גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלו התכונות שכל ארגון יצטרך כדי להצליח בעולם שייווצר אחרי משבר הקורונה

מחקרים חדשים מראים שארגונים שהטמיעו עוד קודם למשבר מאפיינים של גמישות התמודדות טוב יותר עם האתגרים ● מה יצטרכו ארגונים לאמץ כדי להתאים את עצמם לעולם החדש שייווצר לאחר משבר הקורונה

שיחת עבודה בווידיאו / צילום: שאטרסטוק
שיחת עבודה בווידיאו / צילום: שאטרסטוק

"כדי שהעתיד יהיה טוב, צריך להסתכל להווה בפנים", כתבה הפילוסופית והסופרת הצרפתייה סימון דה בובואר. העתיד הוא תגובה להווה, המחר הוא תוצר של היום. לעתים נדירות אנחנו זוכים לראות את התגובה הזאת בהתהוות. למשבר הנוכחי יהיו השלכות גם לאחר שיסתיים, ולכן דווקא בתקופה הזאת אנחנו צריכים להרים את הראש ולהסתכל מעבר להווה; להבין כיצד מה שקורה עכשיו ישפיע על המפגש בין אנשים לארגון ולניהול. והסיפור במשבר הזה הוא לאו דווקא העבודה מהבית.

כמו משברים גדולים קודמים בהיסטוריה, גם משבר הקורונה יותיר חותם ברור בעולם העבודה. לפי כל הסימנים, החותם הזה יהיה קשור בגמישות. מכל כיוון שנסתכל, בתקופה הזאת אנחנו מאתגרים את כל מה שעשינו עד היום ומגדירים מחדש את מרחב ההתנהלות, הניהול וההחלטות של הארגון החדש. ארגון שיצליח לצמוח בתקופה הזאת ולהתמודד עם השינויים יגלה בצד השני של המשבר שהוא הפך להיות בדיוק הארגון הגמיש הדרוש בעולם של שינויים מהירים; ארגון שיודע לחבר בין האנשים הנכונים למשימות הנכונות בזמן הנכון.

זה כמה שנים שהיכולת להשתנות במהירות היא אתגר לארגונים. עוד לפני המשבר היו ארגונים שאימצו מתודולוגיות אג'יליות בדיוק למטרה הזאת. עם זאת, מתודולוגיות כאלה נשענות על נוכחות הצוות באותו מקום. לאורך שנים, מחקר אחרי מחקר הראה שצוות שעובד יחד באותו מקום הוא יותר יעיל ויותר פרודוקטיבי. אז מה עושים כשזה בלתי אפשרי? האם צוותים וארגונים אג'יליים יכולים להמשיך להיות כאלה? והאם אנחנו יכולים ללמוד מהם על מה שעובד בתקופה כזאת?

רוב המחקרים שמתפרסמים עכשיו בנושא הזה טוענים שארגונים שהטמיעו עוד קודם למשבר התנהלות אג'ילית, הצליחו בתקופה הזאת להגיב טוב יותר לאתגרים. זאת משום שבבסיס, מתודולוגיות אג'יליות הן אוסף של ערכים, עקרונות וצורות התנהלות, ומי שמיומן בהן מתמודד גם בתקופה הזאת יותר טוב עם השינויים.

על פי מחקרים של BCG ושל מקינזי , אפשר לזהות את גורמי ההצלחה גם ברמה הארגונים וגם ברמה הצוותית:

היכולת לתעדף

במשבר הזה ראינו את הצורך בקבלת החלטות מואצת. תחת לחץ עצום, מערכות האופרציה של ארגונים היו צריכות להתארגן מחדש במהרה כדי לאפשר לעשרות, מאות ואלפי עובדים לעבוד מהבית. בתהליך הזה, ארגונים רבים ויתרו על תהליכים מסורתיים ובירוקרטיה והתמקדו בפתרונות מהירים. סדרי העדיפות התחדדו והיה כאן מיקוד ברור במה שנדרש לעשות בטווח הקצר.

המיומנות הראשונה שעולה בארגונים אג'יליים היא היכולת להגדיר מחדש במהירות סדרי עדיפות. המצפן של צוותים כאלה הוא מטרות העל של הארגון או התרבות שלו, כמו מרכזיות הלקוח. התגובה שלהם מבוססת על תהליכים נעדרי היררכייה, תהליכים שמעצימים את השטח ומאפשרים לו לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון, בלי קשר למבנים ארגוניים.

שיעור לדוגמה קיבלנו ממרכז שירות לקוחות שפעל מאסיה ונסגר בתחילת המשבר, מה שגרר זמן המתנה ארוך של לקוחות. מנהלים בשטח ביקשו מעובדי החנויות של חברת הטלפונים לקחת משימות ממרכז השירות ובעצם הפכו את החנויות למיקרו-מרכזי שירות תוך שהם מתארגנים במקביל להכניס בוט שיעזור באוטומציה של הצ'אט.

מהלך כזה, שבתקופות רגילות היה גורר חודשים ארוכים של מצגות, דיונים אסטרטגיים ותקציבי מחשוב, קרה בתוך שבועות ספורים. שחרור חסמים והיררכיות אפשרו לתקציבים ולאנשים לזוז, לשנות פוקוס ולספק תוצרים, תשובות ואפילו מבנה ארגוני חדש בזמן קצר.

גם בארץ פגשתי ארגון מזון שאנשיו בשטח הצליחו להסיט במהירות עובדי חנויות ללוגיסטיקה של השירות ברשת ובכך הצליחו להתמודד עם סדר העדיפות החדש שיצר המשבר.

יש כאן גם שיעור לארגונים ליום שאחרי החיסון. המשבר הזה אולי יחלוף, אבל שינויים מהירים ובלתי צפויים לא התחילו ולא הסתיימו באירוע הזה. לא כדאי לוותר על כל מה שנלמד לטובת חזרה למודלים מסורתיים של התנהלות.

אוטונומיה של קבוצות

המאפיין השני של הארגונים האג'יליים הוא עבודה בקבוצות קטנות, רוחביות ואוטונומיות שיכולות לשנות כיוון במהירות. העצמה של צוותים רוחביים ברמות הנמוכות ביותר לקבל אחריות ולקבל החלטות היא הכרחית להתמודדות עם השינויים. למה רוחביים? כי דווקא בתוך השינויים צריך לצאת מחוץ לגבולות המבנים הרגילים כדי לעשות מה שנכון.

מה שמאפיין צוותים אג'יליים הוא היכולת להעביר מיקוד ולנהור למשימה, לוודא שהעבודה ממשיכה בלו"ז הנכון. הם עושים את זה באמצעות "טקסים" צוותיים שכוללים מפגשים קבועים בתדירות גבוהה. ה"טקסים" האלה מכניסים מבנה ליום העבודה מרחוק ומבטיחים שהצוות לא מאבד את הקצב גם בתוך שינוי סדרי עדיפויות וביזור לבתים. דווקא צורות ההתנהלות החדשות אפשרו לצוותים קבלת החלטות יותר מהירה ויעילה. למשל, הגברת התדירות של מפגשי צוות, יצירת מפגשי בוקר, בדיקות סטטוס, פגישות תכנון שבועיות - כל אלה קיצרו את המרחק בין אנשים ומשימות לבין מנהלים והחלטות, ואפשרו תקשורת יותר טובה בתוך הצוותים.

העובדה שכולם עובדים מרחוק תרמה לתחושת היחד של כלל חברי הצוות והארגון. בארגונים רבים שכבר היו מורגלים בעבודה גלובלית ציינו את העלייה בתחושת החיבור והשייכות כשכולם עבדו מרחוק, לעומת ימי שגרה שבהם חלק שייכים למה שמוגדר "מטה" החברה בעוד אחרים נמצאים על הקו מרחוק ולכן מרגישים לרוב פחות מחוברים.

כלים מייצרים שקיפות

חישבו על יום העבודה במשרד. אפשר לפרק אותו לפעילויות ולמפגשים ולמקומות שבהם הם מתרחשים, ואז לתרגם כל אחד מאלה לכלים שמאפשרים להם לקרות: כלי וידיאו מחליפים את חדרי הישיבות, כלי צ'אט מחליפים את שיחות המסדרון, ויש גם כלים שמאפשרים לצאת לשיחה צדית בתוך מפגש, לשרטט במשותף על לוח וירטואלי, לעקוב בשקיפות אחר התקדמות המשימות גם כשאנשים לא נמצאים יחד באותו משרד.

בעניין הזה רואים את אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין ארגונים אג'יליים לארגונים שהרגישו שהם עיוורים לביצועים בגלל המשבר. ארגונים שהייתה להם מערכת שליטה ובקרה אוטומטית, דיגיטלית, מבוססת תוצאות, אפשרו להנהלה לראות ולעקוב אחר מידע סדיר, כולל ההשלכות של השינויים בזמן אמת. מערכות כאלה מאפשרות להנהלה לדעת בכל רגע את ההשלכות של השינויים על השירות והמוצר, כולל האפשרות להסיט משאבים ולשנות סדרי עדיפות.

הצורך להתמודד עם שינויים תכופים לא ייעלם בעתיד. ארגונים רבים אמנם לומדים בתקופה הזאת להשתמש בכלים אג'יליים, אבל הם לא בהכרח מיושמים באופן שיאפשר להם לצמוח מהתקופה הזאת ולאמץ יכולות חדשות.

בסופו של יום, המטרה שלנו היא להתמודד עם שינויים ואי ודאות. לכן כדאי לנצל את מה שלמדנו מהתקופה הזאת ולהסיט את צורות העבודה בארגון ל"נורמלי החדש". ארגונים צריכים ללמוד באופן מודע מה עבד, מה לא עבד ומה רוצים ליישם; לשים לב באופן מיוחד ללמידה מהצלחות, להבנה מה עשו צוותים שהתמודדו היטב עם השינויים לעומת אלה שלא, ואיך אפשר להרחיב את מה שעבד לכולם; ללמוד היכן התנהלות אחרת פישטה קבלת החלטות, אפשרה גמישות, הורידה סרבול, פתחה אפשרויות ולימדה אותנו להתמודד טוב יותר ומהר יותר עם שינויים.

הכותבת היא יועצת אסטרטגית, חוקרת ומרצה בעולם העבודה העתידי, niritcohen.com

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● פייננשל טיימס: "מה שמזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית"● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

חיסון מתחרות והשקעה בצמיחה: המהפך של קמהדע בדרך לחברת פארמה ייחודית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש