הפגנת העצמאים בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il
"להפנות צעירים עם רקע הדרכתי כסייעים ללמידה ב'קפסולות'"
עו"ד אמי פלמור, חברה במועצה הבינל' המפקחת על סוגיות תוכן בפייסבוק, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים
1. להעדיף חברות שמייצרות בישראל
"הממשלה צריכה לקבל החלטה ביחס לתקציבי הרכש והתשתיות שלה העומדים על עשרות מיליארדים ולהנחות להעדפה מפורשת של רכש כחול לבן; גם כשתוצרת ישראלית היא במחיר תחרותי ניתנת כיום אפשרות בחירה למשרדים להעדיף מוצר מיובא. לגבי מחיר לא תחרותי, יש לבחון מחדש אפשרות לתוספת ניקוד במכרזים לרכש שמייצר תעסוקה בישראל, באופן שיאזן בין החיסכון בעלות המיידית לעומת ה’חיסכון’ באבטלה ובקצבאות".
2. להשקיע בתוכנות ללמידה מקוונת
"יש לזהות תקציבי ממשלה בסעיפים תפעוליים שלא ינוצלו בעידן הקורונה (כגון הדרכת עובדים, כנסים, נסיעות לחו"ל) ולתעל אותם כבר עתה לתקציבי פיתוח של שירותים מקוונים בהובלת מטה ‘ישראל דיגיטלית', הן למתן שירותים ממשלתיים והן לפיתוח למידה מקוונת. כמו כן להפנות את הכספים להרחבת בתי התוכנה שמספקים שירותי פיתוח לממשלה, תוך יצירת מעטפת משפטית שתקדם משמעותית הרשאות לביצוע פעולות מרחוק נוכח צורכי השעה".
3. להפנות צעירים לעבוד בבתי חולים
"יש לשנות את תפיסת ה’עבודה המועדפת’ ביחס למשוחררי צה"ל - להאריכה לנוכח שנת הקורונה ששינתה תוכניות ביחס לטיולים אחרי צבא והחמצה של שנת לימודים אקדמאית או דחייתה נוכח רתיעה מלמידה בזום, ולהכניס לתחום תפקידים הנדרשים לתמיכה בצרכים המשתנים במשק. כך למשל הפניית צעירים עם רקע הדרכתי למערכת החינוך כסייעים כדי לאפשר למידה ב’קפסולות’ קטנות; מתן הכשרה לסיוע תומך מערכת הבריאות; יצירת מערך תומך שירותי רווחה שיכול לבצע ביקורי בית/הפגת בדידות לקשישים או אנשים עם מוגבלות בהנחיית עובד סוציאלי ולהקל על עומסים מסוימים בלשכות הרווחה. בכך ניתן יהיה לספק חלופה לשכבת הצעירים שסובלת יותר מכולם מהעדר מקורות פרנסה זמינים וטרם פיתחה הרגלי תעסוקה, ולתעל תקציבים מקצבאות - לעבודה קהילתית מועדפת".
4. להרחיב את מערך המשפחתונים
"על משרד העבודה להרחיב את מערך המשפחתונים כתחליף לקצב האיטי של פתיחת מעונות בכלל, וקשיי התפעול בעידן הנוכחי. ציבור ההורים ומספר לא מבוטל של משפחות חד הוריות מתקשים להיכנס או לחזור למעגל התעסוקה בהעדר פתרונות זמינים לילדים הצעירים. המשפחתון, שנתפס כפחות מפוקח בשגרה, מהווה פתרון טוב יותר בעידן הקורונה המחייב מסגרות מצומצמות יותר. הרשאה לפתיחת מעונות יכולה גם לייצר עוד הזדמנויות פרנסה לנשים בכל הגילאים, כולל נשים מבוגרות שנפלטו משוק התעסוקה".
"תמריצים למעסיקים יחזירו מחוסרי עבודה למעגל העשייה"
נחמה בוגין, שמאית מקרקעין ומשפטנית
1. לפתח הכשרות במימון מדינה
"מיליון אנשים שיושבים בבית אם בגלל חל"ת ואם בגלל פיטורים זה חסר תקדים, ולכן אופן הטיפול חייב להיות שונה מכל מה שהכרנו, כי קל מאוד להתדרדר. המדינה חייבת לפתח מנגנוני הכשרה במימון מדינה, לשם ביצוע של הסבה מקצועית. יש אנשים שברור להם כבר עכשיו שלמקצוע שלהם לא עומד להיות ביקוש בתקופה הקרובה בשל נזקי הקורונה והם פתוחים לכיוונים חדשים. לצד מערך שכזה, וכדי להיות אקטיבים, צריך לפתח את מערכי ההשמה. אם אנחנו רוצים לצלוח את המשבר זו נקודה קריטית, כי אסור שכל כך הרבה אנשים ימשיכו לשבת בבית".
2. לתת תמריצים למעסיקים
"המדינה חייבת לשנות גישה בכל הנוגע לתמריצים למעסיקים. בחברה שלי לא הוצאתי עובדים לחל"ת. הלכתי לקחת הלוואת מדינה וספגתי את זה. אבל זה לחלוטין לא צריך להמשיך. הרבה אנשים כן נשלחים הביתה, ומעבר לנזק האישי, יש נזק לחברות ונוצרים מתחים פנימיים שיש להם השפעות שעוד יתבררו בעתיד. התוצאה היא הקטנה של הפריון ושל החוזק של החברות. במקום הנתיב הזה, וכמעט באותו הכסף, המדינה צריכה לתמוך במעסיקים. אם המדינה הייתה משתתפת אפילו בשליש מהשכר של העובדים, זה היה עולה לה פחות מלתת 70% מהמשכורת כדמי אבטלה, ואנחנו היינו מרוויחים פעמיים".
3. להעביר את הצד הביצועי למשרד הביטחון
"משרד הבריאות לא בנוי לנהל את המשבר, ולכן חובה להעביר את כל הצד הביצועי למשרד הביטחון. זה הגוף היחיד שמסוגל להתמודד עם מצבי מלחמה, ואנחנו כיום נמצאים במצב חירום. אנחנו זקוקים לגוף שיודע לפעול באינטנסיביות בכל רחבי המדינה ובכל זמן והצבא ערוך לכך. מתחקירים אפידמיולוגיים בהיקפים גדולים, דרך אכיפה יעילה במקומות שאנשים לא מקפידים על הוראות, ואפילו בזירוז תשובות בנושאי תחלואה לאזרחים. חבל על כל רגע שזה לא קורה".
4. לנצל את העבודה מהבית לפתרונות נדל"ן
"הקורונה ‘גילתה’ לנו את יתרונות העבודה מהבית, וכשמחפשים פתרונות להגדלת האפשרויות של עבודה מהבית או בקרבת הבית ולא במשרד המרוחק, ניתן להגדיל את זכויות הבנייה לצד פרויקטי תחבורה גדולים כמו כבישים. כשסוללים פרויקטים שכאלה, המדינה מפקיעה לרוב שטחים גדולים ומפצה את בעלי הקרקעות. אפשר לפצות לא רק בכסף, אלא גם לחשוב על שילוב של זכויות בנייה שיינתנו לצד אותם כבישים. אם יהיה יותר בינוי לאורך הצירים, יותר ויותר זוגות צעירים יוכלו לגור יותר רחוק ממרכז הארץ הצפוף ממילא, והדבר יוכל לסייע להם גם ברכישת דירה במחיר נמוך יותר".