בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס
לכל אורך חיי המקצועיים התנגדתי להקמתה של בורסה שנייה בישראל. במרוצת השנים הועלו לפחות חמש הצעות להקים בורסה נוספת, ואפילו פורסם מכרז לקבלת הצעות למימוש הרישיון להקמתה.
בעבר פרסמתי חמישה מאמרים שבהם הסברתי חזור והסבר, שבמשק קטן כישראל אין צורך בבורסה נוספת. עם זאת לא יכולתי להתעלם מכך שהבורסה היחידה כאן היא מונופול שמנצל את כוחו לקידום שכר עובדיו, ואינו יוצא מגדרו להתייעל ולספק את שירותיו במחיר נמוך ככל האפשר. כוח המונופול מניב הכנסה חודשית ממוצעת של כ-50 אלף שקל לעובד.
עד אוגוסט אשתקד הייתה הבורסה חברה ציבורית, ללא כוונת רווח, שנמצאה דה-פקטו בבעלות חבריה. מכירתה לקבוצה של קרנות השקעה שינתה את המצב, ויצרה מונופול שוחר רווח של שירות ציבורי - מצב שעלול להחמיר את בעיית המונופול כשלעצמה. הערך הגבוה שמעניק השוק לחברת הבורסה החדשה מבוסס כנראה על ההנחה שהמונופול יהיה רווחי.
אז מה עושים לשיפור המצב?
אף שלא שיניתי את דעתי שדי לנו בבורסה אחת, איני שולל את האפשרות שצירוף ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם הדיגיטלי וגידול שוק ההון בישראל, יאפשרו קיום גם לבורסה מתחרה, שתהיה יעילה בהרבה מן הבורסה הקיימת.
וגם אם לא תצמח מתחרה לבורסה בת"א, יש למצוא הסדר רגולטורי שיבלום ניצול לרעה של המונופול הבורסאי. שני גופי הפיקוח הרלבנטיים להתערבות כזו, הם רשות ניירות ערך ורשות התחרות. רשות ניירות ערך מפקחת על הבורסה כחלק מסמכויותיה להגנת המשקיעים בניירות ערך. אולם סמכות זו אינה מחייבת שרשות התחרות תימנע מהתייחסות לפגיעה בתחרות בשוקי ההון.
זה המקום להזכיר את החלטתו מ-1994, של הממונה דאז על ההגבלים העסקיים, ד"ר יורם טורבוביץ'. הממונה דחה את בקשת איגוד החברות הציבוריות הרשומות בבורסה, להכריז על הבורסה כמונופול מכוח סמכותו בחוק:
"פניית האיגוד מעוררת את שאלת היקף הפריסה של רשת הפיקוח של דיני ההגבלים העסקיים על פעילותה העסקית של הבורסה, בהיותה גוף מוסדר סטטוטורית שיוחדה לו, על-ידי חוק ניירות ערך מערכת פיקוח עצמאית ונפרדת... תחולתן האפשרית של שתי מערכות פיקוח או יותר, יוצרת מטבע הדברים את הצורך להכריע האם אומנם חלות הדדית שתי המערכות, ואם כן, מה יהיו 'כללי ברירת הדין' שמכוחם תיקבע תחולת כלל זה או אחר במקרה שתוכן הכללים אינו זהה".
לדעתי, עקרונית דיני ההגבלים העסקיים מהווים מסגרת כללית החלה על כל גורם עסקי הנופל בגדר תחולתו של החוק, אשר ייסוג רק במקום שבו נקבע מפורשות סייג בדבר תחולת החוק, או שהוראת חוק אחרת בעלת תחולה מקבילה, מסדירה את הסוגיה באופן הדוחה בבירור, במפורש או מכללא, את תחולת חוק ההגבלים על המקטע המוסדר.
הואיל ובעצם אפשרות ההכרזה על הבורסה כעל מונופול לא מתהווה התנגשות שאין ליישבה בין חוק ההגבלים (הדין הכללי) לבין חוק ניירות ערך (הדין המיוחד), אין מניעה במקרה ראוי, לעשות שימוש בסמכות הממונה על ההגבלים העסקיים, להכריז על הבורסה כעל מונופול.
"בנסיבות המקרה, לא הונח בפני מסד המצדיק עשיית מעשה הכרזה על בעל מונופול, ובהיעדר טענה וראיה לפגיעה ממשית באינטרס הציבור, ואשר מזור לא יימצא לה בגדר הפיקוח הייעודי על פעילות הבורסה, לא מתעורר הצורך בהנעת מערך הפיקוח על מונופולים" אמר טורבוביץ'.
נראה לי, כי היום הנסיבות השתנו, ויש מקום שרשות התחרות תבחן את הצורך להתייחס להשפעת השינויים שחלו במעמדה ובכוחה של הבורסה על האינטרס הציבורי.
התייחסות זו לא תוכל להימנע מעיסוק גם בשאלה העדינה והנפיצה של התערבות רגולטורית בקביעת שכרם של עובדי שירותים ציבוריים מונופוליסטיים לא רצויים.
הכותב כיהן בעבר כיו"ר דירקטוריון הבורסה לניירות ערך בתל-אביב