תור לבנק. החזון מדבר על הכנסת גופים פיננסיים נוספים למשחק ושוק פתוח לנדידה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
ב-29 במרץ 2005 נחקק בישראל חוק התקשורת בנושא ניידות מספרים. החלת החוק בשנת 2007 אפשרה שינוי משמעותי בהרגלי צריכת השירותים הסלולריים, אך שינתה גם את מהות השוק. המספר הסלולרי, שהיה עד החלת החוק ברשות חברות הסלולר, הפך שייך לצרכן. מערכת היחסים שבין הצרכן הסלולרי לחברת התקשורת השתנו לטובת הראשון. במקום חברה המחזיקה פריט זהותי של הלקוח (המספר) התלוי בה, מתחרות החברות על מתן שירותים ללקוח המזוהה.
מהפכה דומה עומדת להתרחש בתחום הבנקאות בעשר השנים הקרובות. חשבון הבנק, התא הדיגיטלי שמקצה הבנק לכל לקוח ומסמנו במספר, יעבור לרשותו של הלקוח, וישנה באופן קיצוני את אופיו של השוק הפיננסי.
השינוי הזה יתאפשר בעקבות הבשלתם של שני גורמים. היווצרות הבנקאות הפתוחה שמקדם הרגולטור בעולם ובארץ, והתפתחות הבנקאות המשוקעת (Embedded Banking).
הירייה הראשונה נורתה על-ידי האיחוד האירופי. בדירקטיבה (יעד מוגדר לכל מדינות האיחוד) PSD 2 שפורסמה ב-2015 מחייב האיחוד את הבנקים לאפשר לחברות פינטק גישה לנתוני הלקוחות בהסכמתם. הנחת המוצא היא כי נתוני הפעילות הפיננסית של לקוחות הבנקים אינם בגדר רכוש בנקאי, אלא שייכים ללקוח עצמו.
מטרת הדירקטיבה היא הגדלת התחרות, שיפור השירות ללקוח וקידום חדשנות המזוהה עם חברות ההזנק הצעירות.
סוף עידן הבנקים בבנקאות
אבל בנקאות פתוחה (כך מכונה המצב שנוצר לאחר החלת הדירקטיבה) היא רק התחלה. החזון מדבר על פיננסים פתוחים. כלומר, הכנסת גופים פיננסיים נוספים למשחק, ביניהם חברות ביטוח, בתי השקעות וקופות שונות. כל אלה ישחקו מול הלקוחות בשוק פתוח לנדידה.
מושג הבנקאות המשוקעת מתייחס להעברתה של הפעילות הפיננסית כולה אל מתחת לפני השטח, הפעלתה באופן אוטונומי באמצעות כלי בינה מלאכותית ובשילוב החיבוריות לאינטרנט של החפצים שיוצרת את רשת האינטרנט של הדברים. הדוגמה המפורסמת ביותר היא חנות המרכול של אמזון, שבה מתרחשות הרכישה והתשלום באופן סמוי מן העניין, ברקע הפעילות האנושית, ללא מגע יד אדם.
פתיחת השוק והעברת הנתונים הפיננסיים לחזקת הלקוח מעודדים את מגמת הפלטפורמיזציה של השוק; הקמתן של פלטפורמות פעילות פיננסית גדולות, המקשרות מוסדות פיננסיים עם מיליארדי הלקוחות. ניצנים ראשונים מתהווים כבר בשנים האחרונות. כאלה הן פלטפורמת החיבור בין מוסדות פיננסיים לחברות הזנק של חברת Finastra ופלטפורמת שוק ההון הבין-בנקאי שהקימה Capitolis, והוזכרו במדור זה.
מבט על מעבר הבעלות של המספרים בשוק הסלולר יסייע לנו לדמיין את אופי השינוי. המושג השגור "חשבון בנק" ישתנה לטובת תפיסה חדשה. את החשבון יחליף תא דיגיטלי לאחסון, ליבוא וליצוא אותות דיגיטליים של אשראי. תא זה יהיה בבעלות כל אדם ויהווה חלק מזהותו הדיגיטלית. הזהות הדיגיטלית האישית תכלול את ההיסטוריה הפיננסית של יחסי הגומלין בין תא האשראי הפרטי לבין גופים פיננסיים שאיתם עמד בקשר. בתא יישמרו רישומי הזכות של בעליו במוסדות מסוימים ורישומי החוב שלו. ומתוך התא ניתן יהיה לבצע את כל הפעולות הפיננסיות ממש כמו מחשבון בנק.
אלא שתא כזה אינו עומד לבדו. הוא שחקן - אחד ממיליארדי שחקנים, על פלטפורמת הענק של הפיננסים הפתוחים. פלטפורמה דיגיטלית זו תקשר בין מיליארדי התאים הפרטיים עם אלפי מוסדות הנותנים ומקבלים אשראי. לקוח המבקש לשלם סכום הגדול מהסכום המאוחסן בתא האשראי שלו ייצר בקשה אוטומטית להצעות אשראי מאלפי מוסדות הפיננסים שמחוברים לפלטפורמה, הסימנים יועברו על-ידי בעל ההצעה הטובה ביותר, ומשם ישמשו את הלקוח כחפצו. תהליך דומה יתקיים בקשר לאחסון האשראי העודף.
משמעותו של השינוי הוא, למעשה, סוף עידן הבנקים בבנקאות. הבנקאות, כפעילות של מתן אשראי, תיווך, יצירת כסף וערך, תישאר, אך תתנהל מתחת לפני השטח ותתרחש בתוך קשת נרחבת של חברות פיננסיות שונות. גם חלק מהחברות הבנקאיות של ימינו יישארו, אך הן תצטרכנה לשנות את הערך המוסף שהן נותנות, ולהפוך לחברות פיננסים מסוג חדש.
הלקוחות ירוויחו מן השינוי בעקבות השתכללותו של השוק, הורדות מחירי אשראי וזמינות גדולה יותר שלו. כל אלה יאפשרו האצה וייעול של הפעילות הכלכלית הפיננסית לטובת הצמיחה הכלכלית.
הכותב הוא הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחום הפינטק