונה, כשמחד גורמי סיכון ומנגד השוק ממשיך לעלות, החשש מהפסד והרצון להרוויח נמצאים בקונפליקט לא פשוט

בורסת ניו יורק / צילום: Colin Ziemer, Associated Press
בורסת ניו יורק / צילום: Colin Ziemer, Associated Press

החוויה של השבועות האחרונים היא שילוב של כותרות מטרידות, גורמי סיכון נערמים ויחד עם זאת שוק ההון לא מפסיק לעלות, מה שמוסיף לשלל החששות גם פחד גבהים. החשש מהפסד והרצון להרוויח נמצאים בקונפליקט לא פשוט.

המגזין החשוב ביותר בעולם הכלכלי, "האקונומיסט", תיאר זאת בתמונת שער שהציגה את התהום שנפערה בין Wall Street ל-Main Street. ארבעים מיליון מובטלים, עסקים נסגרים, מספר הנדבקים בקורונה גבוה מ-7 מיליון אנשים ומספר המתים מקורונה עבר את ה-400 אלף אנשים והמדד העוקב אחר 500 החברות הגדולות בשוק האמריקאי עלה בכ-18% בחודש האחרון. החשש מהפסד והרצון להרוויח נמצאים בקונפליקט לא פשוט.

הגשר מעל התהום שצייר האקונומיסט גלום בממשלות ובנכונותן לתמוך בכלכלה. במהלך החודשים מרץ, אפריל, אושרו ברחבי העולם 22,000,000,000,000 דולר המיועדים למניעת מיתון כלכלי.

הצעדים שממשלות נקטו עד היום מגוונים - בנקים מרכזיים החלו להתערב במסחר ולקנות בעיקר אגרות חוב שונות בכדי למנוע את התרסקות השווקים ובמקביל משרדי האוצר מצאו דרכים יצירתיות להעביר כסף לפרטיים ולעסקים. המהלך של הבנקים המרכזיים מוכר כ-QE) Quantitative Easing) שהוכח כיעיל מאוד במשבר של 2008 ושוב במספר סבבים בשנים האחרונות. הפעם ה-QE קרה הרבה יותר מהר וממש לא אכזב, הנפילה החופשית של השווקים שחווינו במרץ, נעצרה כבר באפריל כשמשקיעים רבים רכבו על הגשר שייצר הכסף הממשלתי.

אחרי שכטריליון דולר אושרו לסיוע במרץ, 2.3 טריליון דולר הוקצו בארה"ב בתחילת אפריל, על מנת לעודד את ממשלות המדינות המרכיבות את האיחוד, כמו גם עסקים קטנים ובינוניים (בסטנדרטים אמריקאים מדובר בכאלו המעסיקים פחות מ-10,000 עובדים). הרעיון הוא לספק נזילות לצד הפחתת נטל החוב על-ידי רכישת אגרות חוב של מדינות ומחוזות ומתן הלוואות לעסקים בריבית שאפשר לחיות איתה או לפחות לחיות איתה יותר טוב מהאלטרנטיבה. כ-500 מיליארד דולר נוספים תוקצבו לתמיכה בחברות בתעשיות שנקלעו לקשיים. לפחות חלק מהכסף הזה מוזרם דרך המערכת הבנקאית שבתוך כך מקבלת גם היא זריקת עידוד.

האיחוד האירופי פועל באופן מאוד דומה כשהבנק המרכזי הודיע שהוא צפוי להוציא השנה למעלה מטריליון דולר בתוכנית ה-QE שלו והסיר את המגבלות על היקף החוב שהוא יכול לקנות ממדינה בודדת (לרווחת יוון, איטליה, פורטוגל וכו'). חידוש נוסף שעודד את השווקים הוא הצפי למימון תוכניות סיוע באמצעות איגרות חוב כלל אירופאיות, מהלך שלא בוצע בזמן משבר החוב האירופאי בתחית העשור הקודם ומשמעותו סיוע של המדינות החזקות לחל שות .

הכסף הוזרם לא רק דרך שוק ההון - בארה"ב, 2 טריליון דולר הוקצבו לתוכנית בשם Cares Act שנועדה לסייע לאנשים שנקלעו לקשיים פיננסים בעקבות הקורנה. התוכנית תופעלה על ידי רשויות המס האמריקאיות שקיבלו את המשימה של בחינת הזכאות ושליחת הצ'קים, תהליך שעדיין נמצא בעיצומו. יש להניח שגל המחאה ששטף את ארה"ב בשבוע האחרון היה נרחב ואלים אף יותר אלמלא חבילת הסיוע הזו.

למרות הסכומים הגדולים והמהלכים החשובים עד כה אלו רק פלסטרים.

הכסף הגדול באמת עדיין לא זרם לכלכלה. לכסף הגדול האמריקאים קוראים The New Deal על שם התוכנית של רוזוולט ב-1933 שהוציאה את ארה"ב מהמשבר הגדול זה שהחל ב- 1929. הדיל של רוזוולט שילב רפורמות מרחיקות לכת בתעשייה הפיננסית בעיקר עם עבודות תשתית שיש שיגידו שאפשרו את ההתפתחות המהירה של המשק האמריקאי במשך עשרות השנים הבאות. בראיה היסטורית ה-New Deal היה משבר שנוצל לקידום השקעה נבונה שהניבה פרות רבים. משבר הקורונה הוא משבר בריאותי אבל הוא חשף לא מעט סדקים בתשתית הכלכלית חברתית בישראל כמו בעולם הגדול. אם נסתפק בפלסטר שירגיע את שוק ההון ונחזור לשגרה, הזעזוע הבא יחכה לנו כנראה מעבר לפינה.

העשור האחרון הילל ממשלות רזות ותוצר שנשען על ביקושים צרכניים. משבר הקורונה ויותר מ-22,000,000,000,000 דולר שהוקצו להוציא אותנו מהמשבר משבשים את התפיסה הזו. ממשלות שיפתחו New Deal חדש, כזה שיקדם רפורמות בתעשיית האנרגיה, הבריאות, הפיננסים וישקיעו בתשתיות ייצרו ביקושים שיניעו את הכלכלה. שוק ההון, מחפש ביקושים, מנוע שיגרום לחברות לייצר יותר ולהרוויח יותר. בהינתן השיבוש בסקטור הפרטי, קשה לראות ביקושים צרכניים בשנה הקרובה שיגרמו לחברות להרחיב את הייצור. הפחתת נטל החוב היא פלסטר חשוב היא מונעת פשיטות רגל אבל במקביל היא עוזרת לחזקים ומגדילה את הפערים הכלכליים. בדומה ל-1933 נראה שגם היום בלי ביקושים שיוזמת הממשלה, בלי השקעות ממשלתיות שיתורגמו למשכורות מרובות, התהום בין Wall Street ל-Main Street תגדל.

החשש מהפסד והרצון להרוויח נמצאים בקונפליקט לא פשוט.

הכרעת הקונפליקט האישי בין החשש מהפסד והרצון להרוויח מחייב הבנה של התהליכים הציבוריים שמתרחשים סביבנו , הבנה שעוזרת לנו להחליט מתי ובמה להשקיע אבל אי אפשר לוותר גם על המודעות העצמית. כסף שמיועד לטווח הקצר והבינוני מה כזה שלא יכול לספוג הפסדים עדיף לא להשקיע בעוד שעל כסף שמיועד לטווח הארוך ושיכול לספוג הפסדים בטווח הקצר חל המשפט You can't win if you're not in. 

הכותבת היא יו"ר IBI קרנות נאמנות

עוד כתבות

הפגנות תמיכה באיראן באירופה / צילום: Reuters, ZUMA Wire

שעת המבחן של מתנגדי המשטר

משטר האיתוללות יצא מהמערכה כשהוא מסמן "וי" בידו, ומנסה לשדר ניצחון כלפי חוץ ● אבל מתחת לפני השטח הוא ניצב בפני משבר עמוק מול הפגנות הענק שמאיימות להתעורר מחדש ● "זו לא שאלה של אם, אלא מתי", מעריכים מומחים. עד כמה אנחנו קרובים לחידוש המחאות, ואיך השלטון נערך כבר אליהן?

''​​​​​​​המשתנה המרכזי שמכתיב את כיוון השווקים''. אסדת קידוח נפט בים התיכון (מול חופי לימסול) / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

הסקטור ש"לא נראה טוב" ומי המניות הצפויות לזנק בעקבות הפסקת האש?

הפסקת האש העניקה רוח גבית ניכרת לשוקי המניות מסביב לעולם שזינקו, וגם לבורסה בת"א שמתקרבת לשיא ● מנהלי השקעות מנתחים: בארץ המניות הביטחוניות עשויות להרוויח, הורדת הריבית תימשך אך בקצב איטי, ומניות הבנייה ייפגעו ● מחיר הנפט ימשיך לרכז עניין

רחפני FPV של חיזבאללה / צילום: דובר צה''ל

כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רחפני FPV של חיזבאללה, שעולים כ-500 דולר בלבד, משוגרים לעבר טנקים נגמשים וציוד הנדסי ישראלי על בסיס יומי בלבנון ● האתגר: אל כלי הנשק מחובר סיב אופטי שמספק לו הגנה מלאה מפני יירוט באמצעות שיבוש תקשורת ● מומחים מזהירים: "קלות ההכנה והשיגור מבשרת שהנשק הזה צפוי להיות נפוץ בשדה הקרב"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה / צילום: ap, Denes Erdos

אינפלציה, שחיתות ושמרנות: הכלכלה עשויה לחתום את עידן אורבן בהונגריה

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן מגיע לרגע האמת ולבחירות שעשויות לסיים 16 שנות שלטון ● תוצאות הבחירות יהיו רלוונטיות גם לתושבי האיחוד האירופי, אוקראינה, ושורה של מדינות נוספות ● הזווית הכלכלית הפנימית משחקת בהן תפקיד חשוב

סגן נשיא ארה''ב ג'יי.די. ואנס נוחת באסלאמאבאד לקראת המו''מ עם איראן. לצידו ראש הצבא הפקיסטני אסים מוניר, משמאל, וסגן ראש ממשלת פקיסטן ושר החוץ מוחמד אסחאק / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בתיווך פקיסטן: החל המו"מ בין ארה"ב לאיראן

המו"מ בפקיסטן החל והאיראנים דורשים עוד היום ויתורים מהצוות האמריקאי ● דיווח: משחתת אמריקאית התקרבה למצר הורמוז - ונסוגה בצל איומים איראניים ● פגיעה במבנה בשלומי, ירי בלתי פוסק לצפון לפני צאת השבת ● דיווח: צבא ארה"ב ממשיך להזרים כוחות למזרח התיכון • דיווח: איראן לא יודעת איפה המוקשים שהניחה, ולא מסוגלת לפתוח את מצר הורמוז • עדכונים שוטפים

בכירי האוצר בהצגת המתווה, 11 במרץ / צילום: אלעד זגמן, לע''מ

מתווי הסיוע חשפו פערים במוכנות המדינה לחירום. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם: משרד האוצר בזמן חירום ● למרות שני עשורים של מצבי חירום, הליקויים המשמעותיים עדיין כאן

כותרות העיתונים בעולם

שיחת הטלפון שהגיעה ברגע האחרון ודחפה את איראן להפסקת אש

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: התפקיד של סין בהגעה להפסקת האש עם איראן, איך נראית הכלכלה האיראנית בעקבות המלחמה, ומדינות המפרץ מבינות שההגנה האמריקאית לא מספיקה • כותרות העיתונים בעולם

מכלית חולפת במצר הורמוז לאחר הפסקת האש / צילום: Reuters, Alassar .H .J Shadi

איך יכול להיות שארה"ב לא התכוננה ליום הזה אחרי עשרות שנים של איומים

אחרי שהחבל התהדק לצווארה, איראן החליטה לחסום את מצר הורמוז ולשתק את עורק האנרגיה הקריטי ● הסיכון היה ידוע מראש, אבל ארה"ב הגדולה לא נערכה כראוי, והנזק ניכר ● כעת גובר החשש מפני קביעת תקדים מסוכן של גביית דמי מעבר בנתיבי שיט בינלאומיים - מהלך שאפשר למשמרות המהפכה לגרוף רווחי עתק במהלך הלחימה

אלביט מערכות חתמה על עסקה ביטחונית בשווי 2.3 מיליארד שקל. מי המדינה הרוכשת?

לכמה תעלה העמלה של ביט על קבלת כספים החל מחודש מאי, וגם: מה העלות של הרחפנים המשודרגים של ארגון הטרור חיזבאללה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

המלחמה באיראן הקפיצה את האינפלציה בארה"ב לשיא של שנתיים

נעילה מעורבת בוול סטריט ● רוב בורסות אירופה ננעלו במגמה חיובית ● קצב האינפלציה זינק ל-3.3% במרץ, קצת מעט מהערכות השוק שהיו ל-3.4% ● באסיה המסחר ננעל בעליות: הניקיי זינק בכ-1.9% ● הנפט מתאושש קלות, הדולר ממשיך לדעוך ● עדכונים שוטפים

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

שלוש ענקיות תעופה מחדשות את הפעילות בישראל. אלו הקווים הראשונים שיחזרו

בלו בירד חוזרת לישראל כבר בשבוע הבא ● איתיחאד איירווייז הודיעה הבוקר על חידוש הטיסות בקו אבו דאבי–תל אביב החל מ־15 באפריל ● וויזאייר מאותת על הקדמת החזרה המתוכננת שלה ל-25 באפריל ופותחת באופן מדורג אפשרות לרכוש כרטיסים החל מתאריך זה ● השמיים נפתחים

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

הסכם עם מצרים: הדיווח שהקפיץ בחדות את מניית ניו-מד

קפריסין תמכור את כל הגז ממאגר "אפרודיטה" למצרים, בהיקף של כ-100 BCM ● עפ"י הודעת ניו-מד, תוקף ההסכם הוא למשך 15 שנה או עד לסיום ההפקה המסחרית מהמאגר

ההשלכות הפחות מדוברות של גירושים / צילום: Shutterstock

מי נפגע יותר מגירושים? מחקרים חושפים תשובה מפתיעה

מה עשתה המלחמה לזוגות ישראלים, ומה גילו חוקרים מאוניברסיטת מלבורן על הקשר בין עלייה במקרי האובדנות לטקטיקות ההתמודדות עם פרידה? ● מחקרים חדשים מזהירים: גירושים הם נקודת שבר מסוכנת דווקא לגברים

מייסדים Astrix / צילום: אסטריקס

החברה הישראלית שגייסה מאנתרופיק בדרך לאקזיט של כ-300 מיליון דולר

כשנה וחצי אחרי הגיוס האחרון לפי שווי של 192 מיליון דולר - אסטריקס הישראלית במגעים למכירה לסיסקו בעד 350 מיליון דולר ● חברת הסייבר מפתחת פתרונות לניהול ואבטחת הגישה של סוכני AI למערכות ארגוניות רגישות ● בין הנהנים הפטנציאליים: קרנות השקעה ישראליות כמו F2, ואנתרופיק

ריגטוני רוזה ב''פיפטי אנד וואן'' / צילום: אסף קרלה

"פיפטי אנד וואן": האיטלקית עם ההייפ ברחוב הכי שוקק בת"א

המסעדה הכשרה בנחלת בנימין מתמקדת באוכל מודרני עם פסטות טובות בעבודת יד, ויודעת לספק את הסחורה. לא פלא שהיא מפוצצת מדי ערב

מה הסיכוי שארה''ב תקבל את דרישות איראן? / צילום: Shutterstock

ימים של הכרעה: מה איראן דורשת מארה"ב, ומה סביר שהיא תקבל?

ישראל מחוץ ללבנון, ארה"ב מחוץ למזה"ת ופיצוי כספי על התקיפות ● אלה עשר נקודות הפתיחה של איראן במו"מ, והתגובות האמריקאיות הצפויות ● חלק מהנקודות סותרות את הצהרות טראמפ, אבל האם מקורביו ירוויחו מהן? ● המשרוקית של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה נסגרה בשיאים חדשים; הדיווח שהפיל את המניות הביטחוניות

מדד ת"א 35 מוסיף לערכו כ-1.9% ושבר את השיא ה-24 שלו מתחילת השנה ●  המניות הביטחוניות צללו בעקבות דיווח אופטימי על מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וול סטריט סגרה אתמול יום שביעי ברצף של עליות; החוזים העתידיים נסחרים בירידות קלות ● שער הדולר נסחר בכ-3.05 שקלים וממשיך את המגמה השלילית ● הבוקר מחירי הנפט עולים קלות, לאחר שאתמול הם היו בירידה ● המניה הטכנולוגית שהשילה כשליש משוויה וזוכה להמלצת קנייה ● עדכונים שוטפים

עשן מיתמר ממתקן הנפט בסעודיה לאחר ההתקפות האיראניות / צילום: Reuters

המתקפה של איראן על סעודיה והנזק המשמעותי שנגרם

סוכנות הידיעות של הממלכה אישרה פגיעה בצינור נפט קריטי ● גם סעודיה נפגעת מהסגירה של מצרי הורמוז

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

השקל מתחזק: האם הוא יירד מתחת לרף של 3 שקלים לדולר?

ההתפתחויות הביטחוניות הקפיצו את שער השקל לשיא שלא נראה מעל 30 שנה ● השקל מבסס את מעמדו בתור המטבע החזק ביותר מול המטבע האמריקאי השנה עם תשואה של יותר מ־20% ●  לא רק אופטימיות מקומית פועלת לטובת השקל, אלא גם היחלשות הדולר בעולם

בכירי הבורסה בגל מימושים / צילום: Shutterstock

ב-26 מיליון שקל: חמישה בכירים בבורסה בגל נוסף של מימושי מניות

חמישה מבכירי הבורסה ניצלו זינוק של יותר מ-240% במחיר מנייתה בשנה החולפת וביצועים מימושים של 212 אלף מניות ● באוקטובר האחרון מימשו חלק מהבכירים מהלך דומה ברווח של כ-50 מיליון שקל