גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת הכלכלה אישרה: על הקבלנים יהיה להציג בעתיד את הדירוג האנרגטי של מבנה המגורים

מדובר בדירוג אותו יהיה על הקבלן להציג כחלק ממפרט הדירה ● התקנות ייכנסו לתוקף עוד 90 יום אולם בשלב הראשון הצגת הדירוג תהיה וולנטרית בלבד ● רק לאחר שתקנות בנייה ירוקה כמו גם אישור התיקון לחוק המכר יאושרו – התקן צפוי להפוך למחייב ● הצפי - במהלך 2021

דירוג אנרגטי לדירה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
דירוג אנרגטי לדירה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דירוג אנרגטי גם לדירות חדשות. וועדת הכלכלה בכנסת אישרה תקנות חדשות שיזם משרד האנרגיה יחד עם המועצה לבנייה ירוקה המתייחסות להצגת דירוג אנרגטי למבני מגורים על ידי קבלנים. יש לציין כי נכון להיום דירוג אנרגטי הוא תקן קיים גם בענף הנדל"ן (תקן 5282) והוא נלקח בחשבון בכל הקשור לדירוג בניינים בבנייה ירוקה. עם זאת, לתקן לא הייתה פומביות עד כה, כלומר לא הייתה חובה להציג אותו לציבור הרחב, או יותר נכון לציבור רוכשי הדירות. התקנות שאושרו היום בוועדת הכלכלה קובעות כי הצגת התקן תהפוך לחובה, אולם לא בשלב הראשון.

כך, לאחר אישור הוועדה יש 90 יום במהלכם התקנות עוד יוטמעו וינוסח סופית. לאחר מכן, החל מדצמבר הקרוב יוכלו קבלנים להתחיל ולהציג את מדבקות התקן, אולם לא יחויבו לעשות כן. הצגת התקן האנרגטי תהפוך לחובה רק לאחר ששני תנאים נוספים יתקיימו - התיקון לחוק המכר שמקדם משרד הבינוי והשיכון כבר מספר שנים יעבור ויאושר סופית, והחיוב לבנייה ירוקה ייכנס לתוקף. על פי ההערכות במשרד האנרגיה, הצגת התקן תהפוך לחובה ככל הנראה במהלך 2021. עוד מוסיפים היום במשרד האנרגיה שהתוכנית היא שעד אז הציבור הרחב כבר יידע לדרוש את הדבר מהקבלנים בעת רכישת דירה חדשה. תווית הדירוג עצמה תופיע במפרט של הקבלן.

נציין כי במסגרת הדיון בוועדה עלו טענות שהתקנות יובילו לייקור הדירות החדשות, על כן נקבע כי הוועדה תנהל מעקב אחר יישום התקנות והשפעתן. הדיווח הראשון יימסר לוועדת הכלכלה שנתיים לאחר יישום התקנות, ולאחר מכן ימסור שלושה דיווחים נוספים אחת לשנה.

על פי התקנות החדשות, דירות חדשות שישווקו לצרכנים ידורגו לפי איכות הבנייה בפן האנרגטי, בדומה לדירוג האנרגטי של מוצרי חשמל, מ-A+ ל-F. ככל שהדירוג של יחידת הדיור יהיה גבוה יותר ויתקרב ל-+A, החיסכון באנרגיה ובכסף לדיירים - יהיה גדול יותר. בכך, מצטרפת ישראל ל-27 מדינות של האיחוד האירופאי שקבעו גם הן תקנות לדירוג אנרגטי של בנייה בחקיקה. התקן האנרגטי מתחשב במכלול של פעולות תכנון לבניין והדירות כמו למשל כיוון הדירה ביחס לשמש; הצללות חיצוניות; בידוד - חומרי הבנייה של מעטפת המבנה והזיגוג; אוורור טבעי ועוד. כך, ככל שיש יותר מרכיבים חיוביים הדרוג עולה.

במשרד האנרגיה מסבירים כי: "הדירוג נועד לשקף לדיירים העתידיים את צריכת האנרגיה העתידית של הדייר בדירה, ויסייע לרוכשים לקחת בחשבון את צריכת האנרגיה הצפויה, במסגרת מגוון השיקולים בעת רכישת הדירה. התקנות יתרמו לשקיפות בענף הבנייה בישראל ויסייעו לאזרחים להשוות את צריכת האנרגיה של מבנים בצורה פשוטה ויעילה".

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ הוסיף: "התווית תוכל לתת מידע רב ערך לרוכש, על מידת היעילות האנרגטית של הנכס אותו הוא מתעתד לרכוש".

יעל ביגון, מנכ"לית המועצה לבנייה ירוקה: " אישור התקנות לדרוג אנרגטי מהווה צעד ראשון חשוב בהפיכת הצרכנים לכוח משפיע בקידום של מבנים איכותיים וחסכוניים באנרגיה. מהיום, הביצועים האנרגטיים של המבנה מהווים שיקול בבחירות של הצרכנים. אנו צופים כי עם העלייה בביקוש למבנים יעילים אנרגטית, רשויות ויזמים יהיו חייבים ליישר קו עם המגמה ולהפסיק לבנות מבנים בזבזניים באנרגיה, בדומה לנעשה בעולם המערבי".

סגנית יו"ר הכנסת, חברת הכנסת קרן ברק (הליכוד) שניהלה את הדיון בוועדה במקומות של חבר הכנסת יעקב מרגי (ש"ס): "הדירוג האנרגטי הינו מהלך מבורך ונכון אשר מביא לשקיפות ולחיסכון באנרגיה לרוכשי הדירות בישראל. עלינו לוודא כי העלויות הצפויות לא יגוללו לקונה ושמחירי הדירות לא יעלו מהמהלך הזה. על כן, דרשתי ממשרד האנרגיה לדווח על יישום התקנות, תוך שמירה על המשוואה הפשוטה: חיסכון אנרגטי ככלי להוזלת יוקר המחיה. אמשיך לפעול לכך שמחירי הדירות לא יעלו".

עוד כתבות

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל"ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי