גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אגרת שילוט ואגרת שמירה: הקורונה כהזדמנות להקלה בנטל הביורוקרטי

רשימת הדרישות של העצמאים מהמדינה חושפת את הרגולציה המיותרת שמופעלת על עסקים • המשבר הכלכלי הוא הזמן לבחון מחדש את הדרישות והתשלומים המוטלים עליהם • משרד האוצר: "מנסים לסייע"

הפגנת העצמאים מול הכנסת באפריל האחרון / צילום: כדיה לוי, גלובס
הפגנת העצמאים מול הכנסת באפריל האחרון / צילום: כדיה לוי, גלובס

אגרת שמירה, אגרת שילוט, היטל עובדים זרים, כשרות, זכויות יוצרים, מכבי אש, נגישות, פינוי קרטונים - אלה הם רק חלק מההיטלים והאגרות שמוטלים על עסקים בישראל, שמתן הקלות עליהם (הנחה או פטור) היה מאפשר לעסקים לנשום בתקופת משבר הקורונה הכלכלי. לכל אלה יש להוסיף את הקנסות שהעסקים מקבלים על כל הפרה של הכללים - והרי לכם מציאות כמעט בלתי אפשרית. זהו בדיוק המאבק הבא של ארגוני העצמאים, שקוראים למדינה לבטל גזירות מיותרות בתקופה הנוכחית.

"משבר הקורונה הוא הזדמנות לבחון מחדש אגרות והיטלים ולהפחית רבים מהם, כדי לתמוך בחזרת העסקים למסלול צמיחה. ביטול היטלים ואגרות או הקפאתם לתקופה קצובה הוא חלק מצו השעה", אומר אביר קארה, מייסד 'אני שולמן', מיזם חברתי-כלכלי שפועל למען העצמאים בישראל. המיזם מאגד כ-210 אלף חברים ו-26 ארגוני עצמאים, שבימים הקרובים עתידים להתאגד כחברה לתועלת הציבור.

אביר קארה, מייסד תנועת "אני שולמן" / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשעה שהמלחמה של העצמאים על ההיטל הגבוה מכולם - הארנונה העסקית - מתנהלת מול הממשלה, הם כבר מסמנים את המטרה הבאה של המאבק, ההיטלים והאגרות הנוספים שמוטלים כאבן ריחיים על צווארם. משמעותה של כל אגרה היא בין כמה שקלים לכמה מאות שקלים לחודש, ולעיתים גם אלפי שקלים. אחת האגרות היותר שנויות במחלוקת, גם בימי שגרה, היא אגרת השמירה. בשבוע שעבר, מתחת לרדאר כמעט, הוארך תוקף הוראת השעה שמאפשרת לרשויות המקומיות לגבות אגרת שמירה. מדובר בהיטל המתווסף לחשבון הארנונה של העסקים, ושיעורו עומד על 2-4 שקלים למטר בנוי. לכאורה, שקלים בודדים עד עשרות שקלים בחשבון הארנונה של העסק, אך אלה מצטברים למאות מיליוני שקלים בשנה שנכנסים לקופת הרשות.

הרבה לפני ימי הקורונה האגרה הזו עוררה ביקורת, ובין היתר עלתה השאלה האם אבטחה אינה שירות שהאזרח אמור לקבל מהמדינה בעבור המסים הכלליים שהוא משלם. כיום מתרכזת הביקורת בסוגיה מרכזית אחת: האם נכון להמשיך לגבות את המס הזה בתקופת משבר כלכלי כה עמוק, שבמסגרתו דווקא מתבקש להקל עם העסקים.

לדברי דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, "אגרת שמירה היא גזירה מיותרת שמוטלת על העסקים בגין אבטחה ושמירה של הסדר הציבורי. היא מצויה בחשבון הארנונה כמחטף, והיקפה עומד על כ-375 מיליון שקל לשנה. הנטל גדול במיוחד על עסקים עתירי שטח מכוח מאפייני הפעילות שלהם, כמו בתי מלון ומפעלים גדולים".

קארה מכנה את אגרת השמירה כ"אחד משני ההיטלים המשונים ביותר שמתחבאים בחיובים של העסקים, יחד עם אגרת פינוי קרטונים. למה עסק צריך לשלם בנפרד על שירותי השמירה והאבטחה במרחבים העירוניים? זה אחד מתפקידיה של עירייה, ואין שום סיבה לשלם עליו באופן מיוחד. באותה מידה, מדוע לשלם דווקא על פינוי קרטונים מהעסק? האם משלמים בנפרד על פינוי בקבוקי פלסטיק? על פינוי קופסאות נעליים?".

היטלים משמעותיים יותר שמזכיר קארה הם אגרות שילוט, אגרות היתרי לילה, אגרות להיתרי הצבת דוכנים, אגרות שימוש חורג והיתר כיסאות ושולחנות. "צריך להקפיא מיידית את כל האגרות שתפקידן לתמחר שימוש במשאב הציבורי", הוא טוען. "האגרות השערורייתיות האלה לא מכסות את העלות הישירה שהעירייה או המדינה מוציאות על העסק, ועל כן הן מיותרות וחיוני לבחון את ביטולן, לכל הפחות לשנתיים הקרובות".

250 אלף שקל קנס ביום

בין העסקים שעל גבם הוטל מספר גבוה של היטלים, ושמשבר הקורונה פגע בהם במיוחד, נמנים אולמות אירועים, בתי מלון ומסעדות. אמיתי מונה את רשימת האגרות על אולמות אירועים: "הם משלמים אגרת שילוט שנתית; אגרת כשרות שנתית לרבנות המקומית, לפי כמות העובדים; אגרת דיגום שפכים; אגרת מכבי אש - כולל הדרכות ותשלום לחברות אבחון לפני בדיקת כיבוי אש; אגרת נגישות; אגרת זכויות יוצרים - שכוללת תשלום לכמה ארגונים: עילם, אקו"ם, הפי"ל; אגרת שמירה; וכמובן, ארנונה ברף הגבוה ביותר, בגלל שזה ענף לא מוגן עם תדמית של מיליונרים".

בענף המסעדנות, על כל היתר שנדרש יש גם היטל משמעותי. בין היתר מדובר בהיטל העסקת עובדים זרים, שעומד על 20% מהברוטו; היתר לילה (מהשעה 23:00) שמשמעותו אלפי שקלים בשנה; היתר הצבת כיסאות ושולחנות (מחוץ למסעדה); היתר הצבת פרגוד, שעולה בין אלפי לעשרות אלפי שקלים בשנה, ללא קשר לעלות הפירוק, אחסנה וההרכבה של הפרגוד שעולה כ-20 אלף שקל לשנה; היתר ואגרת שילוט; פינוי קרטונים (תשלום לחברה פרטית); היטל שמירה; וגם קנסות שמוטלים על כל הפרה. "הקנסות זו מכת מדינה", אומר אמיתי. "קונסים את העסקים, ובמיוחד המסעדות, על הכול, כל הזמן וללא סיבה - בחוסר פרופורציה".

תומר מור, יו"ר עמותת מסעדנים חזקים יחד ומראשי מאבק המסעדנים, מספר על הנטל הבלתי אפשרי. "אנחנו פועלים כל הזמן לצמצום רגולציה, ומדובר במיסוי עקיף שמייקר את הפעילות ומשפיע לרעה על יוקר המחייה. זה מייצר סרבול ובירוקרטיה אין סופית. גם ככה הארנונה העסקית גבוהה לאין שיעור מהארנונה הביתית, ואין סיבה לשלם כל כך הרבה. במובן הכלכלי, המדינה לא הפנימה את המציאות החדשה של הקורונה".

נושא הקנסות הטריד את השולמנים במיוחד, בעקבות תלונות שהגיעו אליהם על כך שעסקים קורסים מקבלים קנסות בהיקף עשרות אלפי שקלים ואף יותר, בשעה שיש להם אפס הכנסות. לדברי קארה, "בעקבות המצב הקמנו מרכז סיוע לעצמאים ועסקים קטנים, שמציע בהתנדבות תמיכה משפטית ואף נפשית לעצמאים שמצאו עצמם במילכוד של איסור פעילות וסגירת עסקים מצד אחד, וקנסות ואכיפה נוקשה מצד שני.

"מתנדבי המרכז כבר הצליחו לסייע בביטול קנסות, ובמתן סיוע נוסף לפונים. במהלך השבוע האחרון נפגשתי עם יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, כדי לדון בבעיית הקנסות הדרקוניים מצד משרד הכלכלה ומשרד העבודה. יש שולמנים שקיבלו קנסות של 250 אלף שקל בערב אחד. ההתעללות הזו מצד הרשויות חייבת להיפסק".

איך מגיעים לקנס כזה?
"זה קנס בגין הטעיית לקוח והפרת החוק להגנת הצרכן. מדובר בחברת טלמרקטינג שפרסמה עבור לקוח שמעולם לא שילם מס בישראל, וביקש החזר מס. מכיוון שהוא לא זכאי לזה, הוא טען להטעיה במשרד הכלכלה, כי בפרסום לא אמרו במפורש שמי שלא שילם בארץ לא זכאי להחזר מס. הזמינו את הלקוח לחקירה, ולפני שבוע שלחו לו מתנה הביתה - קנס של 247 אלף שקל.

"במקום שהגבול היחיד שימנע מהשולמן הזה להתפרנס יהיה הכישרון והיכולת האישית שלו, הוא צריך לשכור שירותים של עורכי דין ולהתעסק בשטויות. אפילו אם הקנס מוצדק - הסכום חסר פרופורציה, ולכן אנחנו דורשים בהוראת שעה לבטל את כל הקנסות האלו".

'שולמן' נוסף שנאבק בימים אלה נגד קנס דרקוני שהושת עליו הוא איציק סיידוף, בעל אולם אירועים, שקיבל בערב אחד קנסות בהיקף 650 אלף שקל. הקנסות הוטלו על סיידוף רגע לפני משבר הקורונה, כאשר במהלך אירוע שקיים נערכה פשיטה על העסק והתברר כי הוא העסיק קטינה מעבר לשעות המותרות, לאחר שזו הציגה בפניו את תעודת הזהות של אחותה הבגירה (214 אלף שקל); אחד מהעובדים לא החתים כרטיס בכניסה לעבודה (214 אלף שקל); ועובד מטבח שלא הופרש עבורו כסף לפנסיה בחלוף חצי שנה מאז שהחל לעבוד.

"הסיפור הזה מזעזע", אומר קארה. "הבנאדם לא ישן בלילה כבר כמה חודשים, ושילם ים של כסף לעורכי דין. כל הקנסות צודקים והגיע לו לחטוף קנס, אבל 640 אלף? זה חסר פרופורציה לחלוטין. עבור משרד העבודה והרווחה אולמות אירועים זה ספורט לאומי. הם נהנים להטיל עליהם קנסות. איך העסק של איציק אמור לשרוד? עד מתי יוטלו קנסות דרקוניים על העסקים? מדובר בהתעללות והתעמרות בבית עסק.

"אין שום סיבה להחיל על בעלי עסקים 40 חוקי עבודה שונים, עם מאות סעיפים פליליים. צריך להגמיש את שוק העבודה, ולטפל בכל דיני העבודה שנכתבו ב-1953. באותה שנה היו תנאים פוליטיים שונים בארץ, היה מצב שונה מבחינה כלכלית. החוקים האלו ברובם לא מתאימים לשנת 2020".

בתי המלון: ארנונה גבוהה פי 4

גם עסקי הנופש נמנים בין הנפגעים. התאחדות בתי המלון זועקת זה שנים כי הנטל הרגולטורי המוטל על מלונות ישראל חריג בהיקפו בהשוואה למדינות אירופה החברות ב-OECD, וקוראת להפחתתו בכדי להוזיל משמעותית את מחירי הנופש בישראל. בימי הקורונה, שבהם ספגו המלונות את הפגיעה הקשה ביותר, הפכה הקריאה הזאת לזעקה של ממש.

כך, למשל, נטען כי הארנונה על בתי המלון בישראל גבוהה פי ארבעה בממוצע ממדינות ה-OECD, וישנם גם היטל אבטחה, דרישת כשרות, טיהור שפכים ברמה של מים לחקלאות, כללי נגישות מחמירים שעלותם מסתכמת בעשרות מיליוני שקלים (בין חצי מיליון למיליון שקל למלון), דרישות חוקי כיבוי אש מהמחמירות בעולם, תשלום זכויות יוצרים בעלויות הנחשבות לגבוהות פי 6-7 ולעיתים אף פי 10 מהנהוג במדינות מערב אירופה, ודרישות לשדרוג מעליות בעלות של עשרות אלפי שקלים.

בנוסף ישנה דרישה לשיפוץ מבני מסיבי של המטבחים כחלק מתנאי הרישיון. הדרישה הזו מוערכת בכ-300 אלף שקל למטבח, אולם יש מלונות שבהם העלות הגיעה גם לכ-3.5 מיליון שקל. העלות הכלל ענפית מוערכת בכ-60 מיליון שקל לפחות.

"לכל היטל ולכל אגרה יכולים הרגולטורים למצוא צידוקים הגיוניים", אומר קארה, "אך כדי שעסקים קטנים ובינוניים בישראל יחזרו לצמוח, צריך לבטל או להקפיא היטלים ואגרות שנועדו במקור לתמחר שימוש במשאבים ציבוריים. מלבד העלות הישירה, חשוב להזכיר שהאגרות וההיטלים הללו גם גוררים טופסולוגיה וביורוקרטיה אינסופיים, שמכבידים על העירייה ועל העסק. בימים שבהם עסקים מתקשים תזרימית, קנסות ושעות ביורוקרטיה רבות יכולים להיות מכת מוות סופית לעסק".

אמיתי סבור, במידה רבה של צדק, כי "עבור המגזר העסקי הקורונה רק החלה. עסקים נסגרים מדי יום, והמצב הכלכלי הוא מהחמורים שהיו במדינה. הממשלה צריכה להפסיק כל הכבדה נוספת על המגזר הזה. כל גזרה כלכלית היא בבחינת גזר דין מוות לעסקים.

"עם התגברות החששות מגל שני, הממשלה תהיה חייבת לאמץ מדיניות אחרת, כי סגירת המשק לא תתאפשר שוב. אם יהיה סגר נוסף, לא יהיה מה לפתוח. מצד אחד נתנו פטור מארנונה אבל מצד שני מאריכים את אגרות השמירה. גביית ההיטלים נמשכת כרגיל, בזמן שהמציאות השתנתה לחלוטין".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המשרד פעל וממשיך לפעול לסיוע למגזר העסקי בתקופת הקורונה ובאופן כללי, לשיפור הסביבה העסקית והפחתת הנטל הרגולטורי. ביחס לסוגיות הפרטניות יש לפנות לגורמים הרלוונטיים".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "מתן הפטור מארנונה לעסקים הינו מהלך שהוביל המשרד למען בעלי עסקים שניזוקו קשות כתוצאה ממשבר הקורונה ומתוך הבנה למצוקתם הכלכלית. האגרות והשירותים הנלווים למהלך עבודת העסק הינם באחריות ובסמכות הרשויות המקומיות ו/או משרדי הממשלה השונים.

"אגף רישוי עסקים במשרד הפנים פועל רבות להקלת הבירוקרטיה ולהשלמת תקנות כנדרש, הן מבחינת יועץ הנגישות אשר נמצא בתהליך ועם כינון הכנסת החדשה יושלם בקרוב, והן לגבי מפרט אחיד של בתי המלון, אשר לפני חודש פורסם להערות הציבור ומטרתו העיקרית להסדיר את הדרישות הרגולטריות בכל הקשור להפעלת בתי המלון.

"לגבי הוראת השעה של היטל השמירה, הרי שהוחלט על הארכתה, במיוחד לאור העובדה שהיא נתגלתה כמשמעותית ואף הכרחית להתמודדות עם התפשטות הנגיף ולשמירה על בריאות הציבור.

"האגרות הנוספות, כגון שילוט ופינוי קרטונים, וכן הקנסות המוטלים, הינם בסמכות ואחריות הרשות המקומית, אשר ממונה על אכיפת רשיון העסק ובהתאם להנחיות משרד הבריאות. כמו כן, חשוב להבהיר כי בתקופת משבר הקורונה, משרד הפנים הקפיא את אגרת חידוש רישיון העסק".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה אמון על אכיפתם של חוקי עבודה וצו הרחבה לפנסיה חובה, לטובת העובדים במשק. בניגוד לנטען, המינהל מאפשר למעסיקים לתקן את ההפרות שנעשו וזאת במסגרת מדיניות האכיפה החדשה החל משנת 2016, הכוללת איזונים בין הצורך לשמור על זכויות העובדים לבין שמירה על המעסיקים הכוללת התחשבות במחזור עסקאות, כך שהעיצום הכספי לא יהיה גבוה מ- 2.5% מסך המחזור השנתי של המעסיק.

במסגרת המדיניות, על מעסיקים מפרים בפעם הראשונה, ניתנת התראה במקום עיצום כספי, וכל זה מותנה בתיקון ההפרה על ידי המעסיק. בנוסף, למעסיק שקיבל עיצום כספי ותיקן את ההפרות, והשיב כספים לעובדיו, המינהל יפחית את העיצום כספי. נדגיש כי במידה שהמעסיק ממשיך להפר זכויות עובדים, תבוצע אכיפה נוספת ובפעם השנייה הסנקציה תוכפל. וכל זאת כדי לשמור על זכויות העובדים במשק ולוודא כי ההפרות לא ישנו".

יש תמורה בעד האגרה?

רשימת ההיטלים והאגרות המוטלים על בתי עסק בישראל

אגרת שמירה
האגרה הנמוכה ביותר, שנעה בין עשרות שקלים בודדים למאות שקלים בחודש. התשלום, שנולד לפני כ-20 שנה על רקע האינתיפאדה השנייה וגבייתו מוארכת מעת לעת, נועד עבור שמירה ואבטחה נייחת וניידת במרחב הציבורי.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

היטל עובדים זרים
נקבע על פי כמות העובדים הזרים המועסקים בעסק. גובה ההיטל נע בין 15% ל-20% מסך ההכנסה המשולמת על ידי המעסיק לעובד הזר. על המעסיק לשלם את ההיטל לרשות המסים יחד עם מס ההכנסה שניכה מעובדיו בכל חודש.
לאן הולך הכסף: לרשות המסים.

אגרת שילוט
אגרה שנתית, שנעה בין עשרות שקלים בודדים לשלט פשוט מחוץ לעסק ועד לאלפי שקלים לשלט ברחבי העיר או שלט דיגיטלי.
לא הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

אגרת היתר לילה
כל עסק - חנות, קיוסק, עינוג ציבורי, בית מלאכה, או בית חרושת (מלבד במסגרת שירותי הארחה ובתי מלון) חייב באישור היתר לילה כדי לפעול לאחר השעות המותרות על פי חוק העזר העירוני בכל עיר, לרוב אחרי 23:00 או חצות. עלות האגרה יכולה להגיע לאלפי שקלים בשנה.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

אגרת היתר הצבת כיסאות ושולחנות
חוקי העזר לשמירה על הסדר והניקיון בעיריות השונות כוללים מתן היתר להציב שולחנות
וכיסאות על המדרכה, לשימושם של מסעדות ועסקים בתחום המזון. סכום האגרה נקבע על פי שטח השימוש מחוץ למסעדה, ועלותו מגיעה לאלפי ועשרות אלפי שקלים בשנה.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

היתר הצבת פרגוד (סגירת חורף)
לרשויות המקומיות סמכות לתת לעסק היתר להצבת פרגוד חורף לתקופה שבין אוקטובר לאפריל. סכום האגרה נקבע על פי גודל הפרגוד, ועלותו מגיעה לאלפי עד עשרות אלפי שקלים בשנה. זאת ללא קשר לעלות הפירוק, אחסנה וההרכבה של הפרגוד, שמגיעה ל-20 אלף שקל בשנה.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות.

אגרת פינוי קרטונים
אגרה שנתית שמגיעה לאלפי שקלים. האגרה אינה כוללת קנסות של העירייה, שמוטלים כאשר החברות החיצוניות לא מפנות למסעדות את הקרטונים, ללא אשם תורם מצד המסעדה.
לאן הולך הכסף: לחברות פרטיות בעבור שירות פינוי הקרטונים.

אגרת כשרות
עסקים בתחום הגשת מזון, כמו מסעדות, בתי מלון, מזנון או בר אקטיבי, נדרשים לשלם אגרה שנתית שנעה בין אלפי לעשרות אלפי שקלים בשנה כדי לקבל תעודת כשרות. הסכום אינו כולל את שכר המשגיח.
לאן הולך הכסף: לרבנות הראשית.

היטל דיגום שפכים
תעריף החיוב נקבע לפי עקרון "המזהם משלם" - מי שמזרים שפכים המצריכים טיפול מיוחד לצורך טיהורם ישלם עבור עלות הטיפול. בנוסף, הקנסות שמוטלים על עסקים מגיעים לאלפי ועשרות אלפי שקלים.
לאן הולך הכסף: לעיריות ולרשויות המקומיות. קנסות מוטלים על ידי העירייה או על ידי המשרד לאיכות הסביבה.

אגרת מכבי אש
אגרה שנתית שנעה בין מאות לאלפי שקלים בשנה בעבור חוות דעת וביקורת של שירותי הכבאות בעסק. נכון לינואר 2020 התעריפים הם כ-80 שקלים לחוות דעת, ו-7,000 לביקורת באירוע חד פעמי בהשתתפות 10,000 איש.
לאן הולך הכסף: לשירותי הכבאות וההצלה.

אגרת זכויות יוצרים
תשלום של אלפי שקלים בשנה שנקבע על פי כמות הכיסאות בעסק, ללא קשר למספר הימים או השעות שבהם הוא פועל במהלך השבוע.
לאן הולך הכסף: עילם, אקו"ם, הפי"ל.

עוד כתבות

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

תחקירי שחיתויות ותרומות בקריפטו: האופוזיציה הרוסית נלחמת בפוטין בכל דרך

לפני כשלוש שנים הוציאה רוסיה מהחוק את הקרן למלחמה בשחיתות שהקים מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני בטענה שהיא קיצונית ● כיום פעיליה עובדים שעות נוספות ממדינות שונות בעולם, ומגיעים ל־17 מיליון צופים בחודש ● האם זה יעזור להם להחליש את פוטין, שהשיג 88% בבחירות האחרונות?

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור