הדס שטייף / צילום: שלומי יוסף, גלובס
כתבת הפלילים של גלי צה"ל, הדס שטייף, נחקרה באזהרה במאי 2020 בפרשת הדלפת תכני הטלפון של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, החוסים תחת מספר צווי איסור פרסום. יחד עימה, נחקר באזהרה גם עו"ד יולי רוזנברג, שפרץ למכשירי הטלפון הסלולריים. השניים נחשדו בעבירות של פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, הפרת הוראה חוקית לפי חוק העונשין וכן עבירות לפי חוק בתי המשפט.
● הפגיעה בזכויותיו של נוה תילקח בחשבון בשימוע | חן מענית, פרשנות
בשל הרגישות הרבה של חקירת עיתונאי באזהרה ובשל רגישות הפרשה, היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה (יאח"ה) קיבלה היתר מהמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר, כדי לחקור את השניים באזהרה. יצוין כי בכל כהונתו של אביחי מנדלבליט כיועץ המשפטי לממשלה לא נפתחה חקירה בגין הדלפה. בסופו של דבר, החליטה לאחרונה פרקליטת מחוז מרכז, עו"ד רחל אבישר, לסגור את התיק נגד השניים בשל חוסר ראיות מספיקות כדי להעמיד לדין.
דליפת חומרים לרשת
תחילתה של הפרשה בינואר 2019, אז נעצר נוה ונחקר באזהרה בחשד שפעל למינוי וקידום שופטים בתמורה לשוחד מיני. בעקבות הפרשה, שזכתה לכינוי "פרשת מין תמורת מינוי", התפטר נוה מתפקידו כראש הלשכה. בדצמבר 2019 הודיעה הפרקליטות על החלטתה להעמיד לדין את נוה ואת שופטת השלום אתי כרייף באשמת שוחד, וזאת בכפוף לשימוע. סנגוריו של נוה יתייצבו לשימוע אצל פרקליטת מחוז מרכז, עו"ד אבישר, לקראת סוף ספטמבר.
המידע שהחל חקירה זו הועתק מהטלפונים הסלולריים של נוה שנפרצו והועתקו על ידי עו"ד רוזנברג, בשיתוף פעולה ובתיווך של שטייף. בינואר 2019 הגיש נוה תלונה במשטרה נגד שטייף בגין נטילת הטלפון הנייד שלו ללא רשות ובגין הפריצה אליו, ודרש לפתוח בחקירה. אולם הפרקליטות החליטה כי השניים לא יועמדו לדין בגין הפריצה לטלפון של נוה.
לפני שמונה חודשים הודיעה יחידת להב 433 במשטרה כי החליטה, בתיאום עם הפרקליטות, לפתוח בבדיקה משטרתית ראשונית בעניין הדלפת החומרים מתוך הטלפון הנייד של נוה. זאת, לצורך בירור אם חומרים אלו "מצויים או מוחזקים שלא כדין ברשות כל מי שאינו מוסמך או מורשה לכך, והאם חומרים כאלה הופצו שלא כדין על-ידי גורמים כאמור".
ההחלטה התקבלה לאחר שנחשף ב"חדשות 13" על ידי העיתונאים דורון הרמן ומאור צור, כי חומרים רגישים מתוך הטלפון של נוה, הופצו ועברו ידיים, ולטענתם אף נמצאים בידי עבריינים. כך, למשל, נחשפו תכני שיחות של נוה עם נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, השופט איתן אורנשטיין, וברשת דלפו חומרים נוספים.
בעקבות הפרסום ב"חדשות 13" הגישו סנגוריו של נוה, עוה"ד בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה, תלונה במשטרה ודרשו לפתוח בחקירה בעניין הדלפת החומרים מתוך הטלפון הנייד של נוה. לאחר שהתחזק החשד הראשוני, המשטרה קיבלה אישור מהפרקליטות לפתוח בחקירה פלילית. כעת, כאמור, נסגר נגד שטייף ורוזנברג גם התיק הפלילי שנוגע להדלפות מתוך הטלפונים של נוה.
שטייף מכחישה קשר
עם הפרסום על דליפת החומרים ב"חדשות 13", פקפקו בפני הח"מ שני גורמים בכירים בפרקליטות בכנות הפרסום, וטענו כי לדעתם מי שהדליף את החומרים היה לא אחר מאשר נוה עצמו. זאת, חרף העובדה כי הטלפונים הוחרמו וכלל לא נמצאו בידו ועדיין מוחזקים על ידי המשטרה. גם שטייף עצמה טענה כי נוה אחראי להדלפה זו, כיוון שהיא העבירה את כל החומרים שבידיה למשטרה.
עם זאת, ציין אז גורם בכיר ביותר בפרקליטות בשיחה עם "גלובס" כי "אם יתברר ששטייף המשיכה להחזיק בחומרים לאחר שנדרשה להעבירם למשטרה, אנחנו נשקול להעמיד אותה לדין; וכך גם אם יתברר ששטייף העבירה את החומרים לאחרים או שלא מסרה למשטרה ולפרקליטות גרסה מלאה בנוגע להשתלשלות האירועים". לדבריו, שטייף הוזהרה מראש כי אם תפר תנאים אלה, היא תועמד לדין.
בקשה לפרסם חומרים
החשד נגד שטייף ורוזנברג בעניין הדלפת החומרים התחזק בשל העובדה שהחומרים שדלפו מתוך הטלפונים היו מחולקים לתיקיות, כפי שככל הנראה סידרו אותן שטייף ורוזנברג. הקש ששבר את גב הגמל מבחינת המשטרה היה העובדה שעורכת דינה של שטייף, רוני אלוני-סדובניק, הגישה בקשה לבית המשפט להתיר פרסום התכתבויות מתוך הטלפון של נוה עם עיתונאית ידועה.
בבקשתה, עו"ד אלוני-סדובניק נקבה בתאריכים מדויקים של ההתכתבויות ותיארה מה נכתב בכל תאריך. עו"ד אלוני-סדובניק אף כתבה בפירוש כיצד הגיעו לידיה החומרים. "בין שאר לקוחות משרדה של עו"ד אלוני-סדובניק נמנית גם כתבת המשטרה של גלי צה"ל שטייף, חושפת פרשת ‘מין תמורת מינוי’, בגינה יוגש נגד נוה כתב אישום חמור, בכפוף לשימוע", כתבה עו"ד אלוני-סדובניק בבקשתה לביהמ"ש. "במסגרת הייצוג והייעוץ המשפטי השוטף לשטייף בהליך בפרשה זו, הובא לידיעתה של עו"ד אלוני-סדובניק דבר קיומה של ראיה ובה תכתובת וכו’". וכאן פירטה אלוני-סדובניק אודות החומר שהגיע אליה במסגרת הייצוג של שטייף, אותו חומר שעיתונאית גל"צ התחייבה כי כבר כלל לא נמצא בידיה.
עו"ד אלוני-סדובניק הוסיפה וציינה כי בקשתה לביהמ"ש "מוגשת על דעת ובהסכמתה של הלקוחה, שטייף, כדי לא לפגוע בחיסיון עורך דין-לקוח". לבקשה זו אף צורף ייפוי-כוח של שטייף. סמוך לכך, הוחלט לפתוח בחקירה נגד שטייף ורוזנברג בחשד להדלפת החומרים; אלא שכאמור, בסופו של דבר התיק נגד השניים נסגר לאחרונה.
שטייף: "תיק שנפתח מלכתחילה בחטא"
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה "לאחר ביצוע פעולות חקירה שונות, ביניהן חקירת החשודים, ולאחר בחינת מכלול הראיות, התיק נסגר. בשל התיקון לחוק סדר הדין הפלילי, אנו לא יכולים לציין את עילת הסגירה".
טעמה של הדס שטייף נמסר בתגובה : "אנו מברכים על סגירת התיק שנפתח מלכתחילה בחטא כתוצאה מנסיון של גורמים המעורבים עד צוואר בעבירות חמורות, להטיל דופי בתחקיר עיתונאי טהור שהוביל לחשיפת פרשה חמורה של זיהום מערכת המשפט מצד אפי נוה וחבר מרעיו".
את תגובת עו"ד יולי רוזנברג לא היה ניתן להשיג, בשל טענותיו כי פניות קודמות של הח"מ אליו לצורך קבלת תגובה הרי הן בגדר הטרדת עד בגינן הוגשה תלונה במשטרה נגד הח"מ.
***חזקת החפות. אפי נוה ואסתר כרייף הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. הם מכחישים את החשדות נגדם, ועומדת להם חזקת החפות.
"האינטרס הציבורי" הביא לסגירת התיק בגין הפריצה
בדצמבר 2019 הודיע פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, הודיע כי העניק להדס שטייף ולעו"ד יולי רוזנברג חסינות מפני העמדה לדין בגין מעורבותם בפריצה לטלפונים של נוה ובגין העיון בכל התכנים השמורים בהם. יחד עם החלטתו להעמיד את נוה והשופטת כרייף לדין, בכפוף לשימוע, בפרשת "מין תמורת מינוי", הודיע ניצן כי החליט שאין מקום להעמיד לדין את שטייף ורוזנברג. ניצן הסביר אז כי "נמצא כי הגם שפרטיותו של נוה נפגעה קשות בעניין זה, הרי שאין מקום להעמיד לדין מי מהמעורבים בגין החדירה לטלפונים אלה". עילת הסגירה הרשמית של התיק נגדם בעניין הפריצה לטלפון היה חוסר ראיות מספיקות בצירוף חוסר עניין לציבור.
הנימוק המרכזי ששימש את הפרקליטות בהחלטתה לגנוז את התלונה נגד שטייף ורוזנברג, נוגע ל"אינטרס הציבורי המובהק בבחינת חשדות לפגיעה חמורה בטוהר המידות בהליך מינוי שופטים בישראל". נימוק נוסף שהוביל לסגירת התלונה נגד שטייף ורוזנברג התבסס על כך כי החומרים שהשיגה שטייף לא פורסמו ברבים, אלא הועברו לגורמי אכיפת החוק במלואם.
בהודעת הפרקליטות צוין כי עם מסירת החומרים למשטרה ביקשה שטייף "הגנה" לה ולנוספים שהיו מעורבים בהשגת הטלפונים והפקת החומר מתוכם. הפרקליטות הסבירה בהודעתה כי אמנם לא ניתנה לשטייף הבטחה לחסינות, אך הודתה כי ניתנה לה "הבטחה לבחון את אי העמדתה לדין בהמשך". עוד מסרה הפרקליטות כי שטייף שיתפה פעולה ומסרה את החומרים והטלפונים בכפוף להבטחה שלא ייעשה נגדה שימוש בדברים שיימסרו על ידה בעדותה.
סנגוריו של נוה הגישו ערר על ההחלטה שלא להעמיד את שטייף ורוזנברג לדין. במסמך מפורט בן 26 עמודים הותקפה החלטת הפרקליטות להעניק לשטייף ולרוזנברג חסינות ושלא להעמידם לדין. שלושה חודשים לאחר מכן קבע מ"מ פרקליט המדינה דאז דן אלדד, בצעד חסר תקדים, כי לא עומדת לנוה זכות ערר על ההחלטה שלא להעמיד את השניים לדין.