גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זו לא הבעיה שלי, זה "שלהם": איך המסגור התקשורתי מעצב את יחסינו למחאות

למה, בניגוד למחאות בארה"ב בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד, המחאה בארץ "לא עברה מסך", ואיך התקשורת הישראלית מצליחה לעצב את הנרטיב אחרת כאשר המאבק הוא סביב אותה תופעה בדיוק?

מהומות בעקבות רצח ג'ורג' פלויד / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
מהומות בעקבות רצח ג'ורג' פלויד / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בואו רגע נדמיין שהמחאה המדוברת כנגד גזענות ואלימות משטרתית, אשר הוצתה בארה"ב בעקבות חניקתו למוות של ג'ורג' פלויד על ידי שוטר לבן, מתרחשת ממש כאן בישראל. נדמיין שישנם אזרחים ישראלים, שרק משום שצבע עורם שחור נוטים לסבול מבורות במצב הטוב ומגזענות במצב הרע. וזו באה לידי ביטוי באינטראקציה עם רשויות החוק, הסללה במוסדות החינוך, הפליה בשוק העבודה, אי נגישות ראויה להשכלה גבוהה והרשימה עוד ארוכה.

אז למי שפספס, מחאה דומה במהותה לזו שמתקיימת בארה"ב כבר התרחשה כאן, ולמעשה היא עשויה להתעורר שוב. מחאת ישראלים יוצאי אתיופיה נגד אלימות משטרתית, אפליה וגזענות התעוררה מהשטח ונבטה על מצע של כאב עמוק, של חוסר אמון ברשויות החוק והאכיפה, של עוולות ואי צדק שמושתתים על בורות וגזענות. אבל המחאה הזו "לא עברה מסך", הדיון הציבורי התייחס אליה כהתפרעות אלימה, כמפגן של זעם, כמחאה ש"לא שייכת לנו", וזה קרה הרבה בזכות הסיקור התקשורתי.

אז איך זה קורה? איך התקשורת הישראלית מצליחה לעצב את הנרטיב אחרת כאשר המאבק הוא סביב אותה תופעה בדיוק? ומדוע המחאה של ישראלים יוצאי אתיופיה לא זכתה לחיבוק התקשורתי שהמחאה בארה"ב מקבלת?

על מנת שנוכל להבין את יחסי הכוחות והנפשות הפועלות, התקשורת מסמנת לנו מי "הרע" ומי "הטוב" בסיפור. במקרה של פלויד, "השוטר הלבן" מוצג כ"רע" והשחור שנהרג מוצג כ"טוב". וזה נעשה על ידי מתן בולטות לאירועים שיאירו את השוטר באור שלילי, כמו למשל מעורבותו של השוטר במקרי ירי קודמים, העובדה שאשתו מחליטה להתגרש ממנו בעקבות המקרה, וכותרות שקוראות לו "האיש השנוא באמריקה". פלויד לא מוצג כאיום פוטנציאלי על השוטר, והרקע הפלילי שלו מוצנע בשיח התקשורתי.

בנוסף, נוכל למצוא דיווח נרחב בנוגע למותו ולסבלם של בני משפחתו (טקס האשכבה עצמו, שחזור הרגעים האחרונים בחייו והבלטת תחושות הזדהות וצער על מותו מצד אושיות מוכרות רבות, ביניהם כוכבי ספורט בינלאומיים).

במקרה של סלומון טקה ז"ל, שנהרג אף הוא מירי של שוטר לבן, ההבחנה התקשורתית בין "התוקף" ל"קורבן" לא הייתה ברורה וחד משמעית. לכן לא הייתה בנמצא בולטות לצער ולכאב שנגרם לסלומון טקה ז"ל ומשפחתו. להיפך, השוטר שירה בו הוצג לא פעם כזה שעשוי ליפול קרבן בעצמו לאלימות מצד מוחים מהקהילה האתיופית ("הגיעו לרבין, אגיע לשוטר שהרג את טקה") . ולזה אפשר להוסיף את הדיון אודות הרקע הפלילי של סלומון טקה לפרסם אותו או לא לפרסם אותו? אמיתי או פייק? מה שזרע ספק בדיון הציבורי בדבר מיהו הקורבן בפרשה.

אך יותר מכל, נראה כי השיח התקשורתי הישראלי סביב המקרה של פלויד ממוסגר כטלאי אחד משמיכת טלאים רחבה של גזענות ואלימות כלפי קהילת השחורים בארה"ב. ובעוד השיח התקשורתי של המחאה בארה"ב העצים את הכאב והפגיעה לאורך השנים בקהילת השחורים, הסיקור של המחאה בישראל העצים את הפן האלים של המפגינים עצמם, והפך את הפרות הסדר שלהם והתנהלותם לנושא המדובר, במקום הסוגיה סביבה הם מוחים ( "מפגן זעם", "לילה של זעם: הרס ופצועים בתל-אביב", "זעם יוצאי אתיופיה").

אופן ההתייחסות של התקשורת הישראלית למחאה בארה"ב כנגד אלימות משטרתית מהווה הזדמנות חשובה לעורר דיון ביקורתי בכוחה של התקשורת לעצב דיון ציבורי ולהביא לשינוי חברתי. חשוב להבין כי האופן בו התקשורת "תארוז" לנו את המסר יכול להיות זה שיכריע בין ההחלטה להצטרף למחאה או לצקצק על פקקי התנועה וחוסר התחשבות המפגינים.

כאשר הסיקור מקשר בין מקרה ספציפי לתופעה רחבה הוא מאפשר לכלל הציבור להתחבר לערכים שביסודות אותה מחאה. אך בסיקור התקשורתי הישראלי של מחאת  יוצאי אתיופיה, היא ממוסגרת כמחאה ששייכת ל"קהילה האתיופית" ("מחאת יוצאי אתיופיה") ובכך המסר שעובר הוא כי המחאה הזו לא שלי, ולא שלנו כחברה, אלא "שלהם". אולי בפעם הבאה התקשורת תשכיל להתייחס לנושא ההפגנה, ואז חלקים ניכרים בציבור לא יישארו כצופים מן הצד ויצאו לרחובות, לבן לצד שחור. 

הכותבת היא מרצה במכללת ספיר ודוקטורנטית לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים

עוד כתבות

שלומי הייזלר, מנכ''ל משרד האוצר, באירוע ''מדברים צפון'' של גלובס ובנק לאומי / צילום: כדיה לוי

האם המסים יעלו ואיך ייראה התקציב? מנכ"ל משרד האוצר פותח הכול

שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר, מעדיף לרוב לשמור על שתיקה ולהביע את עמדתו בחדרים סגורים ● רגע אחרי הפסיקה הדרמטית של בג"ץ בנושא גיוס בני הישיבות, הוא הגיע לראיון מיוחד במסגרת אירוע "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי ● על האפשרות שיעלו מסים: "זו מתמטיקה פשוטה. נדאג שהמגזר היצרני ייפגע פחות"

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; נעילה מעורבת באסיה

הדאקס עולה ב-0.5% ● מניות הטכנולוגיה משכו את מדד ניקיי לעליות ● לאחר שלושה ימים של ירידות, אנבידיה התאוששה אתמול וזינקה ב-6% ● הראל: צופים הפחתת ריבית מהירה יותר בארה"ב; לעומת זאת, חברת הוועדה הפתוחה בפד לא צופה הורדות ריבית בכלל השנה ● בשישי יפורסם מדד ה-PCE בארה"ב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בבורסה; ניו-מד אנרג'י מזנקת ב-7%, דלק ב-4%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● ניו-מד אנרג'י: ניתן אור ירוק ממשרד האנרגיה להגדלת יצוא הגז הטבעי והרחבת האספקה למשק המקומי ● IBI: מאזן הכוחות נוטה לפיחות בשקל בחודשים הקרובים ● בלידר שוקי הון צופים אינפלציה של 3.1%, מעל הרף העליון של בנק ישראל ● הראל: צופים הפחתת ריבית מהירה יותר בארה"ב; לעומת זאת, חברת הוועדה הפתוחה בפד לא צופה הורדות ריבית בכלל השנה

אייל בן-חיים, ראש החטיבה הבנקאית, בנק לאומי, עם בר לביא, ראש מערכת החדשות של גלובס / צילום: גיא צרחי

אייל בן-חיים, ראש החטיבה הבנקאית בלאומי: "הכלכלה בדרום התחילה לחזור לעצמה, אבל בצפון יש בעיה אמיתית"

אייל בן-חיים, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, השתתף בכנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, מקצרין שבקו האש • "יש הבדל גדול בין הכלכלה במדינה שחוזרת למה שהייתה ערב ה-7 באוקטובר לעומת הצפון והדרום. הדרום התחיל לחזור, אבל בצפון יש בעיה שנמשכת לאורך זמן. יש אתגרים גדולים" • מחר: הכנס מגיע לעכו

מתחם SEVEN רהט / צילום: רני צים מרכזי קניות

קבוצת רני צים משיקה מרכז קניות ברהט בהשקעה של 80 מיליון שקל

המתחם, שנקרא "SEVEN רהט", ייפתח בחודשים הקרובים ויתפרס על פני 11 אלף מ"ר ● להערכת הקבוצה, המרכז יניב בהפעלתו באופן מלא NOI שנתי של 11.5 מיליון שקל ● ברקע הדברים: מסע מימושים בשנה החולפת בשל חוב פיננסי

מפעל לייצור סוללות לית'יום לכלי רכב חשמליים / צילום: Shutterstock

במדינה אירופית קטנה: הפרויקט שיעזור למערב להשתחרר מסין

מיזם כריית הליתיום בעמק ג'אדאר בסרביה קיבל אור ירוק - על אף החששות הסביבתיים ומאבק התושבים המקומיים ● המכרה צפוי לספק 17% מהליתיום הנדרש לכלי רכב חשמליים באירופה

שפי מור, יערה זיו גביש ובסאם אבו עואד, בשיחה עם ניצן שפיר, גלובס / צילום: גיא צרחי

"רק שלא יבקשו מאיתנו את המענקים בחזרה. אין לנו מאיפה להחזיר"

במסגרת כנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, שהתקיים בקצרין, התארחו בעלי עסקים מרמת הגולן, שסיפרו על המציאות הבלתי־אפשרית עמה הם מתמודדים מאז פרוץ המלחמה ● שפי מור, מנכ"ל תיירות מרום גולן: "צריך להבין - אנחנו מנותקים מהחיים. אין לנו קופות חולים ואין שירותים. האווירה קשה מאוד" ● מחר: הכנס מגיע לעכו

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

שותפות לוויתן קיבלו אישור להכפיל את היקף הפקת הגז

הגדלת היתר היצוא בעתיד עשוי לכלול התניות שקשורות להבטחת אספקת הגז הטבעי למשק הישראלי ● תוספת הגז הטבעי ליצוא תעמוד על 118 BCM, וככל שבעלי המאגר ימצאו גז טבעי נוסף, תישקל הגדלת כמות היצוא עד להיקף שלא יעלה על 145 BCM

שאול גולדשטיין / צילום: ענבל מרמרי

הדחת המנכ"ל שהתריע על מחדל החשמל: ההכרעה צפויה היום

לאחר שמנכ"ל החברה הזהיר בשבוע שעבר כי משק החשמל בישראל לא ערוך למלחמה כוללת עם לבנון - קידם יו"ר החברה מהלך להדחתו ● לגלובס נודע כי הדיון על ההדחה יימשך היום

דיון בכנסת לעניין חברת סלייס מהיום (ג') / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"פרשת הבנק למסחר על סטרואידים": כשהכנסת גילתה על פרשת סלייס

באיחור של למעלה מחצי שנה, נחשפו בוועדת הכספים של הכנסת לפרשה החמורה בחברת קופות הגמל בניהול אישי, שעפ"י החשד ניידה מעל 800 מיליון שקל של חוסכי פנסיה לקרנות זרות ● ב"דיון המהיר" הוטחה ביקורת בעיקר ברשות שוק ההון, אך לא התקבלו החלטות מעשיות

צילום מסך של ערוץ הקניות

אחרי כמעט 30 שנה: ערוץ הקניות יפסיק את שידוריו בחודש הבא

שידורי ערוץ הטלוויזיה הוותיק יסתיימו בסוף חודש יולי, והמשאבים יועברו בעיקר לפעילות האונליין שלו ● כ-60 עובדים יפוטרו, אך שלוש חנויות הערוץ ימשיכו לפעול כרגיל

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תנאי השכר של העובדים בענקיות הטכנולוגיה נחשפים

מניות שבע חברות הטכנולוגיה שאחראיות לשיאים במדד S&P 500 בשנה האחרונה, היטיבו עם משקיעיהן ● ומה קרה לשכר העובדים בחברות הללו? אתר Visual Capitalist מספק את הנתונים

דורי נאוי ושחר אושרי, חברת האחים נאוי / צילום: איל יצהר

מהלך חריג בשוק ההון: בנק ישראל פנה, ורשות ני"ע הובילה לביטול גיוס חוב של אחים נאוי

חברת האשראי החוץ-בנקאי השלימה ביום שני גיוס ניירות ערך מסחריים שתמורתו הסתכמה ב-101 מיליון שקל ● אבל החברה מבטלת את הגיוס ותחזיר את הכסף לנושים, זאת על רקע מחלוקת משפטית שהתגלעה בנוגע לסוגיית חוק הבנקאות ● בנק ישראל: "החברה אינה מפוקחת לעניין הלימות הון ונזילות, היא איננה רשאית להנפיק ניירות ערך מסחריים סחירים ללא רישיון של תאגיד בנקאי

אילוסטרציה: Shutterstock

סיכון מול סיכוי: מה צריך לדעת לפני שחותמים על עסקת דמי מפתח

מה המצב החוקי של שוכר בדמי מפתח, ומתי כדאי לרכוש דירה שמושכרת בדמי מפתח? ● גלובס עושה סדר

בניית מגדל TOHA 2 / צילום: טלי בוגדנובסקי

למרות המחאות: גוגל שוכרת 20 קומות בת"א ומגדילה את המחויבות לישראל

גוגל חתמה על הסכם שכירות בבניין בת"א ותתפרס על כ־20 קומות, בתמורה ל־115 מיליון שקל בשנה ● המהלך, שנחשף בגלובס, מצטרף לפעולות שנקטה לטובת ישראל מאז המלחמה

קרונות וקטרים חשמליים, בעיגול: מירי רגב / צילום: רכבת ישראל, נועם מושקוביץ'-דוברות הכנסת

המלחמה והלחצים הפוליטיים מעכבים את פרויקט חשמול הרכבת. כמה זה יעלה לנו?

הסכם חדש של רכבת ישראל מול הקבלנית הספרדית בפרויקט החשמול דוחה את השלמת העבודות מאוקטובר השנה ל־2027 ● כעת המדינה תשלם יותר מ־100 מיליון שקל נוספים ● בין הסיבות: המלחמה שגרמה למחסור בעובדים וצמצום העבודות בימי שבת ובלילות בשל לחץ פוליטי

עובד באתר בנייה / צילום: Shutterstock

עובדי בניין מחו"ל החלו להגיע - והבלגן חוגג: "עובדים שאין להם קשר לאירוע; הפסדים שלא נגמרים"

בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת נטען כי רבים מהעובדים שהגיעו לארץ אינם כשירים לעבודה בבניין • תאגידי כוח אדם להבאת העובדים טוענים כי הם מפסידים עשרות אלפי שקלים ביום

אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, בכנס ''מדברים צפון'' / צילום: בר לביא

מנהל חטיבת המשכנתאות בלאומי: "יש התעניינות גדולה של תושבי חוץ בשוק הנדל"ן"

אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, השתתף בכנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, שהתקיים בעכו ● "בדרום כרגע יש פריחה: המשקיעים מגיעים, ואנשים באים כי הם מבינים שהאיום שם קרוב לסיום. לעומת זאת, בצפון רואים אי-ודאות, ועדיין אנחנו עדים לפעילות ערה, בניגוד למה שיכולנו לצפות"

כבר כיום היוונים עובדים את מספר השעות הרב ביותר באיחוד האירופי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

נגד המגמה האירופית: ביוון חוזרים לעבוד שישה ימים בשבוע

לדברי שר העבודה היווני, המהלך נובע בעיקר ממצוקת כוח האדם המיומן במדינה, ובמיוחד בעבודות הדורשות נוכחות מסביב לשעון ● כבר כיום היוונים עובדים את מספר השעות הרב ביותר באיחוד האירופי

חייל אוקראיני מכין רחפן להמראה / צילום: ap, Andriy Andriyenko

במערב עוקבים מקרוב: כך הרחפנים של אוקראינה חומקים מהשיבושים הרוסיים

הלוחמה האלקטרונית מתפתחת במהירות, ודוחפת את יצרני הרחפנים באוקראינה לעדכן בהתמדה את הרכיבים ולהפוך את כלי הטיס לאוטונומיים יותר ● חברות מערביות עוקבות מקרוב אחר ההתפתחויות