גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלוש הערות על הפגנות ואלימות: שום דבר לא מתרחש סתם

באמירה ש"כולם אשמים" באותה מידה באלימות שנעשתה השבוע נגד המפגינים בת"א, יש בעייתיות ● אלימות לא צצה יש מאין וכדי למגר אותה צריך לאתר את שורשיה וסיבותיה ● ככל מפגן של תוקפנות, גם האלימות השבוע נגד המפגינים לא קרתה במקרה, היא צמחה על קרקע פורייה

ההפגנה בת"א, השבוע / צילום: Associated Press
ההפגנה בת"א, השבוע / צילום: Associated Press

1.

הגינויים למתקפה האלימה שחוו המפגינים נגד הממשלה באמצע השבוע בתל אביב, היו מקיר אל קיר. וטוב שכך. כולם הזהירו, שיש לעצור את האלימות, ובצדק. לצד גינויי האלימות החשובים, צצה ועלתה הקריאה שלא לנסות למצוא אשמים לאלימות ולא להתווכח על מי מהצדדים אשם יותר מהאחר.

מו"לית "גלובס", אלונה בר און, היטיבה לנסח את הרעיון הזה כשצייצה בטוויטר: "הגינוי צריך להיות מופנה ביחס ל'כל הצדדים' ול'כל הצורות', בלי להמשיך ולהסביר איזה צד אלים יותר, איזה צד דמוקרטי יותר, ואיזה צד מתחשב יותר. הוויכוח על מי אשם יותר מהשני, לא ישנה כלום כשמישהו חס וחלילה יירצח. לכולנו יש זכות לדעת אבל גם לאחריות".

אני מבין היטב ומכבד את הניסיון של בר און ושל אחרים, שלא להטיל את האשמה למתקפה של קבוצת בריונים, על מחנה מסוים. יש ברעיון הזה אלמנט של ממלכתיות, של קבלת אחריות, כמו גם ניסיון ראוי להימנע מהמשך הוויכוח הבלתי נגמר, ולעיתים אלים, בין המחנות השונים בחברה הישראלית.

אבל באמירה שכולם צריכים לקבל את אותה אחריות למקרה; שכולם אשמים באלימות באותה מידה, יש גם בעייתיות.

הבעייתיות היא, שאלימות לא צצה יש מאין. אלימות לא קורית במקרה. כדי למגר אותה צריך לאתר את שורשי האלימות, לחפש את הסיבות לה, ולטפל בהן. כבכל מפגן של אלימות, גם התוקפנות השבוע נגד המפגינים בתל אביב לא הגיעה יש מאין. היא צמחה על קרקע פורייה של התרת דמם.

כשראש הממשלה בנימין נתניהו כינה ישראלים נורמטיביים שיצאו לממש את זכותם להפגין נגדו, "אנרכיסטים"; כשהוא הפיץ שקרים בסגנון "שהם מפיצי מחלות"; כאשר השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, קרא למשטרה לנהוג במפגינים ביד קשה - המסר שהם העבירו לציבור מעריציהם היה, שנכון וראוי להתייחס למפגינים ביד קשה.
במבחן התוצאה, היו מי שפירשו את הקריאה לנקוט יד קשה נגד המפגינים (שבכלל הופנתה למשטרה), כמתן לגיטימציה להחזיק באותה יד אלה, או תרסיס פלפל, כדי שתהיה קשה אפילו יותר.

אני חושב שנתניהו, אוחנה, או מישהו אחר, לא רצו שהמפגינים נגדם יוכו עד זוב דם, כפי שקרה; אבל לפחות במידה מסוימת, הם נושאים באחריות למתקפה על המפגינים. וודאי שהאחריות שלהם גדולה יותר משל אחרים. וכדי שהאלימות נגד מפגינים לא תחזור בעתיד, על "הקברניטים" להבין זאת ולהיזהר יותר בדבריהם.

2.

עוד קודם לאירועי האלימות בתל אביב, נסעתי במוצאי שבת, לירושלים, לבלפור, כדי לראות בעיניים על מה כולם מדברים, על מה כולם מתווכחים, כדי לפגוש את ה"אנרכיסטים", כפי שמכנה אותם נתניהו. לפגוש את מאות ואלפי הישראלים שמפגינים כבר שבועות מול ביתו.

חנינו ברחוב סמוך, וטיפסנו ברחוב עזה, בואך בלפור. ליד קפה יהושע, מוסד ירושלמי מוכר, התווכחה קבוצה של צעירים עם אישה מבוגרת, תושבת המקום. "אל תקללו, רק אל תקללו", היא אמרה להם. "למה אתם נגד ראש הממשלה?" היא שאלה. והם ענו לה: "אנחנו לא נגד, אנחנו בעד. אנחנו בעד שראש הממשלה ילך". "זה בסדר", אמרה הקשישה. "רק אל תהיו נגד, אל תקללו".

הם אמנם הבטיחו לה לא לקלל, אבל אני בספק אם עמדו בהבטחה. שמעתי קללות לא מעטות בהפגנה בבלפור, אבל אנרכיסטים לא מצאתי שם. המפגינים שאני ראיתי ושאיתם דיברתי היו, למיטב הכרתי, צעירים ישראלים נורמטיביים. את חלקם אני מכיר באופן אישי. אנשים שיצאו מבתיהם ממקומות שונים בארץ, ועלו לירושלים כדי לצעוק את כאבם ואת תסכולם.

יכול להיות שבתוך אלפי המפגינים יש קבוצות מיעוט שנוטות לאנרכיזם או לקיצוניות אחרת, ואותן צריך להוקיע; אבל לפי מה שראו עיניי, הרוב המוחלט של המפגינים הם ישראלים בוגרי צבא, שומרי חוק, שבסך הכול רוצים לממש את זכותם למחות נגד השלטון.

3.

ב-10 בפברואר 1983, ימי מלחמת לבנון הראשונה, בשעות אחר הצהריים, קיימה תנועת "שלום עכשיו" הפגנה ותהלוכה בירושלים. התהלוכה החלה בכיכר ציון, והסתיימה בהפגנה ברחבת משרד ראש הממשלה דאז, מנחם בגין. סיום ההפגנה היה מר נורא. יונה אברושמי, השליך רימון אל המפגינים, ואחד מהם - אמיל גרינצווייג - נפגע ומת. אברושמי הועמד לדין, הורשע ברצח ונשלח למאסר.

במלאת ה"שלושים" לפטירתו של גרינצוייג ז"ל, ביקש "הוועד נגד המלחמה בלבנון" לקיים תהלוכה שתעבור באותו מסלול שבו נתקיימו ההפגנה והתהלוכה שבסיומה נפגע ונהרג גרינצווייג. מטרת התהלוכה הייתה למחות "נגד האלימות והיעדר חופש הביטוי". אולם המשטרה סירבה לאפשר את התהלוכה. מפקד המחוזי הדרומי במשטרה דאז, נימק את הסירוב בכך ש"סמיכות האירועים והאווירה שנוצרה לאחר קיום הפגנת ‘שלום עכשיו', מעוררות חשש רציני לפגיעה חמורה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור, במהלך קיום ההפגנה זו במועדה, במסלול ובהיקף שבהם מבקשים לערוך אותה".

עם זאת, המשטרה ציינה כי היא מוכנה לאפשר למפגינים לקיים אסיפה מול משרד רה"מ.
המפגינים לא השלימו עם ההחלטה ועתרו לבג"ץ, בבקשה שיורה למשטרה לאפשר את התהלוכה בכל זאת. בדיון שנערך, עמדה המשטרה על סירובה. היא נימקה את הסירוב בכך שקיים "חשש רציני לפגיעה חמורה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור". לדעתה, חשש זה נותר קיים, גם לאחר שיוקצו הכוחות הדרושים לאבטחת ההפגנה והתהלוכה.
משביקשו שופטי בג"ץ לברר - על מה מתבסס החשש הזה, נאמר להם על ידי המשטרה כי החשש הוא "פרי של הערכת האירועים אשר התרחשו בעת ההפגנה והתהלוכה הראשונה, חודש קודם לכן".

לאחר שדנו בטענות הצדדים, החליטו שופטי בג"ץ להתערב ולהורות למשטרה לאפשר את קיום התהלוכה. הם פסקו, כי אין די בחששות ובהערכות (לפגיעה חמורה בסדר הציבורי) כדי להביא לביטול התהלוכה, אלא "אלה צריכים להיות מבוססים על עובדות, והם צריכים להצביע על ‘ודאות קרובה".

השופטים ציינו, כי בעניין התהלוכה המבוקשת העובדות היחידות שהביאה המשטרה היו אירועי העבר. "אלה יוצרים חשש, אך לא מעבר לכך. אין בהם כדי ליצור ‘ודאות קרובה'. בהערכה סבירה של ‘חכם מראש', אין בעובדות אלה כדי להקים אפשרות ממשית של סכנה, והן אינן יוצאות מגדר הערכות וספקולציות. באלה לא די. מפקד משטרה סביר לא יכול היה להגיע למסקנה, כי על פי מערכת העובדות הידועה לו קיימת ודאות או אפשרות, שהן קרובות או ממשיות, לפגיעה בביטחון הציבור".

את המסר ששלח בג"ץ באותו מקרה בדבר החשיבות לאפשר לציבור לממש את זכות המחאה, צריכה המשטרה לזכור גם היום.

ולסיום, כדאי לזכור דבר נוסף - כי למרות האלימות שחוו המפגינים נגד הממשלה השבוע בתל אביב, ולמרות הסערה הציבורית שבה אנחנו נתונים, כבר היינו, לצערנו, במקומות נמוכים וקשים הרבה יותר. למשל, רצח גרינצווייג; למשל, רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב-1995. השסעים היו אז עצומים, והקושי גדול.

ולמרות זאת, ידענו להתרומם מהם ולהמשיך לקיים כאן חברה שהיא בסך הכול משגשגת ודמוקרטית. אני מאמין שכך יהיה גם הפעם. 

עוד כתבות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים