שלב הניסויים בבני אדם של אוניברסיטת אוקספורד, לקראת פיתוח חיסון לוירוס הקורונה / צילום: אוניברסיטת אוקספורד
החיסון הפוטנציאלי למחלת הקורונה (Covid-19) של אוניברסיטת אוקספוד וחברת אסטרהזנקה, הנחשב לאחד המועמדים המובילים במירוץ לפיתוח החיסון הראשון למחלה, השיג תוצאות טובות בניסוי ראשוני בבני אדם.
החיסון השיג עליה של נוגדנים מנטרלים בדם, כפי שהשיגו החיסונים של החברות מודרנה וקבוצת פייזר-ביונטק, שתי הקבוצות הנוספות שפרסמו תוצאות מניסויים דומים. אולם בנוסף לכך, החיסון של קבוצת אוקספורד-אסטרהזנקה גם הציג עליה בתאי T, תאי הרג של מערכת החיסון, שאינם נוגדנים ספציפיים, אך עדיין יכולים לעזור למלחמה במחלה.
התוצאות הללו עדיין לא מראות כי החיסון מגן על בני אדם מהידבקות בווירוס, אולם הן מאפשרות לפיתוח החיסון להתקדם לניסויים נרחבים יותר. בימים אלה כבר עורכות החברות ניסוי גדול בבריטניה, בדרום אפריקה ובברזיל, בכ-10,000 מתנדבים, וניסוי גדול יותר, כנראה ב-30 אלף איש, יערך בארה"ב. אם הניסוי הראשון יצליח, ייתכן שיווק מסחרי של החיסון בבריטניה כבר בספטמבר, וזאת בהנחה שהכל ילך בדיוק כמתוכנן ולא יהיו שום הפתעות, וכמובן בתנאי שתוצאת הניסוי תהיה חיובית. אם אמנם יגיע החיסון לשוק הבריטי בספטמבר, הרי שארה"ב, שהשקיעה 1.2 מיליארד דולר בחיסון, עשויה לקבל אותו כבר באוקטובר.
מניית חברת התרופות אסטרהזנקה, המפתחת מגוון רחב של מוצרים מלבד מוצר זה, עלתה 10% אך איבדה את רוב העליות במהלך יום המסחר. כעת שווה החברה 121 מיליארד דולר.
הקבוצות המובילות במירוץ לחיסון כעת הן מודרנה ופייזר-ביונטק, אשר שתיהן אמורות להתחיל ניסויים נרחבים בבני אדם עד סוף החודש - כ-30 אלף איש כל ניסוי. החברות הללו מתחרות כעת זו בזו על גיוס מתנדבים. בניסוי הראשון של קבוצת אוקספורד אסטרהזנקה, השתתפו בין היתר שלישיית הילדים בני ה-21 של מפתחת החיסון מהאוניברסיטה, פרופ' שרה גילברט.
החיסון של קבוצת אוקספורד-אסטרהזנקה מבוסס על גרסה מוחלשת של וירוס קורונה שגורם לצינון, אשר חלק מיכולת ההתרבות שלו נוטרלה באמצעות הנדסה גנטית. באמצעות הנדסה גנטית גם התווסף לוירוס אותו זיז (Spike) באמצעותו נתפס וירוס ה-SARS-CoV2 הגורם למחלת הקורונה על גבי דפנות התאים. בתגובה לחשיפה לחיסון אמורה מערכת החיסון ליצר את התגובה הייחודית לאותו זיז, שעשויה לנטרל את היכולת שלו להיקשר לתאים, והויורס כולו מעורר גם את התוקפנות הכללית של מערכת החיסון כלפי וירוסים מסוג זה.
גם לחיסון זה, כמו לחיסונים של מודרנה ופייזר-ביונטק, היו תופעות לוואי, כמו כאבי שרירים וראש, חום, חולשה וצמרמורות, תופעות המזוהות עם פעילות מערכת החיסון. במאמר נמסר כי כל התופעות חלפו בנטילת אקמול.
בניסוי הנוכחי השתתפו 1,077 איש, לעומת רק כמה עשרות בניסויים הראשוניים של פייזר-ביונטק ומודרנה. אולם, הימצאותם של נוגדנים מנטרלים נבדקה רק ב-35 מן הנבדקים, ככל הנראה בגלל מורכבות הבדיקה הזו. הימצאות הנוגדנים המנטרלים נבחנה בשתי שיטות, באחת מהן נמצאות הנוגדנים הללו ב-91% מהנבדקים ובשנייה, ב-100% מהנבדקים כמו בניסויים של פייזר-ביונטק ומודרנה. רמות הנוגדנים היו גבוהות בממוצע בכלל הנבדקים שקיבלו את החיסון וגם רמות תאי ה-T היו גבוהות בכלל הנבדקים.