באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il
1. לגבש תוכנית כלכלית רב שנתית
"העולם נמצא בפתחו של משבר כלכלי-חברתי-גלובלי מהעמוקים ביותר שהיו כאן במאה השנים האחרונות. אני כבר לא ילד, ובכל 30 שנות הקריירה שלי לא פגשתי משהו כזה. זה יתבטא במשברים כלכליים-פוליטיים בכל העולם, וגם אצלנו, אם כי אנחנו בני מזל במידת מה. נכנסנו עם יחס חוב תוצר מאוד אטרקטיבי ועם יחס גירעון יחסית סביר, אז יש לנו קצת שומן ואוויר.
"יש לנו שנתיים-שלוש לחיות על השומנים שצברנו, אבל זו תהיה שגיאה חמורה לחיות על השומנים הללו ולא לעשות פעולות מיידיות. המשבר הוא בסדר גודל כזה שמבלי שהממשלה תגבש תוכנית כלכלית רב שנתית, למינימום שלוש-חמש שנים, יהיה קשה להחזיר את המשק לפסי הצמיחה הבריאים מאוד שמהם הוא נהנה בשנים האחרונות. זו הדרך להגדיל את התוצר של מדינת ישראל.
"אנחנו נכנסים למשבר באופן יחסי ככלכלה חזקה, אבל כמו כל דבר - כשאתה לא מתנהל נכון, ההידרדרות לתהום יכולה להיות מאוד מהירה".
2. להוביל קמפיינים להסבות מקצועיות
"צריך לדאוג באופן מיידי ובלתי מותנה לכל אותן אוכלוסיות שלקחו מהן את הפרנסה, ואין להן לחם להניח על השולחן. זה דבר שהיה צריך לעשות בשבוע הראשון. לצד זאת, צריך להפנים: יש תעשיות שלמות, כמו תיירות, תעופה, מלונאות, תיאטראות, קניונים ונדל"ן מניב - שייקח זמן לא קצר עד שהם ישובו למקומן מחדש, וכעת השאלה היא מה עושים איתם.
"גם בקבוצת אסם יש עסקים שנפגעו מאוד קשה, וברור לי שהם יחזרו מתישהו - אך אינני יודע כמה זמן זה ייקח, והשאלה היא מה עושים עד אז, איך משלבים אותם אצלנו ומכשירים אותם בתחומי עיסוק אחרים. הפתרון שלי היה לקחת אנשים מהעסקים שנפגעו, ולהעביר אותם לעסקים שלא נפגעו. הכשרתי אותם לעשות פעולות חדשות.
"אותו דבר צריך לעשות בישראל - הממשלה צריכה להוביל פה קמפיינים שלמים להסבות מקצועיות. מי שהיה שחקן או טייס ונגדע מטה לחמו, אנחנו חייבים להיות כנים עמו ולהבהיר שזמן ההבראה וההתאוששות יימשכו זמן לא קצר. הממשלה לא יכולה להעביר במשך שנתיים כסף לאנשים, זה בלתי אפשרי - זו פשיטת רגל אמיתית. הממשלה חייבת להתגייס יחד עם הסקטור העסקי וארגוני התעשייה כדי למצוא את כל הדרכים האפשריות לעודד אנשים לצאת לעבודה".
3. להעשיר את המשק במורים
"היום, אם אני מחליט להעביר כסף למישהו, אני יודע לעשות את זה בלחיצת כפתור. אני רוצה להאמין שגם לממשלת ישראל יש את היכולת הזו - לקבל רשימה של אנשים שכרגע לא מתפרנסים. ואם אין, זה עצוב, וצריך לתקן את זה ומיד. יש רשימות שלמות של עובדים שאפשר להשיג מיידית, ולבצע להם תוכנית הסבה. בתכנון נכון אפשר להוריד 200 אלף מובטלים.
"לדוגמה - יעברו לפחות שלוש שנים עד שענף התעופה יחזור לממדיו ב-2019. זה אומר ששליש מהטייסים ועובדי הקרקע זקוקים לחלופות, וזו הזדמנות נדירה להעשיר את המשק במורים שחסרים לו, או להעביר חשמלאים, מסגרים ומכונאים לתעשייה או להייטק.
"בימים אלה אני מנסה לגייס עובדים ונהגים ממקומות שונים שהיו בהם פיטורים, וזה קשה מאוד כי יש דמי אבטלה מובטחים לתקופה של שנה. זו סוגיה שחייבים לתת עליה את הדעת. צריך להכניס מיידית לתוך המהלך הזה צעדים שיעודדו עובדים לחפש משרות אחרות, לתת תמריצים כמו 'תלך לעבוד במקום אחר, ואז יהיו לך גם דמי אבטלה וגם 30% פרמיה על זה'. מנגד, צריך לתת למגזר העסקי תמריצים לקלוט את אותם עובדים שנפלטו ממעגלי העבודה".
4. לחבר את הפריפריה למרכז
"כדאי להגדיל את ההשקעה הממשלתית באופן ניכר במקומות שייצרו את ההזדמנויות של המחר, ובתשתיות ובנכסים שיניעו צמיחה לעתיד. צריך לנצל את השנים הקשות האלה שבהן נאכל מהשומן, והגירעון הממשלתי יהיה גבוה יותר, כדי לייצר את התשתיות שעליהן תיבנה הצמיחה העתידית - תחבורה שתקרב את הפריפריה למרכז, ותאפשר לעשות את הדרך הזו ב-30 דקות, ובניית כבישים ומסילות רכבת.
"חשוב גם לשפר את הפריסה של הגז הטבעי בישראל, תהליך שנמשך כבר למעלה מעשור ולא נגמר. התחלנו את המהפכה התקשורתית בפור ענק, ונכנסנו לפיגור מאוד גדול. אנחנו חייבים להשלים רשתות פריסה של סיבים אופטיים ושל הדור החמישי.
"בנוסף, צריך להגדיל את ההשקעה בחדשנות ובהון בסיכון. אחד היתרונות היחסיים של ישראל הוא ההון האנושי והרקע שלנו, דוגמת השירות הצבאי, שגורם לנו להיות יותר יזמים ולעשות פעולות שאחרים עושים פחות - להשקיע בחדשנות. בואו נשקיע בזה יותר, ונוציא מזה עשייה חדשה ועסקים חדשים, דווקא בתקופה שהקרנות קצת יותר זהירות מאשר בתקופת שפע".
5. לא להישאר בבונקר
"אין לי ספק שכולנו כמגזר העסקי צריכים ללבוש שכפ"ץ, אבל אסור לנו להישאר בבונקר. נכון, בתקופה של חוסר ודאות צריך לשמור על תזרים מזומנים ומי שיעז לצאת מהבונקר החוצה יחטוף, אבל אם נישאר בבונקר - נעמיק את המיתון. זה דבר קריטי. זה נכון להתייעל, אבל צריך גם להאיץ את ההשקעות.
"אצלנו בחברה לא ביטלתי ולו חצי השקעה ממה שתכננתי בתקופה הזו. בעיניי, רק בדרך הזו נצליח לייצר ביקושים חדשים, והם אלה שיוציאו את המשק מתוך המיתון שכולנו גולשים לתוכו באופן הדרגתי.
"ההחלטה שלנו היא לעשות הכול להגדיל את התוצר, ולהגדיל את בסיס העסקים שלנו. בחרנו שלא להתמקד בצמצומים, פיטורים וחל"תים. הפנים הם לצמיחה. את ההמלצות שאני נותן לממשלת ישראל אני מיישם פה בבית".
6. לא להטיל מסים
"לממשלה יש מרחב פעולה מאוד גדול מבלי שבסיס המס ישתנה. העלאת שיעור המס היום לשם צמצום הגירעון תהיה שגיאה. בעיניי, הטלת מסים תהיה מהלך לא נכון לתקופה הנוכחית כי היא תביא לדיכוי ביקושים. המפתח ליציאה מהתקופה הנוכחית הוא לא הטלת מסים אלא הגדלת ביקושים. כלומר - להביא למצב שלכולם תהיה עבודה והם ייצרו תוצר, וכך הביקושים יגדלו.
"גם אם יחס חוב התוצר יעלה ל-80%-90%, בטווח הקצר הדגש שלנו צריך להיות בפעולות להגדלת התוצר שיביא להגדלת בסיס המס. הצמחת התוצר בשיעור של 5%-6% בשנה תחזיר את רמת החוב תוצר לזו שהייתה ערב פרוץ המשבר כ-60%. גם אצלי בחברה אני מעדיף גישה שאומרת, 'בואו נפעל בצורה מרחיבה כדי להגדיל את התוצר', מאשר לנקוט בצמצומים שיביאו להקטנת התוצר ודיכויו. התרופה למצב הכלכלי כעת היא לא קיצוצים".