גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שקיפות, אמון ודוגמה אישית: האם הקורונה תשנה את אופייה של המנהיגות העסקית?

שנה חלפה מאז הצהרת "השולחן העגול" של מנכ"לי חברות הענק בארה"ב, שלפיה חובתן של החברות לספק ערך לכל מחזיקי העניין, ולא רק לבעלי המניות ● האם תפיסת העולם הניהולית השתנתה מאז?

ג’יימי דיימון, מנכ”ל ג’יי פי מורגן, במפגש “שולחן עגול” של מנהלי עסקים בוושינגטון / צילום: Larry Downing, רויטרס
ג’יימי דיימון, מנכ”ל ג’יי פי מורגן, במפגש “שולחן עגול” של מנהלי עסקים בוושינגטון / צילום: Larry Downing, רויטרס

לפני כשנה פורסמה הצהרת 181 מנכ"לי-העל של הקהילה העסקית בארה"ב, במסגרת מועדון "השולחן העגול" שלהם - הצהרה שבגלל האופי המהפכני והמאוד בלתי צפוי שלה, זכתה להד תקשורתי חזק ביותר. בקליפת אגוז, ההצהרה דיברה על כך שחובתה של החברה העסקית לספק ערך לכל מחזיקי העניין בה, ולא רק לבעלי המניות, ומבחינה זו היא ייצגה פניית פרסה מוחלטת מהצהרת אותו מועדון "שולחן עגול" 22 שנה קודם לכן, שהכירה אך ורק בזכותם של בעלי המניות והתעלמה מכל שאר מחזיקי העניין.

רשימת החותמים על ההצהרה והחברות שהם עומדים בראשן עוררה תהיות, שכן היו בה חברות כמו בתי השקעות גדולים, חברות נפט גדולות ומזהמות, חברות פארמה - ובקיצור, לאו דווקא חברות שידועות בדאגתן לסביבה או בממשל התאגידי שלהן.

הביקורות מיהרו להגיע - וטענו כי לחברות האלה יש היסטוריה ארוכה של הגנה על האינטרסים שלהן עם הגישה של מיקסום רווחים לבעלי המניות ולמנכ"לים שלהן; הן לא מכות על חטא; ההצהרה אינה אותנטית; מילים לא עולות כסף; לא התלוו להצהרה שום תוכניות מעשיות ושום מעשים קונקרטיים, כמו קיצוץ וולונטרי בשכר המנכ"לים והעלאת שכר עובדיהם; הם נותנים לעצמם גמישות ניהולית אמורפית, שיכולה לשמש תירוץ לכישלון עסקי; הגישה הזו תפגע בחדשנות של המגזר העסקי; ובכלל, אין זה מעניינם - זה עניין לדירקטוריון שקובע מדיניות, ולמדינה שקובעת את המסגרת החוקית ומהו תפקידה של חברה עסקית. לטענת המבקרים, המנכ"לים נוטלים לעצמם סמכות לא להם לקבוע מדיניות חדשה.

יום השנה להכרזה הצית מחדש את הביקורת. אותו מועדון "שולחן עגול" ממהר עכשיו להכריז שאפשר כבר לחוש בתוצאות של אותה הכרזה. חברות המועדון, כך נטען, הביעו תמיכה בהעלאת שכר המינימום הפדרלי, בחובת תשלום ימי מחלה וכדומה. ועדיין, הביקורת נמשכת עם אותם טיעונים - רק שעכשיו, בחלוף שנה, אפשר להתחיל לבדוק האם משהו ממשי אכן השתנה, וכבר נעשו כמה מחקרים בעניין.

אחד המחקרים, פרי עטם של פרופ' אריה בבצ'וק ורוברטו טלריטה, פורסם לפני כשלושה שבועות ב"וול סטריט ג'ורנל", והוא מראה שהמנכ"לים המצהירים בכלל לא הביאו את ההצהרה לדיון בדירקטוריונים שלהם - מה שמעיד על חוסר רצינותם, וההחלטות שהתקבלו בדירקטוריונים במהלך השנה בנושאים שונים, ממשיכות לייצג את הקו של עליונות בעלי המניות (shareholders primacy), ולא את עליונות מחזיקי העניין (stakeholders primacy) כמתחייב מן ההצהרה.

נעשו עוד כמה מחקרים בשנה האחרונה. לא כולם חד-משמעיים כמו המחקר הזה, ויש הטוענים, למשל, כי כיום קשה יותר לחברות לפטר עובדים ובה בעת להכריז על תשלום דיבידנד.

המבחן של ההצהרה יהיה בביצוע

חודש אחרי ההצהרה של השולחן העגול ב-2019, פורסמו ב"גלובס" כמה טורים שכתבתי בנושא, ובחלקם ניתחתי את ההצהרה ואת מה שעומד מאחוריה. טענתי אז שגם אם כל הביקורת על ההצהרה הייתה נכונה, הרי שדי בכך שהיא נובעת מהכרה במציאות שנוצרה בחברה ובפוליטיקה האמריקאית, שזה דבר חיובי כשלעצמו.

התייחסתי אז לתופעות כמו "אוקיופיי וול סטריט", ברני סנדרס, והלך הרוח בציבור הצעיר של ארה"ב, שכבר לא מתייחס לסוציאליזם כאל מילה גסה. שאלתי גם האם המצהירים הם מומרים, ששינו מרצונם ומהכרה את תפיסת עולמם, או שהם אנוסים שנאלצו להצהיר זאת לנוכח הלכי הרוח בחברה האמריקאית? ראיתי בהם אנוסים, אבל אמרתי שלמילים יש ערך משלהן - וברגע שהן יצאו מפיהם של המנכ"לים, גם אם הן לא אותנטיות, יש להן כוח משלהן.

וכמו בכל דבר מסוג זה, כתבתי באחד מאותם טורים כי "המבחן של ההצהרה הזו יהיה בביצוע, ביישום בתוך אותם ארגונים שהחותמים האלה מנהלים, וזה עניין להרבה זמן", כי היישום צריך להתחיל מלמעלה - וללא דוגמה אישית, אין להצהרה כמעט ערך.

מבחינה זו, גם למחקרים שנעשים אחרי שנה בלבד אין כמעט ערך, ולא במקרה סיימתי במילים: "ייתכן שצריך יהיה לחכות שדור המנהלים הזה, בני 50-60 ויותר בדרך כלל, יתחלף בתוך 10-15 שנה, ובני דור המילניאלס יגיעו לעמדות ההשפעה שלהם".

הקורונה אמורה להאיץ את היישום

וכאן, אנחנו מתחברים לעת הזו, לקורונה. בניגוד לטענת אחד החוקרים הרציניים בעניין, הקורונה לא אמורה להפריע ליישום ההצהרה, אלא בדיוק להפך. היא אמורה להאיץ את תהליך היישום.

הווירוס הזערורי של הקורונה הצליח בתוך פרק זמן קצר מאוד לזעזע את יסודות העולם כפי שהורגלנו לחיות אותו. כל מה שהיה מובן מאליו כבר אינו מובן מאליו, גם בחיים האישיים של כל אחד מאיתנו וגם בחיים העסקיים - והשניים האלה הרי משולבים זה בזה.

ברמה האישית, הביטחון התעסוקתי שהיה קיים במצב של שיעור אבטלה נמוך ביותר, התערער לחלוטין - ומאות מיליוני בני אדם בעולם איבדו את פרנסתם ונזרקו לסיטואציה שהם לא הכירו - מצב של אבטלה, תוך פגיעה לא רק בתחושת הביטחון התעסוקתי שלהם, אלא גם בתחושת ההערכה העצמית והכבוד העצמי. הווירוס הזערורי המחיש את שבריריות החיים, ועד כמה הם יכולים להשתנות בין רגע - שלא לומר, להסתיים.

ברמה העסקית, הביטחון של מנהלי חברות לגבי הדרך שבה הם מנהלים את חברותיהם, התרסק. מה שהיה ברור, נהפך למאוד לא ברור. מסך ערפל של אי-ודאות עצומה כיסה את אופק הראייה שלהם. השגרה העסקית נהפכה לבלתי שגרתית. הבלתי שגרתי נהפך לשגרתי. ההפתעה נהפכה לחלק אינטגרלי מהחיים העסקיים.

כשאינך יודע מה יילד יום, אתה מאבד גם את הביטחון בדרך שאתה מנהל את החברה. מנהלים הם ברובם "חולי שליטה". הם רוצים לקבוע את האסטרטגיה העסקית של החברה ואת דרכי יישומה, והם רוצים לשלוט בתהליכים - אבל במצב הנוכחי, הם אינם יודעים מתי יצא הווירוס מחיינו, מתי רמת האי-ודאות תתחיל לרדת, ומה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח של משבר קורונה על העולם הכלכלי בכללותו, על הענף שחברתם פעילה בו, על עולם התעסוקה ועוד. במצב כזה, הם מאבדים לגמרי את תחושת השליטה שכל כך חשובה להם. המנהלים האלה הם בדרך כלל שאפתנים, חדורי מטרה, אנשים של מספרים, של הכנסות, של רווחים ושל דיבידנדים, אבל כל אלה הם בחזקת נעלמים בסיטואציה הנוכחית.

הרבה מאוד מוסכמות נשברו במשבר הגלובלי של 2008, ולא פחות מוסכמות התנפצו במשבר הנוכחי. הרבה מאוד סימני שאלה עולים, למשל, מחוסר היכולת להסביר בצורה משכנעת את הפער שבין "וול סטריט" לבין "מיין סטריט" - בין השווקים הפיננסיים לבין הכלכלה האמיתית - סוג של הפרעה דו-קוטבית, רק שבשתי ישויות שונות.

שיעור חשוב, אפוא, שלמדנו מהווירוס הזה הוא שיעור בצניעות. איננו יודעים הכל ואיננו יודעים להסביר הכל, וזה גם אומר, שלפחות לחלק מהמנהלים אין מושג איך ייראו הדוחות הכספיים שלהם, לא רק ברבעון הקרוב (רבות מהחברות בוול סטריט ביטלו את מתן התחזיות), אלא גם בשנה הבאה. במצב כזה, תחזיות מספריות עלולות להתברר כחסרות ערך, ואפילו כבעלות אפקט בומרנג.

בימים אלה, מערכת היחסים בין הנהלת החברה לבין מחזיקי העניין השונים עומדת במבחן. הציפיות של מחזיקי העניין מהנהלת החברה משתנות. העובדים מצפים לקבל תחושת ביטחון תעסוקתי, בעלי המניות מהציבור מצפים לשקיפות, הספקים הקטנים - לרגישות ולהתחשבות במצבם, והציבור מצפה להתנהלות אחרת מבימי שגרה.

מנכ"לי חברות נמצאים בסיטואציה של "סיר לחץ" מבעבע. הם מחויבים להסתכלות הרבה יותר הוליסטית מזו שהם מורגלים בה בימים כתיקונם, ולא כל מנכ"ל מסוגל לכך מטבע אישיותו או מדרך הניהול שלו.

הדבר הגרוע ביותר שיכול מנכ"ל של חברה עסקית לעשות בסיטואציה כזו, הוא לרדת לבונקר מתוך פאניקה ולהתפלל שהגל העכור הזה של הקורונה יחלוף מעל לראשו ומהר. באותה מידה חשוב מאוד שהמנכ"ל ינסה לראות במשבר הנוכחי את ההזדמנויות שאולי נוצרות, וזה דורש, כמובן, גמישות מחשבתית מצדו. יש שייראו קשר בכך ששורה של מדינות שמנוהלות על ידי נשים, בלטו בהצלחתן להדביר באופן מרשים את ווירוס הקורונה. ניהול בעל אופי נשי, כזה שמתאפיין בהסתכלות הוליסטית ואמפתית, מתבקש במצב הנוכחי.

אחת ההזדמנויות שנוצרו בתקופה הזו היא לבדל את עצמך ואת החברה שאתה מנהל מול החברות המתחרות. התנהלות נכונה עשויה לקנות לכם את עולמכם. היא תזכה למחויבות של העובדים, לאהדה של הלקוחות הקיימים והפוטנציאליים, ובלבד שתבוא ממקום אמיתי, אותנטי.

הייעוד הוא המצפן של התנהלות החברה

משבר הקורונה יאיץ הרבה תהליכים שהתחילו להתרחש עוד קודם לכן. למשל, בעולם התעסוקה, בעולם של מקצועות חדשים ועולים, בעולם של מקצועות נכחדים, בעולם של יותר עבודה מהבית, בעולם של הרבה יותר פנאי. משבר הקורונה יאיץ גם את כל העולם בדבר החשיבות של האחריות התאגידית (ESG) כלפי הסביבה, כלפי החברה בכללותה וכלפי כל מחזיקי העניין בהקשר של הממשל התאגידי.

הנושא של שקיפות, דוגמה אישית ושל אמון, שחשוב מאוד בכל מצב, מקבל משמעות קריטית בימים אלה. די לראות מה קרה בזירה הפוליטית סביב הטיפול במשבר הקורונה, כדי להבין איזה משמעות מרחיקה לכת יכולה להיות לשלושת המרכיבים האלה.

כל זה מתחבר, בעיני, למשהו שהוא עוד יותר גדול מאחריות תאגידית, והוא תפיסת עולם שרואה צורך בכך שחברה עסקית, באשר היא, תקבע את הייעוד שלה. הייעוד הוא המצפן של ההתנהלות שלה, וזה דורש מנהיג עסקי קשוב עם תפיסה ניהולית רחבה, שבכוח הדוגמה האישית שלו, ולא בכוח הסמכות ההיררכית שלו, ינחיל מלמעלה למטה במורד הארגון תרבות ארגונית קשובה לכל מחזיקי העניין.

זוהי תפיסת עולם הוליסטית שעומדת ביסוד הארגון Conscious Capitalism בארה"ב, ושל הארגון "קפיטליזם קשוב" בישראל, שאני משמש יו"ר שלו. גם במקרה זה, מדובר בתהליכים שהתחילו עוד לפני משבר הקורונה, והמשבר הזה יאיץ אותם ויביא להבשלתם - כלומר, הטמעת העקרונות האלה בחיי היומיום של יותר ויותר חברות עסקיות, ומכאן - השפעה חיובית דרמטית על המשק. 

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

חיסון מתחרות והשקעה בצמיחה: המהפך של קמהדע בדרך לחברת פארמה ייחודית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%