גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם אתם מספיק עשירים כדי לשרוד את הקורונה? האזינו

משפחות ממעמד הביניים משרטטות את הנפילה הכואבת מאז איבדו את מקור פרנסתן במרץ ועד היום ● "רבים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים, וחלק גם ייפלו לעוני" ● פרויקט מיוחד

חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מאז מרץ ועד היום / צילום: פולי בלום, איל יצהר
חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מאז מרץ ועד היום / צילום: פולי בלום, איל יצהר

כשמניחים את הכרונולוגיה הכלכלית של הנשים והגברים שהשתתפו בפרויקט שלנו על ציר זמן שמתחיל אי שם בתחילת מרץ ומגיע עד ראשית אוגוסט אפשר לראות כמה שבירה ופריכה המעטפת של "מעמד הביניים" בישראל, וכמה מהירה וחדה ההידרדרות הכלכלית של מי שעד לא מזמן נהנו מחיים נעימים ונוחים.

במציאות של 20% אבטלה, כשאין לך גב כלכלי חזק, נכסים, תמיכה משפחתית וכיו"ב, זה לא לוקח כל כך הרבה זמן, מתברר, להגיע למצבים שבעבר הלא רחוק נראו לכל חבר במעמד הביניים דמיוניים לגמרי. משהו שרואים בטלוויזיה, שקורה לאנשים אחרים. "עצרנו הכול - החוגים של הילדים, הביטוח לבית, אין יותר קניות ספונטניות, בשר מקבלים מאמא שלי, פירות מאבא שלי. את הגינה הפסקנו להשקות והיא התייבשה", מספרים לנו איתי ואיילת האריס, זוג הייטקיסטים לשעבר שפתחו עסק עצמאי - משחקייה גדולה ומצליחה - וכעת עובדים במשכורת מינימום בסופר. "אנחנו לא משתמשים במייבש כביסה, לא נוסעים באוטו שלא לצורך, כל טיפולי השיניים הלא דחופים יחכו. רק את הסלולרי השארנו. אני במקום של איך אני משיגה לחם למחר. לחם. למחר. אתה מבין?".

 

"נשבר אצלי מחסום הבושה", אומרת טל רותם, גרושה ואם לשניים, יזמת בתחום התיירות שהתחילה לעבוד בניקיון במהלך הקורונה: "בהתחלה עוד הייתי מתנצלת. הייתי אומרת - זה לא המקצוע שלי. עכשיו אני בכלל לא שם".

נטלי טישלר, מפיקת אירועים שלפי הגדרתה הייתה אדם אמיד עד הקורונה ("טסתי פעמיים בשנה לחו"ל) נאלצה לחזור לגור עם ההורים: "אמא שלי אמרה לי ‘עזבי הכול ובואי אליי'. חזרתי לחדר הנעורים שלי בדירה של אמא בראשון לציון. פעם ראשונה מאז גיל 16. זו מכה לא פשוטה בכלל לאגו, להערכה העצמית".

"הימים שלנו מצומצמים. אני מרגישה שאנחנו במצור. אני מחפשת נקודות זמן ואין", מספרת איילה הדרי, שעבדה במשך 40 שנה בנתב"ג, עד שהוצאה לחל"ת: ביום שישי הלכתי עם הבת שלי והנכדה לקנות לה ילקוט לכיתה א'. חלקנו בינינו את ההוצאה על התיק, 300 שקל. אבל מאיפה אני אוריד את 150 השקלים? מהאוכל? ובכל זאת, אני לא יכולה למחוק את החיים שלי לגמרי. מתי יהיו לי עוד פעם נכדות בגיל 6?".

החיים השתנו לגמרי, מספר גם אוריאל בן צבי, בעל חברת תיירות: "אנחנו לא יוצאים, לא אוכלים בחוץ, דחינו קניות גדולות; תכננו לקנות רכב, וכבר לא נקנה. חיים בצמצום".

הפגנת העצמאים מול הכנסת / צילום: כדיה לוי, גלובס

"עוני מסוג חדש"

כל מי ששוחחנו איתו נעזר בהורים כדי לשרוד. לא משנה אם הוא בעצמו כבר הורה מבוגר. כמה זמן יוכל מעמד הביניים העייף להחזיק כך מעמד? כמה חסכונות עוד אפשר לאכול, כמה הלוואות עוד אפשר לדחות, כמה ההורים עוד יוכלו לעזור? "נראה עוני מסוג חדש", אומר ל־G גורם בכיר במגזר הציבורי העוסק בנושא. "שכבה ענקית שהייתה במעמד הביניים ובבת אחת הפסיקה לעבוד. המדינה תצטרך להתמודד עם זה. אני מעריך שנראה ביניהם הרבה אנשים צעירים, שעוד לא הספיקו לצבור חסכונות".

עוני זו מילה קשה. אנחנו והמרואיינים שלנו מתגרדים ממנה כמו מפריחה, כאילו שעצם הופעתה מידבקת. אבל המספרים הם מספרים וכך מוגדר קו העוני בישראל: מחצית ההכנסה הפנויה החציונית של האוכלוסייה; שזה אומר, למשל, כ־3,600 שקל לאדם שחי לבד; כ־6,000 שקל למשק בית של שניים וכ־9,000 שקל למשק בית של ארבע נפשות.

מומחים ששוחחנו עמם מעריכים כי הקורונה הכלכלית עלולה לדרדר משפחות שעד כה היו במעמד הביניים הישראלי אל מתחת לקו העוני, ובשל כך שיעורו עלול לעלות מ־18%-20% כיום ל־23% ויותר. "חלק מאנשי מעמד הביניים באמת ייפלו לעוני, לפי הגדרת הביטוח הלאומי, ואחרים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים", אומר פרופ' בני בנטל, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות כלכלה במרכז טאוב.

"משפחה שבה, לדוגמה, האב טייס והאם בעלת עסק, עלולה לרדת מהכנסה של כ-50 אלף שקל בחודש לכ-10,000 שקל בחודש. זה דרמטי. הם לא עניים, כי ייתכן שיש להם נכסים, סיוע משפחתי וחסכונות, אבל הפגיעה היא קשה ומטלטלת". המונח "מעמד הביניים הרחב" מתייחס למשקי בית מהעשירונים 5-9 שהכנסותיהם הממוצעות נעות מכ-15 אלף שקל נטו בחודש עד כ-25 אלף שקל. כמה קל למשפחה ממעמד הביניים הישראלי ליפול לעוני? בימים שקדמו לקורונה, שבהם האבטלה הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-4%, זה לא היה כל כך קל. אפשר היה להסתדר, בעיקר כי מצב המשק היה מצוין. גם מי שאיבד את מקום עבודתו יכול היה לעבור בקלות בין עבודות.

אלא שכיום המציאות היא של אבטלה של 20%, וללא אופק ברור להתייצבות כלכלית. במצב כזה, בני זוג שכירים שהשתכרו שכר מינימום ופוטרו, מקבלים דמי אבטלה בגובה 76% משכרם ועלולים ליפול כבר לטווח שנע בין עשירון שני לשלישי ובכך לגרד את קו העוני. אם יש להם ילד אחד, ובטח אם יש להם שני ילדים, הם כבר ממש בקו העוני.
וככל שיש למשפחה יותר ילדים, גם עם משכורות גבוהות יותר, היא עלולה להידרדר לעוני.

כך, לדוגמה, שני בני זוג עם 4 ילדים, שהשתכרו 8,000 שקל בחודש, פוטרו, וכעת מקבלים דמי אבטלה - כ־10,000 שקל בחודש לשניהם - כבר נוגעים בקו העוני. קודם לכן הם היו במעמד הביניים. ואלה עוד המצבים הטובים, שכן מדובר במשקי בית עם שני בני זוג שיש להם בכל זאת הכנסה מובטחת כלשהי עד יוני 2021. ומה קורה אם בני הזוג הם עצמאים?

עצמאים דורשים סיוע מהמדינה בהפגנה בתל אביב  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"העצמאים אוכלים חצץ"

מהמונולוגים של המרואיינים בפרויקט הזה, ומצירי הזמן של ההידרדרות הכלכלית שלהם שהם משרטטים, עולה שוב, ובבהירות יתרה ומרתיחה, תמונת ההפקרה של העצמאים במדינת ישראל. שכירים שפוטרו יקבלו דמי אבטלה עד הקיץ הבא וכל ילד מקבל מתנה, אבל החקיקה של דמי האבטלה לעצמאים תקועה, בזמן שהתשלומים לרשויות ממשיכים כמובן לרדת. יחד איתם נמשכות גם הוצאות רבות נוספות הקשורות בעסק ולא עוצרות גם כשהוא סגור: שכר דירה, ביטוחים וכד'. המענקים, כידוע, ניתנים באיחור, בפעימות (עד יוני 2021), בקמצנות (עד 70% מהמחזור החודשי או עד 15 אלף שקל לחודשיים, הנמוך מביניהם), טבולים בחוסר אמון משפיל ועטופים בבירוקרטיה מתישה. וזה עוד בלי שנכנסים לסאגת התלאות והעינויים סביב הפתיחות והסגירות של העסקים.

זה לא חייב להיות כך: בכמה ממדינות אירופה ניתנו לעצמאים מענקים נדיבים שנועדו לחקות את דמי האבטלה לשכירים. בגרמניה, למשל, כבר בסוף מרץ, עם הכניסה לסגר, קיבל כל עצמאי - גרפיקאי פרילנסר או בעל חברה של עשרה עובדים - עד 15 אלף יורו ישירות לחשבון הבנק, שהיו אמורים לכסות את הוצאותיו האישיות לשלושה חודשים. וכל זה קרה יומיים־שלושה בלבד אחרי שהגיש בקשה.

"השכירים שמקבלים דמי אבטלה סובלים, אך העצמאים אוכלים חצץ", אומר פרופ' בנטל, "עסק שקורס זו תמיד מכה למשפחה, ומכה פסיכולוגית ליזם שכשל. מי שפותח עסק מסתכן; זה חלק מהעניין. אבל כאן מדובר בזעזוע משקי, מה יכול לעשות אדם נגד זעזוע כזה? כלום. זה תפקידה של המדינה לבטח אנשים מול אירועים כאלה, אחרת מדוע אנחנו חיים במדינה? אנשים ניהלו את עסקיהם מתוך הנחת מוצא סבירה שיהיה בסדר. ובניגוד למלחמה, שבמהלכה עסקים מפוצים אם הם נפגעים, הפעם אין כמעט שום פיצוי".

מה עלולות להיות ההשלכות של זה?
"יותר טוב לא לחשוב על זה בכלל. אלה אנשים שהולכים וצוברים בתוכם מרמור על כך שאף אחד לא סופר אותם, וברור שהם יכולים לצאת לרחוב ולהביע את הזעם שלהם, ולא בצורה עדינה. תופעה כזו גוררת מהומות, ואלה דברים שכבר קורים כאן ובמדינות אחרות. זה לא אנושי, לא מוסרי וגם מסוכן. אנחנו לא רוצים להגיע למצבים כאלה, במיוחד במדינה שמתיימרת להשתייך לעולם הראשון. פעולות שצריכות להיעשות כדי להתמודד עם הבעיה, כמו עידוד הכשרות מקצועיות, פשוט לא נעשות. וצריך להרחיב את רשת הביטחון לעצמאים, לפחות בעת הזו של משבר".

"היום אין בושה"

איך שונה התהליך שעובר על רבים כל כך ממעמד הביניים בתקופת קורונה ממה שהיה בעבר? האם הוא באמת "מסוג חדש"? עמיה ליבליך, פרופסור אמריטה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת המכללה האקדמית לחברה ואמנויות נתניה, טבעה את המושג "עוני חדש" בספרה שהתפרסם לפני שלוש שנים ("קולות: עוני חדש בישראל", פרדס, 2017) והתבסס על ראיונות שנעשו בשנים 2015-2014 ומתייחסות בעיקר לשנים שבין ויקי כנפו, 2003, לדפני ליף, 2011.

"עוני חדש הוא עוני בלתי צפוי מנתוני הפתיחה של הסובלים ממנו", כתבה, "העניים החדשים הם אנשים שעמדו על רגליהם, או שהיו אמורים לעמוד על רגליהם בעולם הכלכלי, אך משום מה נשמטה הקרקע מתחת לרגליהם". הגדרה שנכונה גם ל-2020.
מה ההבדלים? "היום זה משהו הרבה יותר רחב מאשר בתקופה שעסקתי בה בספר", אומרת ליבליך השבוע, "היום יש משבר פתאומי, עולמי, ואנשים שעד לפני חצי שנה היו מבוססים חווים פתאום הלם והסתגלות. בזמנו רבים מהמקרים היו הידרדרות איטית, הפעם זה מהיר וקולקטיבי. בושה היתה מוטיב מרכזי מאוד אז. רבים מהמרואיינים דאגו להסתיר את מצבם הכלכלי מסביבתם והתחבאו מאחורי החזות שהכל בסדר. אפילו מעצמם. שמרו על פאסון, זה היה הכי חשוב. היום זה שונה, אין בושה. אני רואה אנשים בהפגנות ודברים בטלוויזיה, עם פנים גלויות ובכי בפרהסיה, אנשים מספרים הכל, אולי זו תוצאה של השוֹק. יחד עם זאת", אומרת ליבליך, "יש הרבה יותר לחימה היום. אנשים שלא מתביישים נלחמים יותר".

פרופ' עמיה ליבליך / צילום: רמי זרנגר

מלבד הפאסון' על מה הכי קשה לוותר?
"על מה שצריך לתת לילדים. אנשים ניסו לעשות הכל, רק שהילד לא ירגיש".

וכשהפאסון נסדק?
"אתה רואה יותר אלימות במשפחה ודברים מהסוג הזה. גם בהפגנות, יש גלישה לאלימות יותר בקלות. זה לא רק הקיטוב החברתי - אנשים יותר בלחץ. מה עם תפיסת העתיד? כשמנסים להביט קדימה, יש עננה של חוסר ודאות. התפיסה שאוטוטו יהיה יותר טוב מעודדת, ופה המשברים - הבריאותי, הכלכלי והפוליטי - מזינים אחד את השני. זו הצרה הישראלית המיוחדת. אחד משפיע לרעה על השני".

לא רק ייאוש

כשמניחים את הכרונולוגיה הכלכלית של הנשים והגברים שהשתתפו בפרויקט שלנו על ציר זמן אפשר לראות בחדות עד כמה ההתמודדות הכלכלית אינה רק עניין של כסף והתמודדות מול מוסדות אטומים. לא פחות מכך, מדובר בהתמודדות חברתית, משפחתית, ובעיקר אישית. בעולם קפיטליסטי ערכו של אדם, שייכותו ומעמדו החברתי נמדדים - הרבה פעמים גם בעיני עצמו - בסוף כל חודש; מי אתה כשאחד הדברים הכי חשובים לך ניטל ממך ולא ברור אם ומתי ישוב.

החודשים המתישים שעברו ממרץ עד אוגוסט היו עבור עצמאים רבים, בעיקר מתחומי התיירות, התרבות והפנאי, רכבת הרים רגשית לא פחות מרכבת הרים כלכלית. לכולם כבר מסתובב הראש מרוב טלטלות.

אבל לא רק ייאוש יש פה, ממש לא; כשמקשיבים לסיפורים המלווים את הכרונולוגיה הכלכלית אי אפשר שלא להתרשם מהכוחות והיכולות והעקשנות והגמישות והאופטימיות שמגלים רבים כל כך בזמנים האלה; לוחמות ולוחמים שלא מוותרים כל כך בקלות ולא נותנים לאף קו להגדיר אותם, בטח שלא להכניע אותם. שתי השיחות שקיימנו עם איילת האריס - שהיא ובן הזוג שלה איתי עברו לעבוד בשכר מינימום בטיב טעם אחרי שמתחם המשחקים לילדים שלהם נסגר לפני חמישה חודשים בלי צפי לפתיחה - היוו, בהיעדר מילה אחרת, מקור להשראה. כך גם שיחות אחרות.

"עברתי מלהיות בעלת עסק שמנהלת עובדים למי שצריכה לבקש רשות ללכת לשירותים", סיפרה האריס, והוסיפה "חייב להיות פה תהליך של היפרדות מהאגו, גם כאמא ובת זוג. אם לא עושים אותו, לא מצליחים לעבור את התקופה בשלום. צריך להתנתק מכאב הלב. אם את לא עושה קאט, המרמור יציף אותך כל הזמן, ואחריו הדיכאון. ואם את לא עושה את הקאט הזה בפרנסה, לא תצליחי לעשות אותו גם כאמא ובת זוג. אני אומרת לעצמי ולילדים ברגעי משבר, כשאני חוטפת השפלה מלקוח, מהמציאות או מהמדינה: בסוף אַת מי שאַת, ואֶת מה שאַת - הכישרון, היכולות, המוניטין, הערכים - אף אחד לא יכול לקחת".

עוד כתבות

צילומים: AP (HENRY NICHOLLS, Kin Cheung), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אוקראינה תורשה לפגוע באדמת רוסיה ומה קורה כשנשיא ממנה שופטים

רישי סונאק מקווה להיאחז בשלטון עם קצת הנדסה של לוח השנה: בחירות באמצע הקיץ ● "התינוק הרע" גוזל מזון ממיליוני אפריקאים ● המערב עשוי לשנות את דעתו: אוקראינה תוכל לשגר טילים לתוך רוסיה ● ביידן מינה 200 שופטים שמאליים ● מורידים מחירים של 5,000 מוצרים באמריקה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ג'ושוע ברגין / צילום: Nick Hanyok imaging

ההייטקיסט שעזב הכול ובטוח: תור הזהב של היהודים באמריקה נסדק

הוא היה אחד מ-100 העובדים הראשונים באמזון, ומילא שורת תפקידים בכירים בעמק הסיליקון, אבל המלחמה גרמה לג'ושוע ברגין היהודי לעזוב הכול ולהצטרף לסטארט–אפ ישראלי בתחילת דרכו ● בראיון הוא מספר גם על שתיקת החברות הגדולות לאירועים בארץ, ומסביר: "מיעוט אנטישמי קיצוני מחזיק את ענקיות הטכנולוגיה כבנות ערובה"

משה סעדה, הליכוד / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הצווים מהאג: מאיפה מגיעה הסמכות לתת אותם, ומה אפשר לעשות עכשיו?

הבקשה להוציא צווי מעצר לנתניהו וגלנט הסעירה את המערכת הפוליטית בישראל ● רבים זעמו על התערבותו של ה־ICC, למרות שישראל לא חברה בו, אבל הרש"פ פתחה לו דלת אחורית ● אחרים התבלבלו עם ה-ICJ ● המומחים מציעים פתרונות מוועדת חקירה ועד כפירה בסמכות ● המשרוקית של גלובס

מושב הבונים / צילום: שלומי יוסף

בכמה נמכרה קרקע של חצי דונם במושב היוקרתי מול הים?

מגרש של חצי דונם במושב הבונים נמכר ב־3.76 מיליון שקל, נמוך מההצעות במכרזים קודמים ● מדובר בקרקעות נדירות בחוף הכרמל, שמחלקן הגדול אף נשקף נוף לים, ולכן המכרז עורר רעש גדול

עשן מתקיפות חיל האויר מיתמר מאזור רפיח / צילום: Reuters, Mohammed Salem

דקות אחרי החלטת בית הדין בהאג: חיל האוויר תקף ברפיח

בית הדין בהאג הוציא צווים לעצירת הלחימה ברפיח • לוחם מילואים נפצע קשה בקרב בצפון הרצועה • מיליציות פרו-איראניות בעיראק קיבלו אחריות לירי כטב"ם לאילת וטענו כי שיגרו כטב"ם לעבר נמל חיפה • בהמשך לכך, דובר צה"ל עדכן כי מטוס קרב יירט כטב"ם בצפון הארץ, וכי שרפה פרצה באזור צפת בגלל שברי המיירט • עדכונים בולטים

חצי שעה של השראה. על עובדים מופנמים / צילום: כריכת הספר, מנחם רייס

מקשיבים יותר ומשתפים רק מה שיש בו ערך: זה סוד הקסם של המנהלים המופנמים

בניגוד לדימוי המקובל, לא כל המנהלים הם מוחצנים בעלי כריזמה נוטפת ● מה האנשים השקטים מביאים לשולחן, למה הם בעצם מנהיגים מעולים ואיך ניתן לעזור להם לשגשג ● המלצת ספר

סם אלטמן וסקרלט גוהנסון / צילומים: AP

על הקלות שבה OpenAI לקחה לסקרלט ג'והנסן את הקול

השקת ChatGPT 4o של OpenAI בשבוע שעבר מזמינה מבט מחודש באחד הסרטים הטובים של המאה ה-21 ● כשבוע אחרי ההשקה הודיעו  OpenAI על החלפת הקול שנבחר לעוזרת הקולית ● הסיבה: השחקנית סקרלט ג'והנסן שלחה לחברה התראה משפטית המורה להחליף מיד את הקול של המערכת, שהיה דומה באופן מחשיד לקולה בסרט HER של ספייק ג'ונז מ-2013

אולפני הרצליה / צילום: דוד שי, מתוך ויקיפדיה

כשבנק ישראל, הבנקאים והקבלנים מוודאים שלא נפסיק לקנות דירות בכל מחיר

בעוד מחירי הקרקעות ירדו נוכח השינויים בתנאי המימון, המחיר הממוצע של דירה דווקא עלה ב–24% בתוך שנתיים ● הגורם לפער טמון בבנקים, שצריכים לדאוג שהציבור ימשיך לקנות דירות במחירים הישנים

אלברט איינשטיין / צילום: לע''מ

החוקר שמנסה לפרק את המיתוס של אלברט איינשטיין

נתחיל מהסוף: איינשטיין היה גאון. אבל האם הסיפור שהוא שינה לבדו את כל מה שאנחנו יודעים על העולם שבו אנחנו חיים נכון? ספר שיצא לאחרונה באוניברסיטת פרינסטון מציג מציאות מורכבת יותר ● פרופ' חנוך גוטפרוינד, המנהל המדעי של ארכיון איינשטיין באוניברסיטה העברית ומחבר משותף של הספר, מסביר מדוע איינשטיין לא פעל בחלל ריק

מנכ''ל ביומיקה, ד''ר אלרן חבר / צילום: יח''צ

טיפול בסרטן באמצעות חיידקי המעי הצליח בניסוי קליני ראשון

הניסוי בוצע על־ידי חברת ביומיקה מקבוצת אבוג'ן הבורסאית, ובו השתתפו 11 חולים בסוגי סרטן שונים, שטופלו עד היום באימונותרפיה ללא הצלחה ● בעקבות הפרסום, מניית הקבוצה עלתה ב־6.7%, והיא נסחרת כעת לפי שווי של 113 מיליון שקל

מאפים בעגלת הקפה שושה / צילום: שרית עטר

בשר מיושן, מאפים מתפקעים וסדנת שוקולד ורוד: ביקור במושב בשרון שלא יפסיק להפתיע אתכם

עגלת קפה שמגישה בורקס פינוקים מתפקע, שוקולדים עם שילובים דמיוניים, סטודיו שתרצו לקנות בו הכול ומשק חקלאי עם זנים ומעדנים מיוחדים ● ביקור במושב צופית

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

איך נקרא הסרט החדש של ג'רי סיינפלד ובאיזה מאכל הוא עוסק?

איפה נשבר השבוע שיא עולמי במספר בעיטות בדו קרב פנדלים בכדורגל, איזו עיר זכתה לכינוי "עיר הקורנפלקס"  ועל מי נכתב השיר American pie? ● הטריוויה השבועית

משרדי משרד העבודה של מדינת ניו יורק. פחות משרות חדשות מהצפוי / צילום: Reuters, Anthony Behar

התופעה החריגה הזו התרחשה רק שש פעמים ב-50 השנים האחרונות. בכל פעם הגיע אחריה מיתון

התופעה החריגה שבה הריבית על אג"ח לטווח קצר גבוהה מהריבית על אג"ח ארוכות התרחשה שש פעמים בלבד ב–50 השנים האחרונות ● העננים מצטברים: הסבירות למיתון בשיא לפי הפד, נתוני התל"ג והתעסוקה מדשדשים ופשיטות הרגל בעלייה ● השינויים המהירים בריבית בעשור זה וההדפסה המסיבית של פרוץ הקורונה מגיעים בקרוב למאני טיים

אין עם מי לדבר בחברות התעופה / צילום: Shutterstock

המכה החדשה שמנחיתות עלינו חברות התעופה

המתנה של שעות על הקו, טיסות שמבוטלות ללא פתרון ופיצויים שמאחרים להגיע ● חברות התעופה הישראליות נשארו לבד במגרש, וללקוחות שצריכים אותן אין עם מי לדבר ● איזה מוקד החליף את הנציגים בבוטים ולמי אין בכלל שירות טלפוני? ● בדיקת גלובס

ג'נסן הואנג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה, עם יישות בינה מלאכותית / צילום: ap, Eric Risberg

אנבידיה 2030: השלב הבא של המניה החמה ביותר בוול סטריט

היא עשתה זאת שוב: ענקית הטכנולוגיה הדהימה את וול סטריט, עקפה את התחזיות וסיפקה שלל הבטחות לעתיד ● "המהפכה התעשייתית הבאה החלה", הכריז המנכ"ל והמייסד המיתולוגי ג'נסן הואנג ● מהדור הבא של המעבדים, דרך שירותי התוכנה המתקדמים ועד לענן - מומחים מנתחים איך תיראה המהפכה

מהנדס העיר ירושלים, יואל אבן / צילום: איל יצהר

"בשנים הקרובות נראה 8,000 היתרי בנייה בשנה בירושלים, ואפילו יותר"

עד 2019 ניתנו בירושלים בערך 2,500 היתרים בשנה. מהנדס העיר יואל אבן מספר על השינוי שמתחולל בעיר ועל קידום הבנייה: "אנחנו יושבים ליזמים על הראש" ● האזינו

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מהמוסד ועד ראשי ערים: במדינת ישראל כל אחד יכול לבקש לעצמו תחנת רכבת

בניגוד לדעת הדרג המקצועי והתוכניות המאושרות, וגם במחיר של פגיעה בשכונות מגורים והזזת קו מטרו: משרד התחבורה בראשות מירי רגב מקדם בימים אלו הקמת תחנות רכבת במוקדים שונים בארץ, שיפגעו בשירות התחבורה ● הסיבה, לפי גורמים: לחצים ושיקולים פוליטיים

אורן עזר, מנכ''ל אלקטריאון / צילום: ניר סלקמן

המנכ"ל שהתחיל כמוכר פרוזן יוגורט: "לחזור מביקור בסין זה כמו לחזור מהעתיד"

כבר לפני יותר מעשור הבין אורן עזר שהעולם הולך לכיוון הרכבים החשמליים והקים סטראט-אפ לכבישים שיטעינו את הרכב באופן אלחוטי ● כיום, אחרי שהמוצר שלו כבר עבר פיילוטים, הוא בטוח שהעתיד של התעשייה טמון בפיתוח שלו

אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל עמוק בבוץ: מה יקרה מחר?

האינפלציה הגואה לא מאפשרת לבנק ישראל להוריד את הריבית, אך כנגדה עומדת האטה בצמיחה ● הגירעון המאמיר, פרמיית הסיכון מהווים מכשול עבור מתווה ההקלות של הבנק ● שפריר מפועלים: העתיד תלוי בתמונה הגיאופוליטית

איתי שילוני / צילום: תמר מצפי

המומחה שבטוח: גל עזיבות המנכ"לים רומז שהידרדרות נוספת בדרך למשק

איתי שילוני, ד"ר לפסיכולוגיה ויועץ אסטרטגי לחברות הגדולות בישראל, לא מופתע מעשרות הבכירים שפרשו לאחרונה: "הם מעדיפים לצאת בשיא, ולא בתקופת צמצומים" ● כך השירות בצה"ל השפיע על המנהלים הישראלים - וגם על השפה העסקית של ההנהגה המקומית