אורלי לוי־אבקסיס / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
"כשאתם אומרים לנו עמלנו קשות כדי לטפח את אוצר הטבע הזה? אני אגיד לכם איך עמלתם קשות, עמלתם קשות בזה שהעסקתם את הבית שאנים כתחליף לעבודה זולה במקום הערבים שהיום אתם מציגים את עצמכם כחברים שלהם. להוציא לכם את הפרוטוקולים להוציא לכם מארכיון המדינה מה חשבתם עלינו ומה חשבתם עליהם?". כך תקפה מעל דוכן הנואמים בכנסת השבוע השרה לקידום קהילתי אורלי לוי-אבקסיס את אנשי קיבוץ ניר דוד אותם האשימה בעוולות ובהשתלטות על משאבי ציבור וזאת בעניין המאבק על נחל האסי הזורם בקרבו.
בנאומה ציינה כי היא אומרת את הדברים "בתור תושבת בית שאן, שכנה לעמק המעיינות. כמי שגדלה וראתה שנים את הקיפוח ואת הגזענות ואת אותם שערים שהיו אמורים להרחיק אותנו כילדים מליהנות מאותו אוצר טבע שאלוהים ברא לכולם".
עוד לפני הנאום כתבה השרה בעמוד הפייסבוק שלה "אתמול הואשמתי במליאת הכנסת בגזענות, אז עליתי לתת שיעור קצר על צביעות וגזענות. אותה צביעות של נושאי דגל הצדק, ששמטו אותו כשהדברים הגיעו לנחל האסי, משאב טבע שנברא עבור כולנו. מי שעוקב אחר המאבק הזה יודע עד כמה שזורים בו גזענות וצביעות רבה. הגיעה העת להסיר את המסכות".
"מבדילה בין ערבים ותומכי טרור"
מי שנרתם להסיר את המסכות היה מזכיר קיבוץ ניר דוד עמיחי גלר שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו בתגובה למתקפה של השרה לוי-אבקסיס כי היא עצמה ביקשה לגור בקיבוץ ניר דוד, להיות חלק מאותם חברים שהיום מותקפים בנושא הנחל הזורם בקיבוצם. גלר כתב בחשבון הפייסבוק שלו בעקבות דבריה החריפים: "פעם ראיתי בה חברה. לפני 9 שנים היא כל כך רצתה להגיע לניר דוד. כל פעם, שמישהו בהרחבה רצה להשכיר, או למכור, ישר היא קיבלה הודעה. מה שלא הפריע לה שאנחנו 'גזענים'. בסוף זה לא קרה ואולי טוב שכך. שאלוהים יעזור למלכת הצביעות. אני ממש לא רוצה לספר מה היא אמרה על העיר בית שאן". העיר שבה כאמור גדלה לוי-אבקסיס.
עוד הוסיף גלר בהמשך: "נראה אם אורלי תכחיש! לפני כתשע שנים הייתי מזכיר ניר דוד. 33 משפחות החלו לבנות אצלנו ואיכשהו אורלי לא נרשמה בזמן לרשימה שהייתה פתוחה. במשך שנתיים היא ניסתה, בעזרתי, למצוא את הדרך איך להתחלף עם חלק מאותן משפחות. אז זה לא קרה בסופו של דבר, אבל נראה אותה מכחישה שרצתה להגיע לניר דוד".
אם לא די בכך, באותו נאום טענה לוי-אבקסיס כי קיבוץ מסילות (השייך לעמק המעיינות) סרב לקבל למערכת החינוך שלו בנו של רופא היישוב משום שהוא ערבי. אלא שב"הארץ" איתרו את הרופא שהכחיש את הסיפור. הרופא טען כי מעולם לא ביקש לרשום את בנו למערכת החינוך של הקיבוץ כאשר לרופא ערבי נוסף שעבד בקיבוץ בתקופה זו, לא היו לו ילדים. אותה לוי שסרבה לשבת בממשלה עם המפלגות הערביות אמרה כי בעניין זה "אתם צבועים. אתם לא יכולים לחיות איתם ביחד. אתם תטיפו לנו מוסר? אנחנו חיינו איתם, שיתפנו פעולה איתם, אני עדיין משתפת פעולה איתם. אני מבדילה בין ערבים לבין תומכי טרור. אתם לא. עכשיו תגיד לי מי הגזענים, צבועים". את הסיפור הזה הכחישה גם הנהלת קיבוץ מסילות שמסרה ל"הארץ" כי הסיפור לא היה ולא נברא".
"הגזענות והצביעות התגלו במערומיהן"
לעניין זה נמסר ממטעמה של השרה אורלי לוי אבקסיס נמסר: "אני עומדת מאחורי דבריי. היה צפוי שנשמע הכחשה גורפת, כפי שקורה תמיד כשדברים נסגרים מאחורי דלתיים סגורות. הקמפיין התקשורתי שמנהלים נגדי מטרתו להסיט את הדיון מהסוגיה האמיתית - הגזענות והצביעות שהתגלתה במערומיה סביב המאבק הצודק על הגישה לנחל האסי, שחשפה את פרצופם האמיתי של אלה שזועקים יום יום על צדק ושוויון, עד שהדבר נוגע לחבריהם ולאנשי שלומם. הגיע הזמן להסיר מהם את המסכות".
בעניין הטענה של מזכיר קיבוץ ניר דוד על כך שבדקה בתים בקיבוץ, מסרה לוי-אבקסיס: "זו טענה מגוחכת והזויה. השכרת דירה בקיבוצים היא כבר מזמן לא עניין של אידיאולוגיה, ושלא ינסו לעבוד עליכם - זה עניין כלכלי נטו. מעולם לא הייתי חברת קיבוץ, על הכל שילמתי מכספי. מעולם לא הייתי שותפה לדרך האידיאולוגית של התנועה הקיבוצית לא משנה היכן גרתי או חיפשתי דירה. אני לא משנה את עמדותיי ודעותיי בהתאם לרוח המקום בו אני גרה"