מייסד פורסקאוט מדבר ביום שאחרי האקזיט והדרמה

העסקה למכירת פורסקאוט, שכמעט התבטלה על רקע משבר הקורונה וכבר הגיעה להליכים משפטיים - הושלמה ביום שני השבוע, בהתאם לתנאים המעודכנים ובמחיר נמוך ב-12% מהמקורי. פורסקאוט, העוסקת באבטחה ושליטה על מכשירים מחוברים בארגונים, נמכרה לקרן הפרייבט אקוויטי Advent בכ-1.6 מיליארד דולר ולפי מחיר של 29 דולר למניה, ונמחקה ממסחר בנאסד"ק, אליו הצטרפה בסוף 2017.

אחד ממייסדי החברה ומי שכיהן כיו"ר עד לפני כשנה, וכדירקטור עד למכירתה, הוא פרופ' חזי (יחזקאל) ישורון. בראיון ל"גלובס" הוא מספר על תחילת הדרך, על ההנפקה, הקשיים בעסקה ועד להשלמתה. "ההרגשה מצוינת", הוא משיב לשאלה איך התחושה עם השלמת המכירה, "זה משהו שהתחלנו לפני 20 שנה, והוא מגיע למקום טוב".

חששת בשלב מסוים שזה לא יקרה?
ישורון: "התכוננו לשני תרחישים - אחד שהעסקה תקרה, ואחד שלא תקרה. היינו מוכנים לשניהם, ובכל מקרה גם אם המכירה לא הייתה קורית, היינו ממשיכים בתוכניות, אבל כמובן שהתסריט הזה עדיף כי זה מה שחיפשנו. אני אישית הערכתי שיש סיכוי של 50/50".

העסקה המקורית נחתמה בפברואר השנה לפי מחיר של 33 דולר למניה. במאי, בשבוע שבו העסקה הייתה אמורה להיסגר, אדוונט הודיעה כי היא לא משלימה אותה. פורסקאוט הגישה תביעה במטרה לחייב את אדוונט לרכוש אותה, ולבסוף לאחר דיונים בין הצדדים נקבעו התנאים החדשים.

איך חזרתם לשולחן המו"מ עם אדוונט?
"כבר כשהם הודיעו שהם לא משלימים את העסקה - יש פה ניואנס קטן, הם לא הודיעו שהם מבטלים - אנחנו הודענו שעמדנו בכל תנאי ההסכם ותבענו שישלימו את הרכישה. לא תבענו שיקבלו עונש. לא היה נתק, אלא זה התנהל במקביל כמו שמקובל בעולם העסקי, בצד אחד מערכת משפטית ובצד שני דיונים על מה כן אפשר. הגענו לפתרון שמתאים לשני הצדדים, הם הבינו שמוטב להם לקיים את העסקה, והמחיר מבחינתנו קביל לחלוטין".

למעשה הפחתת המחיר היא בהשפעת הקורונה.
"אנחנו חושבים שכל מה שקרה שם זה השפעה של הקורונה. אנחנו לא לבד, יש סדרה שלמה של תביעות ומשפטים, והרבה רוכשים ניסו לסגת בגלל האי ודאות, כי בתנאים כאלה לא אוהבים לעשות עסקאות. המקרה שלנו הוא מעניין, סוג של תקדים".

משבר הקורונה השפיע גם על תוצאות החברה, ועל כך אומר ישורון: "בחברות שפועלות במודל של מנויים על ענן, הקורונה לא מעלה ולא מורידה. חברות שיש בהן צורך במגע עם הלקוח ונוכחות פיזית אצלו, ברור שיינזקו. כל הרעיון למכירת החברה נבע מכך שאנחנו בדיוק בשלב של מעבר ממודל פיזי למודל מודרני שמבוסס על מנויים ושירותי ענן. זאת בדיוק הסיבה שרצינו להיות חברה פרטית".

המעבר הזה כרוך בפגיעה זמנית בתוצאות. "לחברות שעושות את המעבר כציבוריות, זה קשה מאוד, כי מבחינת השוק מסתכלים על המספרים, ובתקופת הביניים המספרים לא נראים טוב", אומר ישורון. "כחברה פרטית נבצע את זה בצורה יותר יעילה. בזמן מעבר כזה, אתה לא רוצה שההנהלה תתעסק במחיר המניה ובדיווח רבעוני, אבל בכל מקרה גם אם העסקה לא הייתה קורית, היינו מוכנים לזה והיינו עושים את המעבר".

כשהנפקתם ב-2017, זה לא עמד על הפרק?
"זה לא היה ברור שזה יקרה, כי כל הנושא של שירותי ענן ומנויים לא היה עד כדי כך דרמטי כמו בשנים האחרונות. בחברה כמו שלנו, האנליסטים מבינים שיכולות להיות עסקאות מאוד גדולות - בעיקר לממשל הפדרלי - וברור שיהיו רבעונים טובים ולא טובים, בגלל השפעה של כמות קטנה של עסקאות גדולות. זה היה קביל פעם, אבל היום פחות, והמשקיעים מצפים לתמונה רציפה וחלקה".

מה אדוונט מצאה בפורסקאוט, מה היתרון של החברה?
"העולם הולך לכיוון של ארגונים שיש בהם מגוון עצום וסוגים שונים של מכשירים, חלקם לגאסי - דסקטופים, שרתים, אפילו מובייל, וחלקם כאלה שלא חשבו עליהם. דוגמה קיצונית היא המדחום הדיגיטלי שנמצא בתוך האקווריום במשרד ומשדר את הטמפרטורה. אנחנו עוברים היום למה שאנחנו קוראים EoT - Enterprise of Things - כל מה שיש בארגון, מובייל, ענן, IoT, כל הטכנולוגיה התקשורתית והמחשבית. במצב שבו יש כמות מטורפת של מחשבים שחלקם ניתנים לשליטה ובחלקם לא ברור מה הפרוטוקול ומה מנגנוני ההגנה, יש חשיבות עצומה לוויזיביליטי (נראות), כי אם לא רואים אי אפשר להגן. ואחרי זה, יש לקבוע מדיניות.

"אנחנו חושבים שאנחנו מציעים את הפתרון הכי מתקדם שיש היום, וגם אדוונט חושבת ככה. מי שנכנס לחברה מטעם אדוונט הוא גרג קלארק שהיה מנכ"ל סימנטק. הוא מאוד התלהב וחושב שמה שיש לנו, כל חברה תצטרך. גם אנחנו וגם אדוונט חושבים שיש לחברה עתיד גדול".

"כל מי שהיה מעורב במסע הזה, מרוצה"

ספר על תחילת הדרך של פורסקאוט.
"זה סיפור ישראלי די אופייני. אנחנו כמה אנשים שלכולם יש רקע טכנולוגי, אני פרופסור באוניברסיטה (כיום פרופ' אמריטוס), והייתי מעורב בענייני הייטק. פורסקאוט היא החברה הרביעית או החמישית שאני מעורב בהקמתה. נפגשתי עם חברים ועלה רעיון טכנולוגי מאוד מבריק, לא שלי אלא של אחד השותפים העיקריים - עודד קומאי. הקמנו את החברה על בסיס טכנולוגי, הייתה התלהבות של משקיעים ישראלים כמו פיטנגו, שהולכים איתנו כבר 20 שנה, ומשקיעים מארה"ב כמו אקסל. עוד לפני כן, בני ברגמן מקרן BCS היה המשקיע הראשון שלנו; הוא השקיע בנו מיליון וחצי דולר לפי שווי של מיליוני דולרים בודדים. כל מי שהיה מעורב במסע הזה, מרוצה".

ההשקעה של ברגמן בחברה הצעירה פורסקאוט התחילה באופן לא שגרתי: "זה היה בשנת 2000, שנה מטורפת. צלצלתי לבני מהמכונית, הוא השקיע קודם באחת החברות האחרות שהקמתי", מספר ישורון. "אמרתי לו 'אנחנו מקימים משהו', והוא ענה: 'יש לך מיליון וחצי דולר, עכשיו ספר לי מה זה'. אלה היו הזמנים העליזים של שנת 2000".

פיטנגו מימשה לאורך השנים (כולל במכירה לאדוונט) מניות פורסקאוט בכ-150 מיליון דולר. ההשקעה הראשונה שלה בחברה בוצעה לפי שווי של 15 מיליון דולר, והיא השקיעה בסבבי גיוס נוספים עד ההנפקה.

איך אתה מסכם את התקופה כחברה ציבורית?
"מאוד מעניינת. יש הרבה מה ללמוד על עולם הפיננסים ועל וול סטריט, חלק לטובה וחלק לרעה. הקשר עם המשקיעים הוא מטלה לא קלה אבל אם אתה רוצה לשחק בליגה של הגדולים, אלה החוקים, ומי שסובל מהחום שלא ייכנס למטבח".

יזמים מתייעצים איתך לקראת הנפקה?
"אני יותר מדבר עם יזמים בתחילת דרכם, ומנסה לתאר להם מסלול אופייני. למשל, להבין שטכנולוגיה חשובה, אבל לא הכי חשובה. להבין את המשמעות של השקעות ודילולים. לפעמים ליזם שרוצה למכור את החברה - וזה כמובן לא דבר מגונה - עדיף למכור במחיר נמוך יותר אך לפני דילול".

אחרי המכירה של פורסקאוט, מה הלאה מבחינתך?
"אני ממשיך בדברים האלה, בעיקר מדבר עם אנשים צעירים, חלקם בתחום האקדמי. אגב, התחום המדעי שלי הוא בכלל לא אבטחת מידע אלא מודלים מתמטיים וחישוביים לחקר המוח. כל השנים הייתה הפרדה די גדולה בין מה שאני עושה בעולם המדע למה שאני עושה בעולם העסקים, אבל כל אחד יכול להיות סכיזופרני. ליזמים אני עוזר בקשרים, לפעמים אני גם משקיע. אני מתעניין בדברים מעניינים".

אמרת שפורסקאוט היא לא החברה הראשונה שהקמת. תקים עוד חברות?
"קשה לי להאמין. כל דבר מגיע לאיזשהו שובע. הבנתי מה זה הייטק, הבנתי מה זה להנפיק, איך נראה עולם העסקים. מאוד מעניין, אבל הגעתי לשובע".