מחאת Black Lives Matter בניו יורק / צילום: JOEL MARKLUND, רויטרס
המחאות שנמשכות ברחבי ארה"ב הן תנועה חברתית היסטורית, אך עבור גופים פוליטיים הן גם הזדמנות ייחודית לצבור נתונים על מצביעים בפוטנציה.
ארגוני פעולה ורישום מצביעים אוספים מאגרי נתונים על מפגינים על-ידי איתור מספרי טלפון נייד של משתתפים, ושיגור של מסרים לטלפונים על רישום להצבעה או התגייסות לפעולות אחרות. הטקטיקות הללו הן הדוגמאות האחרונות לשימוש בנתוני סמארטפונים לגיוס מצביעים.
איתור אנשים דרך נתוני המיקום שלהם שנאספים על-ידי יישומים בטלפונים - המונח האמריקני המקובל הוא geofencing - משמש עסקים במשך שנים, והוא התרחב לאחרונה בין ארגונים פוליטיים. הנתונים מאפשרים לפירמות להגיע אל טלפונים של אנשים עם פרסומת או מסרים אחרים, בזמן אמת או אחר כך, בלי לזהות את האנשים, אומרים חסידי הטקטיקה הזו.
הקורונה מונעת גיוס אנשים בקמפוסים
קבוצות פוליטיות אומרות שהמחאות על הריגתו של ג'ורג פלויד במעצר משטרתי, והמחאות הקודמות על הסגר של הקורונה, פתחו הזדמנויות חדשות של הגעה לאנשים שאולי לא יילכו להירשם להצביע בבחירות הכלליות בנובמבר, או לא היו פעילים פוליטיים לפני כן.
"כשההפגנות הללו התעוררו, זה פתח לנו עיניים ואמרנו, 'היי, אנשים שוב מתכנסים'", אמר קוונטין ג'יימס, מייסד ונשיא ארגון קולקטיב, שפועל לעידוד הצבעה למועמדים שחורים. הארגון מנצל את הנתונים שהוא אוסף כדי לשלוח מסרי הירשמות להצבעה לאנשים שהיו במוקדי הפגנות. "אנחנו רוצים להיות בטוחים שאנחנו משתמשים בכל הכלים בארגז שלנו כדי להגיע לאנשים הנכונים", אומר ג'יימס.
להגיע אל האנשים הללו הוא עניין חיוני במיוחד, אומרים ארגונים כאלו, מפני שגיוס אנשים להירשם להצבעה בשיטות פיזיות (כמו בקמפוסים של אוניברסיטאות) נעצר על-ידי הקורונה. בנוסף, עם הבידוד הביתי של האמריקנים בחודשים האחרנים, לארגונים אין הרבה נתונים על תנועות של אנשים.
ה-geofencing הפך לשכיח יותר בפוליטיקה, והיה אמור למלא תפקיד גדול בבחירות 2020 עוד לפני משבר הקורונה והמחאה החברתית נגד הגזענות, ששינו את קמפיין הבחירות.
"איסוף המידע מרתיע מהשתתפות"
יש שטוענים שאיסוף מידע על מיקום מפגינים הוא למעשה ביון.
X-Mode Social, חברה שאוספת נתוני מיקום על-ידי תוכנה שבנויה בתוך כ-300 יישומים, דחתה בקשות למסירת נתונים על מפגינים באתרי מחאות, לפי ג'ושוע אנטון, המנכ"ל שלה. אנטון כתב בלינקדאין בשבוע שעבר שאקס-מוד מאמינה ב"מניעת נתונים ממשתמשים שלדעתנו עלולים לגרום נזק", וציין גם את ההחלטה שלא לעקוב אחרי מוסדות דת או ועדות בחירות. הוא מבקש מחברות דומות לשלו "להגן על הנתונים של אלו שנלחמים נגד אי צדק גזעי".
קית צ'ן, פרופסור לכלכלה התנהגותית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, UCLA, שמשתמש בנתוני טלפונים ניידים במחקר שלו, אמר שנתונים כאלו יכולים להיות שימושיים. אבל בהיעדר חוקים של הסכמת בעל הטלפון - המפגינים עלולים לא לדעת שהנתונים שלהם משמשים מישהו - אין לדבריו הגנה על שימוש במידע לזיהוי מפגינים יחידים.
"במידה שזה הופך לשכיח מאוד, אני חושש שזה מתחיל להרתיע אנשים מהשתתפות במחאות שקטות", אמר צ'ן.
מומחי פרטיות אומרים שאלו שאינם רוצים שיתחקו אחריהם, יכולים לכבות את שירותי המיקום בטלפונים שלהם, או להתאים את תכונות המיקום של היישום בטלפונים.
IQM, חברת פרסום טכנולוגי פוליטי, קיבלה כמה פניות מוועדי פעולה פוליטיים (PACs) וארגונים לבצע geofence בהפגנות האחרונות, אמר קריס קיו, ממייסדי החברה וסמנכ"ל התפעול שלה. לדבריו, גם ארגונים ליברליים וגם שמרניים פנו אליו.
לשאלה אם הקמפיינים לנשיאות ניסו להשתמש בנתונים של מפגינים מהתקופה האחרונה כדי לכוון אליהם מסרים, המטה של ג'ו ביידן, המועמד הדמוקרטי, לא הגיב, וכך היה גם עם מטה הנשיא דונלד טראמפ.
Field Team 6, ארגון רישום בוחרים דמוקרטים, משתמש בכלי פרסום של פייסבוק כדי לכוון מודעות למשתמשים באזור גאוגרפי ספציפי של המחאות האחרונות, מסר המייסד שלו, ג'ייסון ברלין. הארגון עבר לאמצעים דיגיטליים השנה לאחר שהקורונה עצרה את מאמצי רישום הבוחרים שלו בחנויות מכולת, קמפוסים של מכללות ואתרים פיזיים נוספים.
הארגון של ברלין כיוון פרסומות רישום להצבעה למשתמשי פייסבוק שהטלפונים שלהם היו נוכחים באזורי ההפגנות בדטרויט, יוסטון, ראלי (צפון קרוליינה) וטלהסי (פלורידה). הערים הללו ממוקמות במדינות המתנדנדות שבהן הקבוצה מתמקדת לקראת הבחירות לנשיאות ולסנט בנובמבר.
"זה מאוד מפחיד, אבל גם מאוד מועיל", אמר ברלין. "אנחנו עוקבים אחרי היכן שהמחאות פורצות, ומתאימים את המטרות שלנו בהתאם".
שומיק דוטה, עוזר לשעבר של נשיא ארה"ב הקודם ברק אובמה ואחד ממייסדי Higher Ground Labs, חממת טק פוליטית מהשמאל, אמר שהוא יעודד דמוקרטים להשתמש ב- geofencing כדי להגיע ליותר בוחרים, והוסיף שחשוב שחברות יפעלו בצורה חוקית ויצייתו לחוקי הפרטיות.
הוא ציין שהרפובליקנים משתמשים באיתור מספרי טלפונים ניידים, כולל מאמצי איסוף הנתונים של קמפיין טראמפ, שמיועדים להתחבר אל בוחרים בעצרות ובאירועים מפלגתיים נוספים.
ארגון קולקטיב לקידום מועמדים שחורים עבד עם VoteMAP, חברת טכנולוגיה שמתמחה ביצירת קהלים והנגשה ניידת של מצביעים פרוגרסיביים, כדי לאסוף נתוני מיקום עד רדיוס של קילומטר וחצי מההפגנות בקולומבוס (אוהיו), מילווקי (וויסקונסין), מינאפוליס (מינסוטה) ו-וושינגטון די.סי. ב-29-31 במאי. המקור הוא ג'רמי פר, ממייסדי VoteMAP, שהיא בבעלות חברת הטנולוגיה דאטום טק.
מאות אלפי הודעות SMS ותרומה מבלומברג
במאמץ להבין טוב יותר היכן ממוקמים משתמשי טלפונים ניידים, VoteMAP בחנה מיקום של מכשירים 48 שעות לפני הפגנה ו-48 שעות אחריה, אמר פר. החברה עבדה עם לפחות לקוח אחד נוסף, הארגון הפרוגרסיבי "הוועדה להגנה על מדיקייר ורפואה בהישג יד", על איסוף נתוני מיקום ממשתמשי טלפונים במחאות נגד סגירת העסקים לפני כמה שבועות, במאמץ לקבוע את ההתפשטות של הקורונה ממשתמשים שהיו בהפגנות ההן.
פר אמר ש-VoteMAP צברה נתונים מאלפי יישומים שיכולים להיות של הימורים, בידור ומזג אוויר. החברה אומרת שהמוציאים לאור של היישומים אחראים לתנאים ולציות לחוקים ההכרחיים, כולל לחוקי הפרטיות.
בשבועיים האחרונים, VoteMAP שיגרה מודעות ליותר מ-140 אלף מכשירים ניידים שהיו כנראה באזורי מחאה. "בואו נשמור על אותה תנופה בנובמבר, בקלפיות. הצביעו בקולות שחורים למועמדים שחורים בשלטון", זהו נוסח המודעה של קולקטיב המופיעה בשלוש שקופיות, עם קישור להירשמות להצבעה.
ג'יימס מקולקטיב אמר שקמפיין "הצביעו כדי לחיות" שלו ירוץ עד סוף ספטמבר , במטרה לגייס 250 אלף מצביעים שחורים רשומים. ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג תרם במארס 2 מיליון דולר למאמצים אלו של קולקטיב.
"מעולם לא היו לנו עד כה מימון ומשאבים כאלו לעסוק בטכניקות הללו", אמר ג'יימס.