כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים. וההרפתקה שנצא אליה הפעם מובילה למפעלי המלט של ברזיל - מקום שכלל אינו קיים, לפי הסיפור ששר הכלכלה עמיר פרץ סיפר למאזיני רדיו צפון. בראיון לגדי נס, פרץ הסביר למה הוא תומך בהעלאת ההיטל על היבואנים בענף. הוא הדגיש שהתוכנית שלו שומרת ליבואנים 40% מהשוק, אבל במקביל מבטיחה שיצרנים מקומיים לא ייסגרו. "בברזיל, למשל, אין מפעל לייצור מלט. המחירים בשמיים. המחירים בשמיים! אתה חייב בכל ענף שיהיה לך מפעל משלך שיאזן את המחירים מול היבוא".
לפנינו אפוא מעשייה עם לקח טוב: ברזיל, מדינת ענק עתירת תשתיות, נשארה בלי מפעל אחד למלט. באו היבואנים והקפיצו את המחירים. מאזינות ומאזינים, אל תהיו ברזיל.
סיפור מרתק, אבל תלוש לגמרי מהמציאות. מסע קצר בג'ונגלי האינטרנט חשף בפנינו ענף פורח: ברזיל היא אחת מעשר ענקיות המלט העולמיות, ומלט היא התעשייה הרביעית במדינה. באחד משנתוני הענף מצאנו מפה עם כ-100 מפעלים הפרושים לכל אורך החוף האטלנטי. 36 מסתפקים בטחינת קלינקר (מלט חצי-מוכן), אבל 62 אחרים מייצרים מאפס.
כתבנו לפרץ וביקשנו הבהרות. כעבור שעה קלה קיבלנו מהדובר את ההסבר שלהלן, שאותו חיבר לדבריו "איש מקצוע": "מלט מאופיין בייצור מקומי בשל עלויות לוגיסטיקה גבוהות. לכן, אף שיש כ-70 מפעלי מלט בברזיל, באזורים בלי ייצור קיימת תלות ביבוא ובשינוע יקר ממקומות אחרים. רשות ההגבלים העסקיים במדינה פעלה נגד קרטל יבוא המלט - אותה חברה, לפארג', שעומדת מאחורי היבוא בהיצף לישראל - והפחיתה מאוד את המחיר. אבל גם אחרי הוזלה ל-128 דולר לטונה, המחיר גבוה פי 2 מאשר בישראל".
קרטל יבוא? זה כבר סיפור אחר לגמרי. לפי הגרסה החדשה והסבירה יותר, הענקית הבינלאומית לפארג', שאכן קשורה בהיצף לישראל, הפקיעה מחירים באזורים מסוימים בברזיל, ועד היום גובה כפול מאשר אצלנו.
למרבה הצער, גם כאן נפלו כמה אי-דיוקים. בקרטל שנחשף בברזיל, ונקנס ביולי 2015 בקנס שיא של כמיליארד דולר, השתתפו גדולי היצרנים המקומיים, כמו ווטורנטים ואינטרסמנט. לפארג' עצמה מחזיקה מפעלים גם בתוך ברזיל. מחיר המלט בברזיל אכן צנח ל-128 דולר בשנת 2016, אבל מאז המשיך לרדת. כיום הוא עומד על כ-76 דולר לטונה - רק דולרים ספורים יותר מאשר בישראל.
■ בשורה התחתונה: דברי פרץ לא נכונים. ברזיל היא מיצרניות המלט הגדולות בעולם, עם עשרות מפעלים. מחיר המלט בברזיל נסק בשל קרטל שהשתתפו בו גם יצרנים מקומיים. כיום הוא נמוך כמעט כמו בישראל.
תחקיר: יפתח בריל וארן רונדל