מעוניין לעזוב. ליאו מסי במדי ברצלונה ב-2019 / צילום: Daniel Ochoa de Olz, AP
בסדרה "הריקוד האחרון" בנטפליקס מתוארת העונה האחרונה של מייקל ג'ורדן בשיקגו בולס. הדילמה המרכזית נעה סביב ההחלטה האם למשוך את הקבוצה עוד עונה אחת סביב ג'ורדן או לפרק את השושלת וללכת לבנייה ארוכה וכואבת של הקבוצה. שיקגו כזכור פורקה בסופו של דבר וב-20 שנים שחלפו מאז לא הצליחה לחזור ולרקוד עוד.
ליאו מסי לא רוצה לצאת ל"ריקוד אחרון" בברצלונה. בין היתר כי הוא יודע שבמצב הקיים של המועדון - עם חובות, התחייבויות כלכליות אדירות - אין למועדון סיכוי גדול להצליח. מי שרוצה לדעת כמה ברצלונה רחוקה מבחינת סגל שחקנים צריך פשוט לחזור ולראות את משחק רבע הגמר מול באיירן מינכן מלפני שבועיים (2-8 לבאיירן).
ומאחר שזה המצב ומסע רכש דרמטי של הסגל - רכש כזה שירצה את מסי - אינו אפשרי במצב הכלכלי של ברצלונה, הרי שהאופציה הטובה ביותר של ברצלונה היא אחת: להשיג כמה שיותר כסף מהרצון של הכוכב הארגנטיני ללכת.
כמה כסף?
בהנחה שסעיף השחרור שלו בסך 700 מיליון אירו יבריח כל קבוצה מקיום עסקה (והוא גם לא מעשי תחת תקנות הפייננשל פייר-פליי של אופ"א) הרי שגם מחיר מופחת בהרבה יהיה טוב. ביחד עם החיסכון של השכר שלו, יכולה ברצלונה לסדר לעצמה מעל 300 מיליון אירו. לא רע עבור שחקן שלא רוצה להישאר ממילא, ושהשארתו תימנע ריפרש בסגל ולא תקדם את הקבוצה בחזרה אל התמודדות מול באיירן, פריז או ומנצ'סטר סיטי.
מי יכול לקנות את מסי? בעונה כזאת של פוסט-קורונה קבוצות לא ממהרות להוציא כסף. מנצ'סטר יונייטד ומנצ'סטר סיטי יכולות לעשות את המהלך הזה. אבל גם הן יצטרכו לוותר על כמה שחקנים בכירים כדי לשחרר כסף למסי. כל קבוצה אחרת עם יכולות פיננסיות קצת פחות גדולות (אינטר?) תצטרך לשחרר חצי מסגל השחקנים כדי לקבל את מסי.
שווה את ההשקעה?
השאלה האם זה שווה את זה. בעונה שבה הכדורגל ישוחק ככל הנראה בלי קהל יהיה קשה מאוד להחזיר את הכסף. גם מכירת החולצות של מסי לא תהיה אופטימלית בעונה ללא קהל, כשבחנויות המועדונים בקושי עוברים תיירים. מבחינה שיווקית, בעונה כזאת נראה שמסי לא יחזיר את השקעה העצומה.
וכל זה כששאלת הכדאיות תעמוד בראש: האם ההתאבדות הכלכלית הזו בשביל שחקן בגיל 33, שיש לו לתת עוד עונה וחצי או שתי עונות טובות, בכלל שווה את זה?