גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אגרת שילוט ואגרת שמירה: הקורונה כהזדמנות להקלה בנטל הביורוקרטי

רשימת הדרישות של העצמאים מהמדינה חושפת את הרגולציה המיותרת שמופעלת על עסקים • המשבר הכלכלי הוא הזמן לבחון מחדש את הדרישות והתשלומים המוטלים עליהם • משרד האוצר: "מנסים לסייע"

הפגנת העצמאים מול הכנסת באפריל האחרון / צילום: כדיה לוי, גלובס
הפגנת העצמאים מול הכנסת באפריל האחרון / צילום: כדיה לוי, גלובס

אגרת שמירה, אגרת שילוט, היטל עובדים זרים, כשרות, זכויות יוצרים, מכבי אש, נגישות, פינוי קרטונים - אלה הם רק חלק מההיטלים והאגרות שמוטלים על עסקים בישראל, שמתן הקלות עליהם (הנחה או פטור) היה מאפשר לעסקים לנשום בתקופת משבר הקורונה הכלכלי. לכל אלה יש להוסיף את הקנסות שהעסקים מקבלים על כל הפרה של הכללים - והרי לכם מציאות כמעט בלתי אפשרית. זהו בדיוק המאבק הבא של ארגוני העצמאים, שקוראים למדינה לבטל גזירות מיותרות בתקופה הנוכחית.

"משבר הקורונה הוא הזדמנות לבחון מחדש אגרות והיטלים ולהפחית רבים מהם, כדי לתמוך בחזרת העסקים למסלול צמיחה. ביטול היטלים ואגרות או הקפאתם לתקופה קצובה הוא חלק מצו השעה", אומר אביר קארה, מייסד 'אני שולמן', מיזם חברתי-כלכלי שפועל למען העצמאים בישראל. המיזם מאגד כ-210 אלף חברים ו-26 ארגוני עצמאים, שבימים הקרובים עתידים להתאגד כחברה לתועלת הציבור.

אביר קארה, מייסד תנועת "אני שולמן" / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשעה שהמלחמה של העצמאים על ההיטל הגבוה מכולם - הארנונה העסקית - מתנהלת מול הממשלה, הם כבר מסמנים את המטרה הבאה של המאבק, ההיטלים והאגרות הנוספים שמוטלים כאבן ריחיים על צווארם. משמעותה של כל אגרה היא בין כמה שקלים לכמה מאות שקלים לחודש, ולעיתים גם אלפי שקלים. אחת האגרות היותר שנויות במחלוקת, גם בימי שגרה, היא אגרת השמירה. בשבוע שעבר, מתחת לרדאר כמעט, הוארך תוקף הוראת השעה שמאפשרת לרשויות המקומיות לגבות אגרת שמירה. מדובר בהיטל המתווסף לחשבון הארנונה של העסקים, ושיעורו עומד על 2-4 שקלים למטר בנוי. לכאורה, שקלים בודדים עד עשרות שקלים בחשבון הארנונה של העסק, אך אלה מצטברים למאות מיליוני שקלים בשנה שנכנסים לקופת הרשות.

הרבה לפני ימי הקורונה האגרה הזו עוררה ביקורת, ובין היתר עלתה השאלה האם אבטחה אינה שירות שהאזרח אמור לקבל מהמדינה בעבור המסים הכלליים שהוא משלם. כיום מתרכזת הביקורת בסוגיה מרכזית אחת: האם נכון להמשיך לגבות את המס הזה בתקופת משבר כלכלי כה עמוק, שבמסגרתו דווקא מתבקש להקל עם העסקים.

לדברי דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, "אגרת שמירה היא גזירה מיותרת שמוטלת על העסקים בגין אבטחה ושמירה של הסדר הציבורי. היא מצויה בחשבון הארנונה כמחטף, והיקפה עומד על כ-375 מיליון שקל לשנה. הנטל גדול במיוחד על עסקים עתירי שטח מכוח מאפייני הפעילות שלהם, כמו בתי מלון ומפעלים גדולים".

קארה מכנה את אגרת השמירה כ"אחד משני ההיטלים המשונים ביותר שמתחבאים בחיובים של העסקים, יחד עם אגרת פינוי קרטונים. למה עסק צריך לשלם בנפרד על שירותי השמירה והאבטחה במרחבים העירוניים? זה אחד מתפקידיה של עירייה, ואין שום סיבה לשלם עליו באופן מיוחד. באותה מידה, מדוע לשלם דווקא על פינוי קרטונים מהעסק? האם משלמים בנפרד על פינוי בקבוקי פלסטיק? על פינוי קופסאות נעליים?".

היטלים משמעותיים יותר שמזכיר קארה הם אגרות שילוט, אגרות היתרי לילה, אגרות להיתרי הצבת דוכנים, אגרות שימוש חורג והיתר כיסאות ושולחנות. "צריך להקפיא מיידית את כל האגרות שתפקידן לתמחר שימוש במשאב הציבורי", הוא טוען. "האגרות השערורייתיות האלה לא מכסות את העלות הישירה שהעירייה או המדינה מוציאות על העסק, ועל כן הן מיותרות וחיוני לבחון את ביטולן, לכל הפחות לשנתיים הקרובות".

250 אלף שקל קנס ביום

בין העסקים שעל גבם הוטל מספר גבוה של היטלים, ושמשבר הקורונה פגע בהם במיוחד, נמנים אולמות אירועים, בתי מלון ומסעדות. אמיתי מונה את רשימת האגרות על אולמות אירועים: "הם משלמים אגרת שילוט שנתית; אגרת כשרות שנתית לרבנות המקומית, לפי כמות העובדים; אגרת דיגום שפכים; אגרת מכבי אש - כולל הדרכות ותשלום לחברות אבחון לפני בדיקת כיבוי אש; אגרת נגישות; אגרת זכויות יוצרים - שכוללת תשלום לכמה ארגונים: עילם, אקו"ם, הפי"ל; אגרת שמירה; וכמובן, ארנונה ברף הגבוה ביותר, בגלל שזה ענף לא מוגן עם תדמית של מיליונרים".

בענף המסעדנות, על כל היתר שנדרש יש גם היטל משמעותי. בין היתר מדובר בהיטל העסקת עובדים זרים, שעומד על 20% מהברוטו; היתר לילה (מהשעה 23:00) שמשמעותו אלפי שקלים בשנה; היתר הצבת כיסאות ושולחנות (מחוץ למסעדה); היתר הצבת פרגוד, שעולה בין אלפי לעשרות אלפי שקלים בשנה, ללא קשר לעלות הפירוק, אחסנה וההרכבה של הפרגוד שעולה כ-20 אלף שקל לשנה; היתר ואגרת שילוט; פינוי קרטונים (תשלום לחברה פרטית); היטל שמירה; וגם קנסות שמוטלים על כל הפרה. "הקנסות זו מכת מדינה", אומר אמיתי. "קונסים את העסקים, ובמיוחד המסעדות, על הכול, כל הזמן וללא סיבה - בחוסר פרופורציה".

תומר מור, יו"ר עמותת מסעדנים חזקים יחד ומראשי מאבק המסעדנים, מספר על הנטל הבלתי אפשרי. "אנחנו פועלים כל הזמן לצמצום רגולציה, ומדובר במיסוי עקיף שמייקר את הפעילות ומשפיע לרעה על יוקר המחייה. זה מייצר סרבול ובירוקרטיה אין סופית. גם ככה הארנונה העסקית גבוהה לאין שיעור מהארנונה הביתית, ואין סיבה לשלם כל כך הרבה. במובן הכלכלי, המדינה לא הפנימה את המציאות החדשה של הקורונה".

נושא הקנסות הטריד את השולמנים במיוחד, בעקבות תלונות שהגיעו אליהם על כך שעסקים קורסים מקבלים קנסות בהיקף עשרות אלפי שקלים ואף יותר, בשעה שיש להם אפס הכנסות. לדברי קארה, "בעקבות המצב הקמנו מרכז סיוע לעצמאים ועסקים קטנים, שמציע בהתנדבות תמיכה משפטית ואף נפשית לעצמאים שמצאו עצמם במילכוד של איסור פעילות וסגירת עסקים מצד אחד, וקנסות ואכיפה נוקשה מצד שני.

"מתנדבי המרכז כבר הצליחו לסייע בביטול קנסות, ובמתן סיוע נוסף לפונים. במהלך השבוע האחרון נפגשתי עם יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, כדי לדון בבעיית הקנסות הדרקוניים מצד משרד הכלכלה ומשרד העבודה. יש שולמנים שקיבלו קנסות של 250 אלף שקל בערב אחד. ההתעללות הזו מצד הרשויות חייבת להיפסק".

איך מגיעים לקנס כזה?
"זה קנס בגין הטעיית לקוח והפרת החוק להגנת הצרכן. מדובר בחברת טלמרקטינג שפרסמה עבור לקוח שמעולם לא שילם מס בישראל, וביקש החזר מס. מכיוון שהוא לא זכאי לזה, הוא טען להטעיה במשרד הכלכלה, כי בפרסום לא אמרו במפורש שמי שלא שילם בארץ לא זכאי להחזר מס. הזמינו את הלקוח לחקירה, ולפני שבוע שלחו לו מתנה הביתה - קנס של 247 אלף שקל.

"במקום שהגבול היחיד שימנע מהשולמן הזה להתפרנס יהיה הכישרון והיכולת האישית שלו, הוא צריך לשכור שירותים של עורכי דין ולהתעסק בשטויות. אפילו אם הקנס מוצדק - הסכום חסר פרופורציה, ולכן אנחנו דורשים בהוראת שעה לבטל את כל הקנסות האלו".

'שולמן' נוסף שנאבק בימים אלה נגד קנס דרקוני שהושת עליו הוא איציק סיידוף, בעל אולם אירועים, שקיבל בערב אחד קנסות בהיקף 650 אלף שקל. הקנסות הוטלו על סיידוף רגע לפני משבר הקורונה, כאשר במהלך אירוע שקיים נערכה פשיטה על העסק והתברר כי הוא העסיק קטינה מעבר לשעות המותרות, לאחר שזו הציגה בפניו את תעודת הזהות של אחותה הבגירה (214 אלף שקל); אחד מהעובדים לא החתים כרטיס בכניסה לעבודה (214 אלף שקל); ועובד מטבח שלא הופרש עבורו כסף לפנסיה בחלוף חצי שנה מאז שהחל לעבוד.

"הסיפור הזה מזעזע", אומר קארה. "הבנאדם לא ישן בלילה כבר כמה חודשים, ושילם ים של כסף לעורכי דין. כל הקנסות צודקים והגיע לו לחטוף קנס, אבל 640 אלף? זה חסר פרופורציה לחלוטין. עבור משרד העבודה והרווחה אולמות אירועים זה ספורט לאומי. הם נהנים להטיל עליהם קנסות. איך העסק של איציק אמור לשרוד? עד מתי יוטלו קנסות דרקוניים על העסקים? מדובר בהתעללות והתעמרות בבית עסק.

"אין שום סיבה להחיל על בעלי עסקים 40 חוקי עבודה שונים, עם מאות סעיפים פליליים. צריך להגמיש את שוק העבודה, ולטפל בכל דיני העבודה שנכתבו ב-1953. באותה שנה היו תנאים פוליטיים שונים בארץ, היה מצב שונה מבחינה כלכלית. החוקים האלו ברובם לא מתאימים לשנת 2020".

בתי המלון: ארנונה גבוהה פי 4

גם עסקי הנופש נמנים בין הנפגעים. התאחדות בתי המלון זועקת זה שנים כי הנטל הרגולטורי המוטל על מלונות ישראל חריג בהיקפו בהשוואה למדינות אירופה החברות ב-OECD, וקוראת להפחתתו בכדי להוזיל משמעותית את מחירי הנופש בישראל. בימי הקורונה, שבהם ספגו המלונות את הפגיעה הקשה ביותר, הפכה הקריאה הזאת לזעקה של ממש.

כך, למשל, נטען כי הארנונה על בתי המלון בישראל גבוהה פי ארבעה בממוצע ממדינות ה-OECD, וישנם גם היטל אבטחה, דרישת כשרות, טיהור שפכים ברמה של מים לחקלאות, כללי נגישות מחמירים שעלותם מסתכמת בעשרות מיליוני שקלים (בין חצי מיליון למיליון שקל למלון), דרישות חוקי כיבוי אש מהמחמירות בעולם, תשלום זכויות יוצרים בעלויות הנחשבות לגבוהות פי 6-7 ולעיתים אף פי 10 מהנהוג במדינות מערב אירופה, ודרישות לשדרוג מעליות בעלות של עשרות אלפי שקלים.

בנוסף ישנה דרישה לשיפוץ מבני מסיבי של המטבחים כחלק מתנאי הרישיון. הדרישה הזו מוערכת בכ-300 אלף שקל למטבח, אולם יש מלונות שבהם העלות הגיעה גם לכ-3.5 מיליון שקל. העלות הכלל ענפית מוערכת בכ-60 מיליון שקל לפחות.

"לכל היטל ולכל אגרה יכולים הרגולטורים למצוא צידוקים הגיוניים", אומר קארה, "אך כדי שעסקים קטנים ובינוניים בישראל יחזרו לצמוח, צריך לבטל או להקפיא היטלים ואגרות שנועדו במקור לתמחר שימוש במשאבים ציבוריים. מלבד העלות הישירה, חשוב להזכיר שהאגרות וההיטלים הללו גם גוררים טופסולוגיה וביורוקרטיה אינסופיים, שמכבידים על העירייה ועל העסק. בימים שבהם עסקים מתקשים תזרימית, קנסות ושעות ביורוקרטיה רבות יכולים להיות מכת מוות סופית לעסק".

אמיתי סבור, במידה רבה של צדק, כי "עבור המגזר העסקי הקורונה רק החלה. עסקים נסגרים מדי יום, והמצב הכלכלי הוא מהחמורים שהיו במדינה. הממשלה צריכה להפסיק כל הכבדה נוספת על המגזר הזה. כל גזרה כלכלית היא בבחינת גזר דין מוות לעסקים.

"עם התגברות החששות מגל שני, הממשלה תהיה חייבת לאמץ מדיניות אחרת, כי סגירת המשק לא תתאפשר שוב. אם יהיה סגר נוסף, לא יהיה מה לפתוח. מצד אחד נתנו פטור מארנונה אבל מצד שני מאריכים את אגרות השמירה. גביית ההיטלים נמשכת כרגיל, בזמן שהמציאות השתנתה לחלוטין".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המשרד פעל וממשיך לפעול לסיוע למגזר העסקי בתקופת הקורונה ובאופן כללי, לשיפור הסביבה העסקית והפחתת הנטל הרגולטורי. ביחס לסוגיות הפרטניות יש לפנות לגורמים הרלוונטיים".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "מתן הפטור מארנונה לעסקים הינו מהלך שהוביל המשרד למען בעלי עסקים שניזוקו קשות כתוצאה ממשבר הקורונה ומתוך הבנה למצוקתם הכלכלית. האגרות והשירותים הנלווים למהלך עבודת העסק הינם באחריות ובסמכות הרשויות המקומיות ו/או משרדי הממשלה השונים.

"אגף רישוי עסקים במשרד הפנים פועל רבות להקלת הבירוקרטיה ולהשלמת תקנות כנדרש, הן מבחינת יועץ הנגישות אשר נמצא בתהליך ועם כינון הכנסת החדשה יושלם בקרוב, והן לגבי מפרט אחיד של בתי המלון, אשר לפני חודש פורסם להערות הציבור ומטרתו העיקרית להסדיר את הדרישות הרגולטריות בכל הקשור להפעלת בתי המלון.

"לגבי הוראת השעה של היטל השמירה, הרי שהוחלט על הארכתה, במיוחד לאור העובדה שהיא נתגלתה כמשמעותית ואף הכרחית להתמודדות עם התפשטות הנגיף ולשמירה על בריאות הציבור.

"האגרות הנוספות, כגון שילוט ופינוי קרטונים, וכן הקנסות המוטלים, הינם בסמכות ואחריות הרשות המקומית, אשר ממונה על אכיפת רשיון העסק ובהתאם להנחיות משרד הבריאות. כמו כן, חשוב להבהיר כי בתקופת משבר הקורונה, משרד הפנים הקפיא את אגרת חידוש רישיון העסק".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה אמון על אכיפתם של חוקי עבודה וצו הרחבה לפנסיה חובה, לטובת העובדים במשק. בניגוד לנטען, המינהל מאפשר למעסיקים לתקן את ההפרות שנעשו וזאת במסגרת מדיניות האכיפה החדשה החל משנת 2016, הכוללת איזונים בין הצורך לשמור על זכויות העובדים לבין שמירה על המעסיקים הכוללת התחשבות במחזור עסקאות, כך שהעיצום הכספי לא יהיה גבוה מ- 2.5% מסך המחזור השנתי של המעסיק.

במסגרת המדיניות, על מעסיקים מפרים בפעם הראשונה, ניתנת התראה במקום עיצום כספי, וכל זה מותנה בתיקון ההפרה על ידי המעסיק. בנוסף, למעסיק שקיבל עיצום כספי ותיקן את ההפרות, והשיב כספים לעובדיו, המינהל יפחית את העיצום כספי. נדגיש כי במידה שהמעסיק ממשיך להפר זכויות עובדים, תבוצע אכיפה נוספת ובפעם השנייה הסנקציה תוכפל. וכל זאת כדי לשמור על זכויות העובדים במשק ולוודא כי ההפרות לא ישנו".

יש תמורה בעד האגרה?

רשימת ההיטלים והאגרות המוטלים על בתי עסק בישראל

אגרת שמירה
האגרה הנמוכה ביותר, שנעה בין עשרות שקלים בודדים למאות שקלים בחודש. התשלום, שנולד לפני כ-20 שנה על רקע האינתיפאדה השנייה וגבייתו מוארכת מעת לעת, נועד עבור שמירה ואבטחה נייחת וניידת במרחב הציבורי.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

היטל עובדים זרים
נקבע על פי כמות העובדים הזרים המועסקים בעסק. גובה ההיטל נע בין 15% ל-20% מסך ההכנסה המשולמת על ידי המעסיק לעובד הזר. על המעסיק לשלם את ההיטל לרשות המסים יחד עם מס ההכנסה שניכה מעובדיו בכל חודש.
לאן הולך הכסף: לרשות המסים.

אגרת שילוט
אגרה שנתית, שנעה בין עשרות שקלים בודדים לשלט פשוט מחוץ לעסק ועד לאלפי שקלים לשלט ברחבי העיר או שלט דיגיטלי.
לא הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

אגרת היתר לילה
כל עסק - חנות, קיוסק, עינוג ציבורי, בית מלאכה, או בית חרושת (מלבד במסגרת שירותי הארחה ובתי מלון) חייב באישור היתר לילה כדי לפעול לאחר השעות המותרות על פי חוק העזר העירוני בכל עיר, לרוב אחרי 23:00 או חצות. עלות האגרה יכולה להגיע לאלפי שקלים בשנה.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

אגרת היתר הצבת כיסאות ושולחנות
חוקי העזר לשמירה על הסדר והניקיון בעיריות השונות כוללים מתן היתר להציב שולחנות
וכיסאות על המדרכה, לשימושם של מסעדות ועסקים בתחום המזון. סכום האגרה נקבע על פי שטח השימוש מחוץ למסעדה, ועלותו מגיעה לאלפי ועשרות אלפי שקלים בשנה.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

היתר הצבת פרגוד (סגירת חורף)
לרשויות המקומיות סמכות לתת לעסק היתר להצבת פרגוד חורף לתקופה שבין אוקטובר לאפריל. סכום האגרה נקבע על פי גודל הפרגוד, ועלותו מגיעה לאלפי עד עשרות אלפי שקלים בשנה. זאת ללא קשר לעלות הפירוק, אחסנה וההרכבה של הפרגוד, שמגיעה ל-20 אלף שקל בשנה.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

אגרת פינוי קרטונים
אגרה שנתית שמגיעה לאלפי שקלים. האגרה אינה כוללת קנסות של העירייה, שמוטלים כאשר החברות החיצוניות לא מפנות למסעדות את הקרטונים, ללא אשם תורם מצד המסעדה.
לאן הולך הכסף: לחברות פרטיות בעבור שירות פינוי הקרטונים.

אגרת כשרות
עסקים בתחום הגשת מזון, כמו מסעדות, בתי מלון, מזנון או בר אקטיבי, נדרשים לשלם אגרה שנתית שנעה בין אלפי לעשרות אלפי שקלים בשנה כדי לקבל תעודת כשרות. הסכום אינו כולל את שכר המשגיח.
לאן הולך הכסף: לרבנות הראשית.

היטל דיגום שפכים
תעריף החיוב נקבע לפי עקרון "המזהם משלם" - מי שמזרים שפכים המצריכים טיפול מיוחד לצורך טיהורם ישלם עבור עלות הטיפול. בנוסף, הקנסות שמוטלים על עסקים מגיעים לאלפי ועשרות אלפי שקלים.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות. קנסות מוטלים על ידי העירייה או על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

אגרת מכבי אש
אגרה שנתית שנעה בין מאות לאלפי שקלים בשנה בעבור חוות דעת וביקורת של שירותי הכבאות בעסק. נכון לינואר 2020 התעריפים הם כ-80 שקלים לחוות דעת, ו-7,000 לביקורת באירוע חד פעמי בהשתתפות 10,000 איש.
לאן הולך הכסף: לשירותי הכבאות וההצלה.

אגרת זכויות יוצרים
תשלום של אלפי שקלים בשנה שנקבע על פי כמות הכיסאות בעסק, ללא קשר למספר הימים או השעות שבהם הוא פועל במהלך השבוע.
לאן הולך הכסף: עילם, אקו"ם, הפי"ל.

עוד כתבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה