לשכת התעסוקה תל אביב. הכשרות שלא תואמות את צרכי השוק / צילום: שירות התעסוקה
דמיינו לרגע שאתם מקבלים החלטה להתפטר מהעבודה, או כמו בימים קשים אלה, פוטרתם מהעבודה, או הוצאתם לחל"ת.
כך, באמצע המחשבות הקשות, בדרככם הביתה, כשאתם בדיכאון ובאי-ידיעה מה יילד יום, קיבלתם מסרון להתקשר למספר של "המרכז הלאומי להסבות מקצועיות" (להלן "מרכז ההסבות הלאומי") שתפקידו לדאוג שכל אזרח ישתלב בעבודה חדשה שהולמת אותו.
כן, הגיעה העת להקמת "מרכז ההסבות הלאומי" ולאלתר. "מרכז ההסבות הלאומי" היה חייב לקום ולפעול לפני שנים ומשבר הקורונה שהיכה בנו מחייב, יותר מתמיד, חשיבה יצירתית ומיידית.
העובדה שכמיליון ישראלים רשומים בשירות התעסוקה, כמובטלים או כעובדים בחל"ת, מחריפה את המשבר הכלכלי במדינה - כמו בעולם - משבר כלכלי שיוביל גם למשבר חברתי נורא.
אני חולם כבר עשור על הקמת "מרכז ההסבות לאומי" וזאת בין השאר בעקבות עיסוקי בכנסת ב"שדולה לקידום התעסוקה של בני ה-50 פלוס", ששונתה בצוק העיתים ל-40 פלוס ואף ל-30 פלוס.
לא ארחיב כאן על עשייתי בעבר, אך המסקנה הברורה אליה הגעתי אחרי שנים של עבודה פרלמנטרית היא שחייב לקום מרכז מידע וידע לאומי בנושא תעסוקה. גוף העומד בחזית המאבק באבטלה, יודע מה מצב המשק, ומה הצרכים הנדרשים בזמן אמת. אין מדובר בשירות התעסוקה או בקרן "מעגלים״ (להעסקת עובדים), כי שיטת העבודה חייבת לעבור מהפך.
אני סבור כי התוכניות שהממשלה מפרסמת חדשות לבקרים על הקצאת משאבים לביצוע הכשרות מקצועיות ייכשלו לגמרי. אין להן סיכוי להצליח, כי אין מדובר בתוכנית סדורה שמתמודדת עם צרכי המשק, אלא בכיבוי שריפות פוליטי, שישרוף עשרות-מיליוני שקלים שיירדו לטמיון.
מטרת "מרכז ההסבות הלאומי" היא לייצר שינוי מהותי בדרך החשיבה והפעולה מתוך הבנה ששוק העבודה משתנה ונדרשת לו התאמה ייחודית ויצירתית. מנהלי המרכז ועובדיו יתמחו בניתוח שוק העבודה החדש והמגמות המתחוללות בו, והיערכות מוקדמת לשינויים הנדרשים לשם כך בהסבות מקצועיות מהמעלה הראשונה.
הרעיון המרכזי שבהקמת "מרכז ההסבות הלאומי" הוא שהאחריות לקליטת עובדים עוברת מהאדם העובד או המובטל לממשלה, לארגוני העובדים ולמעסיקים. באמצעות המרכז ניתן יהיה להפנות עובדים למקומות עבודה הזקוקים להם; לפתוח כיתות-לימוד במפעלים, מערכות הכשרה והסבה מקצועית שיפעלו במהירות וביעילות, לקליטת עובדים במקומות עבודה חדשים בהתאם לנתונים האישיים ולצורכי השוק.
המרכז יתבסס על שלושה עקרונות מרכזיים: מערכת נתונים משולבת הכוללת מידע תעסוקתי על כל מקום עבודה ומהן המשרות להן זקוקים המעסיקים לרבות האפיונים המקצועיים הנדרשים מהעובדים; נתונים על העובדים הזקוקים לעבודה, כישוריהם ויכולתם לעבור הסבה מקצועית. הפניית העובדים תעשה בתיאום מלא בין העובד למקום העבודה, שייספק מראש את הנדרש, ללימוד המקצוע החדש.
נוסף לעקרונות בסיסיים אלה, המרכז יפעל למתן תמריצים לעובדים ולמעסיקים, כדי לאפשר העסקה ארוכת טווח:
המעסיק יקבל תשלום עבור מערכת ההכשרה לעובדים, בין שמדובר בכיתת-לימוד במפעל או בתשלום ישיר (בכל מקרה העובד לא יצטרך לשלם עבור ההכשרה, ולא לקבל החזר בתום ההכשרה או חלק ממנה, כנהוג היום).
המעסיק יקבל השתתפות של כ-25% בשכר העובד, למשך שנתיים שבהן יתחייב להעסיק את העובד בתום הכשרתו.
העובד יקבל מענק חד-פעמי מיוחד של כמחצית משכרו החודשי, בתום שנה מתחילת הכשרתו, ובתום השנה השנייה להעסקתו.
לסיכום. הצלחת המרכז תובטח רק כאשר הממשלה, המעסיקים, ארגונים חברתיים העוסקים בתחום, וארגוני עובדים, יבינו שהם חייבים לפעול יחד ככוח משימה משולב.
הגופים המרכזיים שחשוב שיהיו שותפים למיזם הם משרדי הממשלה הרלוונטיים; ארגוני העובדים; התאחדות התעשיינים; התאחדות לשכות המסחר; התאחדויות מקצועיות אחרות; מנהלי משאבי אנוש בחברות שונות; רשתות חברתיות העוסקות בהשמת עובדים; עמותות ומלכ"רים לקידום תעסוקתי של אוכלוסיות ייחודיות, כמו חרדים, החברה הערבית, חד-הוריות, בני 45+ ועוד.
מצב החירום בו אנחנו נמצאים היום, מחייב לקדם את הנושא ובמהירות.
הכותב כיהן בעבר כחבר כנסת, שר ויו"ר ועדת הכלכלה