גדי יברקן, ליכוד / צילום: רפי קוץ, גלובס
אנקדוטה היסטורית ידועה מספרת על הנסיך גרגורי פוטיומקין, שבסוף המאה ה-18 כבש אזורים נרחבים וריקים למען הצארינה יקטרינה הגדולה. כדי להרשים את הצארינה בצאתה לסייר בשטחים החדשים, הנסיך בנה תפאורות של כפרים משגשגים. מכאן נולד הביטוי "כפרי פוטיומקין".
נזכרנו בכפרי פוטיומקין כששמענו את גדי יברקן, סגן השר לביטחון פנים מהליכוד, מנמק בגלי צה"ל את הצעתו להקים יישוב ייעודי ליוצאי אתיופיה שמחצית מתושביו יהיו זוגות מבני העדה. יברקן נתלה בתקדימים מהעלייה מברית המועצות (שהפכה לחבר המדינות): תחילה הוא הזכיר את קצרין שברמת הגולן, ואחרי שהמראיינים העירו שקצרין הוקמה לפני גל העלייה, פירט יותר: "את אחינו מברית המועצות, שהיא עלייה נפלאה, הסלילו לאיזורים אחרים. חלקם הגיעו לפריפריה יחד איתנו - אבל הלכו למושבים. נתנו מושבים. ליוצאי אתיופיה לא נתנו את הדבר הזה".
אילו מושבים הוקמו לעולים מחבר המדינות? חיפשנו ולא מצאנו עדויות שהמדינה הקימה מושבים חדשים או עודדה את העולים לגור במושבים קיימים. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים שיוצאי חבר המדינות כמעט לא השתקעו ביישובים כפריים: מתוך 800 אלף העולים שנחתו בארץ בשנות ה-90, 98.4% חיו ב-2001 ביישובים עירוניים. השיעור הזה נשאר זהה גם כעבור עשור וחצי.
פנינו ליברקן וביקשנו הסבר. יברקן הסביר שבעצם לא התכוון למושבים, אלא ליישובים "כמו קצרין". לדבריו, "האפשרות של יוצאי ברית המועצות לבחור להתגורר ביישובים בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה הייתה טובה משמעותית משל יוצאי אתיופיה. ואכן חלק מהם אכן עשו זאת".
הקביעה שעולי אתיופיה הופלו לרעה בהיבטים מסוימים היא טענה רצינית שאין לנו כוונה לחלוק עליה בטור הזה. אבל להבחנה שיברקן עושה בין הרמה הכלכלית של יישובים שאליהם הגיעו עולים מאתיופיה ומחבר העמים - לא מצאנו בסיס. חמשת היישובים המובילים בקליטת עולים מחבר העמים הם חיפה, אשדוד, באר שבע, בת ים וראשון לציון.
במדד הסוציו-אקונומי, שלושה מהם נמצאים באשכול 5 ושניים באשכול 7 (החזק יחסית). חמשת היישובים המובילים בקליטת עולי אתיופיה הם נתניה, באר שבע, פתח תקוה, רחובות ואשדוד. התמהיל הסוציו-אקונומי כמעט זהה: שניים באשכול 5, אחד באשכול 6, שניים באשכול 7.
קצרין, ששליש מתושביה הם אכן עולים שהגיעו מראשית שנות ה-90, נמצאת באשכול 5 - לא "יישוב בעל מעמד סוציו-אקונומי גבוה", אלא דווקא בחציון התחתון של היישובים היהודיים. כפי שהעירו המראיינים של יברקן, היא הוקמה ב-1977, לפני גל העלייה.
בשורה התחתונה: דברי יברקן לא נכונים ברובם. לעולי בריה"מ לא הוקמו מושבים, ופחות מ-2% מהם השתקעו ביישוב כפרי. הם מהווים שליש מתושבי קצרין, אך העיר הוקמה לפני בואם ואינה יישוב חזק כלכלית.
תחקיר: ארן רונדל