גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרגולציה המכבידה על פיתוח תרופות וחיסונים לא תמיד עוזרת לחולים - ולעיתים היא אף מזיקה

האם ניתן להגיע לעולם אידיאלי בזמן הקרוב, עולם שבו תרופות בטוחות מאושרות במהירות? כנראה שלא, אולם בהחלט ניתן לשפר

שלב הניסויים בבני אדם של אוניברסיטת אוקספורד, לקראת פיתוח חיסון לוירוס הקורונה  / צילום: אוניברסיטת אוקספורד
שלב הניסויים בבני אדם של אוניברסיטת אוקספורד, לקראת פיתוח חיסון לוירוס הקורונה / צילום: אוניברסיטת אוקספורד

בימים אלו מצפים בני האדם על-פני כל כדור הארץ לפריצת דרך המדעית שתושיע את האנושות מפני נגיף הקורונה אשר פוגעת בפרנסתם, בריאותם וחייהם של מיליארדי אנשים ברחבי העולם.

שלב חיוני בדרך לחיסון המיוחל הוא שלב הרגולציה, אותה בקרה קפדנית שעוברת כל תרופה או חיסון לפני צאתם לשוק. ככל שהרגולטור מקדיש יותר זמן לבדיקות, הוא מעכב חיסונים טובים אך גם מונע אישורם של חיסונים שהם פחות טובים.

אם יטעה ויאשר חיסון שאינו בטוח לגמרי הרי שהוא ישלם מחיר אישי בדמות תביעות, פרסום שלילי ועוד. אם ידחה יציאתם לשוק של תרופות וחיסונים טובים, הלחץ הציבורי יהיה קטן, שכן הציבור לא ער לתרופות שלא נמצאות על המדפים. על כן, הרגולטור מעדיף לא לקחת על עצמו סיכונים מיותרים.

כאשר מתגלה מולקולה אשר מטפלת במחלה מסוימת, היא נרשמת כפטנט. הסיבה לרישום המוקדם הוא ההליך הציבורי של בחינת התרופה שלא מאפשר שמירה יעילה של סודות מסחריים. אחרי ניסויים מוצלחים על חיות, מוגשת בקשה לרגולטור על-מנת שיאשר ניסויים בבני אדם. לאחר מכן, נערכים שלושה שלבים של ניסויים קליניים בבני אדם. בשלב הראשון בודקים את התרופה על בני אדם בריאים כדי לוודא שהיא אינה מסוכנת, בשלב שני מנסים כמויות שונות על אנשים חולים. בשלב השלישי מנסים את התרופה או החיסון על בני אדם כאשר קבוצת הבקרה בניסוי מקבלת תרופת פלסבו.

כ-70% מן התרופות או החיסונים אשר מגיעים לשלב הראשון שורדים את המבחנים ומגיעים לשלב השני, וכ-30%-40% מן התרופות והחיסונים בשלב השני ימצאו כבטוחים מספיק כדי להגיע לשלב השלישי. בסך הכל כ-20%-30% מן התרופות והחיסונים שהחלו את השלב הראשון יסיימו את השלב השלישי ויאושרו לשימוש. תהליך זה צפוי לארוך כשמונה עד עשר שנים ולעלות אף כחמש מאות מיליוני דולרים.

זכויות הפטנט מוענקות בדרך כלל לחמש-עשרה עד עשרים שנים, אולם החברה המפתחת יכולה להנות מהם רק מרגע שהמוצר מגיע לשוק, דבר שקורה זמן רב לאחר קבלת זכויות הפטנט. כשפגות זכויות הפטנט, הפירמה המפתחת ניצבת בפני תחרות עם פירמות המתמחות בייצור תרופות שאיבדו את זכויות הפטנט (כדוגמה חברת טבע הישראלית).

המהירות בה יוצאים התרופה או החיסון לשוק קובעת את משך הזמן בו החברה המפתחת תהנה מזכויות המונופולין שמעניקה לה הגנת הפטנט, ולפיכך משפיעה על רווחיה. מחקרים מצאו כי קיצור זמן האישור ב-10% הביא לעליית הוצאות המחקר והפיתוח של חברות התרופות ב-5% עד 7.2% ולהצלתן של 140,000 עד 310,000 שנות חיים בעשר שנים.

מעבר לשיפור איכות החיים, מניעת אישפוזים והארכת החיים, הנובעים משימוש בתרופות וחיסונים חדשים, מעודדים הרווחים את פיתוחן של תרופות וחיסונים נוספים.

מהירות האישור של תרופות וחיסונים חדשים גורמת גם לעיוות הקצאת המקורות למחקר ופיתוח. בעוד שמסלול לאישור תרופות למשל למניעת סרטן או טיפול בסרטן בשלבים מוקדמים הוא ארוך, תרופות המיועדות לטיפול בסרטן בשלבים מתקדמים עוברות מסלול אישור מהיר. נמצא כי מאחר שזמן הפטנט נתון, חברות מפנות את רוב מאמציהן לפיתוח תרופות לטיפול בחולים קשים ולא מקדישות מספיק מאמצים לפיתוח תרופות למניעתן של מחלות אלו, דבר שמביא לאובדן שנות חיים רבות.

בבואם לאשר תרופה או חיסון, מושפעים הרגולטורים גם מן המוניטין שיש לחברה אשר ביקשה את אישור הרגולטור למוצריה. על-כן, חברות וותיקות וגדולות זוכות למסלולי אישור מהירים יותר מאשר חברות קטנות. דבר זה תורם לריכוזיות של שוק התרופות והחיסונים ועליית מחיריהם.

ראיות אמפיריות רבות מצביעות כי לתהליך האישור הארוך והיקר של תרופות מחירים כבדים, שכן הוא מעכב את הגעתם של מוצרים טובים לשוק ובכך גורם לאובדן שנות חיים ואיכות חיים, מעוות את הקצאת המקורות למו"פ, ונותן יתרון בידי חברות גדולות, ובכך תורם לריכוזיות השוק ולעליית מחירים.

מן העבר השני, הפיקוח ההדוק גורם לכך שהתרופות, החיסונים והמיכשור הרפואי אשר בידינו בטוחים יחסית לשימוש.

האם ניתן להגיע לעולם אידיאלי בזמן הקרוב, עולם שבו תרופות בטוחות מאושרות במהירות? כנראה שלא, אולם בהחלט ניתן לשפר. כמובן שלא נרצה שחומרים מסוכנים יגיעו לשוק, אך בהחלט ניתן להתפשר מעט במבחני האפקטיביות של הטיפולים ולעבור ללמידה לאחר אישור.

בעידן בו הידע מופץ במהירות ניתן להגיע למצב בו הקהילה הרפואית תסנן לעצמה במהירות את התרופות והחיסונים הטובים ביותר. כמו-כן, דרישה חריפה יותר מחברות התרופות לאחריות חברתית ומוסרית המגובה בחוקים מתאימים תביא לכך שחברות התרופות תבדוקנה את עצמן היטב לפני שהן מוציאות מוצרים לשוק ולו מפחד של תביעות ענק.

שיפור כזה בעבודת הרגולטור יביא לכך שיותר אנשים יהנו משירותי רפואה טובים יותר ואף במחירים נמוכים יותר.

השפעתו העצומה של נגיף הקורונה הביא את מנהל המזון והתרופות האמריקאי לבחון את בטיחותם ויעילותם של תרופות וחיסונים במסלול מהיר במיוחד. השאלה שעלינו לשאול היא האם נוכל להתקרב לעולם בו כל התרופות והחיסונים עוברים מסלול פיקוח ובקרה מהיר כך שיותר אנשים יהנו מתרופות וחיסונים טובים יותר, יעילים יותר וזולים יותר.

דומה כי ימים אלו של נזק כלכלי עצום שנגרם בעטייה של מגפה עולמית הם זמן מצוין לבחון מחדש את יעילות עבודתו של הרגולטור ולהביא לשיפורה. 

הכותב הוא חוקר ומרצה במחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה, רעננה

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

אפקט איראן? עלייה בחיפוש השכרה וסאבלטים עם ממ"ד

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

כותרות העיתונים בעולם

המחקר שקובע: ישראל היא "נכס אסטרטגי שאין לו תחליף"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"