גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלוש הערות על הפגנות ואלימות: שום דבר לא מתרחש סתם

באמירה ש"כולם אשמים" באותה מידה באלימות שנעשתה השבוע נגד המפגינים בת"א, יש בעייתיות ● אלימות לא צצה יש מאין וכדי למגר אותה צריך לאתר את שורשיה וסיבותיה ● ככל מפגן של תוקפנות, גם האלימות השבוע נגד המפגינים לא קרתה במקרה, היא צמחה על קרקע פורייה

ההפגנה בת"א, השבוע / צילום: Associated Press
ההפגנה בת"א, השבוע / צילום: Associated Press

1.

הגינויים למתקפה האלימה שחוו המפגינים נגד הממשלה באמצע השבוע בתל אביב, היו מקיר אל קיר. וטוב שכך. כולם הזהירו, שיש לעצור את האלימות, ובצדק. לצד גינויי האלימות החשובים, צצה ועלתה הקריאה שלא לנסות למצוא אשמים לאלימות ולא להתווכח על מי מהצדדים אשם יותר מהאחר.

מו"לית "גלובס", אלונה בר און, היטיבה לנסח את הרעיון הזה כשצייצה בטוויטר: "הגינוי צריך להיות מופנה ביחס ל'כל הצדדים' ול'כל הצורות', בלי להמשיך ולהסביר איזה צד אלים יותר, איזה צד דמוקרטי יותר, ואיזה צד מתחשב יותר. הוויכוח על מי אשם יותר מהשני, לא ישנה כלום כשמישהו חס וחלילה יירצח. לכולנו יש זכות לדעת אבל גם לאחריות".

אני מבין היטב ומכבד את הניסיון של בר און ושל אחרים, שלא להטיל את האשמה למתקפה של קבוצת בריונים, על מחנה מסוים. יש ברעיון הזה אלמנט של ממלכתיות, של קבלת אחריות, כמו גם ניסיון ראוי להימנע מהמשך הוויכוח הבלתי נגמר, ולעיתים אלים, בין המחנות השונים בחברה הישראלית.

אבל באמירה שכולם צריכים לקבל את אותה אחריות למקרה; שכולם אשמים באלימות באותה מידה, יש גם בעייתיות.

הבעייתיות היא, שאלימות לא צצה יש מאין. אלימות לא קורית במקרה. כדי למגר אותה צריך לאתר את שורשי האלימות, לחפש את הסיבות לה, ולטפל בהן. כבכל מפגן של אלימות, גם התוקפנות השבוע נגד המפגינים בתל אביב לא הגיעה יש מאין. היא צמחה על קרקע פורייה של התרת דמם.

כשראש הממשלה בנימין נתניהו כינה ישראלים נורמטיביים שיצאו לממש את זכותם להפגין נגדו, "אנרכיסטים"; כשהוא הפיץ שקרים בסגנון "שהם מפיצי מחלות"; כאשר השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, קרא למשטרה לנהוג במפגינים ביד קשה - המסר שהם העבירו לציבור מעריציהם היה, שנכון וראוי להתייחס למפגינים ביד קשה.
במבחן התוצאה, היו מי שפירשו את הקריאה לנקוט יד קשה נגד המפגינים (שבכלל הופנתה למשטרה), כמתן לגיטימציה להחזיק באותה יד אלה, או תרסיס פלפל, כדי שתהיה קשה אפילו יותר.

אני חושב שנתניהו, אוחנה, או מישהו אחר, לא רצו שהמפגינים נגדם יוכו עד זוב דם, כפי שקרה; אבל לפחות במידה מסוימת, הם נושאים באחריות למתקפה על המפגינים. וודאי שהאחריות שלהם גדולה יותר משל אחרים. וכדי שהאלימות נגד מפגינים לא תחזור בעתיד, על "הקברניטים" להבין זאת ולהיזהר יותר בדבריהם.

2.

עוד קודם לאירועי האלימות בתל אביב, נסעתי במוצאי שבת, לירושלים, לבלפור, כדי לראות בעיניים על מה כולם מדברים, על מה כולם מתווכחים, כדי לפגוש את ה"אנרכיסטים", כפי שמכנה אותם נתניהו. לפגוש את מאות ואלפי הישראלים שמפגינים כבר שבועות מול ביתו.

חנינו ברחוב סמוך, וטיפסנו ברחוב עזה, בואך בלפור. ליד קפה יהושע, מוסד ירושלמי מוכר, התווכחה קבוצה של צעירים עם אישה מבוגרת, תושבת המקום. "אל תקללו, רק אל תקללו", היא אמרה להם. "למה אתם נגד ראש הממשלה?" היא שאלה. והם ענו לה: "אנחנו לא נגד, אנחנו בעד. אנחנו בעד שראש הממשלה ילך". "זה בסדר", אמרה הקשישה. "רק אל תהיו נגד, אל תקללו".

הם אמנם הבטיחו לה לא לקלל, אבל אני בספק אם עמדו בהבטחה. שמעתי קללות לא מעטות בהפגנה בבלפור, אבל אנרכיסטים לא מצאתי שם. המפגינים שאני ראיתי ושאיתם דיברתי היו, למיטב הכרתי, צעירים ישראלים נורמטיביים. את חלקם אני מכיר באופן אישי. אנשים שיצאו מבתיהם ממקומות שונים בארץ, ועלו לירושלים כדי לצעוק את כאבם ואת תסכולם.

יכול להיות שבתוך אלפי המפגינים יש קבוצות מיעוט שנוטות לאנרכיזם או לקיצוניות אחרת, ואותן צריך להוקיע; אבל לפי מה שראו עיניי, הרוב המוחלט של המפגינים הם ישראלים בוגרי צבא, שומרי חוק, שבסך הכול רוצים לממש את זכותם למחות נגד השלטון.

3.

ב-10 בפברואר 1983, ימי מלחמת לבנון הראשונה, בשעות אחר הצהריים, קיימה תנועת "שלום עכשיו" הפגנה ותהלוכה בירושלים. התהלוכה החלה בכיכר ציון, והסתיימה בהפגנה ברחבת משרד ראש הממשלה דאז, מנחם בגין. סיום ההפגנה היה מר נורא. יונה אברושמי, השליך רימון אל המפגינים, ואחד מהם - אמיל גרינצווייג - נפגע ומת. אברושמי הועמד לדין, הורשע ברצח ונשלח למאסר.

במלאת ה"שלושים" לפטירתו של גרינצוייג ז"ל, ביקש "הוועד נגד המלחמה בלבנון" לקיים תהלוכה שתעבור באותו מסלול שבו נתקיימו ההפגנה והתהלוכה שבסיומה נפגע ונהרג גרינצווייג. מטרת התהלוכה הייתה למחות "נגד האלימות והיעדר חופש הביטוי". אולם המשטרה סירבה לאפשר את התהלוכה. מפקד המחוזי הדרומי במשטרה דאז, נימק את הסירוב בכך ש"סמיכות האירועים והאווירה שנוצרה לאחר קיום הפגנת ‘שלום עכשיו', מעוררות חשש רציני לפגיעה חמורה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור, במהלך קיום ההפגנה זו במועדה, במסלול ובהיקף שבהם מבקשים לערוך אותה".

עם זאת, המשטרה ציינה כי היא מוכנה לאפשר למפגינים לקיים אסיפה מול משרד רה"מ.
המפגינים לא השלימו עם ההחלטה ועתרו לבג"ץ, בבקשה שיורה למשטרה לאפשר את התהלוכה בכל זאת. בדיון שנערך, עמדה המשטרה על סירובה. היא נימקה את הסירוב בכך שקיים "חשש רציני לפגיעה חמורה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור". לדעתה, חשש זה נותר קיים, גם לאחר שיוקצו הכוחות הדרושים לאבטחת ההפגנה והתהלוכה.
משביקשו שופטי בג"ץ לברר - על מה מתבסס החשש הזה, נאמר להם על ידי המשטרה כי החשש הוא "פרי של הערכת האירועים אשר התרחשו בעת ההפגנה והתהלוכה הראשונה, חודש קודם לכן".

לאחר שדנו בטענות הצדדים, החליטו שופטי בג"ץ להתערב ולהורות למשטרה לאפשר את קיום התהלוכה. הם פסקו, כי אין די בחששות ובהערכות (לפגיעה חמורה בסדר הציבורי) כדי להביא לביטול התהלוכה, אלא "אלה צריכים להיות מבוססים על עובדות, והם צריכים להצביע על ‘ודאות קרובה".

השופטים ציינו, כי בעניין התהלוכה המבוקשת העובדות היחידות שהביאה המשטרה היו אירועי העבר. "אלה יוצרים חשש, אך לא מעבר לכך. אין בהם כדי ליצור ‘ודאות קרובה'. בהערכה סבירה של ‘חכם מראש', אין בעובדות אלה כדי להקים אפשרות ממשית של סכנה, והן אינן יוצאות מגדר הערכות וספקולציות. באלה לא די. מפקד משטרה סביר לא יכול היה להגיע למסקנה, כי על פי מערכת העובדות הידועה לו קיימת ודאות או אפשרות, שהן קרובות או ממשיות, לפגיעה בביטחון הציבור".

את המסר ששלח בג"ץ באותו מקרה בדבר החשיבות לאפשר לציבור לממש את זכות המחאה, צריכה המשטרה לזכור גם היום.

ולסיום, כדאי לזכור דבר נוסף - כי למרות האלימות שחוו המפגינים נגד הממשלה השבוע בתל אביב, ולמרות הסערה הציבורית שבה אנחנו נתונים, כבר היינו, לצערנו, במקומות נמוכים וקשים הרבה יותר. למשל, רצח גרינצווייג; למשל, רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב-1995. השסעים היו אז עצומים, והקושי גדול.

ולמרות זאת, ידענו להתרומם מהם ולהמשיך לקיים כאן חברה שהיא בסך הכול משגשגת ודמוקרטית. אני מאמין שכך יהיה גם הפעם. 

עוד כתבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI