גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אגרת שילוט ואגרת שמירה: הקורונה כהזדמנות להקלה בנטל הביורוקרטי

רשימת הדרישות של העצמאים מהמדינה חושפת את הרגולציה המיותרת שמופעלת על עסקים • המשבר הכלכלי הוא הזמן לבחון מחדש את הדרישות והתשלומים המוטלים עליהם • משרד האוצר: "מנסים לסייע"

הפגנת העצמאים מול הכנסת באפריל האחרון / צילום: כדיה לוי, גלובס
הפגנת העצמאים מול הכנסת באפריל האחרון / צילום: כדיה לוי, גלובס

אגרת שמירה, אגרת שילוט, היטל עובדים זרים, כשרות, זכויות יוצרים, מכבי אש, נגישות, פינוי קרטונים - אלה הם רק חלק מההיטלים והאגרות שמוטלים על עסקים בישראל, שמתן הקלות עליהם (הנחה או פטור) היה מאפשר לעסקים לנשום בתקופת משבר הקורונה הכלכלי. לכל אלה יש להוסיף את הקנסות שהעסקים מקבלים על כל הפרה של הכללים - והרי לכם מציאות כמעט בלתי אפשרית. זהו בדיוק המאבק הבא של ארגוני העצמאים, שקוראים למדינה לבטל גזירות מיותרות בתקופה הנוכחית.

"משבר הקורונה הוא הזדמנות לבחון מחדש אגרות והיטלים ולהפחית רבים מהם, כדי לתמוך בחזרת העסקים למסלול צמיחה. ביטול היטלים ואגרות או הקפאתם לתקופה קצובה הוא חלק מצו השעה", אומר אביר קארה, מייסד 'אני שולמן', מיזם חברתי-כלכלי שפועל למען העצמאים בישראל. המיזם מאגד כ-210 אלף חברים ו-26 ארגוני עצמאים, שבימים הקרובים עתידים להתאגד כחברה לתועלת הציבור.

אביר קארה, מייסד תנועת "אני שולמן" / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשעה שהמלחמה של העצמאים על ההיטל הגבוה מכולם - הארנונה העסקית - מתנהלת מול הממשלה, הם כבר מסמנים את המטרה הבאה של המאבק, ההיטלים והאגרות הנוספים שמוטלים כאבן ריחיים על צווארם. משמעותה של כל אגרה היא בין כמה שקלים לכמה מאות שקלים לחודש, ולעיתים גם אלפי שקלים. אחת האגרות היותר שנויות במחלוקת, גם בימי שגרה, היא אגרת השמירה. בשבוע שעבר, מתחת לרדאר כמעט, הוארך תוקף הוראת השעה שמאפשרת לרשויות המקומיות לגבות אגרת שמירה. מדובר בהיטל המתווסף לחשבון הארנונה של העסקים, ושיעורו עומד על 2-4 שקלים למטר בנוי. לכאורה, שקלים בודדים עד עשרות שקלים בחשבון הארנונה של העסק, אך אלה מצטברים למאות מיליוני שקלים בשנה שנכנסים לקופת הרשות.

הרבה לפני ימי הקורונה האגרה הזו עוררה ביקורת, ובין היתר עלתה השאלה האם אבטחה אינה שירות שהאזרח אמור לקבל מהמדינה בעבור המסים הכלליים שהוא משלם. כיום מתרכזת הביקורת בסוגיה מרכזית אחת: האם נכון להמשיך לגבות את המס הזה בתקופת משבר כלכלי כה עמוק, שבמסגרתו דווקא מתבקש להקל עם העסקים.

לדברי דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, "אגרת שמירה היא גזירה מיותרת שמוטלת על העסקים בגין אבטחה ושמירה של הסדר הציבורי. היא מצויה בחשבון הארנונה כמחטף, והיקפה עומד על כ-375 מיליון שקל לשנה. הנטל גדול במיוחד על עסקים עתירי שטח מכוח מאפייני הפעילות שלהם, כמו בתי מלון ומפעלים גדולים".

קארה מכנה את אגרת השמירה כ"אחד משני ההיטלים המשונים ביותר שמתחבאים בחיובים של העסקים, יחד עם אגרת פינוי קרטונים. למה עסק צריך לשלם בנפרד על שירותי השמירה והאבטחה במרחבים העירוניים? זה אחד מתפקידיה של עירייה, ואין שום סיבה לשלם עליו באופן מיוחד. באותה מידה, מדוע לשלם דווקא על פינוי קרטונים מהעסק? האם משלמים בנפרד על פינוי בקבוקי פלסטיק? על פינוי קופסאות נעליים?".

היטלים משמעותיים יותר שמזכיר קארה הם אגרות שילוט, אגרות היתרי לילה, אגרות להיתרי הצבת דוכנים, אגרות שימוש חורג והיתר כיסאות ושולחנות. "צריך להקפיא מיידית את כל האגרות שתפקידן לתמחר שימוש במשאב הציבורי", הוא טוען. "האגרות השערורייתיות האלה לא מכסות את העלות הישירה שהעירייה או המדינה מוציאות על העסק, ועל כן הן מיותרות וחיוני לבחון את ביטולן, לכל הפחות לשנתיים הקרובות".

250 אלף שקל קנס ביום

בין העסקים שעל גבם הוטל מספר גבוה של היטלים, ושמשבר הקורונה פגע בהם במיוחד, נמנים אולמות אירועים, בתי מלון ומסעדות. אמיתי מונה את רשימת האגרות על אולמות אירועים: "הם משלמים אגרת שילוט שנתית; אגרת כשרות שנתית לרבנות המקומית, לפי כמות העובדים; אגרת דיגום שפכים; אגרת מכבי אש - כולל הדרכות ותשלום לחברות אבחון לפני בדיקת כיבוי אש; אגרת נגישות; אגרת זכויות יוצרים - שכוללת תשלום לכמה ארגונים: עילם, אקו"ם, הפי"ל; אגרת שמירה; וכמובן, ארנונה ברף הגבוה ביותר, בגלל שזה ענף לא מוגן עם תדמית של מיליונרים".

בענף המסעדנות, על כל היתר שנדרש יש גם היטל משמעותי. בין היתר מדובר בהיטל העסקת עובדים זרים, שעומד על 20% מהברוטו; היתר לילה (מהשעה 23:00) שמשמעותו אלפי שקלים בשנה; היתר הצבת כיסאות ושולחנות (מחוץ למסעדה); היתר הצבת פרגוד, שעולה בין אלפי לעשרות אלפי שקלים בשנה, ללא קשר לעלות הפירוק, אחסנה וההרכבה של הפרגוד שעולה כ-20 אלף שקל לשנה; היתר ואגרת שילוט; פינוי קרטונים (תשלום לחברה פרטית); היטל שמירה; וגם קנסות שמוטלים על כל הפרה. "הקנסות זו מכת מדינה", אומר אמיתי. "קונסים את העסקים, ובמיוחד המסעדות, על הכול, כל הזמן וללא סיבה - בחוסר פרופורציה".

תומר מור, יו"ר עמותת מסעדנים חזקים יחד ומראשי מאבק המסעדנים, מספר על הנטל הבלתי אפשרי. "אנחנו פועלים כל הזמן לצמצום רגולציה, ומדובר במיסוי עקיף שמייקר את הפעילות ומשפיע לרעה על יוקר המחייה. זה מייצר סרבול ובירוקרטיה אין סופית. גם ככה הארנונה העסקית גבוהה לאין שיעור מהארנונה הביתית, ואין סיבה לשלם כל כך הרבה. במובן הכלכלי, המדינה לא הפנימה את המציאות החדשה של הקורונה".

נושא הקנסות הטריד את השולמנים במיוחד, בעקבות תלונות שהגיעו אליהם על כך שעסקים קורסים מקבלים קנסות בהיקף עשרות אלפי שקלים ואף יותר, בשעה שיש להם אפס הכנסות. לדברי קארה, "בעקבות המצב הקמנו מרכז סיוע לעצמאים ועסקים קטנים, שמציע בהתנדבות תמיכה משפטית ואף נפשית לעצמאים שמצאו עצמם במילכוד של איסור פעילות וסגירת עסקים מצד אחד, וקנסות ואכיפה נוקשה מצד שני.

"מתנדבי המרכז כבר הצליחו לסייע בביטול קנסות, ובמתן סיוע נוסף לפונים. במהלך השבוע האחרון נפגשתי עם יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, כדי לדון בבעיית הקנסות הדרקוניים מצד משרד הכלכלה ומשרד העבודה. יש שולמנים שקיבלו קנסות של 250 אלף שקל בערב אחד. ההתעללות הזו מצד הרשויות חייבת להיפסק".

איך מגיעים לקנס כזה?
"זה קנס בגין הטעיית לקוח והפרת החוק להגנת הצרכן. מדובר בחברת טלמרקטינג שפרסמה עבור לקוח שמעולם לא שילם מס בישראל, וביקש החזר מס. מכיוון שהוא לא זכאי לזה, הוא טען להטעיה במשרד הכלכלה, כי בפרסום לא אמרו במפורש שמי שלא שילם בארץ לא זכאי להחזר מס. הזמינו את הלקוח לחקירה, ולפני שבוע שלחו לו מתנה הביתה - קנס של 247 אלף שקל.

"במקום שהגבול היחיד שימנע מהשולמן הזה להתפרנס יהיה הכישרון והיכולת האישית שלו, הוא צריך לשכור שירותים של עורכי דין ולהתעסק בשטויות. אפילו אם הקנס מוצדק - הסכום חסר פרופורציה, ולכן אנחנו דורשים בהוראת שעה לבטל את כל הקנסות האלו".

'שולמן' נוסף שנאבק בימים אלה נגד קנס דרקוני שהושת עליו הוא איציק סיידוף, בעל אולם אירועים, שקיבל בערב אחד קנסות בהיקף 650 אלף שקל. הקנסות הוטלו על סיידוף רגע לפני משבר הקורונה, כאשר במהלך אירוע שקיים נערכה פשיטה על העסק והתברר כי הוא העסיק קטינה מעבר לשעות המותרות, לאחר שזו הציגה בפניו את תעודת הזהות של אחותה הבגירה (214 אלף שקל); אחד מהעובדים לא החתים כרטיס בכניסה לעבודה (214 אלף שקל); ועובד מטבח שלא הופרש עבורו כסף לפנסיה בחלוף חצי שנה מאז שהחל לעבוד.

"הסיפור הזה מזעזע", אומר קארה. "הבנאדם לא ישן בלילה כבר כמה חודשים, ושילם ים של כסף לעורכי דין. כל הקנסות צודקים והגיע לו לחטוף קנס, אבל 640 אלף? זה חסר פרופורציה לחלוטין. עבור משרד העבודה והרווחה אולמות אירועים זה ספורט לאומי. הם נהנים להטיל עליהם קנסות. איך העסק של איציק אמור לשרוד? עד מתי יוטלו קנסות דרקוניים על העסקים? מדובר בהתעללות והתעמרות בבית עסק.

"אין שום סיבה להחיל על בעלי עסקים 40 חוקי עבודה שונים, עם מאות סעיפים פליליים. צריך להגמיש את שוק העבודה, ולטפל בכל דיני העבודה שנכתבו ב-1953. באותה שנה היו תנאים פוליטיים שונים בארץ, היה מצב שונה מבחינה כלכלית. החוקים האלו ברובם לא מתאימים לשנת 2020".

בתי המלון: ארנונה גבוהה פי 4

גם עסקי הנופש נמנים בין הנפגעים. התאחדות בתי המלון זועקת זה שנים כי הנטל הרגולטורי המוטל על מלונות ישראל חריג בהיקפו בהשוואה למדינות אירופה החברות ב-OECD, וקוראת להפחתתו בכדי להוזיל משמעותית את מחירי הנופש בישראל. בימי הקורונה, שבהם ספגו המלונות את הפגיעה הקשה ביותר, הפכה הקריאה הזאת לזעקה של ממש.

כך, למשל, נטען כי הארנונה על בתי המלון בישראל גבוהה פי ארבעה בממוצע ממדינות ה-OECD, וישנם גם היטל אבטחה, דרישת כשרות, טיהור שפכים ברמה של מים לחקלאות, כללי נגישות מחמירים שעלותם מסתכמת בעשרות מיליוני שקלים (בין חצי מיליון למיליון שקל למלון), דרישות חוקי כיבוי אש מהמחמירות בעולם, תשלום זכויות יוצרים בעלויות הנחשבות לגבוהות פי 6-7 ולעיתים אף פי 10 מהנהוג במדינות מערב אירופה, ודרישות לשדרוג מעליות בעלות של עשרות אלפי שקלים.

בנוסף ישנה דרישה לשיפוץ מבני מסיבי של המטבחים כחלק מתנאי הרישיון. הדרישה הזו מוערכת בכ-300 אלף שקל למטבח, אולם יש מלונות שבהם העלות הגיעה גם לכ-3.5 מיליון שקל. העלות הכלל ענפית מוערכת בכ-60 מיליון שקל לפחות.

"לכל היטל ולכל אגרה יכולים הרגולטורים למצוא צידוקים הגיוניים", אומר קארה, "אך כדי שעסקים קטנים ובינוניים בישראל יחזרו לצמוח, צריך לבטל או להקפיא היטלים ואגרות שנועדו במקור לתמחר שימוש במשאבים ציבוריים. מלבד העלות הישירה, חשוב להזכיר שהאגרות וההיטלים הללו גם גוררים טופסולוגיה וביורוקרטיה אינסופיים, שמכבידים על העירייה ועל העסק. בימים שבהם עסקים מתקשים תזרימית, קנסות ושעות ביורוקרטיה רבות יכולים להיות מכת מוות סופית לעסק".

אמיתי סבור, במידה רבה של צדק, כי "עבור המגזר העסקי הקורונה רק החלה. עסקים נסגרים מדי יום, והמצב הכלכלי הוא מהחמורים שהיו במדינה. הממשלה צריכה להפסיק כל הכבדה נוספת על המגזר הזה. כל גזרה כלכלית היא בבחינת גזר דין מוות לעסקים.

"עם התגברות החששות מגל שני, הממשלה תהיה חייבת לאמץ מדיניות אחרת, כי סגירת המשק לא תתאפשר שוב. אם יהיה סגר נוסף, לא יהיה מה לפתוח. מצד אחד נתנו פטור מארנונה אבל מצד שני מאריכים את אגרות השמירה. גביית ההיטלים נמשכת כרגיל, בזמן שהמציאות השתנתה לחלוטין".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המשרד פעל וממשיך לפעול לסיוע למגזר העסקי בתקופת הקורונה ובאופן כללי, לשיפור הסביבה העסקית והפחתת הנטל הרגולטורי. ביחס לסוגיות הפרטניות יש לפנות לגורמים הרלוונטיים".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "מתן הפטור מארנונה לעסקים הינו מהלך שהוביל המשרד למען בעלי עסקים שניזוקו קשות כתוצאה ממשבר הקורונה ומתוך הבנה למצוקתם הכלכלית. האגרות והשירותים הנלווים למהלך עבודת העסק הינם באחריות ובסמכות הרשויות המקומיות ו/או משרדי הממשלה השונים.

"אגף רישוי עסקים במשרד הפנים פועל רבות להקלת הבירוקרטיה ולהשלמת תקנות כנדרש, הן מבחינת יועץ הנגישות אשר נמצא בתהליך ועם כינון הכנסת החדשה יושלם בקרוב, והן לגבי מפרט אחיד של בתי המלון, אשר לפני חודש פורסם להערות הציבור ומטרתו העיקרית להסדיר את הדרישות הרגולטריות בכל הקשור להפעלת בתי המלון.

"לגבי הוראת השעה של היטל השמירה, הרי שהוחלט על הארכתה, במיוחד לאור העובדה שהיא נתגלתה כמשמעותית ואף הכרחית להתמודדות עם התפשטות הנגיף ולשמירה על בריאות הציבור.

"האגרות הנוספות, כגון שילוט ופינוי קרטונים, וכן הקנסות המוטלים, הינם בסמכות ואחריות הרשות המקומית, אשר ממונה על אכיפת רשיון העסק ובהתאם להנחיות משרד הבריאות. כמו כן, חשוב להבהיר כי בתקופת משבר הקורונה, משרד הפנים הקפיא את אגרת חידוש רישיון העסק".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה אמון על אכיפתם של חוקי עבודה וצו הרחבה לפנסיה חובה, לטובת העובדים במשק. בניגוד לנטען, המינהל מאפשר למעסיקים לתקן את ההפרות שנעשו וזאת במסגרת מדיניות האכיפה החדשה החל משנת 2016, הכוללת איזונים בין הצורך לשמור על זכויות העובדים לבין שמירה על המעסיקים הכוללת התחשבות במחזור עסקאות, כך שהעיצום הכספי לא יהיה גבוה מ- 2.5% מסך המחזור השנתי של המעסיק.

במסגרת המדיניות, על מעסיקים מפרים בפעם הראשונה, ניתנת התראה במקום עיצום כספי, וכל זה מותנה בתיקון ההפרה על ידי המעסיק. בנוסף, למעסיק שקיבל עיצום כספי ותיקן את ההפרות, והשיב כספים לעובדיו, המינהל יפחית את העיצום כספי. נדגיש כי במידה שהמעסיק ממשיך להפר זכויות עובדים, תבוצע אכיפה נוספת ובפעם השנייה הסנקציה תוכפל. וכל זאת כדי לשמור על זכויות העובדים במשק ולוודא כי ההפרות לא ישנו".

יש תמורה בעד האגרה?

רשימת ההיטלים והאגרות המוטלים על בתי עסק בישראל

אגרת שמירה
האגרה הנמוכה ביותר, שנעה בין עשרות שקלים בודדים למאות שקלים בחודש. התשלום, שנולד לפני כ-20 שנה על רקע האינתיפאדה השנייה וגבייתו מוארכת מעת לעת, נועד עבור שמירה ואבטחה נייחת וניידת במרחב הציבורי.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

היטל עובדים זרים
נקבע על פי כמות העובדים הזרים המועסקים בעסק. גובה ההיטל נע בין 15% ל-20% מסך ההכנסה המשולמת על ידי המעסיק לעובד הזר. על המעסיק לשלם את ההיטל לרשות המסים יחד עם מס ההכנסה שניכה מעובדיו בכל חודש.
לאן הולך הכסף: לרשות המסים.

אגרת שילוט
אגרה שנתית, שנעה בין עשרות שקלים בודדים לשלט פשוט מחוץ לעסק ועד לאלפי שקלים לשלט ברחבי העיר או שלט דיגיטלי.
לא הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

אגרת היתר לילה
כל עסק - חנות, קיוסק, עינוג ציבורי, בית מלאכה, או בית חרושת (מלבד במסגרת שירותי הארחה ובתי מלון) חייב באישור היתר לילה כדי לפעול לאחר השעות המותרות על פי חוק העזר העירוני בכל עיר, לרוב אחרי 23:00 או חצות. עלות האגרה יכולה להגיע לאלפי שקלים בשנה.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

אגרת היתר הצבת כיסאות ושולחנות
חוקי העזר לשמירה על הסדר והניקיון בעיריות השונות כוללים מתן היתר להציב שולחנות
וכיסאות על המדרכה, לשימושם של מסעדות ועסקים בתחום המזון. סכום האגרה נקבע על פי שטח השימוש מחוץ למסעדה, ועלותו מגיעה לאלפי ועשרות אלפי שקלים בשנה.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

היתר הצבת פרגוד (סגירת חורף)
לרשויות המקומיות סמכות לתת לעסק היתר להצבת פרגוד חורף לתקופה שבין אוקטובר לאפריל. סכום האגרה נקבע על פי גודל הפרגוד, ועלותו מגיעה לאלפי עד עשרות אלפי שקלים בשנה. זאת ללא קשר לעלות הפירוק, אחסנה וההרכבה של הפרגוד, שמגיעה ל-20 אלף שקל בשנה.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

אגרת פינוי קרטונים
אגרה שנתית שמגיעה לאלפי שקלים. האגרה אינה כוללת קנסות של העירייה, שמוטלים כאשר החברות החיצוניות לא מפנות למסעדות את הקרטונים, ללא אשם תורם מצד המסעדה.
לאן הולך הכסף: לחברות פרטיות בעבור שירות פינוי הקרטונים.

אגרת כשרות
עסקים בתחום הגשת מזון, כמו מסעדות, בתי מלון, מזנון או בר אקטיבי, נדרשים לשלם אגרה שנתית שנעה בין אלפי לעשרות אלפי שקלים בשנה כדי לקבל תעודת כשרות. הסכום אינו כולל את שכר המשגיח.
לאן הולך הכסף: לרבנות הראשית.

היטל דיגום שפכים
תעריף החיוב נקבע לפי עקרון "המזהם משלם" - מי שמזרים שפכים המצריכים טיפול מיוחד לצורך טיהורם ישלם עבור עלות הטיפול. בנוסף, הקנסות שמוטלים על עסקים מגיעים לאלפי ועשרות אלפי שקלים.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות. קנסות מוטלים על ידי העירייה או על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

אגרת מכבי אש
אגרה שנתית שנעה בין מאות לאלפי שקלים בשנה בעבור חוות דעת וביקורת של שירותי הכבאות בעסק. נכון לינואר 2020 התעריפים הם כ-80 שקלים לחוות דעת, ו-7,000 לביקורת באירוע חד פעמי בהשתתפות 10,000 איש.
לאן הולך הכסף: לשירותי הכבאות וההצלה.

אגרת זכויות יוצרים
תשלום של אלפי שקלים בשנה שנקבע על פי כמות הכיסאות בעסק, ללא קשר למספר הימים או השעות שבהם הוא פועל במהלך השבוע.
לאן הולך הכסף: עילם, אקו"ם, הפי"ל.

עוד כתבות

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב