עישון סיגריות/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
ביום חמישי האחרון שר הבריאות הגיש לכנסת את הדוח השנתי של משרדו בנושא עישון בישראל בשנת 2020. לפי הדוח, שיעור המעשנים בישראל נותר ללא שינוי, ועומד על 20% מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל (גילאי 21 ומעלה). זאת, בזמן שבכל שנה מתים בישראל כ- 8,000 נשים וגברים כתוצאה ישירה מנזקי עישון, כ- 800 מתוכם הם לא מעשנים החשופים לעישון כפוי ומזיק.
שיעור העישון בקרב גברים גבוה מהשיעור בקרב נשים: 25.3% מהגברים מעשנים, לעומת 15% מהנשים. בקרב האוכלוסייה הערבית אחוז המעשנים גבוה יותר - 23.2% לעומת 19.3% בקרב יהודים. בכל קבוצות הגיל שיעורי העישון גבוהים יותר בגברים ערבים מאשר בגברים יהודים, ואילו נשים ערביות מעשנות פחות - שיעור העישון בקרב הגברים הערבים הינו 35.5%, גבוה פי 3.3 בהשוואה לנשים ערביות - 10.7%.
בין השנים 2016-2019 לא נצפתה מגמת שינוי עקבית בשיעורי העישון בקרב גברים יהודים, נשים יהודיות ונשים ערביות. לעומת זאת, בגברים ערבים נצפתה מגמת ירידה בשיעורי העישון מ-43.9% בשנת 2016 ל-35.5% בשנת 2019.
עוד לפי הדוח, שיעור העישון בגברים בישראל, העומד על 25.3%, גבוה מהממוצע הכולל במדינות ה-OECD , העומד על 22.5%, וכך גם שיעור הנשים המעשנות גבוה יותר - 15% לעומת 13.9% במדינות ה-OECD . בכלל האוכלוסייה נצפו שיעורי עישון נמוכים יותר במרואיינים בעלי השכלה גבוהה (17%), בהשוואה לבעלי השכלה בינונית ונמוכה (29.7% ו-31.5% בהתאמה). מגמה דומה נצפתה בכל קבוצות האוכלוסייה.
לצד נתונים על ירידה בהתנסות בעישון בבני נוער ועלייה בהיקפי הפנייה לסיוע בגמילה מעישון בקופות החולים (ראוי לציין כי מספר הפונים לסיוע בגמילה מעישון בשנה הוא רק כ-2.5%מכלל המעשנים בישראל), מתוצאות סקר שביצע מכון ברוקדייל במהלך חודש מרץ בקרב 1,500 מעשנים בני 20-64, עולה כי משבר הקורונה דווקא דחף יותר ישראלים למעגל העישון הפסיבי הכפוי, המוביל למותם של כ-800 בני אדם בשנה; נמצאה עלייה של 12% בהרגלי העישון בנוכחות בני הבית, שמשמעותה עלייה בחשיפה לעישון כפוי.
בדירוג Scale Control Tobacco) TCL) האירופי של שנת 2019, מדיניות המאבק בעישון של ישראל הגיעה למקום השביעי מתוך 36 מדינות. אף שציון גבוה ניתן לנושא מיסוי הטבק, ישראל זכתה לציון בינוני על מדיניות הגבלת העישון במקומות ציבוריים ותמיכה בגמילה מעישון, וציון נמוך ביותר על היעדר תקצוב קבוע לנושא המאבק בעישון, על אי שימוש באזהרות הכוללות תמונות, על היעדר מדינות מחייבת ביחס להגנה מפני מעורבות תעשיית הטבק והניקוטין בקביעת מדיניות בריאות הציבור ועל אי אישרור ויישום הפרוטוקול למאבק בסחר הלא חוקי בטבק .
לפי ההערכות, בשנת 2019 היו הכנסות המדינה ממסי קנייה על סיגריות בלבד כ-5.8 מיליארד שקל, מהם כ-5.3 שקל מייבוא וכ-543 מיליון שקל מייצור מקומי. טבק לגלגול ומוצרי טבק אחרים, כגון טבק לנרגילה, סיגרים, סיגרילות, טבק למקטרת, יחידות טבק לחימום ועוד הוסיפו לקופת המדינה כ-491 מיליון שקל ממסי הקנייה. סך הכנסות המדינה ממיסוי כלל מוצרי הטבק השונים, עמד בשנת 2019 על כ-6 מיליארד שקל, ללא תקבולי המע"מ החל על מרכיבי מסי הקנייה, האחוזי והקצוב, המסתכמים בכמיליארד שקל נוספים.
עוד לפי הדוח, לפי תשקיף של חברת גלוברנדס מחודש מאי 2018, שפורסם לקראת הנפקתה בבורסה, מכירות מוצרי הטבק בחנות הפטורה ממס "ג'יימס ריצ'רדסון" בנמל התעופה בן גוריון מהווים כ-10% משוק הטבק בישראל, ומכאן שאובדן ההכנסות ממסי הקנייה על מוצרים אלו מגיע למאות מיליוני שקלים בשנה. סגירת הדיוטי פרי בעקבות מגפת הקורונה הביאה לעלייה בהיקף המכירות המקומיות של מותגי סיגריות, ומכאן אפשרי כי ביטול מוחלט של מכירת מוצרי טבק בדיוטי פרי, כפי שנדרש על ידי האמנה הבינלאומית למאבק בעישון משום שהוא מבטא ויתור על מיסוי ומעין סבסוד של המדינה לעישון, יביא לצמצום בהיקף העישון לצד עלייה בהכנסות המדינה ממסים.
האם מפרי חוקי עישון נקנסים?
העישון בישראל במבני ציבור וכן במקומות ציבוריים רבים אסור. אך ייתכן כי החוק הפך לאות מתה; בזמן שבתי עסק דוגמת מסעדות ובתי קפה מאפשרים לא אחת עישון בשטחם ללא מגבלה, הרשויות המקומיות לא אוכפות כראוי את החוק. לפי הדוח, המחלקה למניעת עישון ביקשה מהרשויות המקומיות לדווח על פי חוק על היקף האכיפה למניעת עישון שבוצעה בשנת 2018. רק 31 רשויות מקומיות דיווחו על היקף האכיפה שהתבצעה בשנת 2018, זאת בניגוד להוראת החוק, המחייבת דיווח שנתי לשר הבריאות, וחרף פנייה ישירה לקבלת המידע על ידי המחלקה למניעת עישון.
מתוך הרשויות המקומיות שכן דיווחו על פי חוק, 14 דיווחו על 0 קנסות שניתנו במהלך שנת 2018. סה"כ, במהלך שנת 2018 הרשויות המקומיות חילקו 6,292 קנסות על הפרת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון. מתוכם, על הפרת החוק במסעדות ניתנו 1,792 קנסות, על הפרת החוק בבתי חולים 1704 קנסות, ובתחנות רכבת או אוטובוס - 1084. לפי הדוח, "האכיפה למניעת עישון במקומות בילוי על ידי הרשויות המקומיות הינה מועטה, אם בכלל קיימת. זה נכון גם לרשויות מקומיות עם אגף אכיפה. האכיפה המתקיימת ברמה הארצית אינה אחידה ומרחיבה את הפערים בין הרשויות המקומיות".