גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפקט הקורונה: עשרות מדינות תפשוטנה רגל

ניתוח של הבנק העולמי שפורסם בתחילת השנה, עוד טרם הקורונה, מראה שגל חובות רביעי של ממשלות וסקטור פרטי במדינות מתפתחות, הצטבר החל משנת 2010 והגיע לכ-55 טריליון דולר כבר בסוף 2018

הפגנת מחאה / צילום: Nam Y. Huh, Associated Press
הפגנת מחאה / צילום: Nam Y. Huh, Associated Press

ישראל מיהרה לגייס חוב בינלאומי בהיקף של כ-15 מיליארד דולר בכדי להתכונן לקראת ההוצאות הכבדות בעקבות משבר הקורונה. הביקושים היו פי כמה וכמה גבוהים מן ההיצע. כמוה עשו מדינות מפותחות אחדות. אך רבות ממדינות העולם אינן יכולות לגייס חוב כי הן בדירוג אשראי נמוך מדי. כ-70 מתוך 190 מדינות בעולם אינן מדורגות כלל. ז"א, אם היה להן בכלל דירוג הוא היה D, שמשמעו פשיטת רגל (רובן מרוכזות באפריקה ובמרכז אסיה).

עם זאת, מדינות מתפתחות רבות להן דירוגי אשראי נמוכים צברו עד לאחרונה חוב רב, בעקבות הריביות הנמוכות היסטורית שעודדו מלווים בינלאומיים לקחת סיכונים שלא לקחו בעבר.

מאז 1970 נוצרו ארבעה גלי חוב. שלושת הגלים הראשונים הסתיימו במשברים פיננסיים גדולים - משבר החובות של אמריקה הלטינית של שנות השמונים, המשבר הפיננסי של אסיה בסוף שנות התשעים והמשבר הכלכלי העולמי של 2008-2009. חלקים ניכרים מהחובות עברו אז "תספורות".

ניתוח של הבנק העולמי שפורסם בתחילת השנה, עוד טרם הקורונה, מראה שגל חובות רביעי של ממשלות וסקטור פרטי במדינות מתפתחות, הצטבר החל משנת 2010 והגיע לכ-55 טריליון דולר כבר בסוף 2018. מה שהופך אותו לגל החובות הגדול והרחב מבין הארבעה, שווה ערך לכ-170% תוצר של מדינות אלו. כמעט 40% מהחוב נצבר בסין.

יצירת חוב יכולה לעזור לענות על צרכי פיתוח דחופים כמו תשתיות בסיסיות, אך חלק גדול מגל החוב הנוכחי לובש צורות מסוכנות יותר ובמדינות רבות לא הושקע בבניית תשתיות אלא בכיסוי גירעונות שוטפים. מדינות בעלות הכנסה נמוכה היו בעלות משקל גדול יותר מבעבר בגיוסי חוב אלו.

מעניין לציין שסין, משיקולים גיאו-פוליטיים ולא רק כלכליים, היא כיום המלווה הגדולה ביותר להרבה מדינות מתפתחות. ז"א, לא רק בעלת חובות עתק משלה בהיקף כ-20 טריליון דולר, אלא גם מלווה ענקית למדינות בעלות כלכלות רעועות ביותר.

עוד טרום משבר הקורונה הועלו חששות כבדים שממשלות רבות במדינות המתפתחות אינן יעילות מספיק בהשקעותיהן בהון פיזי ואנושי. למעשה, במדינות מתפתחות רבות ההשקעה הציבורית אפילו נופלת עם עליית נטל החוב. חמור מכך, צמיחתן הכלכלית איטית יותר על אף צבירה מהירה יותר של חוב, בהשוואה לתנאים שקדמו למשבר 2008. צמיחה איטית משמעותה תוצאות פיתוח חלשות וצמצום עוני איטי יותר.

כלכלות מתפתחות כבר פגיעות במגוון חזיתות: לכ-75% מהן גירעונות בתקציב, החוב התאגידי החיצוני שלהן גבוה מאד והגירעונות בחשבון השוטף גדולים פי ארבעה מכפי שהיו בשנת 2007, טרום המשבר הקודם. בנסיבות אלה, עלייה פתאומית בפרמיות הסיכון שדורשים המלווים עלולות לזרז משבר פיננסי, כפי שקרה פעמים רבות בעבר. משבר הקורונה מביא את השבריריים לכדי שבירה, משמע פשיטות רגל פוטנציאליות במדינות מתפתחות רבות שנכנסו למשבר כשהן שבריריות ממילא.

אך הפעם גם לא יבוא לעזרתן חיל הפרשים. בניגוד למשברים הקודמים שהתמקדו בחלקים גיאוגרפיים ספציפיים בגלובוס - אמריקה הלטינית בפעם הראשונה, דרום מזרח אסיה בפעם השנייה וארה"ב ואירופה בפעם השלישית, המשבר הנוכחי הוא כלל עולמי. מכיוון שהוא כזה, הפעם לא יגיעו חילוצים למדינות המתפתחות כי גם הארצות העשירות ביותר נאנקות. התוצאה העיקרית המצערת - הגברת העוני והסבל האנושי.

בעיניים ישראליות הסיכון העיקרי מתמקד בשני תחומים: סיכון גיאו-פוליטי וסיכון כלכלי.

סיכון גיאו-פוליטי, מכיוון שרבות ממדינות ערב כבר פשטו רגל או שהן בדרך לפשיטת רגל. בניגוד לעבר, מדינות המפרץ מפיקות הנפט לא תעזורנה להן כי הן עצמן בגירעונות תקציביים עקב מחירי הנפט הנמוכים מאד. אמנם כשאתה מדינה פושטת רגל לא ימכרו לך נשק, אך אי השקט החברתי גובר (כמו ביתר מדינות העולם, כולל ארה"ב). בעבר היו מקרים שזעם ההמונים הוטה לכיוון השד הקבוע - ישראל. ההסתברות לכך נמוכה כי רבות ממדינות ערב כבר שבורות בעקבות שנים של "אביבי ערבי", אך אין לדעת.

הסיכון הכלכלי חד משמעי הרבה יותר וממוקד ביצואנים ישראליים למדינות מתפתחות. חלק מסוים מהיצוא הישראלי, בעיקר התעשייתי, מופנה למדינות שגם בימים רגילים הן מאתגרות מבחינת סיכוני האשראי שלהן. המצב הנוכחי עלול בהחלט להביא לחובות אבודים בהיקפים גדולים ביחס לחלק מן המכירות שכבר נעשו.

לדעתנו, יצואן ישראלי המצוי בפוזיציה כזו מול סקטור פרטי או ממשלתי ב"מדינה שברירית", ראוי שימהר לנסות לגבות כל חוב שניתן, אפילו תוך ויתור על חלק ממנו. בכל מקרה רצוי מאד לדרוש ביטחונות על מכירות עתידיות. המדינות השבריריות ביותר מצויות בעיקר באפריקה, דרום ומרכז אמריקה ומרכז אסיה. באופן פחות גם במזרח אירופה ובדרום מזרח אסיה. 

הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר ישראל סיפור הצלחה

עוד כתבות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

איראן במתקפה אחרי הנאום של טראמפ: "כמו גבלס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת במעל 30% במסחר המוקדם בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר המוקדם בוול סטריט לשפל של כל הזמנים, לאחר שסיפקה תחזית חלשה לרבעון הראשון של 2026 ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות רכישת לקוח, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בת"א, בהובלת מניות הנדל"ן והבנקים; אל על צונחת במעל 7%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.5%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.4% ● אלביט עולה ב-4% ● מניות האופנה נחלשות, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"