גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרפורמה בסדרי הדין האזרחי מתעלמת מהפיל שבחדר: ההידרדרות בוודאות המשפטית בשלושה העשורים האחרונים

למרבה האכזבה הרפורמה מגבירה את חוסר הוודאות הדיונית, דווקא כאשר נדרשת ודאות רבה יותר בסדרי הדין כדי לאזן את חוסר הוודאות בדין המהותי ● עד שיזהו את מחלת האי-וודאות ויכירו בה, כל שאיפה להתמודד עם הסימפטום ולא עם המחלה נידונה לכישלון, ותזיק יותר משתועיל

פסיקת בית משפט / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
פסיקת בית משפט / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

ביקורת רבה נכתבה כבר על ההסדרים המוצעים ברפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, וכן על אופן תכנון וגיבוש הרפורמה, שעלולה להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים. אבקש כאן להתייחס לתמונה הגדולה - כיצד הרפורמה המוצעת טועה בזיהוי הגורם של בעיות המשפט האזרחי בישראל, ולכן ממילא שוגה בכל הנוגע לתיקון הנדרש.

כדאי להתחיל עם סוגיה זניחה שמוכרת לכמעט כל עורך דין בישראל. סעיף 8 לחוק המקרקעין קובע כי עסקה במקרקעין חייבת להיות בכתב. כלל הגיוני ופשוט, המעניק ודאות וצפיות. חוק המקרקעין אינו מציין חריג כלשהוא לכלל ברור זה. חרף זאת, ב-1996 ניתן פסק דין קלמר נ' גיא, בו בית המשפט העליון קבע חריג לאותה "דרישת כתב", בהתבסס על חובת תום-הלב בניהול משא ומתן המצוי בחוק החוזים. לפי אותו חריג חדש, ניתן לוותר על דרישת הכתב בנסיבות מסוימות ומצטברות בהן עולה "זעקת ההגינות". הנשיא אהרן ברק כתב בחוות דעתו: "אין ליתן מראש רשימה סגורה של מצבים אלה. הם בוודאי משתנים על פי נסיבות החיים".

פסיקה זו אינה חריגה, ומאפיינת את מגמת פסיקת בתי המשפט בכל תחומי הדין האזרחי במהלך שלושת העשורים האחרונים. כללים מוצקים וברורים הוחלפו בעקרונות עמומים ובמושגי שסתום. במקביל ירדה תפיסת השופט כמכריע במחלוקות נקודתיות על פי דין וכחותר ליישום הדין המצוי, ועלתה תפיסת השופט כמנחיל ערכים, כמקדם עקרונות חשובים בחברה, וכמעצב הדין הרצוי. שני תהליכים אלו מתלכדים ברושם של שופט המתייחס להוראות החוק "כטיוטה ראשונה אשר בית המשפט רשאי לשכתב", כפי שתיאר זאת השופט האמריקאי הנודע ריצ'רד פוזנר כבר ב-2007.

איך כל זה קשור לרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי? פשוט. לא ניתן להבין את העומס על בתי המשפט ואת ריבוי התיקים, את התארכות ההליכים ואת עינויי הדין, וממילא לא ניתן לתקן את כל אלו, מבלי להבין את ההידרדרות החמורה בוודאות המשפטית המלווה אותנו מזה כשלושה עשורים. הרפורמה המוצעת באה להוסיף חוסר ודאות לסדרי הדין, בעוד שהיא מתעלמת לחלוטין מהבעיה השורשית והעמוקה של מערכת המשפט הישראלית, חוסר הוודאות בדין המהותי.

כאשר אופן החלת ויישום הדין אינו צפוי לאיש, יש תמריץ ברור לצד "סורר" (צד שהדין נגדו) להסתכן בפתיחת או בגרירת הליך. מצב זה מוביל לריבוי תביעות סרק ולהתגוננות סרק, שמתנהלות על אף הסיכוי הקלוש שלהן. תוצר נוסף הוא פסקי דין ארוכים ומייגעים, בהם השופט מתפלפל בשלל סוגיות פילוסופיות ועקרוניות אשר אינן נדרשות לשם הכרעת המחלוקת. "עומס התיקים" על מערכת המשפט והתארכות ההליכים הם רק הסימפטום הבלתי-נמנע של מחלה שורשית זו.

נחזור לדרישת הכתב בעסקת מקרקעין שצוינה לעיל. לפי שיחותיי עם עורכי דין ושופטים מנוסים, מאז שנות ה-90 בתי המשפט מוצפים במבול תביעות מקרקעין המתבססות על אותה הלכה שקבעה את חריג "זעקת ההגינות". כמעט אין עורכת דין שאינה נתקלת בתביעות סרק מיותרות במקרקעין, בהן התובעים מתבססים על הלכת קלמר נ' גיא שתוארה לעיל, בעוד שלעתים קרובות הם לא עומדים אפילו בתנאי הלכה זו. במרבית המקרים הללו לא די בכך להביא לסילוק התביעה על הסף - מהרגע שנקבע, אותו "חריג" הורחב ואיש אינו יודע מהן גבולותיו, בוודאי כאשר מחויבות השופט לתקדים הפורמלי היא סמלית בלבד. במקום זאת מתנהל תיק ארוך, מתיש ובעיקר מיותר, שאין לו סיכוי משפטי מהרגע הראשון.

השילוב בין העמימות שנגרמה על ידי הלכות כמו קלמר נ' גיא, לבין תפיסת תפקיד השופט כיוצר דין ולא כמחיל דין, מבטיח את ריבויים והתארכותם של תיקים מסוג זה. לא חסרות דוגמאות מקבילות מתחומים אחרים: הלכת אפרופים ו"התכלית האובייקטיבית" בפרשנות חוזה, חובת זהירות "מושגית וקונקרטית" בדיני הנזיקין, שלל שימושים בחובת תום-הלב ובתקנת הציבור, וכמובן "פרשנות תכליתית אובייקטיבית" של כל חקיקה. אלו פני המשפט האזרחי בישראל.

זוהי, אם כן, "זעקת ההגינות" העולה כיום מפיהם של בעלי דין רבים ושל עורכי דין, של מתדיינים ושל מייצגים. ההשפעה המערכתית המצטברת היא הרסנית. הרושם המתקבל בקרב בעלי דין היא שבית המשפט אינו מקום בו ניתן לאכוף זכויות וחובות משפטיות באופן אפקטיבי. התחושה הרווחת בין עורכי דין היא שקייס משפטי חזק אינו משפיע במיוחד על סיכויי הזכייה בבית המשפט.

זהו הפיל שבחדר ממנו מתעלמת הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי. עומס התיקים והתארכות הדיונים הם רק תולדה בלתי-נמנעת של אותם גורמים. למרבה האכזבה הרפורמה מגבירה את חוסר הוודאות הדיונית, דווקא כאשר נדרשת ודאות רבה יותר בסדרי הדין כדי לאזן את חוסר הוודאות בדין המהותי. עד שיזהו את מחלת האי-וודאות ויכירו בה, כל שאיפה להתמודד עם הסימפטום ("עומס") ולא עם המחלה נידונה לכישלון, ותזיק יותר משתועיל. 

הכותב הוא מנכ"ל הפורום הישראלי למשפט וחירות, עו"ד מוסמך בישראל ובמדינת ניו יורק

עוד כתבות

מבצעי האשראי שמציפים את שוק הדיור/ צילומים: דרור מרמור, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חברות יפשטו רגל ומה יקרה למחירי הדירות: התחזית של כלכלני S&P מעלות

איך משפיעים מבצעי ה־80/20 על התזרים של חברות הנדל"ן למגורים, ועד כמה ההתחדשות העירונית משמעותית ● רגע לפני עונת הדוחות, כלכלני S&P מעלות בחנו את הנושאים הבוערים בשוק

נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

קיצוני אפילו במונחים של איראן וכזה ששלח אלפים למותם. הכירו את הנשיא שנהרג בהתרסקות מסוק

מסוקו של איברהים ראיסי התרסק אתמול בגבול עם אזרבייג'ן, ולאחר דיווחים סותרים, באיראן הודיעו הבוקר רשמית על מותו, יחד עם שר החוץ האיראני ● הוא נחשב מהקשים שבין השמרנים האיראנים, לאחד מגדולי שונאי ישראל ומי שזוהה כאחד מהמועמדים הבולטים לרשת את המנהיג העליון עלי חמינאי עם מותו

סין שורפת את כל הגשרים עם ישראל, וחמאס מתחזק ביהודה ושומרון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איך תיראה איראן אחרי מותו של ראיסי, היחסים של ישראל וסין במשבר ולמה חמאס מתחזק ביהודה ושומרון ● כותרות העיתונים בעולם 

רסול סעדה, ד''ר ספא אבורביעה, מוחמד ח'לאילה, רנין מרדי ושאדי חדאד, בפאנל בין פשיעה לצמיחה / צילום: תמר מצפי

"יש בחברה הערבית 30% צעירים, זה הון אנושי עצום"

בפאנל שעסק בפשיעה בחברה הערבית, שוחחו מומחים ודנו בשורשי הבעיות במגזר ובמניעים לצמיחה ● "ארגוני הפשיעה מעניקים משמעות ותחושת שייכות"

דרור מרמור, גורי נדלר, רות שוורץ, ארז קמיניץ וענאיה בנא, בפאנל בנייה, דיור והתחדשות עירונית כמנוע צמיחה / צילום: תמר מצפי

בנייה עירונית במרכזי יישובים ערביים גדולים כמפתח לצמיחה

בכנס גלובס שוחחו בכירים בפאנל על האתגרים בתכנון ובנייה בחברה הערבית ● עוד נידונה השאלה: האם נכון להמשיך לבנות יישובים מגזריים? המשתתפים הסכימו כי הגיע הזמן לשינוי

דב קוטלר, המנכ''ל היוצא של בנק הפועלים / צילום: כדיה לוי

ברקע מכתב המפקח: הפועלים עם רווח של 1.9 מיליארד שקל ויחלק 40% כדיבידנד

שבועיים אחרי שמנכ"ל הבנק דב קוטלר הודיע על פרישה, הפועלים מפרסם דוחות ומגלה תשואה להון של 14.6% ברבעון הראשון של השנה ● בתיאום עם בנק ישראל יחלק הפועלים דיבידנד של 775 מיליון שקל, ימים ספורים אחרי שהמפקח על הבנקים קרא לחלוקת רווחים שקולה על רקע המלחמה

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

ההחלטה הפתאומית: פרטים חדשים מאחורי הודעת התובע בהאג

בחודשים האחרונים התקיים שיח דיסקרטי וחריג בין גורמים ישראלים לבין צוותו של תובע בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, כרים חאן ● בארץ הופתעו מההודעה החריגה והתקדימית של חאן, שהיה אמור להיפגש עם גורמים מקצועיים שיציגו לו כיצד פועלת ישראל בהתאם לדין הבינלאומי במלחמה בעזה

המתקפה הישראלית ברפיח העירה את יצרני הפייקים בעולם

העולם דרוך לקראת פעולה צבאית רחבה ברפיח, והפייקים מופצים בהתאם ● המשרוקית של גלובס

סטודנטים מאוניברסיטת גרנדה בספרד מפגינים נגד המלחמה בעזה / צילום: Reuters, Arsenio Zurita

החרם האקדמי על ישראל מתרחב לספרד, ובקמפוסים בבריטניה "מבינים" את חמאס

שתי אוניברסיטאות בספרד החליטו לנתק את הקשרים עם מוסדות בישראל, ולעזור לפלסטינים ● סקר בבריטניה: כמעט מחצית מהסטודנטים במדינה רואים במתקפת 7 באוקטובר "פעולה מובנת"

נשיא איראן איברהים ראיסי שנהרג בתאונת מסוק / צילום: Reuters

"תזמון רגיש במיוחד": כך סיקרו בעולם את מותו של נשיא איראן

הידיעה על התרסקות המסוק בה נהרגו איברהים ראיסי ושר החוץ האיראני תפסה את הכותרות הראשיות במרבית אתרי החדשות הזרים ● "איראן נותרה ללא שניים ממקבלי ההחלטות החשובים ביותר שלה, במהלך זמנים מטלטלים", נכתב בניו יורק טיימס ● וגם: כך הגיבו מנהיגי העולם למות הנשיא האיראני

האם עישון במרפסות ייאסר? / צילום: איל יצהר

עישון במרפסת ייאסר? בג"ץ שוקל להתערב בשאלה האם מדובר במפגע

בג"ץ דן היום בעתירה הדורשת לאסור עישון בדירות מגורים החודר לדירות הסמוכות ● השופטים הציגו את ההתלבטות שלהם אם להתערב בנושא, בשל הקושי להגדיר מתי קיים מפגע שיש לאכוף אותו

צוות חיפוש אחר נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Azin Haghighi

המעורבות הטורקית בחיפוש המסוק האבוד וההשפעה על ישראל

התרסקות המסוק האיראני שהובילה למותו של נשיא איראן איברהים ראיסי, עשוי להצביע על בשורה מדאיגה עבור ישראל: מכירת טכנולוגיות צבאיות טורקיות לאיראן

מחשב העל Israel-1 של אנבידיה

העולם נכנס לעידן ה-ChatGPT, איך יכול להיות שלישראל אין מחשב על?

התוכנית להקמת מחשב־על לאומי עברה גלגולים רבים מאז שנכללה בהמלצות ועדת הבינה המלאכותית ב־2021, וטרם נבחר זכיין או מיקום ● זאת בזמן שהצרכים והדרישה לתשתיות מחשוב רק הולכים ומתעצמים בעידן ה־ChatGPT ● בינתיים, לוואקום הממשלתי נכנסים יזמים פרטיים

יובל זילבר ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

קרן חדשה להנצחת קצין שנפל במלחמה תסייע לחיילי מילואים בעלי עסקים

"הקרן של יובל", להנצחת יובל זילבר ז"ל, הוקמה ע"י אפרת פלד, יו"ר ומנכ"לית אריסון השקעות, שבנה היה חברו הטוב מילדות ● כעת מבקשים בקרן לגייס עוד חצי מיליון שקל להלוואות לעצמאים ● ישראל מתגייסת

צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

היורש, הכלכלה המקומית וההשלכות על הנפט: איראן נערכת ליום שאחרי ראיסי

התרסקות המסוק שהובילה למותו של נשיא איראן אברהים ראיסי הכניסה את המדינה לטלטלה ● מי שיתפוס את מקומו עד לקיום בחירות חדשות הוא סגנו, מוחמד מוחבר, שנהנה מקרבה למנהיג העליון חמינאי ● כיצד תושפע הפקת הנפט ומה הסיכויים של הנשיא הבא לחלץ את איראן מהמשבר הכלכלי הגדול שלה?

בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת / צילום: Shutterstock

הביקוש לעובדים ממשיך לעלות, אך רק למשרות במיומנות נמוכה

שיעור התעסוקה על פי נתוני הלמ"ס המשיך לעלות בחודש החולף ● על פי הנתונים בניכוי העונתיות לחודש אפריל, ישנם 137 אלף משרות פנויות - לעומת 134 אלף בחודש מרץ ● יחד עם זאת, בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם נתניהו וגלנט לא יוכלו לטוס לחו"ל? כל המשמעויות של ההחלטה הדרמטית המסתמנת

התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הגיש היום בקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט ● מה המשמעות של צווי המעצר, מי יכריע בבקשה ומה הסיכוי שהיא תתקבל? ● גלובס עושה סדר

רקפת רוסק עמינח / צילום: רון קדמי

התפקיד החדש של רקפת רוסק עמינח בחברת השבבים הישראלית

רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, מונתה ליו"ר סטארט-אפ השבבים היילו לאחר פטירתו של היו"ר הקודם והמשקיע הראשון בחברה, זהר זיסאפל ● במרץ האחרון הרחיבה היילו את סבב הגיוס שלה שהחל ב-2021 לפי שווי של 1.13 מיליארד דולר

אודי מוקדי, מייסד ויו''ר סייברארק / צילום: דיויד שופר

תמורת 1.54 מיליארד דולר: סייברארק הישראלית רוכשת את חברת Venafi

סייברארק תשלם כ-1 מיליארד דולר במזומן וכ-540 מיליון דולר במניות עבור Venafi, חברה העוסקת בניהול זהויות מכונה ● העסקה צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2024 בכפוף לאישורים רגולטוריים

נשיא איראן, אברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן דיווחה רשמית: הנשיא ראיסי נהרג בהתרסקות מסוק

מסוקו של הנשיא התרסק אתמול בשעות הצהריים (שעון ישראל) ונותק הקשר עימו ● אחרי מספר דיווחים סותרים, הטלוויזיה הממלכתית באיראן דיווחה כי שברי המסוק אותרו וכי אין סימני חיים במקום, וכעת היא מדווחת רשמית על מותו ● באותו מסוק טס גם שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, שנהרג אף הוא