גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בוצעה "רפורמה" בחברת חשמל או שעובדי החברה עשו "סיבוב" על המדינה?

שנתיים לאחר אישור הרפורמה במשק החשמל זה זמן טוב לשאול: האם ההישג המוגבל מאוד של ממשלת ישראל מצדיק עלות של 7 מיליארד שקל על חשבון הציבור הישראלי? • התשובה טמונה ככל הנראה בכיוון שאליו מתפתח תחום החשמל בעשורים הקרובים: אגירת החשמל

תחנת אלון תבור / צילום: יוסי זמיר, חברת החשמל
תחנת אלון תבור / צילום: יוסי זמיר, חברת החשמל

לפני כשנתיים אושרה בממשלה הרפורמה בחברת חשמל בעלות של כ-7 מיליארד שקל על חשבון כולנו - צרכני החשמל. ועד עובדי החברה השיג תוספות משמעותיות לפנסיה, מענקים חד פעמיים, הבטחה על שמירת מונופול החשמל בהולכה ובחלוקה, אישור על הקמת שתי תחנות חדשות ומונופול על התקנת מונים חכמים.

בשביל להבין מה יצא לנו, הצרכנים, מהרפורמה, צריך ללכת אחורה עד לשנת 1996. בשנה זו אושר חוק משק החשמל במסגרתו עוגן מבנה השוק התחרותי אותו רצתה המדינה להשיג: תחרות מלאה בתחום הייצור (תחנות כוח פרטיות), תחרות אזורית בתחום החלוקה (פיצול אזורי של תחום החלוקה) ושמירה על מונופול חברת החשמל רק בתחום ההולכה. מבנה תחרותי זה היה אמור להפחית לנו - הצרכנים - את עלות החשמל, באמצעות חברה עצמאית שתנהל את המערכת ("חברת ניהול המערכת") ותחליט על הפעלת יחידות הייצור משיקולי טובת הצרכן.

העשור לאחר חקיקת החוק (עד שנת 2007) התאפיין בכיפופי ידיים בין חברת החשמל למדינה ובאי יכולת לקדם את המבנה התחרותי אליו שאפה המדינה. מונופול החשמל המשיך לפעול בחוסר יעילות, עם מנגנוני שכר גבוהים ומכרזי רכש בזבזניים שהובילו בקצה גם לשחיתות במכרזים (תזכורת: פרשת השופט לשעבר דן כהן) . רשות החשמל בעידוד משרד האוצר, החלה בצעד חשוב של הכרה נורמטיבית בעלויות ולא של הכרה אוטומטית בעלויות המנופחות של חברת חשמל. כתוצאה מכך, הגיעה חברת החשמל למצב פיננסי רעוע ולאי יכולת לממן את ההשקעות הנדרשות בתשתיות החשמל.

לאור הפיגור בהקמת אותן תשתיות, ומצבה הפיננסי הרעוע של החברה, הוחלט בממשלה שלא כדאי לשלם על "כאילו" רפורמה ורצוי ואפשרי לפתוח בכוח את המשק לתחרות, תחילה בתחום הייצור. הממשלה אישרה לחברת החשמל להקים עוד יכולת ייצור במסגרת "תוכנית חירום", אולם במקביל שמה סוף למונופול של החברה בתחום הייצור ונתנה אור ירוק לחברות פרטיות להקים תחנות ייצור חשמל חדשות.

וכך, במהלך עשר השנים האחרונות הוקמו מספר תחנות כח פרטיות גדולות ("דליה", OPC, דוראד, ועוד) ומתקנים קטנים רבים לייצור חשמל בין היתר מאנרגיה מתחדשת, שכדאיותם הכלכלית השתנתה ללא היכר בעשור האחרון. תהליכים אלו הובילו לכך שבמועד אישור הרפורמה, למעלה מ-40% (!) מייצור החשמל כבר עבר לשוק הפרטי, על פי מדדים רבים, ביעילות גבוהה משמעותית מתחנות חברת חשמל ובהיקף עובדים מצומצם. זאת על אף שחברת חשמל המשיכה לנסות ולתקוע מקלות בשילוב השוק הפרטי, מה שגרר התערבות ואכיפה של רשות התחרות.

אחד המכשולים בקידום שוק תחרותי היה שליטת עובדי חברת חשמל על מרכז השליטה המרכזי על המערכת. הפיכת מרכז זה לעצמאי ומנותק מחברת החשמל הוא שלב חשוב בהפיכת המערכת לעצמאית, תחרותית ויעילה.

מה אם כן הושג ברפורמה? תחום הייצור עבר, כפי שתואר, לתחרות פרטית ולכן אין הישג בתחום זה, הממשלה ויתרה על כוונתה לפיצול אזורי של חברת חשמל ואף השאירה את תחום התקנת המונים החכמים בשליטת החברה. התייעלות ופרישת עובדים נעשית כל כמה שנים וגם כאן לצערנו הבשורה אינה משמעותית. ההישג העיקרי של הרפורמה הוא ניתוק מערכת השליטה המרכזית מחברת חשמל . השאלה היא האם ההישג המוגבל של הממשלה ברפורמה מצדיק עלות של 7 מיליארד שקל על חשבון הציבור? התשובה טמונה ככל הנראה בכיוון אליו מתפתח תחום החשמל בעשורים הקרובים.

על פי מרבית ההערכות תחום אגירת החשמל צפוי להיות מרכזי בהרכב ההשקעות בעשורים הקרובים. ללא אגירה יש צורך בהקמת תחנות ייצור שיצליחו לספק את הצריכה בזמנים של שיא הביקוש. אגירת חשמל תאפשר להחליק את הייצור ולהקטין את הגידול הנדרש ביכולת הייצור. ההתקדמות הטכנולוגית בתחום, צפויה להוביל לכדאיות בהקמת מתקני אגירת חשמל רבים.

בשונה ממדינות אחרות המתבססות על אנרגיה מתחדשת כגון הידרו ורוח, במדינת ישראל הצפויה להתבסס באופן משמעותי על אנרגיה סולארית, תפקיד אגירת חשמל הוא מרכזי עוד יותר. תחום זה צפוי לפעול עם חידושים טכנולוגיים משמעותיים בשנים הקרובות והוא בעל מאפיינים ברורים בהם הוכח כי לחברת חשמל חסרון יחסי כמו יעילות טכנולוגית, יכולת רכש יצירתי, וחוסר יעילות בניהול כוח אדם טכנולוגי . תחום זה הוא למעשה תחליפי להקמת תחנות ייצור חדשות ואמור להיות מבוצע על ידי שוק תחרותי שיאפשר להגיע ליעילות גבוהה ולהפחתת עלות החשמל לצרכן.

בתחום זה נמצא גם המבחן האמיתי של משרדי האוצר והאנרגיה : במידה ויתאפשר לחברת חשמל להיות שחקן בתחום אגירת החשמל, ניתן יהיה לסכם את הרפורמה ככישלון, וצריך יהיה ללמוד איך קרה שהוועד עשה "סיבוב" של 7 מיליארד שקל עלינו הציבור בגיבוי המדינה. רק אם תחום האגירה ייפתח לתחרות וינוהל על ידי חברת ניהול מערכת עצמאית, ניתן יהיה בהסתכלות ארוכת טווח, להצדיק את המחיר ששילמו הצרכנים עבור הרפורמה.

התקופה הקרובה היא קריטית, תכנון תשתית החשמל מתחיל להפנים את פוטנציאל האגירה. אין לי ספק שמתכנני חברת חשמל ינסו להשפיע ולעצב את תכנון השוק באופן שיצדיק ככל האפשר את מעורבותם בתחום. רק מודעות צרכנים ומעורבות חזקה של משרד האנרגיה ורשות החשמל לטובת הציבור עשויים לוודא קיום תחרות בתחום ולמנוע טעויות עם מחיר עתידי גבוה לצרכני החשמל. 

הכותב הוא חבר סגל בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. בשנים 2007-2011 במסגרת תפקידי כמנהל רשות החברות הממשלתיות וראש אגף תקציבים ניהלתי את המו"מ עם חברת חשמל מטעם הממשלה.

עוד כתבות

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל