גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קיצור הטיסה לדרום אמריקה והפוטנציאל החקלאי: האינטרס העסקי הברור ביחסים עם סודאן

הסכם שלום עם סודאן יבליט את השינוי ביחס לישראל במזרח התיכון ● לסודאן יאפשרו יחסים עם ישראל קפיצה כלכלית משמעותית, לאחר שישחררו אותה מרשימת המדינות התומכות בטרור

עבד אל פתאח בורהאן, מנהיג סודאן (משמאל) עם נשיא איחוד האמירויות בן זאיד  / צילום: Mohamed Al Hammadi/Ministry of Presidential Affair, Associated Press
עבד אל פתאח בורהאן, מנהיג סודאן (משמאל) עם נשיא איחוד האמירויות בן זאיד / צילום: Mohamed Al Hammadi/Ministry of Presidential Affair, Associated Press

ידיעה זו פורסמה במקור באוגוסט 2020, אנחנו מפרסמים אותה מחדש עם עדכונים קלים לאור ההודעה על כינון יחסים בין ישראל לסודאן והוצאתה של סודאן מרשימת המדינות התומכות בטרור

הסכם שלום עם סודאן יהיה צעד נוסף קדימה בבחינת שינוי מעמדה של ישראל באזור המזרח התיכון. בעוד היחסים עם איחוד האמירויות היו ידועים לכול זה 20 שנה, סודאן היא מדינה שנמצאה מאז 1993 (ועד הוצאתה היום) ברשימת המדינות הנותנות מחסה לטרור, רשימה פורמלית של מחלקת המדינה האמריקאית.

הימצאותה של סודאן ברשימה חסמה כמעט לחלוטין את התפתחותה הכלכלית, ושחרור משם יעניק לסודאנים קפיצה כלכלית משמעותית. סודאן הוכנסה לרשימה המפוקפקת כיוון ששימשה מקום מגוריו של מנהיג אל-קאעידה אוסאמה בן לאדן, בין השנים 1991-1993, ותמכה כספית וארגונית בחמאס, בחיזבאללה ובג'יהאד האסלאמי.

המדינה השלישית בגודלה באפריקה, עם 44 מיליון איש, שכמעט כל אוכלוסייתה מוסלמית ודוברת ערבית, עשויה להיות הבאה בתור בהיפתחה כלפי ישראל ולייצר מומנטום מרשים מאוד באזור כולו. אולם מומחים מטילים ספק בכך שהעם הסודאני יסתגל ליחסים עם ישראל באותה מהירות והמורכבויות הפוליטיות במדינה עשויות לעכב את הקשר.

כך למשל, סיפור הדחת דובר משרד החוץ הסודאני, חיידר בדווי סאדק, אחרי שאמר באוגוסט כי בסודאן "מצפים לחתום על הסכם שלום עם ישראל. הצעד של האמירויות משרטט את המסלול לשאר מדינות ערב" . שר החוץ הסודאני עומר קמר א-דין פרסם הבהרה שלפיה משרד החוץ הסודאני כלל לא דן בקשרים עם ישראל, אולם גם זה לא מדויק. שהרי פקידים בכירים בממשל מדליפים לעיתונות הגלובלית שבחודשים האחרונים מתנהלות שיחות בין גורמים בסודאן ובישראל, בתיווך מצרים, איחוד האמירויות וארה"ב.

"אסם התבואה של אפריקה"

ד"ר חיים קורן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ומי שהיה שגריר ישראל הראשון במדינת דרום-סודאן וגם שגריר ישראל למצרים עד 2016 אומר ל"גלובס" שהוויכוח בין דובר משרד החוץ לבין שר החוץ על מהות הקשרים השקטים עם ישראל אינו מפתיע. להיפך, מדובר באירוע שגרתי בצמרת השלטון המפולגת של סודאן.

"זה קורה שם הרבה, יש מהומה בתוך ממשלת סודאן. צד אחד מנצל את הצד השני, אלה מנהלים מאבקי כוח, ואחרים לא מדווחים לעמיתיהם על מהלכים. אני לא מופתע שדובר משרד החוץ אמר דבר אחד, ושר החוץ הכחיש".

על הפוטנציאל העסקי ביחסים בין שתי המדינות אומר קורן: "ישראלים יכולים להתעניין שם בנושא של פיתוח תשתיות והסודאנים מצפים לכך, אם כי הדרך לפרויקטים גדולים עדיין רחוקה. הדבר המעניין הוא שאם נפתח יחסים עם סודאן, חברות התעופה יוכלו לקצר את זמן הטיסה בין ישראל לאמריקה הדרומית, בכשעתיים, כיוון שניתן יהיה לחלוף מעל שמי סודאן.

"צריך לשים לב שהאוכלוסייה הסודאנית צעירה מאוד. 50% מהם בני פחות מ-30. יש שם 44 מיליון איש, הנמצאים תחת משטר המדכא זכויות אדם, אך יש להם גישה לרשתות חברתיות. אין אצלם חופש ביטוי או עיתונות מתפקדת, אבל הם מאוד מעורים, ורבים דוברי אנגלית. יש שם פן אזרחי הדוחף לכיוון דמוקרטיה והקלות על חירויות האזרח. לדוגמה המהלך הגדול היה ביטול ברית המילה לנשים, אחרי מאבק אזרחי ממושך. ובכל זאת, יש מפגינים שהצליחו להפיל את באשיר, שהיה דיקטטור רב עוצמה".

מה הפוטנציאל הכלכלי מול סודאן?
"סודאן נתפסת כאסם התבואה של אפריקה. יש שם קרקע פורה מאוד, עם גידולי כותנה ודגנים. באזור התמזגות הנילוס הכחול והנילוס הלבן, ליד העיר ח'רטום, יש גידולי בקר וחקלאות עם קרקע ביצתית טובה. סעודיה מתייחסת אליהם כמדינת הביטחון התזונתי של הסעודים. אז למומחים חקלאיים, מומחי מים, וטכנולוגיות חקלאות ישראלית, יש הרבה מה לעשות שם. לגבי טכנולוגיה של תוכנות, ותשתיות, עדיין מוקדם, כי סודאן צריכה להתפתח".

ותיירות?
"החופים של סודאן לאורך הים האדום הם מן היפים בעולם, וכולם נחשפו לסיפורים על מועדוני הצלילה, ששימשו חסות למוסד להברחת אתיופים. מאוד יפה שם, אבל זה לא דובאי, אין בתי מלון מפוארים. מדובר במדינה ענייה. אתרי הצלילה מדהימים, ישראלים מיטיבי לכת יידעו להעריך את המקום, אבל זה לא מתאים לתיירות רגילה, כרגע.
"מבחינה עסקית יקח קצת זמן לפתח שם יחסים. אמנם יש פוטנציאל, אבל באפריקה, תמיד נמצא ברקע הנושא של השוחד, וזה דבר בעייתי למי שרוצה לעשות עסקים בצורה עניינית".

"הדרך ללב וושינגטון עוברת בירושלים"

בפברואר 2020 ביקר נתניהו באוגנדה. במהלך שהייתו הקצרה שם, הגיע לשם מנהיגה של סודאן, עבד אל-פתאח בורהאן, ונועד עימו. הביקור הוסתר מחברי ממשלתו של בורהאן והוא ספג על כך ביקורת רבה ואף גינויים ממנהיגים דתיים. באותה פגישה סיכמו נתניהו ובורהאן "להתחיל שיתוף פעולה שיוביל לנורמליזציה של היחסים".

ד"ר קורן מספר ל"גלובס" שידוע כי הסודאנים מעוניינים מאוד בנורמליזציה ושיתופי פעולה עם ישראל. "מזכיר המדינה מייק פומפאו הבהיר להם שהדרך שלהם להגיע ללב של וושינגטון צריכה לעבור דרך ירושלים. הוא התנה כל התקדמות של סודאן אל מול הממשל האמריקאי, בכך שייפגשו עם נתניהו", אומר קורן.

העניין הראשי עבור הסודאנים הוא הסרה מרשימת המדינות תומכות הטרור. "הם לא באים מאהבת ישראל, אלא מן הצרכים שלהם לצאת מן המצב הכלכלי. בורהאן, שנפגש עם נתניהו בפברואר, הוא כיום הגנרל המוביל את המדינה, והוא כלכלן בינלאומי ובעל גישות קומוניסטיות וכיום הוא ראש מועצה זמנית שלטת הנמצאת בתקופת מעבר עד לקיומן של בחירות ב-2022. בתוך צמרת השלטון קיימות אי-הסכמות עמוקות, והוא סוחב את העגלה".

אז יש מחלוקות בנוגע לישראל?
"למרות הרעש והצלצולים, אני חושב שביחס לישראל אין הרבה מחלוקת. הסודאנים נקטו כמה צעדים כדי להפסיק להיות מדינה בת-חסות של איראן. בדחיפה של ערב הסעודית. הם זזו לכיוון אחר והם רוצים ללכת עם הטובים ולקבל הקלות כלכליות".

האם יש להם שנאה מושרשת ליהודים, ישראלים?
"דווקא לא. בעבר סודאן הייתה עמוק בתוך הפאן-ערביות, אך מאז שמצרים שינתה את היחס כלפי ישראל, הם, כזכור, איפשרו את עליית משה, האתיופים שהגיעו לישראל. על הדרכונים הזרים של הסודאנים כתוב 'מותר לבקר בכל העולם, חוץ מישראל', אבל הם עם חכם והם מבינים כיום שהעולם משתנה. יש שם אליטה וידע נרחב לשפה האנגלית. בעיקר בצפון המדינה. אוניברסיטת ח'רטום שבעבר נחשבה לטובה באפריקה".

עשרות אלפי סודאנים חיו בישראל ועדיין חיים פה כעובדים זרים.
"נכון, וזה דבר מדהים, כי הסודאנים שהיו בארץ וחזרו לסודאן, קלטו פה עברית, אבל מי שמכיר את הקהילייה הסודאנית פה יודע שרבים מהם דוברי אנגלית (מעבר לערבית שפתם), ויודעים להסתדר היטב. והיו להם שנים יפות בישראל, הרוויחו כסף לא רע. אני קורא את השיח ברשתות החברתיות. בערך 12 אלף איש שחזרו לסודאן, ומספרים שם דברים טובים עלינו".

אז אתה אומר שלישראל נוצרו אלפי "שגרירים קטנים" המדברים עלינו דברים טובים בסודאן בשל השנים ששהו כאן כעובדים זרים?
"כן, בדיוק כך. בסך הכול במשך השנים חיו בישראל כ-40 אלף סודאנים, רבים מהם חזרו לשם. יש אלפי סודאנים המדברים עברית. אחד מהם חוזר מפה ומספר לחבריו 'אני חילקתי מגבות בבית מלון בים המלח והרווחתי הרבה'. החוויה שלהם בישראל הייתה בסופו של דבר חיובית, חלקם באו לסיבוב שני, להרוויח עוד כסף. בניגוד למה שסופר כאשר הם חזרו לסודאן, לא הייתה שום רדיפה נגדם וזאת על אף שלכולם כתוב בדרכונים 'מותר לבקר בכל העולם, חוץ מישראל'. אף אחד לא אכף את החוק הזה ולא העניש אותם. והם למדו שישראל היא כלכלה מפותחת וחשובה, הם מספרים על כך לסודאנים אחרים והיחס כלפי ישראל השתנה".

עוד כתבות

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

חוק ההסדרים מגיע לכנסת, ובאל על דוחפים "לפצל" סעיף שיפגע בהם

חוק ההסדרים יגיע בקרוב לכנסת, ומאחורי הקלעים מתגברים הלחצים על רפורמות דרמטיות בענף התעופה ● בתוך כך, אל על פנתה לשרים ולחברי הכנסה בדרישה לפצל את הסעיף שמשנה את שיעור הפחת על רכישת מטוסים חדשים ● המשימה, כך נראה, צפויה להיות מורכבת במיוחד

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

על חשבון המטרו? מכרזים חסויים של משרד הביטחון מושכים את הקבלנים

נת"ע רק השיקה את המכרזים לחפירת המטרו, ובשוק התשתיות כבר פוזלים לפרויקטי־ענק ביטחוניים ומסתוריים ● התזרים, המזומן והיעדר החיכוך האזרחי הופכים את אלו לאטרקטיביים יותר

רפורמת הפרטיות / צילום: Shutterstock

חשופים לקנסות כבדים: רשות הפרטיות יוצאת במבצע אכיפה רחב באתרי הסחר

"תיקון 13" לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקף באוגוסט, הגדיל את כוחה של הרשות הממונה וקבע דרישות חדשות לעסקים ● לאחר תקופת אכיפה סלחנית, המבצע יוצא לדרך: אתרי סחר קטנים קיבלו מכתבי התראה, והם חשופים לעיצומים כבדים ● במקביל, עורכי דין מתריעים מפני גל תביעות ייצוגיות, כפי שקרה עם חוקי הנגישות

מגדלי דה וינצ'י לאחר הפגיעה / צילום: AP, Leo Correa

תמורת 61 מיליון שקל: צחי אבו רכש את הדירות ההרוסות במגדלי דה וינצ'י

במשך שנים ניסו עיריית תל אביב ורמ"י למכור את 40 הדירות בפרויקט מגדלי דה וינצ'י, אך היזמים לא ראו בהן אטרקציה ● כעת, לאחר פגיעת הטיל האיראני והקיזוז המשמעותי במחיר, היזם צחי אבו זיהה את הפוטנציאל ורכש אותן תמורת 61.5 מיליון שקל ● עלויות השיקום עשויות להגיע ליותר מ-10 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בוול סטריט; מניות הטכנולוגיה הובילו את הירידות

הנאסד"ק ירד בכ-0.5% ● מחירי הכסף והזהב נפלו בחדות, לאחר ששברו שיאים חדשים בסוף השבוע ● מניות הדיפנס באירופה נחלשו, על רקע ההתקדמות במגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● טריליון דולר התנדפו השנה מהקרנות האקטיביות בוול סטריט, בבלומברג מסבירים את השיעור • למה טראמפ מעדיף דולר חלש

שלומי אלברג ואסף בנאי / צילומים: ענבל מרמרי

תחום סוכנויות הביטוח לוהט, והשווי מזנק: פרופיט במו"מ למכירת חלק מהמניות

הגאות בשוק ההון והגידול בהיקפי הנכסי מייצרים ערך רב לסוכני הביטוח ● לאחר שהפניקס סוכנויות קיבלה תג מחיר של 4.4 מיליארד שקל, כעת פרופיט, החברה העצמאית הגדולה בענף, זוכה לתג שווי של עד 650 מיליון שקל - פי 4 מבעסקה בה נרכשה ב־2021

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק מול הדולר לשיא של ארבע שנים. אלו הסיבות

השקל מתחזק מול הדולר לרמה של 3.17 שקלים - שיא של ארבע שנים ● בין הסיבות להתחזקות: המומנטום החיובי של יצוא הטכנולוגיה והתעשיות הביטחוניות וגידור שמבצעים הגופים המוסדיים, לנוכח המשך העליות בבורסות בעולם ● יוטב קוסטיקה, מנכ"ל מור קרנות נאמנות: "להערכתי, נראה את השקל חוצה את רף ה-3 שקלים"

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי הראל פיננסים, ומנכ''ל הראל ניהול השקעות / צילום: שרון אלדר

השקל יתחזק, והביטחוניות יככבו: מנהל ההשקעות שמעריך מה צפוי לשוק הישראלי ב־2026

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בהראל פיננסים, בטוח שישראל תמשיך להוביל על העולם גם ב־2026, שמשקיעים זרים יזרמו לשוק המקומי, ושהשקל ימשיך להתחזק ● הוא מעדיף את מניות התעשיות הביטחוניות והפיננסים, כי זה "המקום הראשון שזרים מגיעים להשקיע בו"

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

פרסומת ב־ChatGPT: התכנון שישנה את עולם הבינה מלאכותית

לפי דיווחים בעולם, OpenAI שוקלת להטמיע פרסומות בתשובות של ChatGPT, זאת כדי לממן את תוכניות בניית מרכזי הנתונים השאפתניות שלה ולספק את המשקיעים ● למרות שהיוזמה עדיין בתכנון ראשוני, נראה כי החברה רואה בפרסומות מפתח לבניית מודל עסקי בר־קיימא

שנת מבחן לכלכלת מדינות האיחוד / עיצוב: אלישע נדב

עידן החוב: האם אירופה מתקרבת לחדלות פירעון?

רמות החוב של מדינות האיחוד האירופי מאיימות לצאת משליטה, והן חורגות בהרבה מהגירעון שמתיר להן להיות חברות בו ● אצל רובן המצב הפוליטי גם תוקע צעדים שיסייעו בצמצום שלו ● אם במשברים קודמים דובר על צנע, קיצוץ הוצאות הממשלה והפחתת רמת החיים - היום הכיוון המרכזי הוא פשוט ללוות עוד ועוד ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

פרופ' יואב שוהם, אורי גושן ופרופ' אמנון שעשוע שהקימו את AI21 Labs / צילום: רועי שור

אחרי שגייסה 700 מיליון דולר: AI21 החליטה לצאת מהשוק

חברת הבינה המלאכותית של פרופ' אמנון שעשוע החלה לחפש רוכש ● AI21 מבקשת פרמיה על מחירה בשוק הפרטי - מעל ל-2 מיליארד דולר, אך לא בטוח שתוכל להשיג זאת

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז אריסון ל-ESG בבית הספר אריסון למנהל עסקים של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

שיעור הרווח הדרוש בתוכניות פינוי-בינוי עודכן. מי ירוויח ומי יפסיד?

התקן הכלכלי לפינוי־בינוי עודכן לראשונה מאז 2022, זאת לאור השינויים שחלו בשוק הנדל"ן ● במחוז הצפון, חיפה והדרום שיעור הרווח המזערי הממוצע יעמוד על 17%, בעוד במחוז ת"א, ירושלים ומחוז מרכז שיעור הוא יעמוד על 16% בממוצע

שר התפוצות עמיחי שיקלי. ''הבוקר הזה'', כאן ב', 24.12.25 / צילום: רמי זרנגר

לחקור את 7 באוקטובר כמו את אסון התאומים? כדאי להיזהר עם ההשוואה

אחרי פיגועי 11 בספטמבר אכן קמה ועדת חקירה חצי רפובליקאית-חצי דמוקרטית ● אך האקלים החוקתי בארה"ב שונה לגמרי מזה שלנו ● המשרוקית של גלובס

רוב הקשישים מוותרים על ההטבות המוגדרות בחוק / צילום: תמר מצפי

התחדשות עירונית: רוב הקשישים מוותרים על ההטבות המוגדלות בחוק

המחוקק מחייב את היזמים להציע לקשישים פתרונות ייחודיים בפרויקטים של פינוי בינוי, אלא שחסמים רבים גורמים לכך שהשימוש בפתרונות היעודיים נמוך מאוד

ניסוי טילים של צבא יפן (בעיגול: סנאה טאקאיצ'י, ראש ממשלת יפן) / צילום: ap, Mark Schiefelbein

בדרך למקום השלישי בעולם: תקציב הביטחון של יפן מזנק ל־58 מיליארד דולר

טוקיו מאיצה את ההתחמשות מול האיום הסיני ומציבה יעד הוצאות ביטחוניות של 2% מהתמ"ג כבר במרץ הקרוב ● התוכנית השאפתנית כוללת רכישת טילים ארוכי–טווח, הקמת יחידות מעקב אחר בייג'ין ושיתוף פעולה טכנולוגי עם ישראל וטורקיה

איזה תנאים מציעים בתי ההשקעות והבנקים לבני הנוער / צילום: Shutterstock

"יש מהפך מטורף בתחום": איפה הכי משתלם לפתוח תיק השקעות מתחת לגיל 18?

יותר ויותר צעירים בגיל תיכון ואף מתחת לכך מבקשים להיכנס למסחר בבורסה ● מנהלי הכספים מאפשרים זאת תחת סייגים שונים: מפיקוח או ביצוע של ההורים, דרך דרישה להגיע לסניף בכל קנייה ומכירה ועד איסור השקעות מסוכנות

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

פרויקט התשתית הגדול בישראל מסתבך: המימון לא פתור, הרשות לא מתפקדת

דוח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') מעלה סימני שאלה משמעותיים סביב פרויקט המטרו ● בין היתר: פערים במימון הממשלתי, עיכובים בלוחות הזמנים ומחסור בציוד הנדסי קריטי עבור מיזם התשתיות הגדול בישראל ● ומה הוא ממליץ לעשות עכשיו?

מטוס קרב מסוג F-15 / צילום: Associated Press

מסר אמריקאי לאיראן: מכירת F-15 לישראל ב־8.5 מיליארד דולר

מזכירות המלחמה האמריקאית אישרה מכירה של 25 מטוסי F-15IA מתוצרת בואינג לישראל, עם אופציה לרכישת 25 יחידות נוספות ● משך העסקה הצפוי הוא עד דצמבר 2035, והיא כוללת כספי סיוע ● המהלך צפוי לשדרג משמעותית את היכולות הישראלית נגד האיומים במרחב

יונתן ברנד, מנכ''ל אולטרה פיננסים / צילום: שי סוויסה

הלוואות במקום פיצוחים: חברת המימון החדשה שבדרך לבורסה בת"א

אולטרה פיננסים של יונתן ברנד תמוזג לחממה סחר, שתמכור את פעילותה בתחום המזון ● החברה מתמקדת באשראי לעסקים קטנים ובין המשקיעים בה אפשר למצוא את פרופ' אסף חמדני, ארז דהבני ואריק צ'רניאק ● בכך, משפחת חממה, שהנפיקה את עסקי המזון היבש שלה בקיץ 2007, צפויה לעזוב את הבורסה